ישועה חדאד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב חדאד בהתוועדות חסידית ב-770

הרב ישועה חדאד (אדר תרצ"ו-י"ב חשון תשע"ח) היה שליח הרבי ורב הקהילה הספרדית במילאנו, איטליה במשך למעלה מחמישים שנה.

תולדות חיים[עריכה]

נולד במרוקו בשנת תרצ"ו לאביו ר' מכלוף חדאד ולאמו מרת איזה למשפחת תורג׳מן. המשפחה קבעה את מגוריה באחד הכפרים בשם טאביא, כשלושים משפחות יהודיות גרו אז שם, ובילדותו למד יחד עם דודו הרב יצחק חדאד שהיה בקי בספרי קבלה.

כשאחותו אחרי נישואה עברה לגור בקזבלנקה והוא עוד צעיר לפני גיל הבר מצוה, נסע בכוחות עצמו בנסיעה מסוכנת עם דלת העם המקומית עד לקזבלנקה ולמד במשך שנתיים בתלמוד תורה המקומי, וכשהבין שתורה קונים במקום תורה, עבר בשנת תש"י לעיר מקנס ׳׳ירושלים של מרוקו׳׳ ללמוד בישיבת תומכי תמימים שיסד עם הגעתו באותה שנה הרב מיכאל ליפסקר כשליח הרבי למדינה.

בחדש חשון של שנת תשי"ב לאחר שנתיים של לימודים באווירה חב"דית, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה שם למד במשך שש שנים, ובמהלך תקופה זו אף זכה בשנת תשט"ו ללמוד לקוטי תורה בחברותא עם הבבא סאלי כאשר שהה בישיבה במשך מספר שבועות.

בחודש שבט תשי"ח עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 בחצרו של הרבי. מיד עם הגעתו, נכנס אל הרבי ליחידות וזכה שהרבי קבע לו יום הולדתו והורה לו לנהוג במנהגי יום הולדת בשבת הסמוכה ליום ה'יחידות'[1].

במשך שנות שהותו אצל הרבי זכה שהרבי הזכירו כמה פעמים בשמו במהלך ההתוועדויות וביקש שינגן את הפיוט 'עזרני א-ל חי'.

פעילות ציבורית[עריכה]

כאשר הקהילה הספרדית במילאנו חיפשה רב, בשנת תשכ"א, הטיל הרבי את השליחות על הרב חדאד על אף שעדיין היה בחור לפני חתונה[2].

כעבור תקופה, לאחר שבא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת רחל, ביקש הרבי מהגביר החסידי ר' חיים ציפל שיעזור לו בהוצאות החתונה.

באחת היחידויות להן זכה, אמר לו הרבי שכאשר שולחים אברך לקהילה מסויימת לשמש כחזן, שוחט או רב קהילה - הרי הוא צריך לזכור כי לאמיתו של דבר התפקיד משמש רק כתואר רשמי כלפי הקהילה, ועליו לדאוג שישאר לו מספיק זמן עבור תפקידו העיקרי – הפצת המעיינות[3], ובהזדמנות אחרת, הורה לו הרבי לבדוק פעם בחודש את סכיני השחיטה בבית המטבחים[4].

כאשר החל הרבי לעורר על צורת המנורה בבית המקדש שהקנים שלה היו באלכסון ולא בעיגול, באותה תקופה קיבל הזמנה לבקר באוצרות הוותיקן וניצל את ההזדמנות לבקש מהממונה על הביקור לראות את המנורה, אך הממונה סירב לאשר לו את הכניסה, כשראה שהממונה עסוק לרגע, הושיט דף ועט לאחד המנקים שבדיוק עבר במקום וביקש מממנו לצייר לו את המנורה, והוא צייר לו כאשר הקנים היו באלכסון ולא בעיגול[5].

זכה בשנות שליחותו לקרב עשרות יהודים לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב"ד, ואף קיבל הוראה מהרבי לברך יהודים באמצעות הזכרת שמותיהם של רבותינו נשיאינו[6].

חתם על פסק הדין שהרבי מלך המשיח.

נפטר בי"ב חשון תשע"ח בגיל 81.

משפחתו[עריכה]

  • בנו, הרב מנחם חדאד – רב הראשי לבריסל ושליח הרבי בעיר, בלגיה
  • בנו, הרב מיכאל חדאד – קראון הייטס, ברוקלין, ניו יורק
  • בנו, הרב יוסף חדאד – משלוחי הרבי במילאנו, איטליה
  • בנו, הרב מכלוף אליהו חדאד – מילאנו, איטליה
  • בתו מרת חנה, לונדון
  • בתו מרת מרים, רעיית הרב שלמה בנטולילה – שליח הרבי בקינשאסה, קונגו
  • בתו מרת שרה דינה, ירושלים
  • בתו מרת אביגיל, רעיית הרב יוסף יצחק דדון – לוד

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. לאחר שיצא מחדר הרבי, כתב מכתב למשפחתו וביקש שיבררו במדויק את תאריך הולדתו, וכשהגיעה תשובתו של הרבי התברר שהרבי חזה ברוח הקודש במדויק את התאריך של יום ההולדת.
  2. תאריך היציאה לשליחות נקבע בסמיכות לי"ב תמוז, ובעיצומה של התוועדות י"ב תמוז שאל הרבי את הרב חודוקוב מה הוא עדיין עושה כאן, ולאחר ששאל את הרב חדאד, השיב כי הוא מתעתד לצאת מיד לאחר ההתוועדות, והרבי השיב: "אבל שיהיה מייד אחר כך".
  3. התקשרות, גליון תסט עמוד 12.
  4. כפר חב"ד גליון 900 עמוד 201.
  5. שבועון בית משיח גליון 299, עמוד 61.
  6. כאשר אחד היהודים בקהילה ביקש ממנו לברך את אחד מבני משפחתו והביא לו חוברת עם שמות הקודש, שלח את החוברת לרבי והרבי השיב שבחב"ד לא מקובל לברך באמצעות הזכרת שמות, ושיזכיר את שמו של אדמו"ר הריי"צ ויברך, ואכן הוא נהג על פי הוראת הרבי והחולה הבריא.