מוסף לראש השנה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תפילת מוסף דראש השנה היא אחת מארבעת התפילות של ראש השנה, והיחידה מתוכם בה תוקעים בשופר.

מנהגים שונים[עריכה]

לאחר "הנני העני" נוהגין לומר פסוקי "ידעתי" גו'[1]. ביום השני, אמירת "לאל עורך דין" - בתפילת מוסף[2]. אחר "מסוד חכמים" כו' - סוגרין הארון[3]. המנהג אצל אדמו"ר הרש"ב היה, שאחר הפסקה קטנה, אחר התקיעות, התחילו להתפלל תפילת המוסף, שנמשכה כשעות שתיים ויותר. וכשנגמרה התפילה היה כבר שעה הרביעית אחר הצהרים[4]. תפילת מוסף באריכות, לפעמים עד שהגיע הש"ץ ל"כתר", ולפעמים ל"עלינו" שבחזרת הש"ץ[5].

ביומן משנת תשי"ג מסופר, שבשעה שהחזן אמר "הנני העני", אמר הרבי תהלים, אך כנראה שלא היתה זו הנהגה קבועה, ובשנים מאוחרות יותר לא הבחינו בכך.

אומץ אדירי[עריכה]

במחזור המצורף לסידור מאה שערים[6] נמצא ב[[חזרת הש"ץ]] ליום הראשון - בין "מי כמוך אב הרחמים" לבין "ימלוך ה' לעולם" - הפיוט "אף אורה משפטיך". אך במחזור המצורף לסידור תורה אור[7] נמחק פיוט זה, ומעבר לעמוד השער נדפס הפיוט "אומץ אדירי כל חפץ", לאמרו בסמוך לפני הפיוט "מלך עליון" (אלא שבטעות נשמט משם החרוז האחרון "אם לא למענו יעש"). רבי אברהם חיים נאה כתב בסוף קונטרס השלחן: הפיוט "אומץ אדירי" שנדפס בדף הראשון לאמרו לפני הפיוט "מלך עליון", לא נהגו לאמרו כלל. עכ"ל. אבל במחזור דשנת תש"ט שולב פיוט זה במקומו, וכך נדפס במחזורים מאז ואילך, מחמת שזו "הוראה מפורשת מכ"ק מו"ח אדמו"ר לאמרו"[8].

"ובכן יתקדש" "ובכן תן פחדך"[עריכה]

איתא בסוף קונטרס-השלחן:

י.png ב[[חזרת הש"ץ]] דראש השנה ויום הכיפורים, נדפם במחזורים לומר פיוט "חמול על מעשיך" "ובכן יתקדש", "עוד יזכר לנו" "וכל מאמינים" ואחר כך מתחיל "ובכן תן פחדך". והנה קבלה בידי מבעלי תפילה זקנים דאנ"ש שאין המנהג כן, אלא שאין מפםיקין בין "ובכן יתקדש" ל"ובכן תן פחדך". ואומרים [תחילה] "חמול על מעשיך", "עוד יזכר לנו", "וכל מאמינים". ואחר כך מתחילים "ובכן יתקדש".

והנה בימים נוראים שעברו עברתי לפני התיבה, בבית הכנסת הגדול והמרכזי דאנ"ש בתל אביב, ונמצאו מערערים בטענה שבמחזור החבד"י שנדפס לפני כמה שנים ברוסיא[9] אשר בו הושמטו הפיוטים שאין נוהגים לאמרם, והמחזור הזה נדפס שוב מחדש[10], ושם מודפס "ובכן יתקדש" לפני "עוד יזכר לנו". והשבתי שנוסח זה הוא אשכנז, שבנוסה התפילה אין אומרים "ובכן יתקדש" כלל, רק שלוש פעמים "ובכן": "תן פחדך", "תן כבוד", "צדיקים יראו". והש"צ לבד אומר "ובכן יתקדש" בחזרת הש"צ, ומקומו לפני "עוד יזכר לנו". לא כן אצלנו שאומרים "ובכן יתקדש" בנוסח התפילה, אין מפסיקים בין "ובכן יתקדש" ל"ובכן תן פחדך". והמדפיס המחזור בנוסח חב"ד, או שלא שם לבו לזה (כי הרבה נוסחאות מנוסח אשכנז השאיר בטעות), או שלא ידע מהמנהג הזה (הידוע בעיקר לבעלי תפילה).

