מזיק
מזיק הינו אדם, שור או כל דבר אחד המזיק לממונו של חבירו.
בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות[1] נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,[2]. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש.
תוכן עניינים
היזק שאינו ניכר[עריכה]
היזק שאינו ניכר הינו כל היזק שאין ניכר לעין ההיזק. היזק כזה אינו נחשב להיזק ממשי אלא להיזק רוחני, ולכן נחלקו האמוראים בגמרא אם הינו נחשב להיזק, ולהלכה נפסק כי אינו נחשב להיזק כזה שהתורה חייבה לשלם עליו, ולכן פטור הוא מדיני אדם וחייב בדיני שמים[3].
דיני דגרמי[עריכה]
כל היזק שלא נגרם על ידי האדם, בהמתו או חפציו ישירות, נחשב להיזק שנעשה על ידי גרמא.
מיני היזקות אלו נחלקות לשנים:[4] גרמא, שהינו היזק שאינו קשור כלל לפעולה של האדם עצמו אלא הינו פועל יוצא, כגון המסלק כרים מתחת לכלי הנופל מראש הגג ועומד ליפול, הכופף את תבואת חבירו לפני האש, הנותן סם המוות לפני בהמת חבירו, בכל היזקות אלו אין האדם עצמו עושה את פעול ההיזק, אלא רק מכשיר בעקיפין פועל אחר של היזק שאינה נעשית על ידו, וכן את ההיזק נעשה מיד בשעת הפעולה, אלא זמן מה לאחר מכן.
המין השני של גרמא, הוא "דיני דגרמי", כגון מי שהטעה את חבירו ביחס לשויו של מטבע, וכן כל דבר שמיד בשעת מעשה נגמר ההיזק ואינו זקוק לפעולה נוספת.
בעוד שביחס לדין "גרמא" מודים כולם שפטור הוא המזיק מדיני אדם וחייב רק בדיני שמים, שונה הוא הדין ביחס לדיני דגרמי, עליו נחלקים רבי מאיר וחכמים, וההלכה נפסקת כרבי מאיר שחייב.
למרות זאת נפסקת ההלכה ביחס להיזק שאינו ניכר, שפטור הוא, מכיון ששם, מכיון שההיזק אינו ניכר, אין זה נחשב להיזק כלל![5]
מוחל שטר חוב[עריכה]
ישנו ספק מה הדין בנוגע למוחל שטר חוב, אם זה נחשב להיזק שאינו ניכר או לא. בכל אופן ההלכה מפורשת לגביו שחייב לשלם, ולכן מקשה אדמו"ר הצמח צדק - אין ברור מדוע לגביו חייב לשלם, ואילו לגבי שאר היזק שאינו ניכר פטור מלשלם.
הצמח צדק[6] מביא בנוגע לזה את דברי הרשב"א, המפרש כי המוחל שטר חוב של חבירו נחשב הוא להיזק ניכר, מכיון ש"היזקו ניכר כנוטל ממונו של זה ונותן לזה הוא". כלומר מכיון שלגבי הלווה והמלווה ניכר שאין המלווה יכול ליותר לתבוע את הלווה, ומפסיד הוא סכום כסף ממשי, נחשב הדבר להיזק ניכר.
הערות שוליים
