יצחק רייטפורט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב רייטפורט עובר ליד הרבי

הרב יצחק רייטפרט הינו חסיד חב"ד המכהן כרב ודיין בבית דין צדק בשכונת קראון הייטס, ראש כולל, מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות צדקה וחסד.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לאביו רבי חיים, ובשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 הצטיין בלימודו והיה אחד משבעת הקנים שנבחרו לומר פלפול בפני כל תלמידי הישיבה.

הרבי חיבב מאוד את ספריו, ואף שילם את מלא העלות של ספרו הראשון, כמתנת נישואין לרגל חתונתו.

מתגורר כיום בבורו פארק ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה.

הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות תורה וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת אהלי תורה וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר בית רבקה בקראון הייטס לצד ייסוד ועידוד הקמת אין-ספור מקוואות טהרה בעולם.

בשנת תשס"ו התקיימו בחירות שנויות במחלוקת בהן השתתפו כמחצית מתושבי השכונה[1], ובמהלכם נבחר לכהן כחבר בית דין צדק קראון הייטס (יחד עם הרב שלמה יהודה סגל והרב זירקינד) אך בית דין בהרכב מיוחד שהוסכם על ידי כל הצדדים המעורבים פסק באופן מוחלט שלבחירות אלו לא היה שום תוקף, והוא נותר דיין בבית הדין בלבד.

בעיר ביתר עילית ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפתחות העיר.

ספריו[עריכה]

שער הקונטרס
  • הלכה למעשה בדין הפאות מהודו - בשנת תשס"ד הופצו בעיר בני ברק מודעות רחוב ופשקווילים עם פסק דין של הרב אלישיב, שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה עבודה זרה. בעקבות כך, יצא הרב רייטפארט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארה"ב) ולקראת חג השבועות תשס"ד הוציא קונטרס בו הסיק הלכה למעשה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים.
  • הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין - בסוף שנת תשס"ד התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. בחודש אלול תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון[2]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. לטענת החולקים, בחירות אלו היו פקטיביות ונעשו באופן מוטה מבלי פיקוח גורם חיצוני, והתהליך כולו התקיים בצורה לא הוגנת ובשל כך אינן תקפות.
  2. בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת הרשב"א דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.