יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית המדרש בגור
ציונם של החידושי הרי"ם והשפת אמת
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק באדמו"ר השני לבית גור. אם התכוונתם לרב יהודה אריה לייב אלתר - בן הפני מנחם, ראו יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם).

רבי יהודה אריה לייב אלתר האדמו"ר מגור (ידוע על שם ספרו השפת אמת), היה האדמו"ר השני לבית גור.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בוורשה ב-כ"ט בניסן ה'תר"ז לר' אברהם מרדכי בנו של רבי בעל "חידושי הרי"ם" מייסד חסידות גור. בהיותו בן שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. מגיל צעיר ניכרה שקדנותו והתמדתו[1]. בהיותו בן 12 נפטר רבי מנחם מנדל מקוצק. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב[2].

בתרכ"ב, בהיותו בן 15 נשא את יוכבד רבקה בתם של ר' יהודה קמינר ואשתו הדסה. כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו"ר להחליף את שמו לאריה ליב (במקום יהודה ליב). לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה גור. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה.

בתרכ"ו בהיותו בן 19, נפטר סבו הרי"מ, והוא התמנה לרב העיירה גור על פי צוואת סבו. בניגוד לרצון החסידים, סירב להצעת האדמור"ות וקיבל את הנהגתו של רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר. רק לאחר פטירת רבי חנוך העניך, בגיל 23, לאחר הפצרות מרובות, הסכים לשמש כאדמו"ר. עם זאת, סירב לשבת בראש השולחן, במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.

תחת הנהגתו של רבי יהודה אריה הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות בפולין. בתרס"א) נפטרה אשתו הראשונה וכעבור שנה הוא נשא את בתו של האדמו"ר ברוך מגורליץ. בתרס"ה) חלה במחלה נדירה. וכעבור שבועיים נפטר בה' בשבט תרס"ה בגיל 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת לצבא הצאר הרוסי בשל מלחמת רוסיה-יפן. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם. הוא נטמן בעיירה גור, לצדו סבו בעל חידושי הרי"ם.

עם רבותינו נשיאינו[עריכה]

רבי יהודה אריה היה בקשרים תמידיים עם אדמו"ר הרש"ב[3] ועם אדמו"ר הריי"צ.

אדמו"ר הריי"צ אף נפגש עם רבי יהודה אריה לייב בצעירותו, וסיפר כי באותה הזדמנות אמר לו השפת אמת כי כל מילה בתניא ולקוטי תורה מאירה את הלבבות.[4] כאשר הוא הושיט את ידו לשפת אמת, קרא השפת אמת: "א הייליגע הענטעלע" - יד קדושה![5]


ה'שפת אמת' וחיבוריו

כמה פעמים התעניין כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בהדפסת כתבי ה'שפת אמת' שעדיין לא הודפסו. הוא דיבר על כך בביקור הרה"ג הרה"ח ר' יעקב אלתר שליט"א (כיום האדמו"ר מגור שליט"א) בחודש אייר תשל"ז (השווה 'בצל החכמה', עמ' 42).

ושוב, בביקורו של הרה"ג הרה"ח ר' פנחס-מנחם אלתר (לימים האדמו"ר בעל 'פני מנחם' מגור) בשנת תשל"ט – השווה שם, עמ' 78) מתבטא הרבי:

דובר פעם אודות הדפסת כתבי ה'שפת אמת'. האם התווספו מאז דברים הראויים להדפסה או שנמצאו כתבים חדשים?

ובהמשך (שם):

אם הרשימות הם בין כה מהתלמידים, אולי אפשר להוסיף מראי-מקומות... רואים במציאות שכאשר חסר מראה-מקום, גורם הדבר לחוסר בהבנת הדברים.

בהזדמנות אחרת, בהתוועדות ברבים (מוצאי זאת חנוכה תשל"ה – שיחות-קודש תשל"ה, כרך א, עמ' 300-299) מספר הרבי:

...התעניינו בנוגע הנהגת אדמור"י פולין, החל מה'שפת אמת' אשר מפורסם ומקובל שהנהגתו היתה מיוסדת לגמרי על-פי נגלה, וספריו נתקבלו בכל סוגי הישיבות – ישיבות חסידיות ושאינן חסידיות – בתור ספרי לימוד בחלק הנגלה, ובמשפחתו היה נהוג – וכפי שמסרו אלה הנוהגים כן אף עתה, החיים ת"ל עמנו כיום – שהבנות היו מדליקות נרות שבת עוד טרם הגיעם לגיל בת-מצווה, ולא הנהיגו זאת מדעת עצמן – שכן אז לא היה מכך שום הוכחה – אלא משום שכך הורום האב והסבא לנהוג כך!



יש אומרים שהוא התפלל בנוסח של סידור אדמו"ר הזקן. והפני מנחם[6] כותב: "ומכאן ראי' לכאו' שהשפת אמת לא התפלל הכל כמו שאיתא בסידור תהל(ו)ת ה' להרב מליאדי. וכן שמעתי מפ"ק אאמו"ר [ה'אמרי אמת'] כשהתפלל, שנוסחו היה בכמה דברים לא מנוסח סידור הנ"ל".[7]

הקודם:
האדמו"ר רבי יצחק מאיר רוטנברג-אלתר מגור
אדמו"רי גור
כ"ט בניסן תר"ז - ה' שבט תרס"ה
הבא:
האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור


הערות שוליים

  1. סבו שכר עבורו מלמד שילמדו תורה, והתנה עמו שלש תנאים: שיעירו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשר שעות ברציפות, שבכל יום יחדשו משהו בלימודם.
  2. רבי יצחק מאיר עצמו הסביר מה ראה לקחת את נכדיו הקטנים לקוצק באומרו: "כדי שיראה פעם יהודי אמיתי". (ישראל יעקב אראטין, אמת ואמונה, אות רפ"א, ירושלים ת"ש.).
  3. והם מוזכרים בהרחבה באגרות הרש"ב.
  4. מכתב מאדמו"ר הריי"צ. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 87.
  5. מפי הרב חיים שאול ברוק ששהה שם. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 87.
  6. בהגהותיו ל'מכתבי תורה', מהדורת תשנ"ז, סימן קנד, שם כותב ה'שפת אמת': "וע"ד הנוסח כל העולם כולו שאמרתי שנכון הוא…", והכוונה לנוסח תפילות ראש-השנה ויוהכ"פ: "מלוך על כל העולם כולו בכבודך".
  7. וב'שפת אמת' בראשית שנת תרנ"ה ד"ה ותקנו בקידוש נאמר: "ויש נוסחאות שאין אומרים ביוצר של שבת המחדש בטובו מעשה בראשית. אבל באמת יש לאומרו…", מתאים לנוסח אדמו"ר הזקן. ויש לחפש למי הכוונה ב"יש נוסחאות".