רבן יוחנן בן זכאי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף יוחנן בן זכאי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יוחנן בן זכאי היה מגדולי התנאים, חי ופעל בתקופת חורבן הבית, היה מראשי הסנהדרין. העביר את הסנהדרין ליבנה, ושימש כנשיאה (ומכאן התואר "רבן"). היה תלמידו של הלל הזקן.

תולדות חיים[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

במהלך אותה פגישה עם האויב, נאמר לו המשפט הידוע "ואי מלך אנא עד השתא היכי הוית", מאמר שכאשר רבי אהרן הגדול מקרלין נזכר ממנו בעת אמירת המלך, הוא התעלף. 

בשעת פטירתו הוא בכה ואמר שאינו יודע באיזה דרך מוליכים אותו, אם לגן עדן או ח"ו להיפך. בביאור גמרא זו, ישנם הרבה מאמרי חסידות. חזקיהו המלך בא ללוותו לעולם האמת, והוא ציווה להכין לו כסא[1]

איתא בגמרא[2] שרבי יוחנן בן זכאי השתדל קודם החורבן אודות הישיבה ב"יבנה" שתשאר בקיומה, ולא יפגעו בה, כיון שריב"ז היה בטוח שכל זמן שיהיו אצל בני ישראל ישיבות ותורה, אזי יצליחו לעמוד בכל הגזירות וכל הקשיים של הגלות, ולזכות לגאולה השלימה ובנין בית המקדש[3]

כהונתו[עריכה]

רש"י במסכת שבת[4] כתב: "גם הוא היה כהן כדאמרינן בתוספתא דפרה[5] 'אם מה שעשו ידי .. שכחתי'" - דהיינו, שהוא עסק בהקרבת הפרה אדומה בעצמו, וזוהי ראיה שהיה כהן.

אולם הברייתא אומרת[6]: אמר רבי יהודה: אמר .. רבן יוחנן בן זכאי: .. כל כהן שאינו שוקל - חוטא; אלא שהכהנים דורשים מקרא זה לעצמם: 'וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל', ובאם העומר, שתי הלחם ולחם הפנים הם שלנו, כיצד הם נאכלים? והתוספות נעמדים על דברי רבן יוחנן, ואומרים: שמזה משמע שרבן יוחנן בן זכאי לא היה כהן. ומה שכתוב בספרי (ובתוספתא) "שעשו ידי", הכוונה היא שעשו על פי הוראותיו. ובזה מסבירים תוספות את הגרסה המופיעה בהמשך - שסיפור זה היה עם הלל הזקן, ומוסיף הספרי "אלא שלא היה יכול לומר מה שעשו ושרתו ידי", וטעם הדבר הוא: לפי שלא שרפו פרה בימיו, אבל לא שהוא בעצמו היה כהן.

הערות שוליים

  1. מסכת ברכות.
  2. גיטין נו, ב.
  3. תורת מנחם שנת תשי"ז חלק ראשון שיחת יום ד', ז' תשרי תשי"ז.
  4. לד, א בד"ה תורמסי תרומה.
  5. פ"ד, ד. ובדומה לזה בתוספתא אוהלות פט"ז, ד. ספרי חוקת פ"א.
  6. מסכת מנחות כא, ב.