וכששמע זה הרה"ח הישיש ר' יוסף מנדל שמרלינג שו"ב, העיד גם כן שידוע לו בבירור שמדלגין "ובכן יתקדש", ואומרים [אותו] אחר "וכל מאמינים". וגם הראה לי מאמר דא"ח מאדמו"ר מוהר"ש בטעם אמירת "ובכן" ארבע פעמים וכו'[11], ועל פי דברי קדשו הנ"ל בטעם שלוש פעמים "ובכן" הראשונים (שהם כנגד שלושת האבות, ופסוקי "ויסע ויבא ויט"), מובן היטב מנהג אנ"ש שלא להפסיק ביניהם בפיוטים, וגם השליח ציבור אומר ארבע פעמים "ובכן" זה אחר זה כמו בתפילת לחש

י.png
– קונטרס השולחן
.

וכך כותב הרבי באותו ענין: "ובכן יתקדש" - אין אומרים בפיוט "חמול" אלא בסמיכות וקודם לאמירת "ובכן תן פחדך". כן מוכח על פי מ"ש הר"ח ויטאל לזהר ה"ב[12] וזה לשונו: המתחילין "ובכן תן פחדך" ושרי להו מארייהו, המעוררים הדין בר"ה, ואדרבה צריך למתקו.. בין החסד והתפארת, וכן התקיעות בסדר הזה אברהם יעקב ובינתיים יצחק. עכ"ל. ודוחק גדול לחלק בזה בין תפילת לחש לחזרת הש"ץ, ואדרבה. - במהרי"ל נמצא "ובכן יתקדש" בתוך הפיוט "חמול", וכן נדפס במחזורים, אבל כבר העיר בספר קונטרס השלחן כי זהו לפי הנוסח שאין אומרים כלל "ובכן יתקדש" בתפילת לחש, ומזה נשתרבב גם במחזורים נוסח האריז"ל. כן הביא בספר הנ"ל קבלה מבעלי תפילה זקנים דאנ"ש, שאין מפסיקים בין "ובכן יתקדש" ל"ובכן תן פחדך""[13].

ונתנה תוקף[עריכה]

לאמירת "ונתנה תוקף" היה הרבי קם מישיבתו.

סגירת הארון[עריכה]

קודם "כתר" - סוגרין הארון[14].

לאחר סיום פיוט "האוחז ביד" - סוגרין הארון[15].

כורעים[עריכה]

ב"עלינו" פותחין הארון, וכשאומרים "שלא שם חלקנו כהם" סוגרין הארון. ואחר כך כשמגיעים ל"ואנחנו כורעים" פותחין הארון, וכורעים ונופלים על פניהם הש"ץ והקהל - גם כשחל בשבת[16]. נפילת "כורעים" אינה על היד כבנפילת אפים, אלא הראש נוגע בקרקע, הידים קפוצות והבוהן אינה כפופה לתוכן[17].

בעת ההשתחוואות היה הרש"ב כורע ומשתרע מלא קומתו על הרצפה (העשויה מקרשים), ראשו הקדוש היה נוגע ברצפה, עד שלפעמים היה ניכר אבק על המצח[18]. אמרו, כי בעת ההשתחוואה היה נשען על ארבעה בהונות הידים והרגלים[19].

לנפילת "כורעים" אין נוהגין כאותם המדקדקים לשטוח מטפחת וכהאי גוונא על רצפת קרשים[20]. כורעים ב"עלינו" גם כשחל בשבת[21].

