חסידות אוז'רוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-dialog-question.svg.png חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח/ת תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו.
מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (ניתן לראות מתי הוצבה התבנית בהיסטוריית הדף).
Gnome-colors-emblem-development-2.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

האדמו"ר הראשון[עריכה]

האדמו"ר הראשון מאוז'רוב היה רבי יהודה לייביש הגדול, ממיוחסי גזע הלויים, ומהאריות שבחבורתו של החוזה מלובלין. נפטר בכ"ג בטבת תקצ"ז.

לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, הסתופף בצילם של היהודי הקדוש מפשיסחא, ה"אוהב ישראל" מאפטא, ורבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים".

היהודי הקדוש מפשיסחא העיד עליו לפני פטירתו "בשעת תפילתי אני נפגש תמיד עם ר' לייביש באותם היכלות; שנינו היינו בעלי תוספות ונשרפנו על קידוש השם, את שנינו שלחו לעולם הזה כדי שנשלים את ימינו, שנפסקו אז קודם זמנם. הוא יזכה לזקנה כי השכיל להסתתר מעין רואים"[1].

בהסכמת רבו החוזה, התקבל בשנת תקע"ב לאב"ד בעיר אוז'רוב הסמוכה לאפטא, אך עדיין סרב אז להיות אדמו"ר לחסידים. רק מהסתלקותו של רבו האחרון, ר' מאיר מאפטא, בכ"ה תמוז תקפ"ה, הסכים בעל-כרחו להפצרות ההמונים.

בסוף ימיו גר בעיר אופולא, ושם גם נקבר.

האדמו"ר השני[עריכה]

בנו, רבי יחיאל חיים הלוי אפשטיין. מתלמידי הסבא קדישא רבי דובער מרדושיץ.ומתלמידי הרבי מטריסק.

הוכתר לאב"ד באופולא. משם עבר לאפטא. ובסוף ימיו חזר לעיר אבותיו, אוז'רוב, שם נהג באדמו"רות.

נפטר בקראקא, בח' תמוז תרכ"ח. ושם נקבר.

האדמו"ר השלישי[עריכה]

בנו, רבי יהודה לייביש הלוי אפשטיין (השני), אב"ד כמעלניק. מפורסם על שם ספרו "ברכת טוב".

נשא את בתו של הגאון ר' אליעזר שלום אב"ד שדליץ.

בהיותו כבן עשרים הסמיכו רבו האדמו"ר רבי יצחק מנשכיז, להוראה. שדחק בו לקבל את רבנות קהילת טארלה, ולהיות [[אדמו"ר] לחסידים. לאחר מכן כיהן ברבנות בערים אופולא, יוזיפוף, וחמעלניק, בה האריך ימים על ממלכתו, ומשם חזר לכהן כאב"ד ואדמו"ר בעיר מכורתו, אוז'רוב.

רבי אלעזר מקוז'ניץ כינהו "ארון קודש מלא ספרים".

לאחר כ"ו שנות הנהגה, נפטר בז' ניסן תרע"ד, מספר חדשים טרם פרוץ מלחמת העולם השניה, וכעדות נכדו האדמו"ר ר' משה יחיאל "מסר את נפשו עבור כלל ישראל".

ספרו ברכת טוב על התורה, נדפס בבילגוריי תרח"ץ.

האדמו"ר הרביעי[עריכה]

בנו, רבי אברהם שלמה הלוי אפשטיין. מחבר ספר שארית ברכה.

נולד בכמלניק בכ"ה תשרי תרכ"ה. במלאת לו חמש עשרה שנה, בשנת תר"מ את בתו של האדמו"ר רבי חיים שמואל מחנצ'ין, מגדולי האדמו"רים בפולין.

האדמו"ר החמישי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האדמו"ר רבי משה יחיאל

בנו, האדמו"ר רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין.

האדמו"ר השישי[עריכה]

נכדו, בן-בתו, האדמו"ר הנוכחי, רבי תנחום בנימין בקר שליט"א. העביר את המוסדות מתל-אביב לבני ברק הרחיב וביסס את החסידות המתנוססת לתפארה ברחוב חזון איש בבני ברק כמו"כ הקים ישיבה לצעירים מצוינים בעיר.

הערות שוליים

  1. ספר החסידות לר' אהרן מרכוס.