מאיר אליטוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-dialog-question.svg.png חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח/ת תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו.
מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (ניתן לראות מתי הוצבה התבנית בהיסטוריית הדף).
Male no free image yet-he.svg.png

הרב מאיר אליטוב (ה' באייר ה'תרצ"א, אפריל 1931 - ט' בניסן ה'תשכ"ד, מרץ 1964) היה מייסד וראש ישיבת בני עקיבא תקוות יעקב בשדה יעקב, מייסד וראש ישיבת מתיבתא בית הראש"ל, רב ברחביה ירושלים ורב ביישובים מעלה החמישה וקריית ענבים.

על שמו כולל וישיבת עוז מאיר חב"ד בירושלים.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בירושלים העתיקה לרב יוסף רחמים ולשושנה בת הדיין רבי מאיר אביטבול מקזבלנקה. בנערותו למד בתלמוד תורה של ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה וכשבגר הצטרף לארגון אל"י (ארגון לוחמי היהדות) שפעל לחיזוק היהדות והשבת בקרב היישוב העברי בזמן המנדט ושמו המחתרתי היה בצלאל. באותן שנים היה חברותא של הרב מרדכי אליהו.

בשנת ה'תש"ז עבר לישיבת תפארת ישראל בחיפה ובשנת תש"י לישיבת הדרום ברחובות שם למד אצל הרב אלימלך בר שאול והרב נפתלי מלצר.

לאחר חתונתו החל לשמש כמגיד שיעור ור"מ בישיבות הדרום לצד רבותיו.

בשנת תשט"ו על פי בקשת הרב משה צבי נריה להקים ישיבה בעמק יזרעאל, הקים את ישיבת תקות יעקב בשדה יעקב. הרב אליטוב לקח עמו עוד שני רמ"ים מישיבת כפר הרואה, הרב בנימין הלינגר והרב חיים טובולוסקי. הישיבה קמה בבית הכנסת של היישוב. לאחר זמן נבנו מבני הישיבה וכיום שוכנת הישיבה בגבעה לצד המושב. במשך 4 שנותיו בישיבה הוא נודע באזור כנואם בחסד עליון והיה מוסר שיעורים והרצאות בחיפה והסביבה.

בשנת תש"כ עבר להתגורר בשכונת רחביה שבירושלים שם פתח את המתיבתא הספרדית הגדולה מתיבתא בית הראש"ל ועמד בראשה. בשבתות היו רבים מתושבי רחביה באים לשיעוריו, וכן לשיעורים היומיים.

במקביל החל לכהן כרב בבתי הכנסת ישא ברכה ויבנה שבשכונה, ואף הקים מנין משותף לשני בתי הכנסת. באותו הזמן החל למסור שיעורי תורה במעלה החמישה ובקריית ענבים ושימש כרבם.

בשנת תשכ"ג יצאו תושבי השכונה בקריאה למנותו כרב שכונת רחביה, אך ביום ט' ניסן כשיצא מביתו בדרכו לשיעור תורה בקרית ענבים, פגע בו רכב ומותו נקבע. בהספד שנערך לאחר שלושים שנה למותו אמר ידידו הרב הראשי לישראל מרדכי אליהו, שאין לו ספק שאם היה ממשיך לחיות הוא היה מתמנה כראשון לציון ורב ראשי לישראל.

משפחתו והנצחתו[עריכה]

השאיר אחריו הורים, אשה ושלושה ילדים. בתו עדי. ובניו: נדב וחנן. אחיו הם: הרב שמעון אליטוב, הוא חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ורב מבשרת ציון. הרב יעקב אליטוב שהיה רבה של קונגו, הרב שלמה אליטוב רב הקהילה החלאבית במנצ'סטר, הרב יצחק אליטוב לשעבר גזבר ראשי במשרד הפנים, אברהם אליטוב וגברת רוחמה וויס.

היה מקורב לחב"ד ושלח את אחיו הרב שמעון אליטוב ללמוד בישיבת תומכי תמימים חב"ד בלוד.

אחיו הרב שמעון הקים בשנת תשמ"ו לזכרו את ישיבת עוז מאיר חב"ד בירושלים, שזכתה להסכמת הרבי. הרבי אף שלח השתתפות כספית בסך 5000 שח לישיבה.

לאחר פטירתו יצא לזכרו קובץ קול סיני שם באו תולדות חייו, הספדים ומדברי תורתו.

לרגל 45 שנה לפטירתו נעשתה על דמותו כתבה מקיפה בעיתון משפחה שבעריכת בן אחיו יוסי אליטוב.