אתה הראת[עריכה]

קבלה בשם הרוקח, כשהחזן אומר "הוא אלקינו אין עוד" יאמרו הקהל פסוקים אלו: "אתה הראת".. "שמע ישראל".. "הן לה' אלקיך".. "כי ה' אלקיכם".. "כי שם ה' אקרא".. "יהי שם ה'"[22].

בקצת מחזורים כתוב כאן כמו שאיתא בדרכי משה[23]: בשעה שהקהל אומרים "הוא אלקינו אין עוד" יאמר החזן "אתה הראת לדעת". וכ"כ במהרי"ל. ואינו מובן, כי החזן אומר "הוא אלקינו אין עוד", והקהל כבר אמרו "עלינו" בתפילת לחש. אלא ודאי צריך להיות: בשעה שהחזן אומר "הוא אלקינו אין עוד יאמרו הקהל "אתה הראת". גם השמיט אדמו"ר מזה הנוסח את הפסוק "וידעת" וגו', מטעם שהחזן עצמו אומר "וידעת" וגו', וקבלה בשם הרוקח שהקהל יהזקו דבריו ויוסיפו עוד ראיות מן פסוקים אחרים "אתה הראת" "שמע ישראל" וגו'[24].

גם בזמן אמירת "אתה הראת" גו' פתוח הארון[25].

הערות שוליים

  1. ספר המנהגים. ושם: קבלה מרבנו תם - אלא שנהגו אז לאמרם, וכן "הנני העני ממעש", קודם "המלך"
  2. ספר המנהגים.
  3. ספר המנהגים.
  4. התמים, ד, עמ' פו.
  5. רשימות דברים, א, עמי שכח.
  6. ברדיטשוב תרע"ג.
  7. נדפס בשנת תש"א על ידי אגודת חסידי חב"ד בנ. י. בצילום מהמחזור הנ"ל.
  8. 'הוספה לליקוטי מנהגים' שבמחזור. ספר המנהגים עמ' 62.
  9. במצורף לסידור מאה שערים, ברדיטשוב תרע"ג.
  10. על ידי אגודת חסידי חב"ד, במצורף לסידור תורה אור דשנת תש"א.
  11. ראה מאמרי תרל"ד, עמ' שיב שטז. וראה גם אור התורה דברים עמ' א'תמד ואילך.
  12. נב, א., הובא באור החמה שם.
  13. ספר המנהגים.
  14. ספר המנהגים
  15. ספר המנהגים
  16. מחזור.
  17. מנהג הרבי.
  18. ליובאוויטש וחייליה, עמ' 30., וכן מסר הרב רפאל הכהן
  19. ליובאוויטש וחייליה, עמ' 30.
  20. ספר המנהגים.
  21. מחזור
  22. סידור אדמו"ר
  23. סי' תקצא
  24. שער הכולל מג, יג.
  25. ספר המנהגים.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)


ראש השנה
הכנות לראש השנה
שבת שלפני ראש השנה · מגבית לצורכי ר"ה · ערב ראש השנה
סדר התפילות
ערבית · שחרית · מוסף · נוסח התפילה · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה בראש השנה · הכנות לתקיעות · תקיעות · אבינו מלכינו
ענינים כלליים
סעודות ראש השנה · בוקר ר"ה · עבודת היום דראש השנה · מוצאי ראש השנה
שונות
מנהגים שונים · הנהגות רבותינו בר"ה · נסיעה לרבי · תשליך · קבלת הידור בר"ה · ברכת לשנה טובה · ר"ה והקהל
ניגונים לראש השנה
ברכות קודם התקיעות · ניגון דביקות לאדה"ז · מן המיצר · ארשת שפתינו · מכלכל חיים · רחמנא דעני · אשרי איש שלא ישכחך · ניגון קודם קדיש מוסף· היום תאמצנו · האדרת והאמונה · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) ·ניגון טעמים