חב"דפדיה:פתגם חסידי/ארכיון 1

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פתגם חסידי
ארכיון 1 ארכיון 2 ארכיון 3 ארכיון 4 ארכיון 5 ארכיון 6 ארכיון 7 ארכיון 8 ארכיון 9 ארכיון 10
כל תבניות "פתגם חסידי"
1
15px הפיקח עושה מיד. הטיפש - דוחה למחר 15px
ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ב, עמוד 117
עריכה - תבנית - שיחה
2
15px רבנו הגדול אמר בבואו מפטרבורג: "מובטחני בהקדוש ברוך הוא, שחתיכת לחם חסידי איננה הולכת לאיבוד", כלומר - הדרכה והנהגה חסידית, תקדח ותקדח, עד שהיא תפעל לטובה ולברכה 15px
לקוטי דיבורים בלה"ק, י"ג תמוז תרצ"א, עמוד 1088
עריכה - תבנית - שיחה
3
15px אדמו"ר המהר"ש אמר לאחד מחסידיו: אתה רוצה שהשם יתברך יציית לי, ואתה אינך מציית לי 15px
אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י' אגרת ג'ב
עריכה - תבנית - שיחה
4
15px כמה מן השטות והעיוורון יש בזה, אשר האויל לועג להכסיל, אטום המוח לנבער מדעת, הגאה לגס הרוח, המכוער להמזוהם וכן בשארי בעלי מומין המוסרים מבלי התחשב כלל עם מומי עצמם 15px
קונטרס כללי החינוך וההדרכה לאדמו"ר הריי"צ, פרק ג'
עריכה - תבנית - שיחה
5
15px על חסידים להיות שנונים וחדים, אבל לא עם הלהב כלפי הזולת אלא כלפי עצמם 15px
ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ה עמוד נב
עריכה - תבנית - שיחה
6
15px הרוגז על שקר העולם אינו כל כך מהשקר, אלא ממה שהשקר נדמה לאמת. עושים את השקר לאמת 15px
ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ קיץ ת"ש, עמוד 102
עריכה - תבנית - שיחה
7
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
15px אם יש רצון להבין הדבר הפשוט - גם הנכתב לעיל מספיק, ואם אין הרצון להבין - לא תועיל האריכות 15px
אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י' אגרת ג'ב
עריכה - תבנית - שיחה
8
15px ומה בחפוש חמץ הפליגו רז"ל בתחלת מסכת פסחים באופני החפוש שצריך להיות בזה גם בחורין וסדקים, הנה על אחת כמה וכמה בחיפוש הטוב שכל אחד ואחת מישראל צריך להשתדל על דרך זה 15px
אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק ד' אגרת א'קכט
עריכה - תבנית - שיחה
9
15px מלה הבאה בדיבור היא לפני רבים, שבכתב - לפני העולם, שבדפוס - לדורי דורות 15px
אדמו"ר הצמח צדק. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' אגרת תקנח
עריכה - תבנית - שיחה
10
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: בשם אומרו.
15px מוטב שמחתו של גוי שיכור בבית המרזח מעצבותו של חסיד בזמן התפילה 15px
– 'מדור לדור' עמוד 179
עריכה - תבנית - שיחה
11
15px וזהו כלל גדול, והוא: שעיקר ההבדל בין סטרא דקדושה לסטרא אחרא, שבקדושה הוא בחינת הביטול, שבקדושה יש ביטול היש - "עס איז גאר ניטא קיין איך" [=אין שום "אני"], מה שאין כן בסטרא אחרא 15px
אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצותיך מצות מילה, ח, סע"א
עריכה - תבנית - שיחה
12
15px אם לאחרי ההתוועדות לא ניתוסף אצלו מאומה, חס ושלום – הרי זו הוכחה שלא היה נוכח בהתוועדות, שכן, לא יתכן שמישהו יהיה נוכח בהתוועדות ולא יתוסף אצלו בענייני העבודה, ובמילא, בהכרח לומר שלא היה בהתוועדות, כי אם, באופן של דמיון בעלמא!... 15px
הרבי מלך המשיח שליט"א, שיחת ש"פ ויצא תשמ"ז
עריכה - תבנית - שיחה
13
15px ילד קטן ואיש שיבה אם כי גויתם שונה, אבל בגודל נשמתם אין הבדל 15px
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"א עמוד סד
עריכה - תבנית - שיחה
14
15px כל פועל טוב ומעולה, יהיה מה שיהיה, אי אפשר אשר יעשה בפעם אחד כאשר יוצא לצורף כלי, כי אם בעמל ויגיעה השתדלות ובמשך הזמן 15px
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"א עמוד סג
עריכה - תבנית - שיחה
15
15px אנשים פשוטים, עם התמסרותם באמונה פשוטה, הינם כלים עצמיים לפשיטות העצמות 15px
הרבי הריי"צ, שיחת י"ב תמוז תש"ח, ספר השיחות עמוד 248
עריכה - תבנית - שיחה
16
15px חסידות דורשת לא רק לשמוע אלא לקלוט: לקלוט ולחוש אלקות, לקלוט ולחוש תורה, לקלוט ולחוש את הזולת 15px
הרבי הריי"צ, לקוטי דיבורים בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד 63
עריכה - תבנית - שיחה
17
15px האהבה הגדולה ביותר בלשון בני אדם היא אהבת אדם לבניו, ובאמת גם אהבה זו היא כלא חשיבי ביחס לאהבה שאוהב רבי את החסיד 15px
הרבי הריי"צ, לקוטי דיבורים בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד 62
עריכה - תבנית - שיחה
18
15px חסידים גדלו על השמרים של אהבת ישראל 15px
הרבי הריי"צ, לקוטי דיבורים בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד 62
עריכה - תבנית - שיחה
19
15px חסיד בלי סדר מאבד את כל הצביון של חסיד 15px
הרבי הריי"צ, לקוטי דיבורים בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד 95
עריכה - תבנית - שיחה
20
15px תוכן החסידות הוא שעל המוח לתת ללב להבין מה עליו לרצות, ועל הלב להביא בחיים את מה שהמוח מבין 15px
הרבי הרש"ב, לקוטי דיבורים בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד 110
עריכה - תבנית - שיחה
21
15px למה תרצה להיות צדיק כמשה רבינו עליו השלום, שלא תוכל להשיג, ותהיה תמיד בעצבון? טוב לך להיות בשמחה שאתה אינך רשע כבלעם ותמיד תהיה שמח... 15px
– בשם אדמו"ר הזקן - רשימות הרב מנחם מענדל נוביקוב, היכל הבעל שם טוב תשרי תשס"ו עמוד קמד
עריכה - תבנית - שיחה
22
15px שמחתו של יהודי בשמחתו של הזולת וברכותיו - מקובלים אצל השם יתברך כתפלתו של רבי ישמעאל כהן גדול בקודש הקדשים 15px
הבעל שם טוב. היום יום חלק שני, עמוד 28
עריכה - תבנית - שיחה
23
15px אנחה שיהודי נאנח על צער זולתו - קורעת מחיצות של ברזל של המקטרגים 15px
הבעל שם טוב. היום יום חלק שני, עמוד 28
עריכה - תבנית - שיחה
24
15px כמה קשה המחלוקת, עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות 15px
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, אגרת ט
עריכה - תבנית - שיחה
25
15px מאות מלאכים מצפים בראש השנה לכך שיהודי ידבר בשבחו של חבירו, שכן יודעים הם עד כמה מתאווה הקב"ה לשבחן של ישראל 15px
אדמו"ר המהר"ש. ספר השיחות תש"ד עמוד 5
עריכה - תבנית - שיחה
26
15px ה'עולם' חושב שקבלת פדיון נפש הוא דבר קשה, ומסור לרבי בלבד. האמת היא שכל יהודי יכול לעשות זאת, על ידי אמירת שבח על הזולת.

– אלא שזה צריך להיות מתוך אמת

15px
אדמו"ר המהר"ש. ספר השיחות תש"ד עמוד 5
עריכה - תבנית - שיחה
27
15px אילו היה לי כל הון שבעולם והיו יכולים לרכוש זאת בכל הון שבעולם, הייתי נותן כל הון שבעולם שהאברכים בכל מקום שרק יהיו – ידברו שם דא"ח 15px
אדמו"ר האמצעי. מגדל עז, עמוד קפח
עריכה - תבנית - שיחה
28
15px החדר, תלמוד תורה, ישיבה קטנה וגדולה, הם בית המקדש של הילדים, נערים, ובחורים, ואיתם עמם כל קהל עדת ישראל, וגורלם – לחיים או למוות דתי ומוסרי – תלוי בכהן המכהן בבית המקדש אם הוא מתלמידיו של שמעון הצדיק או מכת הצדוקים 15px
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד קנה
עריכה - תבנית - שיחה
29
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
15px בקשה בעלמא על הגאולה אינה מספיקה, אלא צריכה להיות דרישה ותביעה תמידית 15px
לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 203
עריכה - תבנית - שיחה
30
15px לאמיתו של דבר אין העולם יכול להיות מנגד לגאולה, כיון שכל מציאות העולם תלויה בענין הגאולה 15px
– שיחת ש"פ תזריע מצורע תשנ"א, סעיף י"א
עריכה - תבנית - שיחה
31
15px חכמה עילאה, אין א זאק פלייש און ביינער מיס זודיגע בלוט
[=חכמה עילאה בתוך שק של בשר ועצמות עם דם רותח]
15px
– ביטוי של רבי שמואל בצלאל שפטיל אודות נשמתו של יהודי. לקוטי דיבורים חלק א דף קפח, ב; מתורגם
עריכה - תבנית - שיחה
32
15px מספרים על החסיד ר' אלחנן דוב מרוזוב, ששאלו אותו פעם אודות הרבי נ"ע ומשה רבינו, ממי הוא מחזיק יותר? וענה: מהרבי, כי, לולי הרבי איך היתה נראית אמונתו במשה רבינו... 15px
הרבי מלך המשיח שליט"א, שיחת ש"פ תרומה תש"י
עריכה - תבנית - שיחה
33
15px יתכן שהדבר היחיד שחסר להבאת הגאולה אינו אלא נתינת מטבעות אחדות לצדקה!... 15px
הרבי מלך המשיח שליט"א, שיחת נר א' דחנוכה תשנ"ב
עריכה - תבנית - שיחה
34
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
15px יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד -
וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר
עמדו הכן כולכם, לבנין בית המקדש העתיד בביאת דוד מלכא משיחא
15px
– שיחת שבת פרשת ויגש תשמ"ז (ספר השיחות חלק א' ע' 224‏). בעקבות הנצחון במשפט הספרים
עריכה - תבנית - שיחה
35
15px כל יהודי יכול הכל. צריכים רק לרצות 15px
הרבי הריי"צ. ספר השיחות ה'תש"א עמוד 115
עריכה - תבנית - שיחה
36
15px מי שעוסק בהשכלה של חסידות בלבד ואינו עוסק בעבודת התפילה לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות, הנו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות 15px
אדמו"ר הצמח צדק. ספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165
עריכה - תבנית - שיחה
37
15px אדם המונח בעניינים גשמיים - גרוע הוא מבעל חי 15px
הרבי הצמח צדק. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, עמוד עד
עריכה - תבנית - שיחה
38
15px רואים אנחנו את השמש באויר השמים. איש מאתנו לא בדק ולא בחן אותה ואין אתנו יודע עד מה, מה הוא מהותה ועצמותה של בריאה משונה הלזו המנסרת בשמים ממעל, מה טבעה ומה טיבה, ועם זה הנה כולנו כאחד יודעים כי השמש היא מאירה ומביאה תועלת לכל חי...

הרבי הוא שמשן של החסידים, ישועתן ותקותן

15px
– ר' שמואל ברין מוויטבסק, בהתייחסו לברכת הרבי המהר"ש אליו לאחר משבר כלכלי שעבר בו איבד את פרנסתו. התמים חוברת ז', חלק ב' עמוד 742
עריכה - תבנית - שיחה
39
15px כל האסון הוא שמקבלים את החושך לאור. מתרגלים לחושך, וחושבים שהחושך הוא אור 15px
– ר' הלל מפאריטש. אוצר סיפורי חב"ד חלק ז' עמוד 88
עריכה - תבנית - שיחה
40
15px פירות ערלה אסורים לעולם אף לאחר עבור שלוש שנות הערלה.

גאווה וגסות הרוח וכן החזקת טובה לעצמו הבאה מלימוד התורה ומהתעסקות בעבודה שבלב - הם ערלת הלב, ואי אפשר לפדותם, היינו לטהרם או להכשירם, באיזה טעם שיהיה

15px
אדמו"ר הרש"ב. ספר השיחות תש"ב עמוד 135
עריכה - תבנית - שיחה
41
15px על המאמר "טובה פעולה אחת מאלף אנחות" פירשו חסידים: כמה טובה פעולה אחת, שבאה מאלף אנחות 15px
שבועון כפר חב"ד 594, פתגמים קצרים מדא"ח
עריכה - תבנית - שיחה
42
15px מעשה הזדון מחכמה ובדעת, טוב יותר מהשגגה בכסילות 15px
'מילי דחוכמתא' שנעתקו בגוכי"ק אדמו"ר הריי"צ - אהלי ליובאוויטש גליון ג'
עריכה - תבנית - שיחה
43
15px שלשה אין להם רפואה: דלות שיתחבר עמו העצלות. שנאה שתביאה הקנאה. חולי שתתערב בו הזקנה 15px
'מילי דחוכמתא' שנעתקו בגוכי"ק אדמו"ר הריי"צ - אהלי ליובאוויטש גליון ג'
עריכה - תבנית - שיחה
44
15px כשירבה השכל ימעט הדיבור 15px
'מילי דחוכמתא' שנעתקו בגוכי"ק אדמו"ר הריי"צ - אהלי ליובאוויטש גליון ג'
עריכה - תבנית - שיחה
45
15px כל דבר כשירבה יזול. והשכל כשירבה ייקר 15px
'מילי דחוכמתא' שנעתקו בגוכי"ק אדמו"ר הריי"צ - אהלי ליובאוויטש גליון ג'
עריכה - תבנית - שיחה
46
15px אם יש דבר קשה מהמוות - הוא הכסילות 15px
'מילי דחוכמתא' שנעתקו בגוכי"ק אדמו"ר הריי"צ - אהלי ליובאוויטש גליון ג'
עריכה - תבנית - שיחה
47
15px 'לא עם הארץ חסיד' משמעו כפשוטו: מי שאינו יכול ללמוד - אינו ראוי להיות חסיד! 15px
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יג עמוד סד
עריכה - תבנית - שיחה
48
15px חסידים הם שמזומנים להיות מגדל עוז בתהפוכות הזמנים 15px
'מילי דחוכמתא' שנעתקו בגוכי"ק אדמו"ר הריי"צ - אהלי ליובאוויטש גליון ג'
עריכה - תבנית - שיחה
49
15px השקרן והמוות שוים. כי מעלת החי בדבריו, וכאשר לא יאמינו את דבריו - כבר בטלו חייו 15px
'מילי דחוכמתא' שנעתקו בגוכי"ק אדמו"ר הריי"צ - אהלי ליובאוויטש גליון ג'
עריכה - תבנית - שיחה
50
15px הטוב שבסוסים צריך לשוט, הגבור שבאדם צריך לחרב, והחכם שבחכמים - צריך ליועץ 15px
'מילי דחוכמתא' שנעתקו בגוכי"ק אדמו"ר הריי"צ - אהלי ליובאוויטש גליון ג'
עריכה - תבנית - שיחה
51
15px כל עת שהאדם מבקש חכמה הוא משכיל. וכשחשב שהשכיל כבר - סכל 15px
'מילי דחוכמתא' שנעתקו בגוכי"ק אדמו"ר הריי"צ - אהלי ליובאוויטש גליון ג'
עריכה - תבנית - שיחה
52
15px לא יגונה מעשה הטוב גם אם יהיה מאת הנבלים, ולא ישובח מעשה הנבלה גם אם היתה מאת הנכבדים ואנשי השם 15px
'מילי דחוכמתא' שנעתקו בגוכי"ק אדמו"ר הריי"צ - אהלי ליובאוויטש גליון ג'
עריכה - תבנית - שיחה
53
15px 'הוכח תוכיח' דינו כמה שנאמר 'המול ימול'. כשם שבמצות מילה חייב אדם למול תחילה את עצמו כדי שיהיה רשאי למול אחרים, כך אין אדם רשאי להוכיח אחרים אלא אם כן הוא מוכיח תחלה את עצמו 15px
אדמו"ר הצמח צדק, לקוטי דיבורים חלק א', ליקוט ד אות יא
עריכה - תבנית - שיחה
54
15px היצר הרע הוא 'זקן' ו'כסיל' ובכל זאת הוא 'מלך' אצלך. כשאתה תפסיק להיות כסיל - הוא יפסיק להיות מלך... 15px
– מענה הרבי ביחידות, 'כולם בחכמה' עמוד 232
עריכה - תבנית - שיחה
55
15px הדרך של חסידים היתה שהיו חיים עם אימרה ("וואָרט"), לא חיפשו אריכות. אימרה היתה מספיקה 15px
שיחת יום א' דחג הסוכות תש"י, ספר השיחות עמוד 367
עריכה - תבנית - שיחה
56
15px מורנו הבעל שם טוב הראה איך צריכים לעבוד את ה' יתברך, ומורנו ורבינו הגדול הראה איך אפשר לעבוד את ה' יתברך 15px
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', עמוד שסה
עריכה - תבנית - שיחה
57
15px ה' יתן לך כח ועוז להגביר הצורה על החומר, העבודה על ההשכלה, וההרגש על ההבנה 15px
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', עמוד שסא
עריכה - תבנית - שיחה
58
15px משה רבינו היה "חסיד", ובדרך חב"ד דווקא 15px
שיחת שבת פרשה חיי שרה תשי"א
עריכה - תבנית - שיחה
59
15px החסידים הישנים - קודם שנכנסו ליחידות פעלו בעצמם שלא לעשות מה שמתחשק 15px
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד שעב
עריכה - תבנית - שיחה
60
15px בעיני גדולי חסידי חב"ד, המופתים הם כעין 'פגיעה' בכבוד החסידות, קטנות ושפלות 15px
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד שעה
עריכה - תבנית - שיחה
61
15px היש לך מופת גדול מזה - לעשות אדם מגולמי עץ?!... 15px
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד שעו
עריכה - תבנית - שיחה
62
15px ב'יציאת מצרים' של חסידות, ישנה המצוה של סיפור יציאת מצרים בדיבור, לספר סיפורים חסידיים ולחוש ולהרגיש את הסיפור בפנימיות 15px
עריכה - תבנית - שיחה
63
15px אמיתית שימושה של תורה - היא התוועדות חסידותית 15px
עריכה - תבנית - שיחה
64
15px חידושי התורה - מספרים על הלמדנות והסברות הגדולות שחידש המחבר בתורה הקדושה, וסיפורי הצדיקים - מספרים על החידושים הגדולים שחידש ומחדש השם יתברך בעולם 15px
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו' עמוד עו
עריכה - תבנית - שיחה
65
15px צריך להיות "קול דממה דקה", כשזה ב"דממה" הרי זה במילא "דקה" 15px
ספר השיחות תש"ד בתרגום ללשון הקודש
עריכה - תבנית - שיחה
66
15px לבת האש של האנשים הפשוטים אינה נרווית לעולם 15px
– ספר השיחות תש"ב בתרגום ללה"ק עמוד נ
עריכה - תבנית - שיחה
67
15px שיטת מורנו הבעל שם טוב מחייבת שגם גאון וצדיק צריך לעסוק בעבודת התשובה 15px
– ספר השיחות תש"ב בתרגום ללה"ק, עמוד מז
עריכה - תבנית - שיחה
68
15px ברכה משולם לגשם. שדה שחורשים וזורעים אותו, ולאחר כך יורד גשם, עולה התבואה יפה 15px
אדמו"ר המהר"ש, 'באר החסידות' משנת חב"ד ח"א עמוד 274
עריכה - תבנית - שיחה
69
15px אוירה של ארץ ישראל לא כל כך מחכים, כפי שאוירה של חוץ לארץ מטפש 15px
אדמו"ר המהר"ש, 'באר החסידות' משנת חב"ד ח"א עמוד 276
עריכה - תבנית - שיחה
70
15px ניגון הוא סוג של חוויה, ויש בזה שני אופנים: חוויה המתבטאת בניגון, וניגון היוצר חוויה 15px
– ספר השיחות בתרגום תש"ד בתרגום ללשון הקודש עמוד יז
עריכה - תבנית - שיחה
71
15px אם על החכמים באמת אמרו רז"ל 'חכמים היזהרו בדבריכם', הבינונים לא כל שכן... 15px
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' אגרת תקנח
עריכה - תבנית - שיחה
72
15px חוצפה של אברך: יש לכם היכולת ללמוד מאמר מ'רבי' שבו האלקות הוא בגלוי וה'שכל' בהעלם, ובמקום זה רוצים ללמוד מאמר של 'חסיד', ששם ה'שכל' בגלוי והאלקות בהעלם 15px
רשימות המשפיע ר' אלימלך צוויבל
עריכה - תבנית - שיחה
73
15px שינה היא הכנה לשינה. חסידות היא הכנה לחסידות 15px
רשימות המשפיע ר' אלימלך צוויבל
עריכה - תבנית - שיחה
74
15px ר' אשר מניקולייב אמר פעם לקבוצת אברכים: אתם אמנם לומדים חסידות טוב, הבעיה היא שאתם גם אוכלים טוב... 15px
רשימות המשפיע ר' אלימלך צוויבל
עריכה - תבנית - שיחה
75
15px העושים גופם עיקר ונפשם טפלה, אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה 15px
תניא, פרק ל"ב
עריכה - תבנית - שיחה
76
15px מצאתי כאן מתלהבים והתלהבות, אבל הלוואי ותהיה התלהבות זו, לכל הפחות כלהבה של עצים המשארת אחריה גחלים, ולא כמו של "בענזין" שאינה משארת אחריה ולא כלום 15px
תולדות חב"ד בארצות הברית, מדברי אדמו"ר הריי"צ בביקורו בפילדלפיה
עריכה - תבנית - שיחה
77
15px חופש המבוסס על דת הוא חופש הכי חזק 15px
תולדות חב"ד בארצות הברית, מדברי אדמו"ר הריי"צ בביקורו בפילדלפיה
עריכה - תבנית - שיחה
78
15px הבורא ברוך הוא, הוא אדיר האדירים, הנצחי האמיתי, ותכונות אלו, חוזק ונצחיות, הכניס הבורא ברוך הוא גם בתורה ובבני ישראל 15px
לקוטי דיבורים בלשון הקודש, חלק ג' עמוד 559
עריכה - תבנית - שיחה
79
15px יהודי אמריקה הם אנשים מעשיים ואנשי מסחר הגיוניים, מתפירת זוג נעליים ומכנסיים, ניהול בנק, עד המצאת מכונת נסיעה ומטוס — הכל נעשה בשיטה ועל ידי מומחים טובים.

ורק כשמגיע לעניני דת, כמו שבת, כשר, תפילין, ציצית, בית כנסת, בית הטבילה, רב, שוחט, חזן, שמש, בעל איטליז, תלמודי תורה, מנהלים חינוכיים, מורים ומורות - מאבד היהודי האמריקאי את מוחו ההגיוני ואת תכונותיו השיטתיות

15px
לקוטי דיבורים בלשון הקודש, חלק ג' עמוד 560
עריכה - תבנית - שיחה
80
15px נגינה היא חיצוניות דרכי החסידות 15px
לקוטי דיבורים בלשון הקודש, חלק ג' עמוד 581
עריכה - תבנית - שיחה
81
15px אשתו ובניו של אדם קודמין לכל על פי התורה, חוץ מצדיקים שבדור שהן קודמין לבניו, וצדיקים שבארץ ישראל קודמין לצדיקים שבחוץ לארץ - לבד מזאת שלא הניחו כמותן בחוץ לארץ 15px
– תניא, אגרת הקודש ט', עמוד קיד
עריכה - תבנית - שיחה
82
15px לא ידבר בענינים דמרה שחורה חס ושלום, רק אדרבה - להראות בעצמו תמיד תנועות משמעות, כאילו הוא מלא שמחה בליבו, אף על פי שאין בלבו כן בשעת מעשה - וסופו להיות כן 15px
– אגרות קודש אדמו"ר הזקן האמצעי והצמח צדק עמוד שכד
עריכה - תבנית - שיחה
83
15px בכל מקום אליו באים בני ישראל, הן מתוך הרחבה והן מתוך מצור ומצוק, צריכים להתחיל לכל לראש בחינוך הבנים והבנות, כיון שזהו היסוד שעליו נשען בית ישראל. 15px
– שיחת יו"ד שבט תשי"ט
עריכה - תבנית - שיחה
84
15px מתוך שמחה, נעשית העבודה ביתר הצלחה וביתר מהירות, ובהרחבה והגדלה יתירה 15px
– שיחת יו"ד שבט תשי"ט (בשם אדמו"ר הריי"צ)
עריכה - תבנית - שיחה
85
15px אצל חסיד- מלכתחילה אין מקום לשאלות! 15px
– בניחום אבלים אחרי הרבנית חיה מושקא, התוועדויות תשמ"ח כרך ב, עמ' 566
