כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" הוא פסוק בישעיהו[1] המרמז על החלוקה לארבע עולמות - אצילות, בריאה, יצירה ועשיה.

ביאור הפסוק על פי חסידות[עריכה]

  • "ולכבודי" מוסב על מלכות דאצילות, שספירת המלכות נקראת בשם "כבוד", וספירה זו נמשכת בשלושת העולמות בי"ע, "בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".
  • "בראתיו" מוסב על עולם הבריאה. בריאה היא יצירה מיש ואין, וכך גם עולם הבריאה הוא נוצר יש מאין מעולם האצילות, והוא התחלת היש.
  • "אף עשיתיו" מוסב על עולם העשייה. לשון "אף" מעידה על הבדלה, שעולם זה נבדל ומרוחק מעולם בריאה ויצירה.

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. פרק מג, פסוק ז