חב"דפדיה:מדריך לכתיבת ערכים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכן וסגנון כתיבה

המדריך לכתיבת ערכים הוא מבוא קצר שמטרתו לסייע לכותבים בחב"דפדיה בכתיבת ערכים אנציקלופדיים.

מטרת מדריך זה אינה ללמד אתכם כיצד כותבים, לשפר את סגנונכם, להעשיר את לשונכם וידיעותיכם, או לחזק את שליטתכם בדקדוק העברי. יעדיו צנועים יותר: להדריך אתכם אל המסלול הנכון לכתיבת ערך אנציקלופדי, ולסייע לכם במידת האפשר לא לסטות ממנו.

המדריך יוצא מנקודת הנחה שהקפדה על מספר כללי "עשה" ו"אל תעשה" פשוטים, תאפשר לכם לכתוב ערך אנציקלופדי ברמה נאותה, או לכל הפחות ערך שאחרי עריכה ושיפוץ קל יוכל להיות כזה. לכן, גם אם אתם סבורים שיכולת הניסוח שלכם אינה מן המשובחות, או שהידע שלכם בתחום שעליו אתם רוצים לכתוב אינו אנציקלופדי, אל נא תאבדו תקווה: אם תעבדו לפי השיטה, השיטה תסייע לכם והערך שתפיקו יהיה מוצלח.

איזה ערך אתם רוצים לכתוב?[עריכה]

ההחלטה הראשונה שעליכם לבצע היא איזה ערך אתם רוצים לכתוב. ישנן מספר דרישות יסוד, שאם אינכם יכולים לעמוד בהן, כדאי שתימנעו מכתיבת הערך:

  • מקורות: אם עומד לרשותכם רק מקור אחד, אל תכתבו את הערך. התוצאה, כמעט בוודאות, תהיה בעייתית. אם המקור הוא אנציקלופדיה אחרת, מקוונת או לא, קרוב לוודאי שבמהלך כתיבת הערך תפרו או תתפתו להפר את זכויות היוצרים של הכותבים. אם המקור הוא ספר או מאמר בעיתון, סביר להניח שהערך שתכתבו יפר גם את זכויות היוצרים וגם את כללי הכתיבה מנקודת מבט ניטרלית. לכן, ודאו שעומדים לרשותכם מספר מקורות: ספרים, מאמרים או כתבות (בעיתונות רצינית). אם עומד לרשותכם רק ערך מאתר ויקי אחר, נקטו משנה זהירות בזמן הכתיבה – ייתכן שהערך מכיל טעויות, ובלי יכולת הצלבה עליכם לנקוט גישה מחמירה כלפי פרטים שאמינותם אינה ברורה. עם זאת, זיכרון אישי של מאורעות אינו מקור מבוסס דיו ויש לגבותו במקורות נוספים.
  • עניין: כדי לכתוב ערך, גם אם מדובר בתרגום ערך מחב"דפדיה אחרת, עליכם להתעניין בנושא. אחרת, גדולים הסיכויים שתנטשו את כתיבת הערך באמצע.
  • חקר: כדי לכתוב, לתרגם או לערוך ערך, עליכם להתמצא באופן בסיסי בשפה, בעולם המושגים ובהקשר של הערך. כאשר אתם כותבים (או מתרגמים) ערך בנושא שאינכם בקיאים בו, עלול הערך שכתבתם לכלול טעויות. למעשה, קרוב לוודאי שהוא יכלול טעויות, שיציגו את הערך באופן משונה ויערערו את אמינותו בעיני הקוראים. שגיאה קשה אחת עלולה להאפיל, בעיני הקוראים, על שאר תוכנו של ערך נרחב ומושקע.
  • חשיבות אנציקלופדית: לאורך השנים התפתחה בחב"דפדיה מדיניות לגבי הנושאים הראויים לערך. ישנם נושאים שחשיבותם ברורה ואין אנציקלופדיה מכובדת שלא כוללת אותם ומאידך ישנם נושאים שחשיבותם מוטלת בספק. חשיבות אינה קלה להגדרה ולעיתים קרובות אין הסכמה ברורה על כל ערך. נושא החשיבות אינו קבוע ויכול להשתנות עם הזמן (אם למשל התברר, לאחר גילוי מידע נוסף ובפרספקטיבה של שנים שנושא הערך היה משמעותי). ניתן להגדיר ערך כחשוב אם למשל ימשיכו להתעניין בנושא שנים רבות ולא לתקופה מוגבלת של חודש.

מבחינת תהליך העריכה, בחב"דפדיה ישנן מספר דרכים לכתוב ערכים: עריכת ערכים קיימים, תיקון או הרחבת ערך קיים; עם או בלי תוספות משלכם; יצירת ערכים עצמאיים, שנכתבו כולם על ידיכם. מבחינת התוכן, שתי הדרכים הראשונות לרוב פחות תובעניות משום שקיים כבר תוכן ראשוני שעליו ניתן להתבסס ועל כן לפני שניגשים לכתוב ערך חדש, כחלק מלימוד העריכה בחב"דפדיה, מומלץ קודם כל להתנסות בדרכים אלו.

עריכת ערכים קיימים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עזרה:עריכת דף

עריכה משמעותית של ערכים קיימים היא בדרך כלל פעולה מורכבת, מסובכת ועדינה פי כמה מיצירת ערך משלכם: היא דורשת מכם להכיר היטב את הנושא, להיות בעלי שפה רהוטה ושוטפת, להכיר את חב"דפדיה, ורצוי גם בעלי ניסיון בעריכה.

ישנם שלושה סוגי עריכה שאתם יכולים לבצע:

  • עריכה לשונית: עריכת נוסח הערך כדי לשפרו, להבהיר נקודות סתומות בגלל ניסוח לקוי, לסלק מפגעי לשון, וכן הלאה. אם אין לכם ניסיון קודם בעריכה, הימנעו מביצוע עריכה לשונית, כיוון שסביר להניח שתגרמו יותר נזק מתועלת. לפרטים נוספים על עריכה לשונית, ראו עריכה וחב"דפדיה:לשון.
  • עריכה טכנית: הוספת קישורים חיצוניים, הרחבות קלות, קישור לקטגוריות, וכן הלאה. כדי לבצע עריכה טכנית, רצוי שתהיה לכם היכרות טובה עם חב"דפדיה, או לכל הפחות עם מבנה הקטגוריות והערכים בהקשר שבו נמצא הערך. לדוגמה, אם אתם עורכים את הערך על הספר מבוא שערים, כדאי שיהי' היכרות באופן המיון של ספרי קודש, הקטגוריות בנושא, והנהלים השוררים בין כותבי ערכים על ספרים. לפרטים נוספים על עריכה טכנית, ראו המדריך לעריכה טכנית.
  • עריכה מבנית: עריכת מבנהו ותוכנו של ערך, כדי לתקן שגיאות בסדר העניינים בתוכו ולצמצם או להרחיב חלקים מסוימים. סוג כזה של עריכה קרוב מאוד באופיו לכתיבת ערך עצמאי ולשם כך יש לקרוא את המשך המדריך להלן.

ערכים שיש לשכתב או לערוך אותם נמצאים בקטגוריות הבאות:

כתיבת ערכים[עריכה]

כתיבת ערכים היא התרומה החשובה והמשמעותית ביותר שאתם יכולים להעניק לחב"דפדיה. נוסף על–כך, גם אם אינכם חשים כי אתם מסוגלים לכתוב ערך באופן עצמאי או מעדיפים לתרגם או לערוך ערכים, חשוב שתבינו כיצד נבנה ערך מבחינה טכנית ותכנית, כדי שתוכלו לתרגם ולערוך ערך אחר באופן מוצלח.