עריכה - תבנית - שיחה
86
15px כשהולכים לקראת משיח - צריכים ללכת ב שמחה 15px
– שיחת שבת פרשת קדושים תשי"ד
עריכה - תבנית - שיחה
87
15px חסיד הוא כדור של אש וכדור של שמחה 15px
– שיחת שמיני עצרת תש"ג
עריכה - תבנית - שיחה
88
15px בתקופתנו אין מספיק כלל לימוד חסידות פולין – כי הרפואה צריכה להיות מתאימה למחלה, וכיון שהאחרונה עיקרה עתה תלוי בשקלא-וטריא שכליות, גם הרפואה צריכה להיות על ידי ענין ש'לוקח' ו'תופס' את השכל וחב"ד שבנפש 15px
– אגרות קודש חלק י"ב עמוד שסד
עריכה - תבנית - שיחה
89
15px כאשר אוחזים באמת, אזי אפילו ה"קוצו של יו"ד" הראשון שבאות אל"ף שבמילה אמת - גם הוא אמת 15px
– אדמו"ר הריי"צ, אוצר החסידים בריה"מ ופולין עמוד 268
עריכה - תבנית - שיחה
90
15px גדול עליהם הרחמנות ביותר וביותר על מה שכנראה עשיריות בשנים חיים בטעות, ואומרים שזהו טובה מצידם לנשיאנו הקדוש, ולא להיפך 15px
– אגרות קודש חלק י"ב עמוד שסג
עריכה - תבנית - שיחה
91
15px יש לבכות ביחידות, וכשיוצאים ל'עולם' יש לעשות זאת בריקוד 15px
– ליקוטי דיבורים, ליקוט כא
עריכה - תבנית - שיחה
92
15px אם ים סוף היה 'משקה', לא היה צריך נס לפתוח אותו, כי אז חסידים היו שותים אותו... 15px
– אדמו"ר הרש"ב, שיחת י"ט כסלו תרע"ג
עריכה - תבנית - שיחה
93
15px נראה במוחש, שכאשר מתכוונים ורוצים באמת - מספיקה טיפה אחת; ואם חס ושלום זה לא כך - לא תעזור אפילו חבית"... 15px
אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ה'דש
עריכה - תבנית - שיחה
94
15px כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה 15px
– התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464
עריכה - תבנית - שיחה
95
15px שיטת חב"ד-ליובאוויטש, שיטה המאחדת ב' הקצוות – קנאות ביחס להשקפות עולם הזרות לאחדות לתורה ולדת מסטרא דא, וקירוב ואהבה לכל אחד ואחד מבני ישראל כאישים, מסטרא דא, שאין אחד שולל את משנהו ואדרבה, נקודת אהבת ישראל היא המאחדת את שניהם 15px
הרבי מלך המשיח שליט"א, אגרות קודש חלק יח, אגרת ו'תשיז
עריכה - תבנית - שיחה
96
15px ..מה שאומרים העולם: "הלומדים לערנן יא והחסידים לערנין ניט" (תרגום חפשי: "הלומדים כן לומדים והחסידים אינם לומדים" ) שהאמת שהלומדים

כל מה שלומדים הם גדולים בעיניהם והחסידים כל מה שלומדים יותר הם יותר קטנים בעצמם...

15px
דגל מחנה אפרים בשם ר' יעקב יוסף מפולנאה.
עריכה - תבנית - שיחה
97
15px כששוברים תאווה נהיה ממנה שתיים 15px
תולדות אברהם חיים, מכתבים בעניני עבודת השם
עריכה - תבנית - שיחה
98
15px הצורך לפעול באהבת ואחדות ישראל אינו רק ענין של הוספת שלימות, כי אם ענין שנוגע לכללות מציאותו, ענין של פיקוח נפש 15px
– שיחת ליל ה' דחג הסוכות תשמ"ה
עריכה - תבנית - שיחה
99
15px איסור גמור מן התורה, לחפש חסרונות על בן ישראל חבירו 15px
– אגרות קודש חלק כ"ב עמוד יד
עריכה - תבנית - שיחה
100
15px כבר באה העת שתהיה אהבת אחים אמיתית שוררת במחננו . . אהבת חנם, היינו אהבה שאין לה כל יסוד בשכל אנושי, ולא עוד אלא היפך השכל 15px
– אגרות קודש חלק ה' עמוד קיח
עריכה - תבנית - שיחה