חיים מוולוזי'ן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום

הרב חיים איצקוביץ' (ז' בסיון תק"ט- י"ד בסיון תקפ"א), (ידוע בשם ר' חיים מוולוז'ין) בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנה, רב העיירה וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".

תולדות חיים[עריכה]

ר' חיים נולד בשנת תק"ט, לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה בוולוז'ין ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי רפאל הכהן המבורגר, רבה של מינסק ואחר כך אצל בעל ה"שאגת אריה". מגיל 19 החל נוסע אל הגאון מווילנה (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'תקל"ד (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.

לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'תקס"ב, במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא.

הקשר לרבותינו נשיאינו[עריכה]

הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.[1] בהזדמנות מסויימת התבטא הרבי: "רבי חיים, שהיה תלמידו הקרוב של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד - בכלל יראי ה' מעולם לא היו מתנגדים - היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות הס"מ של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע שנאת חינם בין בני תורה".[2] לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר"א לא קיבל אליו את אדמו"ר הזקן ורבי מנחם מנדל מויטבסק, אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו [3]. הרבי הריי"צ מתאר בזכרונותיו שבתחילה היו 2 כתות מתנגדים, כת ראשונה - יראי שמים שבאמת חששו שמא תצא תקלה מחידושי החסידות - ולאחר זמן כשראו שאין זה כך - אלא אדרבה החסידים מהדרים במצוות - חזרו מהתנגדותם. הכת השניה לא פעלה לשם שמים, והמשיכה גם אחר כך. רבי חיים מוואלז'ין היה שייך לכת הראשונה.[דרוש מקור]

לאחר פטירת הגר"א נתקשה בשו"ת חמור, והגיע לביקור אצל רבינו על מנת להתיר ספקותיו . יש אומרים כי היה זה בשנת תקס"ג.[4]

הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.[5] כאשר חסידו של אדמו"ר הזקן, רבי ישראל יפה עבר בעירו, הזמינו ר' חיים לסעודת שבת ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו אדמו"ר הזקן בתורת החב"ד.[6]

רבי חיים היה מיודד עם האדמו"ר האמצעי, ועם אדמו"ר הצמח צדק דיברו בניהם כמה פעמים בענייני הלכה.[דרוש מקור] גם בנו רבי איצהל'ה מואלאזי'ן המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם הצמח צדק, וביחד פעלו בכמה עניינים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים[7]. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.[8]

ספרו נפש החיים[עריכה]

כתגובה לספר התניא בפרט, ולתורת החסידות בכלל, חיבר ר' חיים את ספרו "נפש החיים" - ספר המשלב בתוכנו דברי קבלה המבוססים על ספר הזוהר וספר עץ חיים ועוד ספרי קבלה, הספר בנוי באופן המזכיר את ספר התניא ובכמה מקומות מנסה לפרוך דברים המובאים בתורת החסידות, מספרים שאת ספרו זה כתב על פי ציווי רבו הגר"א[9].

הרבי הזכיר את ספרו נפש החיים ואת שיטתו בענין ה"צמצום" אך גם ציין ש"נפש החיים" יצא לאור על מנת להפחית ולמזער את ההשפעה וההתלהבות של ספר התניא, ומסיבה זו נמנעו חסידים במשך הדורות מלהשתמש ולעיין בספר זה.[10].

צמצום לאו כפשוטו[עריכה]

בתחילת התפשטות תורת החסידות, והמחלוקת הגדולה אחת מטענות המתנגדים כנגד החסידים הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום באין סוף המובא בכתבי האריז"ל הוא לא כפשוטו. טענה שנכתבה בכתבים שפרסמו נגד החסידים באותה התקופה, גם הגר"א שהיה גדול המתנגדים סבר כי הצמצום כפשוטו. אולם ר' חיים תלמידו, כותב בספרו נפש החיים שלא כרבו שהצמצום לא כפשוטו[11].

משפחתו[עריכה]

הערות שוליים

  1. בית רבי, וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.
  2. מדברי הרבי לרב צבי כהנא (שיח שרפי קודש עמוד 209).
  3. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.
  4. בית רבי עמ' 150.
  5. החסיד ר' יעקב קידנר בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון 'עלי ספר' (?).
  6. תולדות הרב מוואלזין, הובא בדור דעה ובהרב מלאדי ומפלגת חב"ד.
  7. מדברי הרבי לר' צבי כהנא - חלוקת דולרים, סיוון תש"נ
  8. בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.
  9. כפר חב"ד גליון 641 וגליון 834
  10. המלך במסיבו ח"ב ע' רכב. מסופר שבזמן שהרבנית חיה מושקא, העידה במשפט הספרים, בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע מתרוגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה "מה אתה עושה? אומר תהלים?", והוא הראה לה שלומד מהספר "נפש החיים" והרבנית הביעה מורת רוח מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה
  11. נפש החיים (ש"ג פ"ז) - ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א' אגרת י"א. היכל הבעש"ט גליון ה'
  12. שערי יצחק עמ' נו, א