ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק בישיבה גדולה. אם התכוונתם לישיבה קטנה, ראו ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה).
חסידי חב"ד ליובאוויטש
בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg
חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע 770
(תשרי תשע"ו - שנת הקהל)
אפיון ישיבה גדולה, מחלקה לבעלי תשובה
תאריך יסוד אייר תשל"ז
מיקום צפת
ראש הישיבה הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי
מנהל גשמי הרב זאב פרידמן
מספר תלמידים 400
ספר פלפולים שערי ישיבה
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש
אתר אינטרנט http://chabadzefat.com/
סמל הישיבה
ראש הישיבה - הרב וילשנסקי

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת לתמימים ממשפחות אנ"ש, ולתמימים בעלי תשובה. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי העולם, נוסדה בשנת תשל"ז על ידי הרב אליהו אריה פרידמן כמנהל גשמי וע"י הרב ווילשאנסקי והרב לבקיבקר בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בפרסום האמונה ברבי מליובאוויטש כמלך המשיח ובחייו הנצחיים. בישיבה לומדים נכון לשנת תשע"ו ארבע מאות תמימים.

שם הישיבה[עריכה]

הישיבות שהרבי הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של הרש"ג) לא נקראו "תומכי תמימים" באופן רשמי.

יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 או בארץ הקודש, שנקראו גם הם "תומכי תמימים".

בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות צפת, עליהם אמר הרבי (לרב אריה לייב קפלן)[דרוש מקור]: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).

חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.

בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת".

תולדות הישיבה[עריכה]

ימי בראשית[עריכה]

בניין הפנימיה
תמונת מחזור של הישיבה. תשע"ב

בערך בשנת תשל"ז הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום.

הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני הרבי, באמצעות הרב חודקוב, וההסכמה לא איחרה לבוא.

הרב אליהו אריה פרידמן, מראשוני המתיישבים החב"דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש אייר ה'תשל"ז ישיבת חב"ד בצפת. בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה היתה מרת יוכבד זלמנוב בסיוע בנה הרב משה זלמנוב שניהל את המשק עד לשנת תש"מ. בשנת תשל"ט מונה הרב יוחנן גוראריה למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב רחמים אנטיאן.

הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - אז ראש ישיבה ומשפיע, וכיום ראש הישיבה, והרב שלמה זלמן לבקיבקר - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה ר"מ ומשגיח ראשי.

ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.

בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב משה מרדכי ארנשטיין, בתור משפיע בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, מכהן כיום כמשפיע הראשי של הישיבה. למרות עיסוקיו הרבים בשנים האחרונות, ממשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור התניא המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ולהתוועד עם התמימים אחת לכמה שבתות.

התפתחות הישיבה[עריכה]

החל משנת תשמ"ז, החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.

הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך להתקשרות פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.

תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.

כניסה למבני קבע[עריכה]

זאל הישיבה

הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, הזאל שכן בבתי המדרש של "וויז'ניץ טוניס", "קרלין סטולין" ו"קוסוב" בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.

גם בית המדרש זכה בשנת תשמ"א (1981) לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב"ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב"ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.

ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.

אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא "מכון סמיכה", או את הקורס לספרות סת"ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת"ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב"ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.

בשנת ה'תנש"א רכשה הישיבה את מלון רקפת בסיועו של הנגיד החסידי הרב יוסף יצחק גוטניק, ונערך שיפוץ נוסף. עם השנים הלך הבניין והתמלא. כיום, בנין הפנימיה נעשה צר מלהכיל את מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה.

זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה

הישיבה כיום[עריכה]

בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.

בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.

‏ הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) קובץ הערות עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.

הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים: קעמפ אורו של משיח, ארגון ופרצת קוממיות - הפצת יהדות בישובי מרחב השפלה (ידוע בכינויו 'קוממיות דרום'), ארגון ופרצת צפונה (ידוע בכינויו 'קוממיות צפון'), ארגון צבאות ה' בצפת המפעיל גם את קעמפ גן ישראל צפת ועוד.

צוות הישיבה[עריכה]

הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מידי שנה למטרה זו.

משפיעים:

רמי"ם בנגלה:

  • שיעור א': הרב מאיר וילשנסקי.הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב מנחם מענדל כהן, הרב אשר גרשוביץ והרב אברהם קופצ'יק (בעבר שימש כר"מ הרב מאיר אשכנזי עד לפטירתו הפתאומית של אביו, אז התמנה למרא דאתרא של כפר חב"ד).
  • שיעור ב': הרב אלעזר שמחה וילהלם והרב חיים שמריהו סגל. הרב יוסף יצחק וילשנסקי נושא בתפקיד משנת תשע"ז.
  • שיעור ג': הרב יצחק אייזיק לנדא, הרב יעקב לנדא. (הרב עופר מיודובניק שימש כר"מ עד שנת תשע"ב והרבנים אייל פלד ושלמה הלפרן שימשו כר"מים עד סיום שנת הלימודים דתשע"ג).
  • בעלי תשובה (שיעור ד'): הרב אברהם קופצ'יק.
  • דוברי אנגלית: הרב לוי וילשנסקי והרב יונתן הסופר.

