ישראל זיסל דבורץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק בעסקן חסידי עורך כתב העת "תבונה". אם התכוונתם לחתנו של הרב יחיאל קמיסר תושב כפר חב"ד, ראו ישראל זוסמן דבורץ.
הרב והעסקן החסידי ישראל זיסל דבורץ

הרב ישראל זיסל דבורץ (תרמ"ה-תשכ"ח) היה יליד חסידי קאפוסט שהצטרף בנערותו לישיבת סלבודקא והפך לתלמיד נלהב של הסבא מסלבודקא. כיהן כרב במספר עיירות בליטא, עלה לארץ הקודש וערך את כתב העת התורני "תבונה" תחת שם העט "פלטין".

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת תרמ"ה לרב בצלאל דבורץ, שהיה מקהילת חסידי חב"ד-קאפוסט בדווינסק. בצעירותו למד בישיבת סלובודקה הליטאית שם התידד ונקשר נפשית ל'סבא מסלובודקה', הרב נתן צבי פינקל, עימו שמר על קשר במשך כל ימי חייו, וסייע רבות באחזקת הישיבה. עם סיום לימודיו נשא את רעייתו חנה חיה פייגא לבית לופט.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד לקרמנצ'וג שהיתה רחוקה מקו החזית, שם פגש גם בתלמידי ישיבת סלובודקה וסייע באחזקה הכספית של הישיבה, ועם סיומה של המלחמה עסק יחד עם אחיו בהקמת רשת תלמודי תורה ברחבי ליטא, והשתתף בהקמת המפלגה הציונית 'מסורת וחירות', כשבמקביל הוא עוסק בייסוד כתב העת התורני "תבונה" מתוך מטרה ליצור במה מרכזית לפרסום חידושי תורה של רבנים ותלמידי ישיבות.

בשנת תרפ"ו עלה לארץ, מתוך מטרה לגייס כספים ולעזור בהעברת ישיבת סלובודקה לארץ ישראל. בשלב ראשון התיישב עם משפחתו בירושלים, אך לאחר מכן עבר לחברון שם ייסד את "הבנק להתפתחות חברון" ורקם קשרים רבים עם אנשים בעלי תפקידי מפתח בעיר.

בחודש תמוז תרפ"ט בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ, ניצל את קשריו[1] (במקביל ללחציו של הרב אליעזר דן סלונים) להשגת אישור כניסה למערת המכפלה לאדמו"ר הריי"צ ופמלייתו, והתלווה אליו בעת הביקור, את רשמיו מהביקור העלה על גבי הכתב, והם התגלו בשנת תשע"ג[2].

בסביבות שנת תרצ"ה הקים את חברת "תורה ותבונה", וההדיר כתבי יד של הראשונים, ובהם חידושי הרשב"א, הרמב"ן, רבנו חננאל, המאירי ועוד, כשהוא שולח את ספריו לספריית הרבי[3]

בעקבות פרעות תרפ"ט עבר להתגורר בפתח תקווה, ובשנת ת"ש חזר לירושלים בה התגורר עד לפטירתו בכ"ט שבט תשכ"ח. הלוייתו התקיימה בו ביום, והוא נטמן בבית העלמין בהר הזיתים.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים