חב"דפדיה:פתגם חסידי/ארכיון 2

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פתגם חסידי
ארכיון 1 ארכיון 2 ארכיון 3 ארכיון 4 ארכיון 5 ארכיון 6 ארכיון 7 ארכיון 8 ארכיון 9 ארכיון 10
כל תבניות "פתגם חסידי"
101

היודע ומבין שהתורה היא חכמתו יתברך - יש לו הדרת הכבוד לתורה מסוג אחר לגמרי

ספר המאמרים אידיש בתרגום ללשון הקודש עמוד 260
עריכה - תבנית - שיחה
102

הזהירות המופלגה שלי בהידור מצווה היא כדי שהשכל שלי יקלוט טוב יותר עניני חסידות

אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד שמב
עריכה - תבנית - שיחה
103

תורה לשמה הכוונה היא - מה שהתורה מאירה. מי שהולך בחושך, נכשל גם באבן קטנה ונופל גם לבור קטן, אבל ההולך במקום אורה - אפילו אם הולך בדרך שנמצאים בו אבנים גדולות ובארות בארות חמר - ניצול מהם ולא יאונה לו כל רע.

ספר המאמרים תש"א עמוד 53
עריכה - תבנית - שיחה
104

הלומד תורה שלא לשמה אינו לומד מן התורה אלא לומד את התורה

ספר המאמרים תש"א עמוד 53
עריכה - תבנית - שיחה
105

אצל חסיד, אחד מהדברים החשובים ביותר הוא - מתי יוכל לגרום נחת רוח לרבי

ספר השיחות תש"ד (בתרגום ללשון הקודש) עמוד יז
עריכה - תבנית - שיחה
106

לימוד התורה וקיום המצוות הם ה'טבעת קידושין' שבהן קידש הקב"ה את בני ישראל והתחייב לזון אותם ולפרנסם

אגרות קודש חלק ה' עמו רעו
עריכה - תבנית - שיחה
107

איש החיל אינו משיג בשכלו איך יורה הקנה רובה בפרט וטכסיסי המלחמה בכלל, אבל מוסר הוא את נפשו ורצונו למפקד המלחמה ועושה את זה בשמחה ואז הוא דוקא המנצח.

אגרות קודש, כרך ג', מיום יו"ד ניסן ה'שי"ת
עריכה - תבנית - שיחה
108

האמונה צריכה התחזקות מזמן לזמן, והתעוררות מיוחדת שלא תשאר בבחינת מקיף כי אם תמשול בכל הכחות ובמחשבה דיבור ומעשה בפועל בחיים היום יומיים.

אגרות קודש, כרך ג', מיום יו"ד ניסן ה'שי"ת
עריכה - תבנית - שיחה
109

עלינו כולנו להתאזר ולהתאמץ ביותר לאחוז בהוראות רבותינו נשיאי חב"ד, מנהגיהים ותנועותיהם השייכים לנו.

אגרות קודש, כרך ג', עמוד לא
עריכה - תבנית - שיחה
110

התורה היא ראשית ועיקר מעלתו של מלך המשיח - הוגה בתורה.

לקוטי שיחות חלק י"א שיחה ב' לפרשת שמות
עריכה - תבנית - שיחה
111

כוחם של ישראל להביא את הגאולה העתידה על ידי עבודתם הם - הוא על ידי התורה.

לקוטי שיחות חלק י"א שיחה ב' לפרשת שמות
עריכה - תבנית - שיחה
112

האוכל בתאווה נעשה מקבל מהמאכל שהוא צומח וחי, ומבילא מוריד את עצמו מדריגת מדבר למדריגתם.

אגרות קודש חלק י' עמוד קמז
עריכה - תבנית - שיחה
113

השמחה מעצמו במעמד ומצב הרוחני, וכן העצבות ממעמד ומצב הרוחני, הן שתי מידות רעות של הנפש הבהמית שמטרתה ללכוד את האדם במצודתה ולהעבירו על דעתו.

אגרות קודש חלק ט' עמוד תיח
עריכה - תבנית - שיחה
114

עצבות היא ישות, שזוהי 'טריפה'. מרירות היא כשרה, רק כאשר ממתיקים אותה עם שמחה של עבודה.

אגרות קודש חלק ט' עמוד תסד
עריכה - תבנית - שיחה
115

"בלע מרור לא יצא". אם המרירות ממצבו בעבודת ה' הוא בדרך 'בליעה', הנה 'לא יצא' - עם אופן מרירות שכזה לא יוצאים מהרע

אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד שי
עריכה - תבנית - שיחה
116

אלו החושבים ומדברים אודות משיח - יזכו לקבל פני משיח

ספר המאמרים אידיש מאמר ד"ה אני ישנה וליבי ער - בסופו
עריכה - תבנית - שיחה
117

כאשר לא קובעים עיתים לתורה - נעשים בורים וגסים עד שכלל לא מרגישים את החרפה ובושה של הבורות והגסות

ספר המאמרים אידיש מאמר ד"ה יחיינו מיומיים ס"א
עריכה - תבנית - שיחה
118

דחיה וביטול טובים הם לפי שעה בלבד, וכהקדמה כללית לעבודת הזיכוך

ספר השיחות תורת שלום עמוד 300, שמח"ת תרס"א
עריכה - תבנית - שיחה
119

חסיד חב"ד הוא לאו דווקא מי שמתפלל באריכות, אלא כל היודע מהי גניחה של חסידים

אדמו"ר הרש"ב. באר החסידות ב', עמוד 124
עריכה - תבנית - שיחה
120

החסיד הוא לקקן, הרוצה לטעום הכל

אדמו"ר הרש"ב. באר החסידות ב', עמוד 123
עריכה - תבנית - שיחה
121

השכלתו של ר' חיים בערקרמנצ'וג) לא באה לו ממה שלמד ב"שערי אורה" ו"עטרת ראש". ההשכלה שלו היא מהיין-שרף והעוגות שהוא מחלק כל יום לחסידים ולעניים הבאים לעיר

אדמו"ר המהר"ש. באר החסידות ב', עמוד 125
עריכה - תבנית - שיחה
122

חסיד צריך לציית, ולא להתנצל על שאינו יכול לציית

אדמו"ר הרש"ב, אוצר סיפורי חב"ד ח"ט עמוד 281
עריכה - תבנית - שיחה
123

כיון ש"צדיקים דומים לבוראם", מובן שכן הוא גם בנוגע להתקשרות אל הרבי, שיהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד (חס ושלום) מהרבי

שיחת שבת פרשת פנחס ה'תשי"ב
עריכה - תבנית - שיחה
124

צדיקים דומין לבוראם. כפי שהקב"ה נותן את התורה בכל יום, כמו כן בא אליו הרבי בכל יום ואומר לו עשה כך וכך!

משיחת שבת פרשת בראשית ה'תשכ"א
עריכה - תבנית - שיחה
125

חסידים הזקנים היו סופרים ומונים את תיבות המענה אשר ענה כ"ק אדמו"ר הזקן, ומדקדקים באותיותיהם

אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תכו
עריכה - תבנית - שיחה
126

פשוט שזהו נגד שכל הבריא להכניס רפורמה בדיני התורה, וממה נפשך: האדם המשנה פסק דין התורה, זאת אומרת שלדעתו האדם למעלה ממנה, ואם כן מה לו בכלל לתורה כזו שתצווהו מה לעשות? ואם יודע האמת שתורה מן השמים - איך זה שכל מוגבל של בני אדם בא לשנות פסק דין הבורא הבלתי מוגבל?!...

עריכה - תבנית - שיחה
127

דורנו - בולמוס שלו פרסומת

עריכה - תבנית - שיחה
128

כל המתיר לישראל - עלול שנעשה ראש...

עריכה - תבנית - שיחה
129

העיקר, וזהו גם הסימן של חסיד - שיש לו ההרגש באהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל

עריכה - תבנית - שיחה
130

הדברים המעכבים את העבודה, ראשיתם היא ההטעיה ודרישת הצמיחה טרם הזריעה והנטיעה, והעליה בשליבה השניה טרם שהציג כף רגלו על השליבה הראשונה

אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד קסו
עריכה - תבנית - שיחה
131

דרכם של רבותינו נשיאינו להאיר כל ענין על ידי סיפור

עריכה - תבנית - שיחה
132

ר' הלל מפאריטש אמר: כישרון - אסור שיתבזבז

'ליובאוויטש' גליון 2 אב תשע"ח
עריכה - תבנית - שיחה
133

יש לזכור תמיד שאנו אנשי הרבי, ולהעמיד לעצמו את השאלה: האם הרבי מרוצה ממני שכך אני נוהג? האם יש לי די אתכפיא ואתהפכא כראוי לאיש של הרבי?

עריכה - תבנית - שיחה
134

אין הזמן גרמא אפילו לקרוא, אבל הנתינה כבר בשלימותה ובכל הפרטים . . הראו דווקא בזמננו דוגמא בולטת . . ברגע שמכניסים את הנתונים למחשב – ברגע כמימרא יודעים כל המסקנות לפועל ממש

עריכה - תבנית - שיחה
135

אם רצונך לעמוד על טיבה של איזו שיטה, בא וראה את ביטוייה הקיצוניים, ואף אם קיצוניותה נתקבלה רק על ידי המיעוט שלכאורה איננו תופס מקום, אף על פי כן, יש בתופעה קיצונית להבליט הכיוון והמגמה של השיטה

עריכה - תבנית - שיחה
136

טבע אנ"ש שיועצים המה על פי רוב לכל איש מר נפש ליסע לליובאוויטש כו', גם בדברים שאין בהם ממש

עריכה - תבנית - שיחה
137

טבע אנ"ש שבדברים שבכתב שגם שמלאים טעות לא יחושו על כל הוצאה רבה להשיגם, וכאשר יבואו אותן הדברים בעצמן בדפוס . . גם אותו שקונה כורכו יפה ומניחו בקרן זוית

הקדמה לדרך חיים
עריכה - תבנית - שיחה
138

בנוגע להציון למאמרים, הנה מאז שהתחלתי להגיה את המאמרים . . כוונת הציון למקומות אחרים – לעורר שיעיינו בהם, שעל ידי זה יהיה לימוד הענין ביתר עיון. כשראיתי שהדבר לא הועיל, עלתה בדעתי "המצאה" חדשה, והתחלתי לציין למקומות כאלו שבהסתכלות שטחית, ב"מושכל ראשון", נראה שאינם שייכים להענין המבואר במאמר זה – אולי על ידי זה תתעורר תשוקה לחפש ולשאול ביאור בשייכות הענינים. לעת עתה – גם זה לא הועיל...

עריכה - תבנית - שיחה
139

בכל פעם שמזכירים ומציינים למאמר מסויים, הכוונה היא שאכן יעיינו בו!

עריכה - תבנית - שיחה
140

ברור שבכל מסיבה של ריבוי יהודים – ישנם כמה וכמה שיש להם גילויים הכי נעלים.

ואפילו באם לא מרגישים – אין זה משנה המציאות

[ועל דרך כמה סיפורי מאמרי חז"ל – שהיו כמה וכמה שנתגלה אליהם אליהו ולא ידעו מזה]

עריכה - תבנית - שיחה
141

עכברים מהווים דבר בלתי רצוי, וכפי שרואים במוחש שעקרת הבית עושה כל המאמצים להשמיד ולבער את העכברים מביתה. מלבדה יש עוד מי שרודף את העכברים והוא החתול. אבל יש חילוק גדול בין רדיפת עקרת הבית את העכברים לבין רדיפת החתול. עקרת הבית אינה רוצה שישרצו העכברים בביתה אבל החתול רוצה לעשות מהעכברים דם ובשר כבשרו.

ועד"ז בענייננו שישנם כאלו שמחכים וממתינים אולי ישמעו איזה משהו שיוכלו לנצלו בכדי לעשות "שמח" במחנה ישראל...

הרבי מלך המשיח שליט"א, התוועדות פרשת כי תשא, ט"ז אדר תשמ"ה
עריכה - תבנית - שיחה
142

איך ייתכן שלתלמידי הישיבה תהיה ידיעה אודות ליובאוויטש או תומכי תמימים מתוך עיתונים... כיצד זה בכלל יש לתלמידי הישיבה ידיעה בעיתונים... תלמידי התמימים ואף אברכים אינם צריכים לדעת את הנעשה בעיתונים. מה שלפעמים נזכר בהם אודות ליובאוויטש, תומכי תמימים וכו', הרי זה עבור אנשי הרחוב אך לא לאנשים מבפנים...

הרבי מלך המשיח שליט"א, יחידות משנת תשי"ז, "אשכילה בדרך תמים" עמ' 183
עריכה - תבנית - שיחה
143

היות והילד בטבעו רוצה לשחק בכדור, יש להסביר לו ולפעול עליו, שמשחק הכדור גופא – יהיה 'לשם שמים'. וההסבר, שיש לומר לילד, הוא, שבכדי שהוא יוכל אחר כך ללמוד תורה טוב יותר, צריכה להיות התעמלות הגוף, והוא צריך 'להתרוצץ'.

הרבי מלך המשיח שליט"א, שיחת שבת פרשת שמיני תש"מ
עריכה - תבנית - שיחה
144

אדמו"ר האמצעי סיפר שבגלל המסירות-נפש של אדמו"ר הזקן על תורת החסידות, פסקו בבית-דין של מעלה, אשר בכל עניין של תורה, יראת-שמים ומידות טובות תהיה יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה. ומובן, שכאשר לומדים תניא בכל יום נעשים בכלל "הולכי בעקבותיו" של אדמו"ר הזקן.

עריכה - תבנית - שיחה
145

בודאי ידוע לו שישנם עתה מכונות קליטה, וכמדומה שבהיותו כאן ראה אותם, ונהגו אנ"ש בזמן האחרון, להקליט את ההתועדות ולשלוח לכאן העתקה אחת - וכמובן להשאיר גם אצלם העתקה בכדי לנצלה בהזדמנויות שונות לחידוש (אפפרישען) ההתעוררות וכו' שעמדו בה בעת ההתועדות.

עריכה - תבנית - שיחה
146 ֘֕

מלבד מרדכי וכמה מחברי הסנהדרין, אחרים לא דיברו על מועד קירוב הגאולה, וחלקם השתיקו את נושא יעוד הגאולה - הם לא יכלו לומר שהגאולה לא תבוא חס ושלום, שהרי הם האמינו באמונה שלימה שייעוד הגאולה בוודאי יתקיים... - השתיקה אודות יעוד הגאולה הביאה לספיקות בענין הגאולה אצל חלק מבני ישראל שעד אז האמינו בגאולה באמונה שלימה.

עריכה - תבנית - שיחה
147

באמריקה ישנו פתגם, ש"מצחצח נעליים" הוא גם דבר חשוב, שהרי "ראַקפעלער" היה בתחילה "מצחצח נעליים", ואחר כך נעשה "גביר גדול"...

עריכה - תבנית - שיחה
148

יש למסור את הילד למלמד שאינו יודע את "שפת המדינה", ואפילו אינו יודע את שמו של ה"פּרעזידענט" הנוכחי, ומי הי' ה"פּרעזידענט" לפניו, ונוסף לזה – מגדל הוא "זקן מלא"... ודוקא "מלמד" זה – יחנך את הילדים בדרך התורה ומצוות

עריכה - תבנית - שיחה
149

בבית חסידי – אין מתפעלים מהעובדה שאומרים "לחיים" גם באמצע השבוע

עריכה - תבנית - שיחה
150

מרדכי היה חסיד, שהרי הוא תיקן את הענין ד"חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", ומי היה מעלה על דעתו לתקן תקנה לדורות שצריך להיות ענין של "עד דלא ידע", אם לא חסיד?!...

עריכה - תבנית - שיחה
151

אילו הייתה אסתר שואלת "רב מתנגד" האם מותר לה ללכת אל אחשורוש – היה בודאי פוסק לה שהדבר אסור

עריכה - תבנית - שיחה
152

אם להב העבודה הוא בגלוי – הרי זה מנוול.

אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות ה'ת"ש בתרגום ללה"ק, עמוד קמד
עריכה - תבנית - שיחה
153

אלו שיושנים וחולמים על ענינים אחרים - יטלום ענני שמיא עם מיטותיהם... כך, שיוכלו להמשיך ולישון במנוחה על "ענני שמיא"... וכשיתעוררו משנתם, יתפסו שעוסקים בענין אחר לגמרי (לא בענינים שחולמים אודותם...) שעומדים בארצנו הקדושה, בירושלים עיר הקודש, ובבית המקדש!

אדמו"ר שליט"א, התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 448
עריכה - תבנית - שיחה
154

להוסיף הקדמה המבהירה פרטים אודות הספר - אינה מועילה, כי אין שמים לב אודות הקדמות כאלו...

