חיים וולפר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי חיים וולפר (במקור באידיש וואלפער) היה אחד מתלמידי המגיד ממעזריטש שהיה משכיל בתורת החסידות, בסוף ימיו נפל לשכרות.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לאביו ר' קאפיל.

בתחילה היה מחשובי תלמידיו של המגיד ממעזריטש וכמסופר בבית רבי (ספר) "מתחילה היה היותר גדול בהחברייא, וכולם היו הולכים לשמוע ממנו הד"ח של הה"מ, שהי' חוזר הדברים כהוויתן ובטוב טעם", בתורת שלום מסופר: "שמתלמידי המגיד היו שנים אשר קיבלו את תורת המגיד כולה, הר"ש מקארלין היה נחלה בשלשול דם, הרב מבארדיטשוב היה יוצא מגדר הכלים בדביקות והתפעלות עצומה, רק רבינו הגדול והרב מוואלפע קיבלו". הוא אף ממקימי החצר החסידית בקארלין יחד עם ר' שלמה ור' אהרן מקארלין.

כינויו מקורו מזה ששימש כרב בעיירה וולפא הסמוכה לקרלין, ויתכן שאף שימש כדיין בקארלין.

עזיבתו את החסידות[עריכה]

מסופר שהמגיד התבטא עליו "תולעת אוכלת בו, ואיני יודע מי יגבר הוא או התולעת". וכששמע משפט זה, החשיב זאת לא על עצמו, כי אם על אחד מהתלמידים שלא נכח בשעת מעשה (רבי שלמה מקרלין).

בתשובות אדמו"ר הזקן לכתב ההלשנה, מזכירו אדמו"ר הזקן ואומר שעזב את דרך החסידות מפני כסף וכבוד וזה לשון האדמו"ר הזקן "אותו האיש מעיר וואלפע ידוע ומפורסם לכל שרצה להיות רב גדול במאד שיסעו מכל העיירות לשמוע דרשותיו ויתנו לו מעות הרבה, באמרו שהוא דורש טוב יותר מחבירו בן עירו מ' שלמה, וגם היה מסבב בכמה מקומות ודרש הרבה ובקש ממון הרבה, ולפי שלא קבלו אותו לרב ולא נתנו לו מעות כרצונו, נהפך לבו לשנוא ונסע לווילנא.

בסוף ימיו[עריכה]

מסופר שבסוף ימיו נפל לשכרות והיה מחזר על הפתחים כשהוא נודד בין העיירות, פעם הגיע לאדמו"ר הזקן בעת אמירת מאמר, הקשיב למאמר ובסיומו אמר "כולנו אכלנו מתוך קערה אחת, אך הוא לקח את העידית (די גענצע גידיכטע איז בא אים געבליבען)", כלומר, שגם הוא היה בין תלמידי הרב המגיד אך אדמו"ר הזקן התעלה על כולם וביאר את תורת רבו בצורה הטובה ביותר. כשנודע לאדמו"ר הזקן שהיה אצלו ולא מנעו ממנו ללכת, התעצב, כי רצה למנוע ממנו להמשיך לנדוד.

עוד מסופר שפעם פגשו הרב ברוך מרדכי אטינגר באכסניה, וכשעזב לרגע את חפציו התחיל לחטט החסיד אחר איזשהו "כתב" של המגיד, כשתפסו הוולפער בעת החיטוט אמר לו: אצלכם הרבי והתורה הם דבר בפני עצמו, והחסידים הם דבר בפני עצמו, לפיכך זקוקים אתם לכתבים, אולם אצלנו הרבי והתורה והחסידים הם דבר אחד".

גם מסופר שפעם שכב בבית מרזח בוילנא שיכור על גבי התנור כשהוא ממלמל דברים עמוקים, כששמע זאת אחד מן הנוכחים מתלמידי הגר"א, שאלו מנין זאת לך, ענה לו הוולפער ממי שאני קיבלתי (הרב המגיד) כבר לא תוכל לקבל, אך אם רצונך בכזה - לך לליאזנא, ובאמת נסע אותו יהודי ונהיה מגדולי חסידי אדמוה"ז, ואף הרבי שלחו להיות רב עייריה גדולה.

ר' שלמה מקרלין התבטא עליו "כמדומה שמתוך תשובה נפטר".

תלמידיו[עריכה]

  • הרב שמחה מפינסק ("היה גדול במאד, בעל מופת, בקי בכתבי האריז"ל והזוהר הקדוש).
  • הרב עוזיאל יפה ("גדול בתורה וכו'"), בנו הוא הרב אברהם חיים רוזנברג.
  • הרב זרח מפינסק (נמצא ממנו פירוש על העץ חיים בכתב-יד, בו הוא טוען כי הניח בו יסודות להבין כל תפיסת האריז"ל על פי החסידות).
  • הרב אביגדור שטיינברג ("הפרוש מאדור").

חתנו[עריכה]

הרב אריה לייב, אב"ד וואלפא (הביא בכתביו מעט מפירושיו של הוואלפער, כגון: מהו תורה לשם שמים וכו').

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]