שניאור חיים גוטניק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף חיים גוטניק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שניאור חיים גוטניק בקבלת דולר לברכה מהרבי

הרב שניאור חיים גוטניק היה מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, ומקושר בלב ונפש לרבי. במשך שנים רבות כיהן כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה. זכה לקירובים נדירים מהרבי ועסק רבות בהפצת המעיינות וקירובם של יהודים לאביהם שבשמיים.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת תרפ"ב בברית המועצות, לאביו הרב מרדכי זאב גוטניק. הרב מרדכי היה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ומשלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ לעיר טיפליס שבגרוזיה.

בהיותו ילד, עלתה המשפחה לארץ הקודש והתיישבה בתל אביב, לאחר שקבלו בניסים היתר יציאה מרוסיה. בשנת תרפ"ז קיבל אביו הצעת רבנות באנגליה. הרב שניאור חיים כתב על כך לאדמו"ר הריי"צ, אשר ענה בחיוב, ואף עשה רבות כדי שההצעה תצא לפועל, ושלח מכתבים לרבנים וחסידים וזירזם לתרגם את ההצעה הלכה למעשה. בצעירותו למד בישיבת טעלז. בי"ט כסלו תרצ"ב, נפטר אביו, הרב מרדכי והוא אברך צעיר בן שלושים וארבע בלבד. כמה שנים לאחר מכן, נישאה אמו בשנית לחסיד הרב אשר אברהמסון, לימים רבה הראשי של סידני.

בקיץ תרפ"ט נסע לריגא בכדי לשהות במחיצתו של אדמו"ר הריי"צ לאחר שעזב את תחומי רוסיה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו מאנגליה יהודים רבים שחששו לגורלם, ביניהם הייתה גם משפחתו של הרב גוטניק. יחד עם רבים אחרים הפליגו באוניה עד לאוסטרליה, שם התיישבה המשפחה בעיר סידני.


לאחר שהרב גוטניק יחד עם קבוצה של בחורים, כתבו לרבי הריי"צ, כי ברצונם ללמוד בארצות הברית, אדמו"ר הריי"צ הורה להם להישאר באוסטרליה. במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ כי""מה' מצעדי גבר כוננו ומאחר שהוליכה אתכם ההשגחה העליונה לאוסטרליה סימן שזהו מקומכם". בהמשך המברק כותב אדמו"ר הריי"צ כי מאחר שסוף כל סוף תיגמר המלחמה, ואלפי יהודים יגיעו כפליטים לאוסטרליה,– יש לדאוג להכשיר את הקרקע לקראת בואם כדי שזו תהיה מקום תורה. "און מ'זאל קענען געפינען דעם אויבערשטן".".

כעבור שנים רבות בברכת הרבי נפתחה ישיבת חב"ד באוסטרליה, בי"א שבט תשכ"ו כאשר הוקמה הישיבה במלבורן, בעוד הרב חיים גוטניק נמנה על מייסדי הישיבה.

הרב גוטניק התחתן עם בתו של החסיד הנודע הרב חיים טשעסטער. לאחר נישואיו התגורר בסידני, ולאחר שנים ספורות העתיק את מקום מגוריו והתיישב בעיר מלבורן.

כבר בצעירותו הפך לעסקן שעשה רבות למען הפצת המעיינות באוסטרליה, למרות שבאותה תקופה היו בה חסידי חב"ד מעטים. כך בחודש חשון תש"ח ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לסייע לרב יצחק דוד גרונר שהגיע כמה חודשים קודם לכן למלבורן בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים.

בהמשך המכתב מבקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לבקש מחותנו הרב חיים טשעסטער לסייע אף הוא לרב גרונר. שנים מאוחר יותר, הגיע הרב גרונר למדינה על מנת לשמש כשליח קבוע במלבורן, ועמד בראש המוסדות שם במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס"ח.

כשרונות נעלים היו לרב גוטניק ועל כך כותב אדמו"ר הריי"צ בהמשך המכתב כי כשרונותיו נעלים אפילו משל אביו: "ולא אפונה אשר מתנוססים בו כשרונות נשגבים מכשרוני ידידי אביו הרב".

לאחר זמן הוצעה לרב גוטניק מישרת רבנות באדלייד, ובב' כסלו תשי"ז, כתב על כך לרבי. בי"ט כסלו השיב לו הרבי במכתב כי עליו לקחת משרה זו.

מסיבות מסויימות לא יצא הדבר אל הפועל, ובשביעי של פסח תשי"ח מונה לרב קהילת "אלווד" במלבורן, שם כיהן ברבנות במשך כ-45 שנים.

הרב גוטניק היה למדן גדול ובעל פה מפיק מרגליות. כל ימיו עסק ברבנות והיה נואם בחסד עליון. תמיד נהג לשלב בדבריו הומור. בגלל היותו רב למדן ומסור כל כך לקהילתו, התמנה בשנת תשכ"ז לנשיא ועד רבני ויקטוריה, גוף רבני חשוב באוסטרליה.

תפקיד נוסף בו כיהן, היה הרב היהודי של צבא אוסטרליה. במסגרת תפקיד זה עשה רבות למען החיילים היהודיים שבשירות הצבאי. בין היתר דאג להם לאוכל כשר, תשמישי קדושה ועוד, ובזכות פועלו חיילים רבים התחזקו בשמירת מצוות.

הרב גוטניק היה מסור בלב ונפש למוסדות חב"ד בעירו - כפי שהוא עצמו העיד במכתבו לרבי.

כשהגיע לרבי זכה לקירובים נדירים. ב"פאראד" של ל"ג בעומר הזמינו הרבי לעמוד על הבימה כשהוא לבוש במדי צבא אוסטרליה. מקורביו מספרים כי הרבי אף שילם לו את כרטיס-הטיסה הראשון מאוסטרליה לניו-יורק.

הרב גוטניק זכה למכתבים ויחידויות בהם קיבל הוראות רבות ומפורטות. בשנת תשכ"ח הרבי נתן לו מאה ואחד דולר, בכדי שידפיסו את התניא במלבורן בפעם השניה.

בשנים האחרונות עמד בראש מכון הסמיכה שפתח בנו הנגיד יוסף יצחק גוטניק.

בחודש סיון תשס"ג הודיע הרב על פרישתו מתפקיד רב קהילת "אלווד", ובכ"ט תשרי תשס"ד, נפטר.

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

המכתב המיוחד של הרב גוטניק, והמענה של הרבי קישור לאתר חב"ד אינפו