רמי"ם בהלכה:

  • הרב שבתי יונה פרידמן.
  • סמיכה: הרב אריה לייב טייטלבוים.
  • בעלי תשובה (שיעור ד'): הרב שמעון גרליק והרב מנחם מענדל הראל.

רמי"ם בגאולה ומשיח:

  • שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל.
  • שיעורים ב-ג': הרב שלום דובער וולף.

משיבים:

  • הרב שבתי פרידמן.
  • הרב משה מישולובין.
  • הרב מנחם מענדל הלפרין.
  • הרב אברהם קופצ'יק.
  • הרב אריה טייטלבוים.
  • הרב התמים אביחי קופציק.
  • הרב התמים שמוליק גינזבורג.
  • הרב שלום דובער וולף.
  • הרב אשר גרשוביץ.
  • הרב חיים שמריהו סגל.

צוות ההשגחה:

  • הרב שלמה זלמן לבקיבקר.
  • הרב ירון יחזקאל נאמן.
  • הרב חיים הלל שפרינגר.
  • הרב מאיר טרגר.
  • הרב אלעזר שמחה וילהלם.
  • הרב שלמה בנישתי.
  • הרב יוסף חיים אביטבול.
  • הרב יהודה רוזנברג.
  • הרב מנחם מענדל הראל.
  • הרב מנחם מענדל נפרסטק.
  • הרב שלום דובער שארף.

סניפים ומחלקות[עריכה]

  • כולל לאברכים - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.
  • חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת תומכי תמימים בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.
  • ישיבה קטנה, חסידי חב"ד ליובאוויטש - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש"ע.
  • ישיבת חנוך לנער - ישיבה קטנה המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.
  • מכון תורני-טכנולוגי -ישיבה גדולה המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.

בוגרי הישיבה[עריכה]

במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי"ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח"ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, כיום ארגון הבוגרים מנוהל על ידי שניאור בורקיס. ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים בשנים האחרנות רוב מנין ורוב בנין של הקבוצה - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.


  • בשנת תשע"ד קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת י' שבט תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מידי שנה לקראת תאריך זה. בשנת תשע"ו שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא "יוד תלת".
  • בשנת תשע"ה קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע"ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.
  • בשנת תשע"ו לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש [1].
  • בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. גלריה מהכינוס


ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ · זעמבין · חאראל · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים) ·
בתקופת אדמו"ר הריי"צ רוסטוב · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · אטוואצק · שנחאי · 770 · כותאיס (גרוזיה) · ראמען · חמעלניק · ברינואה · אחי תמימים חלם · גוסטינא · גלובוקע · לודז (פולין) · פאקינג · מונטריאול · ראדום · קריוואג · אחי תמימים תל אביב · לוד · תורת אמת (ירושלים) · אחי תמימים בופולו · אחי תמימים ברונקס · אחי תמימים ברידזשפארט · אחי תמימים וואוסטר · חובבי תורה קראון הייטס · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · אחי תמימים ניו הייוון · אחי תמימים ספרינגפילד · אחי תמימים פיטסבורג · אחי תמימים פילדלפיה · אחי תמימים רוטשסטר ·
בתקופת הקומוניסטים פולוצק · אודסה · פולטובה · חרקוב · נעוועל · וורשא · יקטרינוסלב · וויטבסק · קייב · אסטאשקאוב · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וורוניז' · זוויהל · ז'לובין · ז'יטומיר · טשקנט · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · ליוטופיל · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · פולטבה · קורולביץ · קורסק · קלינצי · קריווירוג · ראמען ·
הרבי שליט"א 770 · קרית גת · נחלת הר חב"ד (למקורבים) · נחלת הר חב"ד · מגדל העמק · כפר חב"ד · אור תמימים (כפר חב"ד) · אהלי תורה קראון הייטס · כותאיס (גרוזיה) · פטרבורג · ברינואה · וונצואלה (קארקאס) · מונטריאול · מוסקבה · קזבלנקה · פרנקפורט · קריוואג · קישינב · ראשון לציון · אחי תמימים ראשון לציון · אחי תמימים תל אביב · צפת · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · חיפה (צפת) · לוד · רמת אביב · תורת אמת (ירושלים) · אור יהודה · אילת · אלעד · באר שבע · באר שבע (ישיבה קטנה) · בית שמש · ביתר עילית · בני ברק · גוש קטיף · חיפה · חולון · יצהר · נצרת עילית (קטנה) · רחובות · נצרת עילית · נתניה · עמנואל · קריות · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אחי תמימים בופולו · הדר התורה קראון הייטס · מוריסטון · סיאטל וושינגטון · סיגייט · סינסינטי · קווינס ·