מצות כיבוד אב ואם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף כיבוד אב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כיבוד אב ואם היא מצווה מהתורה, הכתובה פעמיים: פעם אחת בעשרת הדברות, "כבד את אביך ואת אמך" - כחיוב כיבוד, שהוא מאכיל ומשקה, מכניס ומוציא וכו', והשני "איש אמו ואביו תיראו", הוא חיוב מורא - לא לשבת במקומו, לא לסתור את דבריו וכדומה.

כיבוד אב ואם היא מהמצוות החמורות בתורה, עד כדי כך ש"השווה כבודם לכבוד המקום".

פרטי המצווה[עריכה]

באופן שמצוות שהאב מצווה לעשות דבר שהוא נגד מצוות התורה, אינו מחויב לשמוע בקולו כלל, ואף אסור לו לציית, וזאת מפני פסוק מיוחד שנכתב בתורה "איש אמו ואביו תיראו - ואת שבתותי תשמורו" - על אף חומרתה של כיבוד אב ש"השווה כבודם לכבוד המקום", אבל אם אמר לך אביך לחלל שבת - אל תשמע לו, מפני ש"אני ה' אלקיכם" - אתה והוא חייבים בכבודי.

כאשר אמו נשואה לאביו, כבוד אביו קודם, מכיון שגם אמו חייבת בכבוד אביו שהוא בעלה. אך אם הם גרושים אז כבוד שניהם שווה.

אדם החפץ ללמוד תורה במקום אחר[עריכה]

בשולחן ערוך נפסק כי אם חפץ ללמוד תורה במקום מסוים, ואביו רוצה שילמד במקום אחר אינו חייב בכבודו. כאשר אברך חשוב, שחשקה נפשו ללמוד ב770 תורה וחסידות מהרבי כתב לרבי שאין דעת אביו וזקנו נוחה מכך, השיב לו הרבי במכתב:[1]

"האומנם באם יעשה כפסק דין ברור בשו"ע יו"ד סוף סימן ר"מ?

[וכבר דובר בזה שנקבע פסק דין זה לא בהל' תלמוד תורה, כ"א בהל' כבוד אב ואם. וקל להבין]. אזכיר על הציון."

כלומר: מה שאינו חייב לשמוע בקול אביו אינו דין בהלכות תלמוד תורה - שחיוב של תלמוד תורה עדיף מחיוב כיבוד אב ואם; אלא הוא דין בהלכות כיבוד אב ואם - כלומר: אין כלל חיוב של כיבוד אב ואם לענין זה.

כוונה בקיום המצווה[עריכה]

למרות ההלכה הידועה שמצוות צריכות כוונה, בכיבוד אב אין הכוונה מעכבת, מכיון שעיקר מהותה[2] של המצווה הוא שמכבד את האב, אם כן המעשה תלוי באב, ומכיון שהאב קיבל את שלו לא מהני חוסר כוונתו לקלקל את עשיית המצווה. וכדוגמת מצוות צדקה שאין צריך בה כוונה, וכמובא[3] שאם נפלה סלע מידו ומצאה עני והתפרנס בה קיים מצוות צדקה. שאז על פי רוב יש לו כוונה הפכית, שהרי בשעת נפילת הסלע מידו יש לו צער מכך ומיצר על אבידתה, ואף על פי כן מקיים את המצווה.[4]

לעתיד לבוא[עריכה]

בתחיית המתים יבנה הקב"ה למתים גופים חדשים שעמם יוקמו, גוף הדומה לגוף הקודם, אך לא הגוף שנולד עמו. לאור כך מתעוררת שאלה[5] בנושא כיבוד ההורים בזמן תחיית המתים, שהרי באם גוף זה אינו הגוף שהאדם נולד עמו, יש ספק בחיוב כיבוד ההורים מצידו. אלא מוסבר, שמשום שהגוף החדש ייבנה ביסודו מעצם הלוז של הגוף הקודם, ייחשב כולו כהמשך לגופו הקודם וממילא חובת כיבוד ההורים תחול עליו גם בתחיית המתים. ולעומק העניין מבורר[6] משמעותה האמיתית של כיבוד ההורים, שהיא אינה מבוססת על זיקה גשמית אלא על זיקה נשמתית, והנשמה היא אותה נשמה גם לאחר תחיית המתים. אפשר לראות זאת מפסק הרמב"ם בדבר החובה לכבד את זכר ההורים לאחר פטירתם וקבורתם, בזמן בו אין משמעות לגוף אלא לנשמה.

עוד מצב מעניין שיתרחש בתחיית המתים, שכאשר אדם שנפטר בגיל צעיר, ובנו נפטר בגיל יותר מבוגר מאביו, ייתכן ובתחיית המתים האב יצטרך לכבד את בנו לאור הפסוק "מפני שיבה תקום"[7], עם חובת כיבוד הבן את אביו.

ספרים בנושא[עריכה]

כריכת הספר 'כיבוד אב ואם'

הספר "כיבוד אב ואם - סיפורים והוראות" הינו ליקוט על חשיבות מצוות כיבוד אב ואם. הספר ברובו מספר על הנהגת הקודש של רבותינו נשיאנו ובמיוחד של הרבי במצוה זו. הדברים נרשמו "מפי ספרים ומפי סופרים", חלקם ממזכירי הרבי וזקני אנ"ש ממה שראו ושמעו.

בנוסף, באו בספר סיפורים על צדיקים, חסידים ואנשי מעשה שכיבדו את הוריהם בשמחה ובהידור, לעיתים מתוך מסירות נפש. כן באו בספר הוראות ומכתבים בנושא כיבוד אב ואם מהרבי ואדמו"ר הריי"צ. בדומה גם דברי וסיפורי חז"ל בנושא זה ובנושא כיבוד זקנים וחכמים.

בתחילת הספר באו הלכות כיבוד אב ואם שהוגהו על ידי הרב יוסף שמחה גינזבורג.

הספר כולו מעודד ומדריך לקיום מצוה זו שרבו כל כך סגולותיה.

בספר 350 עמודים ותמונות רבות. יצא לאור על ידי הרב זאב ריטרמן, ב'הוצאת תורה אור'.

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק כ"ח
  2. החפצא.
  3. ספרי תצא כד יט.
  4. שיחות קודש תשל"ו חלק ב' עמ' ח (605).
  5. בבלי חולין קמב, א
  6. ראו בין היתר בליקוטי שיחות, יח חוקת ב ועוד
  7. ויקרא, יט לב
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · האמנת אלקות · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · השגת גבול