וואכנאכט (ליל ברית)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ליל ברית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הוואָכנאַכט (בתרגום לעברית: ליל שמירה, נקרא גם בשם ליל ברית ומאויית גם וואך נאכט) הוא שמו של מנהג מקובל בלילה שלפני ברית המילה של תינוק, אבי התינוק נותר ער (עם ידידיו) ועוסק בלימוד התורה במשך כל הלילה. הלימוד כולל גם קטעים מספר הזוהר העוסקים במשמעותה של הברית מילה.

מנהג זה מקובל בעיקר בחוגים החסידיים, בעוד בקהילות אחרות ישנו מנהג דומה הנקרא בשם 'ברית יצחק'.

מקור המנהג[עריכה]

מקורו של המנהג הוא בספר הזוהר שם מסופר כיצד רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו עסקו במשך כל הלילה שקודם הברית בלימוד התורה, ולא היה מי שנרדם באותו לילה[1].

השל"ה הקדוש כתב[2] שכל הלילות מהלידה ועד הברית מאז שהתינוק חוזר לביתו צריכים לשמירה ונוהגים להוסיף בהם בלימוד תורה ובמעשים טובים, היות וכאשר התינוק חוזר מבית הרפואה הקליפה הנקראת 'לילית' מנסה להמיתו, ובערב הברית נצרך הדבר ביותר הואיל ואז מתגברים הקליפות ומנסים לגפוע בתינוק באופן מיוחד[3], וכך אכן נוהגים חלק מחסידי חב"ד שבכל לילה מביאים קבוצה של ילדים מתחת לגיל בר מצווה שיאמרו קריאת שמע 'המלאך הגואל' וי"ב הפסוקים על יד התינוק. אך המנהג שהתקבל על יסוד ספר הזוהר הוא להקדיש דווקא את הלילה שלפני הברית ללימוד רציף במשך כל הלילה, וכך כתב גם תלמיד המהרש"ל רבי משה מפרעמסלא: "נוהגין להקיץ ולשמור הנער בליל שמיני, ומצאתי כתוב טעם מנהג זה, שהשטן מכוון להזיק לנער ולמונעו ממצות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצוה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר: "ואתה את בריתי תשמור"[4]. שבשעת הברית צריכין שמירה"[5].

בסידורו של רבי יעקב עמדין נסדרו קטעים מהזוהר המיוחדים ללימוד בלילה זה וקשורים לברית המילה וללילה שקודם לה, והוא כותב שם שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצוה זו.

בספרי הקודש מובאים לכך טעמים נוספים; בספר 'זכר דוד' כתב שמשמעות הפסוק 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' הינה, שהיום השמיני כולו קשור עם מצוות המילה, אלא שהיות ומעשה הברית עצמו אפשרי רק בבוקר - מתחילים בשמחה הקשורה עם המצווה כבר בלילה. בשם בעל חידושי הרי"ם מובא שהטעם לכך הוא היות שמצווה זו הינה מצווה שאדם יכול לקיים רק לעיתים רחוקות, מן הראוי שיתכונן לכך מתוך ציפייה והשתוקקות, וכמו שעשה רבי לוי יצחק מברדיטשוב שמידי שנה נותר ער במוצאי חג הפסח ובמוצאי שמחת תורה מתוך השתוקקות להניח את התפילין שלא הניח שמונה ימים.

בנוגע לזמן הלימוד, ישנם חילוקים במנהגים[6].

מנהג חב"ד ב'וואך נאכט'[עריכה]

בשנת תשמ"ג שאל הרב יהושע פינסון את הרבי מהו מנהג חב"ד בלילה שלפני הברית, וכתב שהיות ואין בזה מנהג ברור אצל חסידי חב"ד, הוא מבקש מהרבי באם הדבר לא מהווה טרחה בשבילו לכתוב מהו מנהג חב"ד בזה.

הרבי השיב לו שעליו לברר אצל רבני חב"ד כיצד נוהגים בפועל[7].

למעשה, היות ובקונטרס חנוך לנער מובא שאצל אדמו"ר הרש"ב היו נעורים כל הלילה "באמירת המזמורים ולימוד הזוהר שנוהגים בליל הברית", והספר היחיד שליקט מזמורי תהילים וקטעים מספר הזוהר הוא סידור רבי יעקב מעמדין, נוהגים רוב חסידי חב"ד לומר את מזמורי התהילים שנלקטו שם וגם את הקטעים מספר הזוהר שהועתקו בסדר המופיע בסידור זה לליל הברית.

מכיון שאצל חסידי חב"ד נהוג שהלימוד משולב עם התוועדות חסידית[דרוש מקור], יש הנוהגים לספר בלילה זה את סיפור לידתו של אדמו"ר הרש"ב בו מופיע גם התיאור אודות ליל הברית, וכן את הסיפור המקובל מהבעל שם טוב אודות השמירה המיוחדת שנצרכת לתינוקות קודם הברית, וכיצד הציל הבעל שם טוב משפחה שסבלה מחתול שפגע בילדיהם והרג אותם בכל פעם בלילה האחרון לפני הברית.

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב[עריכה]

בהקדמה לקונטרס חנוך לנער[8], מובא תיאור ה'וואכנאכט' בלילה שקדם לברית המילה של אדמו"ר הרש"ב, בו ישבו יחד עשרות חסידים יחד עם בני משפחת בית הרב לומר תהילים וללמוד את הקטעים הנהוגים מספר הזוהר.

באותו לילה גם הודיע אדמו"ר הצמח צדק שהברית לא תתקיים במועדה, וכלתו הרבנית רבקה ניסתה להתעקש ולגזור בכח בת תלמיד חכם שהברית כן תתקיים במועדה, אך למחרת התגלה כוחו הנבואי של ה'צמח צדק', והתגלה שלא ניתן לערוך את הברית מפני מצב בריאותו של התינוק, והיא נדחתה ליומו השני של חנוכה.

הרבי[עריכה]

בליל כ"ו חשון תשט"ז נכנס ליחידות הגאון הרב אפרים אליעזר יאלעס אב בית הדין של פילדלפיה, והיות שהיה זה ה'וואכנאכט' של נכדו, זכה שהרבי יאמר לכבודו בחדר היחידות מאמר חסידות מיוחד, שפתח במילים 'אשרי תבחר ותקרב'[9]. מאמר זה הוגה על ידי הרבי בשנת תשנ"א ונדפס בספר המאמרים מלוקט.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב יוחנן גוראריה, ברית נתן
  • הרב שמואל הורביץ, שבח הברית
  • הרב שמעון גדסי, שמירת השמחות

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. זוהר פרשת לך לך.
  2. מסכת חולין, עניני מילה.
  3. קיצור של"ה, עניני מילה עמוד צה.
  4. בראשית יז, ט
  5. מטה משה חלק שביעי - עניני מילה, פרק רביעי אות ב.
  6. בספר 'מעבר יבק' על הזוהר, כתב בפירושו על שיר השירים שהלימוד צריך להתחיל בזמן השקיעה, ולהימשך עד חצות הלילה, ואילו השל"ה כתב שצריך להישאר ערים עד הברית מילה עצמה.
  7. השאלה והמענה נדפסו בחוברת 'קרנו תרום בכבוד' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, י"א ניסן תשע"ג.
  8. עמוד 7.
  9. תהלים סה, ה. הפסוק בו פותחים את הברית כאשר מביאים את התינוק לסנדק.