לוי אשכול

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק) במקור; לוי יצחק שקולניק (25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל (1963–1969) ושר בממשלות ישראל.

אשכול נולד בכפר אוֹראטוֹבו שבדרום האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) בשנת 1895. אשכול למד ב"חדר", ואחר כך בגימנסיה העברית בווילנה, בירת ליטא עלה לארץ ישראל בשנת 1914 במסגרת העלייה השנייה. לפני קום המדינה היה פעיל במוסדות המרכז החקלאי והסוכנות היהודית לארץ ישראל; הוא היה ממייסדי ארגון ההגנה וחבר המפקדה הארצית שלה כמה פעמים, היה בהרכב הראשון עם הקמתה ולימים שימש בתפקיד גזבר ההגנה בימי מלחמת העולם השנייה. כן הוא נמנה עם מייסדי הסתדרות העובדים הכללית והיה מנהל החברה הכלכלית של ארגון זה, ניר. אשכול עמד בראש ועדת ההתיישבות של הקונגרס הציוני ולקח חלק במפעלי ההתיישבות הגדולים כמו התיישבות האלף ויישובי חומה ומגדל. כן עסק, במסגרת חברת "העברה", בשליחויות לקהילת יהודי גרמניה כשהמפלגה הנאצית כבר הייתה בשלטון. ב-1937 מימש את התוכנית אותה קידם במשך כ-10 שנים, והקים את חברת מקורות - בראשה גם עמד עד 1951. בתקופת מלחמת העצמאות פיקד על מרכז הגיוס הארצי ועם הקמת הממשלה הזמנית כיהן כמנכ"ל משרד הביטחון, ובו-זמנית גם כחבר הנהלת הסוכנות היהודית, כראש מחלקת ההתיישבות שלה (בתקופת קליטת העלייה ההמונית ועד 1963) וכגזבר הסוכנות.