יוסף גולדשטיין (חמעלניק)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק במייסד ישיבת תומכי תמימים חמעלניק. אם התכוונתם למנחה תהלוכות ל"ג בעומר במחיצת הרבי ופעיל בתחום החינוך, ראו יוסף גולדשטיין (קראון הייטס).

הרב יוסף גולדשטיין (תרס"ח-י"ד תשרי תשמ"ז) היה שוחט ובודק בעיירה חמעלניק ומייסד סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית, ולאחר עלייתו לארצות הברית כיהן כרב בית הכנסת נוסח האר"י בשכונת איסט פלטבוש.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בוורשה בחודשי הקיץ של שנת תרס"ח להוריו צבי הירש ומרת לאה גולדשטיין. אביו היה סוחר חסיד פולין, ור' יוסף היה מיוחס מצד אמו כנכדו של הרב יחיאל ישעיהו גערטנער רבה של ניישטאט, ומצד אביו היה נכדו של ראש הקהל באוסטרובצה ר' אברהם גולדשטיין.

בצעירותו נשלח ללמוד בישיבת 'תורת חיים' שבוורשה, ובשנת תרפ"ב בהיותו בגיל 14, החליט יחד עם כמה מחבריו לספספל הלימודים לעבור ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים וורשה שנפתחה חצי שנה קודם יותר, בעקבות עקיצות והצקות חוזרות ונשנות של המגיד שיעור המתנגד בישיבת 'תורת חיים' כלפי התלמידים שהגיעו ממשפחות חסידיות.

בתחילה לא רצו מנהלי הישיבה לקבלו מפני היותו צעיר לימים, ובמשך שנתיים למד בזאל של הישיבה כחברותא של משה יהודה רייכמן מבלי שירשם כתלמיד מן המניין, ורק בסוף שנת תרפ"ב התקבל לישיבה באופן רישמי.

במשך שבע שנים למד בישיבת תומכי תמימים, ועסק בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות עד שהפך לחסדי חב"ד מן המניין, ובסוף שנת תרפ"ט נשא את בת דודתו מרת ביילא גערטנער, בתו של ר' יוחנן גערטנער שכיהן כשוחט ובודק בעיירה חמעלניק.

ניהול ישיבת תומכי תמימים בחמעלניק וראדום[עריכה]

מיד אחר חתונתו נכנס לשמש כמחליפו של חותנו כשוחט ובודק של העיירה חמעלניק, ובשנת תרצ"א[1] כאשר נסע לרבי הריי"צ לריגא לשהות במחיצתו בימים הנוראים, הטיל עליו אדמו"ר הריי"צ לפתוח בעיירה סניף של ישיבת תומכי תמימים יחד עם ר' אברהם זוננשטיין, ולקרוא לה בשם 'תורת אמת'.

סניף הישיבה הצליח ור' יוסף תיפקד כמנהל הכללי של המוסד, ובהמשך אף פתח תלמוד תורה שפעל כמחלקה נוספת לצד הישיבה.

בראש השנה ת"ש הגיעה חרב השואה לעיירה חמעלניק, והצוררים הגרמנים אסרו את הלימודים בישיבה. חרף האיסור נמשכו הלימודים במחתרת בעליית בית הכנסת עד סוף החורף של שנת תש"א, ובחג הפורים של אותה שנה התחילו הגרמנים לחפש אחריו והוא ברח מהעיר והיה אחד הבודדים מתוך הישיבה כולה שהצליח לשרוד את התופת וניצול מהקלגסים הנאציים.

לאחר נידודים קצרים ברח ר' יוסף לעיר ראדום אל קרובו ר' יעקב יהודה גולדברג ושינה את שמו באופן זמני ליוסף הירשביין על מנת שלא יעלו על עקבותיו. עם הגיעו לעיר שהיתה כבר תחת שליטת הנאצים, הצטרף לר' מאיר הנדל וייסד יחד איתו את סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית. הישיבה התקיימה עד הסלקציה שעשו הנאצים בחודש אלול תש"ב, כאשר רוב בני הגטו נשלחו לכבשונות טרבלינקה, הוא עצמו ניצול ונשלח למחנה עבודה.

לאחר סיום המלחמה, כשהתברר שאשתו הראשונה וילדיו נהרגו על ידי הנאצים - הפגיש אותו ר' מרדכי בוימלרגין עם מרת פערעל, ולאחר שנמצאו מתאימים, נישאו זה לזה.

בארצות הברית[עריכה]

בשנת תש"ו הגיע הרב אליעזר סילבר לפולין על מנת למצוא עבור הקהילות היהודיות באמריקה שוחטים יראי שמים, וכשמצא את ר' יוסף מתאים לצורך זה, העניק לו אשרת כניסה לארצות הברית, ומינה אותו כשוחט ובודק בסינסינטי, אוהיו.

בשנת תשכ"ג עבר להתגורר בשכונת איסט פלטבוש שבברוקלין, והתמנה כרב בית המדרש נוסח האר"י במקום. באותה שנה התחיל להעלות את זכרונותיו על גבי הכתב, את כתיבתם השלים רק בשנת תש"מ.

מאוחר יותר, עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס עצמה, שם התגורר עד לפטירתו בי"ד תשרי תשמ"ז.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. ב'התמים' ובתולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא נרשם שהיה זה בשנת תר"צ, אך ככל הנראה נפלה שם טעות הדפוס היות וביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית נמשך מי"ב אלול תרפ"ט ועד כ"א תמוז תר"צ, ובימים הנוראים של שנת תר"צ לא היה בריגא אלא בארה"ב.