ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהלי תורה
אהלי תורה 2.jpg
מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה
אפיון ישיבה גדולה, ישיבה קטנה, תלמוד תורה
תאריך יסוד תשט"ז
מיקום קראון הייטס
מייסד הרב מיכאל טייטלבוים
ראש הישיבה הרב ישראל פרידמן (ישי"ג)
משגיח ראשי הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
משפיע ראשי הרב נחמן שפירא (ישי"ג)
מנהל גשמי הרב יוסף רוזנפלד
מספר תלמידים 300 (ישי"ג)
קובץ הערות קובץ הערות וביאורים, קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.
ערך זה עוסק בישיבה. אם התכוונתם לתלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס, ראו תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס.

ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם הינה מוסד לימוד חב"די על טהרת הקודש, נכון לשנת תשע"ג (2013) לומדים בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.

הסטוריית הישיבה[עריכה]

זאל הישיבה הגדולה

לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל[1], ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב אליהו חיים רויטבלט, וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב מיכאל טייטלבוים, יחד עם ידידו הרב מנחם מענדל מרוזוב ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).

השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"מרכז לענייני חינוך" שבהנהלת הרב חודקוב, ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה בהשגחה פרטית. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.

משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת קראון הייטס החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.

לקראת שנת הלימודים תש"פ פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב אברהם חיים שטערן.

יחס הרבי לישיבה[עריכה]

המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב חמ"א חדוקוב, ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.

לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.

הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".

הוצאה לאור[עריכה]

מבני הישיבה[עריכה]

הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[3].

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבנין האדום", באותו שנה קנתה הישיבה את הבנין הסמוך, ובתשע"ט קנת הישיבה את בנין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

לישיבה תוכניות להתפתחות נוספות.

ועד הישיבה[עריכה]

בהוראת הרבי הרב דוד שלמה דייטש נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

צוות הישיבה גדולה[עריכה]

סמל המוסד
צוות הישיבה בעבר

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • א. דשן, המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח, שבועון בית משיח גליון 118 עמוד 15 ואילך


ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ · זעמבין · חאראל · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים) ·
בתקופת אדמו"ר הריי"צ רוסטוב · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · אטוואצק · שנחאי · 770 · כותאיס (גרוזיה) · ראמען · חמעלניק · ברינואה · אחי תמימים חלם · גוסטינא · גלובוקע · לודז (פולין) · פאקינג · מונטריאול · ראדום · אחי תמימים תל אביב · לוד · תורת אמת (ירושלים) · אחי תמימים בופולו · אחי תמימים ברונקס · אחי תמימים ברידזשפארט · אחי תמימים ווסטר · חובבי תורה קראון הייטס · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · אחי תמימים ניו הייוון · אחי תמימים ספרינגפילד · אחי תמימים פיטסבורג · אחי תמימים פילדלפיה · אחי תמימים רוטשסטר ·
תחת הקומוניסטים פולוצק · אודסה · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · יקטרינוסלב · וויטבסק · קייב · אסטאשקאוב · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וורוניז' · זוויהל · ז'לובין · ז'יטומיר · טשקנט · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · ליוטופיל · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · פולטבה · קורולביץ · קורסק · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען ·
הרבי שליט"א 770 · אגאדיר (מרוקו) · אהלי תורה קראון הייטס · אופקים · אור יהודה · אור תמימים (כפר חב"ד) · אחי תמימים בופולו · אחי תמימים ראשון לציון · אחי תמימים תל אביב · אילת · אלעד · באר שבע · באר שבע (קטנה) · בית שמש (גדולה) · בית שמש (קטנה) · ביתר עילית · בני ברק · ברינואה · גוש קטיף · הדר התורה קראון הייטס · וונצואלה (קארקאס) · חולון · חיפה · חיפה (צפת) · יצהר · כותאיס (גרוזיה) · כפר חב"ד · לוד · מגדל העמק · מונטריאול · מוסקבה · מוריסטון · מתיבתא חב"ד אוק פארק · נחלת הר חב"ד · נחלת הר חב"ד (גדולה) · נוף הגליל (גדולה) · נוף הגליל (קטנה) · נתניה · סיאטל וושינגטון · סיגייט · סינסינטי · עמנואל · פאולו · פטרבורג · פרנקפורט · פתח תקווה · צפת · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · קווינס · קזבלנקה · קישינב · קריות · קרית גת · ראשון לציון · רחובות · רמת אביב · תורת אמת (ירושלים) ·

הערות שוליים

  1. בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.
  2. בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
  3. הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[2].

תבנית:מיון רגיל אהלי תורה