חיים צבי ליפסקר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Male no free image yet-he.svg.png

הרב חיים צבי ליפסקר (י"ט שבט תרצ"ד-כ"ח תשרי תשס"ב) היה חסיד חב"ד תושב פתח תקווה שנמנה על חשובי קהילת חב"ד בעיר ומעמודי התווך שלה. שימש כקצין בכיר במערך הלוגיסטי, נלחם כאיש מילואים במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל, והיה שותף בהקמת ישיבת חזון אליהו בתל אביב ובישיבת 'נועם מנחם' של הרב ישעיהו ובר.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בי"ט שבט תרצ"ד בכותאיס שבגרוזיה להוריו הרב אריה זאב ומלכה ליפסקר, שהגיעו לשם בשליחותו של אדמו"ר הריי"צ על מנת לפעול עם יהודי האזור. בברית מילה נקרא על שם סבו הרב חיים צבי ליפסקר - רב העיר פולטבה.

בשנת תש"ו הבריחה משפחתו את גבולות ברית המועצות ונסעו לארץ הקודש, שם התיישבו בלוד ונמנו על מקימי שיכון חב"ד המקומי.

בהיותו בארץ הקודש, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים תל אביב ובישיבת תומכי תמימים לוד, ובהמשך נשא את רעייתו שפרה, בתו של ר' נפתלי שטרנברג.

שירותו בצה"ל[עריכה]

הרב ליפסקר לבוש במדי צה"ל בעת הדפסת התניא בפאיד מצדה המערבי של תעלת סואץ בבסיס שתחת פיקודו בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. מימינו: מזכירו של הרבי - הרב ניסן מינדל. משמאלו - יו"ר ועד כפר חב"ד הרב שלמה מיידנצ'יק

לאחר נישואיו התיישב בפתח תקווה והתגייס לצה"ל שם שירת במשך למעלה מעשר שנים והשתחרר בדרגת רב-סרן.

במלחמת יום הכיפורים לחם לצידו של אריאל שרון כאיש מילואים שפיקד על המערך הלוגיסטי שסיפק מזון ותחמושת לאנשי הצבא שחצו את תעלת סואץ, ובעקבות פעילותו ובפקודת הרמטכ"ל הועלה לדרגת סגן אלוף.

במלחמת שלום הגליל שירת שוב במילואים והופקד על היחידה הלוגיסטית שפעלה בעומק השטח הלבנוני הכבוש.

בזמן שירותו הצבאי, סייע רבות לפעילות החב"דית בבסיסי הצבא, ועזר למילוי פקודות שונות שהתקבלו מהרבי, ביניהם סייע למבצע הדפסת התניא בצידה המערבי של תעלת סואץ שהודפס במשרדו האישי.

בחיים הציבוריים[עריכה]

עם שחרור מהצבא, קיבל הוראה מהרבי לנצל את עברו כקצין צבאי בכיר לפעול לשכנוע דעת הקהל בארץ על הסכנה המסירת שטחים לידי האויב תמורת שלום, ועל ההכרח הבטחוני לשמור על שלימות הארץ.

כשהתפנה משירותו הצבאי, הקדיש זמן רב יותר לניהול עניני קהילת חב"ד בפתח תקווה ובראשם להרחבת בית הכנסת החב"די המרכזי בעיר בו שימש כגבאי וכבעל תפילה.

במשך מספר שנים עסק לפרנסתו בניהול המערכות הלוגיסטיות של חברת 'עלית', ולאחר מכן חבר לחסיד הרב ישעיהו ובר והקים איתו ישיבה מיוחדת לנוער החב"די הנושר בשם 'נועם מנחם'.

פעילותו הארגונית זכתה לשבחים רבים ובעקבותיה התבקש על ידי הרב יוסף שמואל גרליצקי לסייע בהקמת ישיבת חזון אליהו לבעלי תשובה בתל אביב. הרב ליפסקר קיבל על עצמו את התפקיד, ועסק בו עד יומו האחרון.

ביום איסרו חג של חג הסוכות תשס"ב קיבל אירוע מוחי קשה במשרד ההנהלה של ישיבת חזון אליהו, ונפטר חמישה ימים לאחר מכן בגיל 67 בכ"ח תשרי תשס"ב. נטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]