חסידות קרטשניף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף

שושלת קרטשניף נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי מאיר רוזנבוים מקרטשניף שהיה דור שישי לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן.

לאחר הסתלקותו בל' סיוון תרס"ח, מילא את מקומו בנו בכורו רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף-סיגט עד להירצחו על ידי הנאצים במחנה ההשמדה אושוויץ בכ"ז אייר תש"ד. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר רזא דעובדא שיצא על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרטשניף-כפר אתא. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר: "מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"[דרוש מקור] לאחר השואה עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי דוד משה רוזנבוים מקרטשניף לארה"ק והחל למלא את מקום אביו ברחובות, עד להסתלקותו בט"ו תמוז תשכ"ט באמצע מסע לקברי אבותיו ברומניה.

התפצלות החסידות[עריכה]

לאחר הסתלקותו של רבי דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התחלקו בין בניו האדמו"רים.

א. רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף. נקרא בשם "מנחם" על שם רבי מנחם מענדיל מקאסוב (רבו של סביו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש), ו"אליעזר זאב" על שם סבו.

בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערט - ברזיל. בחתונתו השתתף אביו וכן רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב, רבי אהרן יחיאל לייפער מנאדבורנא [בעיהק צפת תו] שנודע בקשריו עם חבד, המחותן האדמו"ר מראצפערט ועוד.

אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה".

לאחר ההסתלקות - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו שברחובות. פיתח את החסידות ומוסדותיה, וכיום מונה החסידות כ-500 משפחות. משמש כדמות מרכזית בדרום ורבים נהנים מעצתו וברכתו.

רבי ניסן רוזנבוים

ב. רבי ישראל ניסן רוזנבוים מקרטשניף קרית גת. ממלא את מקום אביו בקרית גת משנת תשכ"ט עד עצם היום הזה. הוא נודע בקשריו עם חב"ד והרבי בפרט.

ג. רבי זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב. שימש כאדמו"ר משנת תשמ"ח עם הסתלקות חמיו רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות שהיה אדמו"ר לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" על שם אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב, שהוא עצמו נקרא על שם. הוא היה קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד חב"ד ממש, נפטר בכ"א אדר שני תשע"ד, בנו הוא האדמו"ר רבי דוד רוזנבוים מביטשקוב.

ד. רבי מאיר רוזנבוים מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו מזה למעלה מ-20 שנה בקרית הרצוג שבבני ברק. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר בארה"ב בהיותו אברך והלך לראות את הרבי ואף זכה שהרבי יקחהו וידבר עמו.

חב"ד וגדולי ישראל
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
טולנאברסלבבריסקפינסק קרליןסלוניםסקוויראצ'רנובילקרליןקאפוסטרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים · אשלג · אבוחצירא