ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף שער ספרו שארית ישראל - מהדורה ראשונה

הצדיק מווילעדניק (תקמ"ח-תקמ"ט - תר"ט) כיהן באדמו"רות בעיירה ווילעדניק, תלמידו המובהק של ר' מרדכי מטשרנוביל והיווה מקור משיכה מסויים לחסידי חב"ד, חיבר את הספר שארית ישראל, ספר שהיה מקובל גם אצל חסידי חב"ד[1].

תולדותיו[עריכה]

בגיל ארבע - חמש, התייתם מאביו, ובגיל תשע - עשר, אמו נפלה גם למשכב, ורגעים אחדים לפני פטירתה ביקשה מבנה ספר כל שהו, אף שלא ידעה עברית, ופתחה אותו והחלה לבכות ולהתחנן לפני ה' שבנה יגדל יהודי ירא שמים[2].

כבר מילדותו היה נקרא ה"עילוי מקאטלענע" על שם מקום הולדתו, נסע פעם אחת לרבי לוי יצחק מברדיטשוב, והשתתף בדרשת השבת שלו, במהלך הדרשה הפריע לרבי לוי יצחק בקושיות שונות, ורבי לוי יצחק גילה מורת רוח בעקבות זה, לאחר מכן נסע ונהיה לתלמידו של רבי מרדכי מטשרנוביל, אשר גם הוראה לו לנהוג במנהגים משונים, שיראו כמוזרים על ידי הרואים.

את חצרו בעיירה ווילעדניק פתח עוד בחיי רבו, רבי מרדכי מטשרנוביל ואף היה נוסע אליו יחד עם חסידיו. שמו התפרסם בכל האזור כבעל מופת וצדיק גדול, אך יחד עם זאת היה ידוע בהנהגותיו המשונות, ואף סגולותיו אשר היה נותן היו משונים, כגון בישול זרדי מטאטא עבור חשוכי בנים, שתיית מים הנוטפים מפי הסוסים בעת שתייתם, שפיכת ספל מים על אישה, לזרעא חי וקיימא וכו'[3].

עם ליובאוויטש[עריכה]

קשר מיוחד היה בין חסידי חב"ד לבין האדמו"ר, הרבי הצמח צדק כיבדו מאד, ואף שלח אליו פעם עגונה, בכדי שיגלה לה על פי רוח הקודש היכן נמצא בעלה, כמו כן פעם התבטאו בפניו של הצמח צדק, על הרבי מווליעדניק, שהוא אינו למדן אך בכל זאת בעל רוח הקודש, ומיד מחה הרבי ואמר, לא! לא! הוא גאון[4].

סיפורים רבים משקפים, את הקשר שהיה בין חסידי חב"ד לחצר ה"ווילעדנקית", אולי מיקומה של החצר הייתה סמוכה לעיירה ליובאויטש, או אולי בגלל הדרך והשיטה המיוחדת שלו. לאחר פטירת ר' אהרון מסטרשלא חלק מחסידיו עברו לאדמו"ר האמצעי וחלק לא מבוטל עברו והתקשרו לאדמו"ר מווילעדניק[5].

מסופר שבמהלכה של סעודת שבת בחצר הווילעדנקית הגישו לפני הרבי מגש עם שני דגים גדולים, ומיד פתח הרבי וסיפר, יודעים אתם איך הגיעו דגים אלו לכאן?, שני דגים שטו בנהר הגדול, ודג אחד פנה לשני ושאלו להיכן אתה שט? ענהו הדג לליובאויטש, ולהיכן אתה שאל הדג, לווילעדניק ענה הדג השני, אולי תבוא איתי גם לווילעדניק הציע הדג, ואכן הוא השתכנע וכך הגיעו שנהם לפה, ובדבריו רמז לחסיד חב"ד שנכח בטיש[6].

סיפור זה מבטא את המשיכה המסויימת שהיתה לכמה וכמה חסידי חב"ד אליו, ואף הגיעו לביקורים אצלו.

בהתוועדות ש"פ בלק תשט"ז לימד כ"ק אדמו"ר את הניגון על "אסדר לסעודתא". כ"ק אדמו"ר ניגן את הניגון כמה פעמים. ובאמצע הניגון סיפר:

"פעם בא יהודי אל הרה"צ מווילעדניק, בעל שארית ישראל, וביקש ברכה ללידת בן, ואמר לו, שיפרוש משי ("זייד'נס") בחדר המטות, ויוולד לו בן. כאשר היהודי הנ"ל יצא, שאלו התלמידים אצל רבם מניין המקור לכך ש"משי" הוא סגולה לבן? והשיב להם, שמפורש הדבר ב"אסדר לסעודתא" – "ואלין מליא יהון לרקיעיא ותמן מאן שריא הלא הוא שמשא": "מליא" – היינו משי, וכאשר "אלין מליא יהון לרקיעיא" – מלשון פרישה, שיפרשו אותם, אזי "תמן מאן שריא" – מי שיימצא שם, "הלא הוא שמשא" – (שמש בלשון אידיש) "אַ זון"[7]."


ספרו שארית ישראל[עריכה]

אמרותיו ודרושיו היו נשגבים, בסגנון חסידות פולין, מסופר שפעם בעת נוכחות כמה חסידי חב"ד בזמן אמירת חסידות שלו, ישבו וכתבו את דבריו, וכשראה זאת, גער בהם שיפסיקו, ואמר שאפילו המלאכים העליונים אינם תופסים את דבריו, ואפילו הוא בעצמו אינו יודע מה ידבר רגע לפני. לפועל נכתבו הדברים ונסדרו והודפסו לראשונה בלבוב בשנת תרכ"ה.

בשנת תרכ"ח נדפס הספר שנית בז'יטאמיר, "עם הוספות והנהגות ואזהרות מהרב המחבר", שהם כ"א סעיפים של "הנהגות ואזהרות". אך עם השמטות למכביר. ועל-פי מהדורה משובשת זו, נדפס הספר שוב בקעניגסבערג תרל"ז, בהוצאה שלישית.

בשנת תשכ"ז נדפס הספר מחדש במהדורה מהודרת ובסידור אותיות חדש (ע"י הרה"ח ר' ישראל אונגאר שי', ובהשתדלותו של הרה"ק ר' יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל), ומאז זכה הספר לריבוי מהדורות.

בשנת תשמ"ה נדפס הספר מחדש ע"י הרה"ח ר' יחיאל אבערלאנדער שי', עם מכתב מהאדמו"ר רי"י מפאפא שליט"א ובצירוף "מבוא" קצר, מראי-מקומות ומפתח הצדיקים המובאים בספר מהרה"ח ר' גדליה אבערלאנדער שי'. כאשר שלח עותק אחד אל הרבי, קיבל מענה: "נתקבל ותשואת חן, וההוצאה לאור דזה וכיוצא בזה הרי זה מהפצת תורת ומעיינות החסידות הבעל שם טוב וכו'. שער הזמנים ו, ד. ד"ה ואכלת בלקו"ת צו[8]."

בשנת תשנ"ח, הו"ל מכון אור ישראל הספר כלול בהדרו במהדורה חדשה: סידור אותיות חדש, השוואות והוספות ע"פ כת"י, מראי-מקומות, הערות וציונים ומפתחות - ע"י הרה"ח ר' גדליה אבערלאנדער שי'; ובראש הספר, מבוא ותולדות - מאת הרה"ח ר' יהושע מונדשיין ע"ה.

בשנת תשס"ח, הו"ל מכון אור ישראל ספר ליקוטי שארית ישראל, שהוא "פנינים יקרים ומאמרי קודש המלהיבים לבות בני ישראל לאביהם שבשמים שנשאבו מתוך ספר הקדוש 'שארית ישראל'".


הערות שוליים

  1. הרבנית רבקה היתה קוראת בספר זה
  2. סופר על ידי הרב בצלאל ווילשנסקי
  3. מובא בהקדמה לספרו שארית ישראל, הוצאה חדשה
  4. ליקוטי רשימות ומעשיות אות מה
  5. בית רבי פרק כ"ו עמ' סח
  6. סופר על ידי הרב בצלאל ווילשאנסקי ששמע מר' אברהם אליהו פלאטקין ששמע מאחד שהיה בעל המעשה
  7. תורת מנחם חי"ז ע' 97
  8. כלומר: מה שמובא בספר, בשער הזמנים דף ו, טור ד, בשם כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, שהוא בלקו"ת פ' צו.