עריכה - תבנית - שיחה
155

סבורני שאדם צעיר איננו זקוק להוכחות שלא זהו תפקיד החיים, לחפש את הדבר הדורש את המאמץ הפחות ביותר ולהתערב בסביבה מה שיותר מהר.

אדמו"ר שליט"א, אגרות קודש חלק י"ח עמוד שז
עריכה - תבנית - שיחה
156

אחרי רבים להטות? ידוע שסוג הדומם (אבנים, וברואים דומים) הם במספר גדול יותר מצומח, וצמחים הם במספר גדול יותר מחי, וחי הוא במספר גדול יותר ממדבר (בני אדם)...

אדמו"ר שליט"א, אגרות קודש חלק י"ח עמוד שז
עריכה - תבנית - שיחה
157

ההיגררות אחר הסביבה לא יכולה לעורר כבוד והערכה, לא אצל אחרים ולא אצל עצמו.

אדמו"ר שליט"א, אגרות קודש חלק י"ח עמוד שז
עריכה - תבנית - שיחה
158

בזמן הזה ההכרח הוא אשר כל אחד ואחד יתעסק באיזה ענין של צרכי ציבור, ואלו השייכים לזה, הרי עניני חינוך הכשר קודם לכל.

אדמו"ר שליט"א, אגרות קודש חלק ז' עמוד שנט
עריכה - תבנית - שיחה
159

כל מחשבה שנמשכת הרבה זמן ולא מביאה שום תועלת, הרי זה סימן שהיא מהיצר הרע, כדי לבלבל אותו.

עריכה - תבנית - שיחה
160

כאשר ישאלו ילד קטן: ראש ורגל - מי מהם נעלה יותר? הנה אם יענה שהרגל נעלה יותר - יסטרו לו! אמנם לא סטירה כפשוטה, שכן, אין זה מדרך החינוך, אבל על-כל-פנים סטירה בדיבור, היינו, שיגערו עליו...

עריכה - תבנית - שיחה
161

אינני מסוגל להעדיף הידור שלי, על צורך עיקרי של הזולת

עריכה - תבנית - שיחה
162

שלילה בכלל - אין בה משום ענין...

אדמו"ר הריי"צ, שיחת ליל ב' דראש השנה תש"ה
עריכה - תבנית - שיחה
163

אחד הדברים שהעלייה לרגל בבית המקדש הייתה פועלת ביהודי, שהיה משתחווה לא רק בחיצוניות עם הגוף, אלא גם מבטל את כל הכוחות הנשמה שלו לקב"ה... את זאת משיג חסיד כאשר הוא מתפלל בבית המדרש של רבו!

אדמו"ר שליט"א, אגרות קודש חלק ב' עמוד רנו בתרגום ללשון הקודש
עריכה - תבנית - שיחה
164

העבר – מלמד העתיד

עריכה - תבנית - שיחה
165

כשבאה הטבה על ידי . . פשוט שזה צריך להביאם להתעוררות יתירה . . ואם המתברך בעל השפעה הוא בחוג וסביבה, מחובתו הכי מוחלטה לפרסם בכל הסביבה תורתו והדרכתו של בעל הציון

אדמו"ר שליט"א, אגרות קודש חלק ט"ו עמוד קפט
עריכה - תבנית - שיחה
166

כל ישראל צריכים לידע שעל ידי קיום התורה והמצוות בלבד, ללא התקשרות לרבי, וללא פנימיות התורה שנתגלתה על־ידי הרביים, מגיעים אמנם לדרגות הכי נעלות בקדושה, אבל חסרה ההתקשרות דעצם הנשמה עם עצמות ומהות אין־סוף־ברוך־הוא

אדמו"ר שליט"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 273
עריכה - תבנית - שיחה
167

"אם בחוקותי תלכו וגו'" - כשישנה עבודה מסודרה, עבודת המוח ועבודת הלב, אזי "ונתנה הארץ יבולה", ואז ישנו גם יבול הארץ.

אדמו"ר הריי"צ, ליקוטי דיבורים בלשון הקודש חלק א' עמוד 79
עריכה - תבנית - שיחה
168

השיטה שלא להתערב בעניני זולתו - היא היפך שיטת התורה

עריכה - תבנית - שיחה
169

ענין החסידות: הגברת הצורה על החומר, ובמילא גם הגברת האיכות על הכמות

עריכה - תבנית - שיחה
170

האמונה בדברי צדיקים וההתקשרות - אינו ענין הנאמר רק בפה או נקבע בלב, לאמור חסיד אני או מקושר אני, כי אם צריך לבוא בפועל דבר

אדמו"ר הריי"צ, אגרות קודש חלק י"ז עמוד רב
עריכה - תבנית - שיחה
171

אילן שאינו עושה פירות הוא אילן סרק. אפשר להיות בקי בש"ס ולהיות אילן סרק חס ושלום. מה התועלת בתורתך ועבודתך, אם לא הארת אור ביהודי אחר?

ליקוטי דיבורים חלק א', עמוד קלב
עריכה - תבנית - שיחה
172

כשכותבים חסידות בפני עצמה מתאים הביטוי דא"ח, אך לא כשכותבים נגלה ודא"ח, שהרי גם נגלה הוא בוודאי דא"ח

אגרות קודש חלק כ"ז עמוד כח
עריכה - תבנית - שיחה
173

צדיקים הדומים לבוראם – פעולתם בענינים שבין אדם לחברו ושבין אדם למקום היא באותה המסירות נפש ממש

אגרות קודש חלק כ"ז עמוד סז
עריכה - תבנית - שיחה
174

נקל להיות מבקר ממחבר

אגרות קודש חלק כ"ז עמוד נא
עריכה - תבנית - שיחה
175

דרך בני ישראל – ששמחים בהזדמנות דלשון נופל על לשון

אגרות קודש חלק כ"ז עמוד קיט
עריכה - תבנית - שיחה
176

איני מאמין שיש מבני ובנות ישראל מי שהוא חילוני במובן שמשתמשים בו עתה, שהרי הוא בן וחלק מגוי קדוש

אגרות קודש חלק כ"ז עמוד קכא
עריכה - תבנית - שיחה
177

מובן ופשוט שאינו ענין כלל לחפש אתגר טרם שיזדיין בנשק שיוכל להתגבר עליו

אגרות קודש חלק כ"ז עמוד סה
עריכה - תבנית - שיחה
178

בדומה לכרוזים מלמעלה המעוררים את האדם לתשובה מבלי שיעשה לכך כל הכנה מצדו, על דרך זה הוא גם בצדיקים שדומין לבוראם – שהם מעוררים אצל החסידים את עניין ההתקשרות . . יתכן שהוא מצדו לא עשה מאומה בשביל זה, אלא שהרבי הנשיא מתבונן בהתקשרותו ומעורר אותו באופן ד"כמים הפנים לפנים" – כדי לידע שצריכה להיות פעולה מצדו, שעל ידי זה נעשית ההתעוררות באופן השייך אליו, ומביאה אצלו עניין של פועל, שזהו תכלית העניין

משיחת י"א שבט תשכ"א
עריכה - תבנית - שיחה
179

זקוק אני לחסידים בריאים

עריכה - תבנית - שיחה
180

הרבי מצדו – כיון שהבטיח, בודאי ביכולתו לקיים. אבל, ישנו תנאי בדבר – ההתקשרות אל הרבי, והאמונה שגם עכשיו יכול למלא ובוודאי ימלא את ברכותיו

תורת מנחם חלק א' עמוד 193
עריכה - תבנית - שיחה
181

בישיבת תומכי תמימים - הישיבה היא ביתו של התלמיד. זהו יסוד החינוך וציר החינוך של התלמידים, "התמימים"

לקוטי דיבורים חלק א' ליקוט ח' סעיף י"ח
עריכה - תבנית - שיחה
182

בדרכי החסידות אין חילוקי דרגות, הן דבר השווה לכל נפש. לדרכי החסידות - כולם מוכשרים

לקוטי דיבורים חלק א' ליקוט ח' סעיף י"ח
עריכה - תבנית - שיחה
183

בתקופתנו תקופת החילופים ותמורות וכו' המיעוט דיום זה אפשר שיהי' רוב מכריע מחר או מחרתיים

אגרות קודש חלק כ"ו עמוד רנ"א
עריכה - תבנית - שיחה
184

אם בכל התקופות מצווים לקיים "התנאה לפניו במצוות", על אחת כמה וכמה בתקופתנו, שהחיצוניות תופסת בה מקום כל כך, ויש כמה שהדרך למשכם לדבר טוב הוא להתחיל ביופי החיצוני

אגרות קודש חלק כ"ו עמוד רס"ב
עריכה - תבנית - שיחה
185

כולם אהובים כולם ברורים - בירורי נוגה, פירוש הבירורים שמבררים מנוגה

חסר לאברהם, לר' אברהם צבי ברודנא
עריכה - תבנית - שיחה
186

הרשה לי להבטיח לך שדעתי עליך היא יותר טוב אפילו מהדעה שיש לך על עצמך

ממכתב כ"ק אד"ש כ' טבת תש"כ, כפר חב"ד גליון 1848 עמוד 9
עריכה - תבנית - שיחה
187

בחב"ד צריך להיות 'סאם סאפזשניק'!

- הרבי ביחידות לר' שמעון לזרוב בקשר לפעילות בשליחות
עריכה - תבנית - שיחה
188

אין מתחילים פעילות באיסורים, ובפרט בצמצום שמחת חתן וכלה

מענה הרבי לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי בקשר לפעילות הבית דין
עריכה - תבנית - שיחה
189

כשמתחילים להיכנע ללחץ בלתי צודק – אין לדבר גבול

עריכה - תבנית - שיחה
190

שלום – אפילו גרוע, טוב יותר ממריבה – אפילו קלה וטובה

עריכה - תבנית - שיחה
191

על-חטא אומרים רק כמה שצריך

עריכה - תבנית - שיחה
192

בעולמנו זה הכל מעורב טוב ורע, ועל האדם לבחור מה להרגיש ובמה להתבונן. כי בחיי כל אחד ואחד שתי דרכים ישנם: לראות את הטוב הסובב אותו, או להיפך

עריכה - תבנית - שיחה
193

הפשט הוא העיקר. על אף שיש פרד"ס שבתורה, מכל מקום העיקר הוא שמהסוד יומשך לדרוש ומדרוש לרמז ועד שיומשך בעולם הפשט, שהוא עולם העשייה, עולם המעשה

הרבי, מאמר דיבור המתחיל 'בראשית ברא' שבת בראשית תשמ"ה
עריכה - תבנית - שיחה
194

אני נוהג לקשר כל דבר עם צדקה

הרבי, דברי משיח תשנ"ב חלק א' עמוד 416
עריכה - תבנית - שיחה
195

כל הדברים הטובים באים בהפתעה

הרבי, דברי משיח תשנ"ב חלק א' עמוד 417
עריכה - תבנית - שיחה
196

רבינו הזקן לא התכוון שיאמינו בחסידות, הוא רצה שיבינו דווקא

אדמו"ר הרש"ב, שיחת י"ט כסלו תרס"ט
עריכה - תבנית - שיחה
197

פשוט שחינוך לבלתי סדר, ווילדקייט [= פראות] וכיוצא בזה - הרי זה היפך מה שהנני מבקש, מפציר ודורש

מענה הרבי לרב חיים בנימיני ט"ו שבט תשמ"א
עריכה - תבנית - שיחה
198

העולם הזה נקרא "עלמא דשיקרא" - עולם השקר, שכן כל הנמצא בעולם הזה הבשרי - משקר.

ליקוטי דיבורים, ליקוט ז' אות כ"ג.
עריכה - תבנית - שיחה
199

חסידות היא חיות, אמת ואור, חיים מוארים אמיתיים, שכל מה שעושים יהיה בחיות, באמת, להתפלל בחיות, ללמוד בחיות, לקיים מצוה בחיות, להלוות גמ"ח לזולת בחיות, להתפלל ולבכות בראש השנה וביום הכיפורים בחיות, כל מה שעושים יהיה בחיות.

ליקוטי דיבורים, ליקוט י"ח, אות נ"ב.
עריכה - תבנית - שיחה
200

כל אשר יהודי שומע או רואה, עליו לנצל לעבודת הבורא, שכן כל מלה וכל פועל יש בהם משום הוראה בדרכי עבודת הבורא באחד משני האופנים, בשב אל תעשה או בקום עשה.

ליקוטי דיבורים ליקוט ז', אות כ'.
עריכה - תבנית - שיחה