יחיאל אביגדור שמרלינג
הרב יחיאל אביגדור שמרלינג (י"ד אלול תרי"ב (1852) - כ"ח שבט תר"פ, 1920), היה ממייסדי ומראשי היישוב היהודי-אשכנזי ביפו.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בחברון בי"ד אלול תרי"ב , לאביו ר' חיים שמואל שמרלינג, והתחנך על ברכי גדולי החסידים בקהילה החב"דית בעיר.
בחודש ניסן תרכ"ט בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת בת-שבע בת יוסף וחיה רבקה רוגינסקי מעיירה רוגוצ'וב.
כאשר אביו קבע את מגוריו ביפו, הצטרף אליו וסייע לו בייסוד ההתיישבות היהודית-אשכנזית בעיר, וסייע לו במסחר הטבק, עמלות מכס מהנמל, וכן בפעולותיו בעסקנות הכלל.
בחודש ניסן תרל"ו העלילו עליו הערבים-הנוצרים בעיר עלילת דם, ועל פי הוראת מפקד המשטרה המקומי, הקיפו המוני ערבים נוצרים ומוסלמים את ביתו ודרשו ממנו להחזיר את הילדה הנוצריה שהחזיק לטענתם בביתו על מנת לשחוט אותה ולערב את דמה במצות המצוה של חג הפסח.
כיון שהייתה לו נתינות אוסטרית, נמנעה כניסתם של השוטרים מבלי רשותו של הקונסול האוסטרי, ולאחר שהובא האישור מהקאוואס (בא כוחו של הקונסול), ערכו השוטרים חיפוש מדוקדק בביתו, אך לא מצאו את הילדה והתברר שזוהי עלילת כזב, והמשטרה פיזרה בכח את האספסוף שהתקהל על יד הבית. בעקבות מאורע זה, התערבו סגן הקונסול האוסטרי ביפו ומושל העיר, והביאו לפיטוריו של מפקד המשטרה המקומי.
שימש כחבר פעיל באגודה הסודית "בני ישראל" שפעלה בחשאי למנוע את פעולות המיסיון, וכן שימש כחבר החברה קדישא האשכנזית בעיר, בה כיהן במשף תקופה ארוכה כראש-דגל, ולאחר מכן כגבאי. בהשתדלותו הוקמו מצבות על הרבה קברים של נעדרים גלמודים והושלמה בנית הגדר של בית-הקברות הישן בתל אביב.
מספר פעמים נבחר לועד העיר ליהודי יפו, ורכש (יחד עם ר' יעקב קיפניס) את המגרש לבנין בית-הכנסת החב"די "אהל יצחק" בנוה שלום, ועסק גם בבניין בית הכנסת עצמו.
נפטר ביפו בכ"ח שבט תר"פ, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים בירושלים.
משפחתו[עריכה]
- בתו מרת עלקה, אשת יוסף רייזיס - בעל קולנוע "רמה" ברמת גן
- בתו מרת חנה, אשת יעקב פבזנר
- בנו, אברהם יוסף שמרלינג
- בנו, אהרן שמרלינג
- בנו, ישראל מלך שמרלינג
