יהודה יהושע צדקה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יהודה יהושע חיים צדקה
הרב יהודה צדקה
יהודה יהושע צדקה.JPG

ראש ישיבת "פורת יוסף"
תאריך לידה ג' בשבט תר"ע
מקום לידה ירושלים
תאריך פטירה י"ב בחשוון תשנ"ב
מקום פטירה ירושלים
מקום פעילות ישיבת "פורת יוסף"
רבותיו רבי עזרא עטייה
תלמידיו הרב מרדכי אליהו, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עובדיה יוסף, ועוד.
חיבוריו "קול יהודה"

הרב יהודה יהושע צדקה היה ראש ישיבת "פורת יוסף" בירושלים וידיד הרבי וחסידות חב"ד. נולד ביום ג' בשבט תר"ע ונפטר ביום י"ב בחשוון תשנ"ב.

קורות חייו[עריכה]

הרב יהודה יהושע צדקה נולד ביום ג' בשבט שנת תר"ע בירושלים לרב שאול ומרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים (בעל "בן איש חי"). נקרא "יהודה" על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם "יהושע" הוסיפו לו על פי חלום של אמו. בילדותו למד בתלמוד תורה "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף" והיה מבחירי התלמידים.

בשנת תרצ"ד התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.

במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת תרצ"ז מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת תש"ל מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, הרב בן ציון אבא שאול ועוד.

בשנת תשל"ט נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר (לבית מימון סודרי - שמש ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים). מרת תמר נפטרה ביום י"ד באדר תשס"ז.

הרב צדקה היה גאון בנגלה ובנסתר, עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם עובד ה' בתפלה בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.

ביום י"ב בחשוון שנת תשנ"ב, נפטר.

הקשר עם חב"ד[עריכה]

הרב צדקה (יושב מימין) כותב אות בספר התורה של ילדי ישראל
הרב צדקה נואם בכנס לילדי צבאות השם
מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה (כסלו תשמ"ח)
מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה

הרב צדקה העריץ את הרבי כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "מיהו יהודי" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"[1]. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד בירושלים; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, בסיומי הרמב"ם, בכינוסי ל"ג בעומר לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי הליקוטי שיחות של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם[2].

הרב צדקה תמך בתקנת לימוד הרמב"ם של הרבי. לקראת סיום הרמב"ם הראשון (בשנת תשמ"ה) כתב: "חזקו ואמצו, זכות הרמב"ם תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד הרמב"ם לכלל ישראל". בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים נאם ואמר: "מאז ימי הרמב"ם, מעטים הם הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו מעמד זה". הרב צדקה השתתף בסיום הרמב"ם בשנת תשמ"ו בירושלים[3].

בשנת תשמ"ו נערכה בעיר נתיבות חגיגת סיום ספר תורה לזכרו של רבי ישראל אבוחצירה. במהלך החגיגה אמר: "יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל "בבא סאלי" זצוק"ל, וזכותו של יבדלח"ט כ"ק האדמו"ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט"א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת".

בראש חודש כסלו שנת תשמ"ח נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי (משמיני עצרת תשל"ח). במכתבו למסיבה כתב הרב צדקה:

י.png לכבוד הרבנים הגאונים וק"ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ"ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו של החלמת האדמו"ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה. י.png

ביום ט"ו בכסלו שנת תשמ"ח נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב מנחם בן ציון וילהלם שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. על גבי ההזמנה כתב: "לכבוד מרן הגאון הגדול, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א". הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.

בשנת תשמ"ח, לאחר הסתלקות רעייתו של הרבי, מרת חיה מושקא שניאורסון, שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי: "כבוד מרן גאון ישראל וקדושו כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מזועזעים אנחנו מפטירת הצדקת הרבנית. ויהי רצון שבזכות הרבצת תוה"ק ומפעליו הקדושים והטהורים בכל העולם יזכה לנחמה שלימה". ביום כ"ז בשבט שהיה ב"שבעה" לרבנית, נערך כינוס "הקהל" של רבני ארץ הקודש בירושלים, בו נאם הרב צדקה ואמר: "מי יתן וזכותו של אותו צדיק, כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, תשפיע ותערה רוח טהרה על כולנו, שנזכה לעמוד בפרץ ולעמוד על המשמר, ויקוים בנו והייתם לי סגולה, שנהיה כולנו עם קדוש, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן."

מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי הרב וילהלם מכתב אל הרבי וכך כתב:

י.png אל כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב"ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל"ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ברוחניות ובגשמיות. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה". י.png

בשנת תשנ"א כתב מאמר תורני עבור שבועון כפר חב"ד[4] כתב בין היתר: "מה נעמו אמרי קודש כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בלקוטי שיחות". בספרו "קול יהודה"[5] מציין לדברי הרבי וכותב: "עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה[6]"

ביום ו' בחשוון תשנ"ב נסע תלמידו-אחיינו, הרב מרדכי אליהו, אל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: "יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה".

הקדשות לרבי[עריכה]

הקדשת הרב צדקה על ספרו "קול יהודה" ששלח לרבי (אדר ב' תשמ"ד)

לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א בניסן שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת תשמ"ב, שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: "לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד"י, בביאת גוא"צ בב"א".

ביום כ"ג באדר ב' שנת תשמ"ד שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי:

י.png לכבוד מורינו ורבינו מנהיג הרוחני של בית ישראל, כ"ק האדמו"ר מנחם מענדיל שניאורסהון שליט"א. יתן ד' וכבוד-תורתו ימשיך מנהיגותו עד בוא משיח צדקנו, ויזכה כבוד-תורתו לקבל את פניו, ויחד איתו יזכו כל בית ישראל. הזכרתי דברי קדשו בפרשת ויצא. ביקרא דאורייתא, יהודה ש. צדקה. נא להתפלל עלינו ועל כל המשפחה, ובפרט לכל הנכדים בריאות והצלחה בכל העניינים. יאודה בן שמחה". י.png

בשנת תשמ"ט שלח שוב דברי תורה לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ובהקדמה הוא כותב: "לב מי לא ישמח ליום הולדת הפ"ז של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יום זה עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום זה נרשם בהיסטוריה שזכה שיוולד בו כ"ק האדמו"ר אשר זכה להנהיג את עם ישראל בכל ארצות פזוריו, לתורה, ליראת שמים טהורה ולגמילות חסדים. יתן ה' שיאריך ימים על ממלכתו מתוך שלוה ונחת ושלום, וימשיך להנהיג את עם ישראל עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן".

משפחתו[עריכה]

שער ספרו 'קול יהודה'

נשא בזיווג ראשון לאשה את הרבנית פהימה לבית בטאט.

בניו
  • הרב משה צדקה מירושלים - הבכור וממלא מקום אביו כראש ישיבת פורת יוסף גאולה.
  • הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של פרדס חנה - כרכור.
  • הרב אליהו צדקה - ראש כולל "דורשי תורה" ברמת גן.
  • הרב שאול צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.
  • הרב שלמה צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.
חתניו
  • הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר הספרים; "נעימות נצח" ו"חינוך ילדים" ועוד.
  • הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש כולל בירושלים.

בזיווג שני נשא לאשה את הרבנית תמר לבית סודרי בת רבי מיימון אסודרי משמש בקודש בישיבת פורת יוסף בירושלים.

ספרו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ושמואל אלעזר הלפרין.
  2. את הקונטרסים הביא לו הרב מנחם בן ציון וילהלם מירושלים.
  3. נאומו הודפס בספר "מקדש מלך" ע' 39.
  4. גיליון מחודש אייר
  5. פרשת ויצא דף קסח.
  6. המשך הדברים שם: "כי ידוע שכל מעשה אבות סימן לבנים, וכל החלום הזה וכל גלות יעקב סימן לבנים, והכוונה כאן, כי ישראל כשילכו בגלות יפחדו מחיות רעות, אלו דיעות רעות שמא יתקלקלו מדיעות והשקפות רעות, פן יכנסו בראשם דיעות מינים ואפיקורסים, שמא ח"ו יתבלבלו דעתם ואז הסכנה על כל הגוף, לכן היה צריך לקחת מאבני המקום אבנים קדושים של בית המקדש להגן עליהם, ואז אם השכל שמור אז אין חשש מחיות רעות, ועם ישראל חי וקיים בקדושתו ובטהרתו. "ובדרך זו המשיך האדמו"ר שליט"א את הכתוב בתהלים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה".