יעקב סטמבלר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ר' יעקב סטמבלר

הרב יעקב (יאנוש) סטמבלר (ח' כסלו תש"ז-י"א ניסן תש"ע) היה איש עסקים חב"די, שניהל את מאפיית מצות כפר חב"ד והביא לפיתוחה ושגשוגה. הכספים שהרוויח באמצעות עסקיו המסועפים איפשרו לו להעניק תרומות כספיות גדולות למוסדות חב"ד ולשלוחים ברחבי העולם.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בטשקנט בח' כסלו תש"ז הבן בכור של אביו הרב מאיר צבי סטמבלר ולאמו דבורה בתו של החסיד ר' יעקב פנטלייב, על שמו נקרא בעת ברית המילה. עד גיל תשע, הצליח אביו להסתירו מעיני הבולשת מבלי לשלוח אותו ללמוד בבית הספר הממשלתי בו הכורחו לחלל שבת ולבוא במגע עם ילדי הגויים ועם דעות כפרניות.

במשך חמש שנים נמשכו לימודיו בבית הספר כשהוא עושה בהכוונת הוריו ככל שביכולתו להימנע מחילול שבת, ובגיל ארבע עשרה הצליח למצוא עבודת כפיים המוכרת על ידי השלטונות, ובכך נפטר מהליכה לבית הספר.

בצעירותו, סיכן את עצמו פעמים רבות על מנת לסייע לאביו במשימות שונות הקשורות לאספקת אוכל כשר לחסידי חב"ד, והיה מלווה אותו בשעות הלילה להביא בהמות לשחיטה, ולחלק את הבשר בחשאיות בין המשפחות שביקשו.

כשהגיע לגיל צבא, נשלח ללמוד הרחק מהבית בישיבת תומכי תמימים סמרקנד, מתוך תקווה ששם אנשי הצבא לא יחפשו אחריו, ורק לאחר שעברו שנתיים תמימות שב והתאחד עם בני משפחתו.

בשנת תשכ"ז קיבלה משפחתו אישור יציאה מברית המועצות והתיישבה בכפר חב"ד שם נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המקומית.

לקראת חודש תשרי תשכ"ח הוזמנו כל העולים מרוסיה לנסוע לחצר הרבי על חשבונו, ולמרות שהמימון נועד רק לאלו שהיו בני עשרים ומעלה ולו היו חסרים מספר חודשים לצורך כך, קיבל גם הוא אישור להצטרף לנסיעה.

בשנת תש"ל נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', שם התקיימה גם שמחת נישואיו עם רעייתו לאה, שלאחריהם החל לעבוד במאפיית המצות בקראון הייטס ולאט לאט נכנס לעולם העסקים.

לאחר כשנתיים בהם התגוררו בני הזוג בקראון הייטס הורה להם הרבי ביחידות להתישב בארץ ישראל, והם בחרו בכפר חב"ד בסמיכות להוריהם.

פעילות עיסקית[עריכה]

עם שובו לישראל, פעילותו העיסקית צברה תאוצה והוא הפך תוך שנים ספורות ליהודי אמיד שפיזר מהונו כסף רב לצדקה. בהיותו האח הבכור במשפחה, ומכיוון שאביו נפטר בצעירותו, לקח על עצמו לדאוג להוצאות החתונה וההסתדרות של כל בני משפחתו.

בשנת [[תשד"מ] רכשו הוא ואחיו את מאפיית מצות כפר חב"ד אליה התייחסו כשליחות של ממש. במאמצים עקביים, הביאו לכך שהמאפייה תחשב כמאפיית המצות המהודרת ביותר בארץ, בעלת מחזור ההיקפים העסקי הגדול ביותר, המספקת עשרות מליוני מצות לכל רחבי העולם.

ביוזמתו, נכנסה המאפייה להתחרות במכרז המצות שפרסמה הרבנות הצבאית של צה"ל, ועם הזכייה במכרז התפתחה המאפייה עוד יותר.

בשנת תשמ"ה, כשנה בלבד לאחר רכישת המאפייה, החליטו האחים יחד לבסס את פעילות המאפייה ולבנות בנין חדש ומרווח הייעודי לצרכיה ומותאם לדרישות ההולכות וגוברות לתוצר המאפייה.

בשנת תשמ"ו כאשר הורה הרבי לכלל החסידים למנות משפיע אישי שיהיה ה'עשה לך רב' שלהם, בחר בר' מענדל פוטרפס עימו היה מתייעץ לעיתים קרובות.

את הכספים הרבים שהרוויח מעסקיו המסועפים, היה נוהג לנצל לצרכי החזקת מוסדות צדקה וחסד, למימון פעילות השלוחים ברחבי הארץ והעולם, ולסיוע פרטני לתושבי כפר חב"ד, כך לדוגמא היה נוהג להיכנס מידי פעם לחנות 'היפר ליפסקר' שבמרכז הכפר, ולמחוק חובות תופחים של משפחות במצוקה, מבלי שידעו על זהותו. כמו כן היה נוהג להעניק הלוואות ענק לתאריכים ארוכי טווח.

נפטר לאחר מחלה קשה בי"א ניסן תש"ע, וביום ה'שלושים' לפטירתו, הוכנס ספר תורה לזכרו על ידי בני המשפחה לבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד.

משפחתו[עריכה]

  • אחיו, ר' זלמן מענדל סטמבלר
  • אחיו, ר' חיים בער סטמבלר
  • אחותו, נעכא פרדני, טבריה
  • אחותו, לאה לוינזון, ירושלים
  • גיסו, הרב אברהם כהן - משלוחי הרבי בבאר שבע (נשוי עם אחותו נחמה)
  • בנו, הרב מאיר צבי סטמבלר - שליח הרבי בדנייפרופטרובסק ויו"ר איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה
  • חתנו, הרב שניאור זלמן גליצנשטיין - משלוחי הרבי בלונדון.
  • חתנו, הרב יוסף יצחק זוננפלד
  • חתנו, הרב מנחם מענדל בלוי

לקריאה נוספת[עריכה]