כיצד ניגשים לכתיבת ערך[עריכה]

כתיבת ערך אנציקלופדי היא בראש ובראשונה כתיבה טכנית. היא אינה דורשת השראה מיוחדת או אפילו כשרון כתיבה מיוחד. היא דורשת, עם זאת, יכולת לעבוד באופן מדויק בהתאם למערכת כללים מוגדרת ולשלב את הידע בתוך תבנית מסוימת. במלים פשוטות: בכתיבת ערך אנציקלופדי הידע מותאם לתבנית, לא להפך.

לדוגמה, טעות משמעותית תהיה כתיבת ערך בשלב ראשון בפורמט שלא מתאים לחב"דפדיה (כגון מאמר או עבודה) ולאחר מכן התאמת העבודה לתבנית המקובלת בחב"דפדיה (או העתקת התוכן ללא שינוי) על כן, לפני התחלת העבודה על הערך ואיסוף המידע, קודם כל יש להכיר את הדרישות מערכים הנהוגות בחב"דפדיה.

מה צריך הערך לכלול[עריכה]

כל ערך אנציקלופדי בחב"דפדיה צריך לענות בראש ובראשונה על חמשת המ"מים: מתי, מקום, מי, מה ומדוע: מהו נושא הערך, מתי והיכן מתרחשים הדברים, מי מעורב בהתרחשות ומדוע הדברים מתרחשים. הסיבה לכך שכל ערך חייב לענות על שאלות אלו נעוצה באופן שבו בני אדם חושבים ומרגישים. ערכים הם תיאור מסוים של המציאות או רעיונות ותפישות הקשורות בה. עבור בני אדם, הקישור לדבר מה קונקרטי: זמן, מקום, אדם והאינטראקציה ביניהם הוא דבר חיוני כדי שניתן יהיה להבין ולהפיק תועלת מקריאת הערך.

  • מתי: בערכים העוסקים באישים, באירועים, במקומות, וכדומה יש להגדיר את מסגרת הזמן שבה מתרחשים הדברים. לדוגמה, בערך על אישיות יצוין מתי היא חיה, לגבי אירוע יצוין מתי הוא התרחש, לגבי מקום – מתי הוא הוקם, וכן הלאה. לגבי ערכים על מושגים או עצמים שאינם "מתרחשים" בזמן ספציפי (לדוגמה, ערך על חיה או מושג מתמטי) חשוב להעניק לקוראים גם מסגרת זמן. הבעל שם טוב, לדוגמה, נולד בשנת מסויימת והתגלה בעולם בשנה אחרת. יש לציין עובדות אלו. מושג מתמטי, במטבע דומה, אינו מתרחש בחלל ריק: מישהו המציא אותו בזמן מסוים ובהקשר מסוים, הוא הפך מקובל יותר או פחות בנקודה מסוימת, הוא חלק מתפישות שהתפתחו בתקופה מסוימת, וכן הלאה.
  • מקום: ממש כפי שכל ערך מתרחש או מתייחס לזמן מסוים, כך הוא גם מתייחס למקום מסוים. דבר זה ברור מאליו כאשר מדברים על אנשים, מקומות או אירועים, אך בדיוק כמו שאלת הזמן, המקום חשוב לא פחות גם לגבי מושגים קונקרטיים ומופשטים.
  • מי: כל ערך חייב להיות קשור לאדם מסוים, לקבוצת אנשים או לאזור מסוים שבו חיים אנשים, ולספר לקוראים משהו עליהם. הסיפור יכול להיות שלדי ותמציתי (לדוגמה, התפוצה של ציפור מסוימת עלתה או ירדה באזור מסוים, הציפור מופיעה במיתולוגיה ומסמלת משהו, וכן הלאה), אך הוא חייב להתקיים באופן כלשהו בערך מוצלח.
  • מה: בהמשך לשאלה מתי קרה דבר מסוים, היכן ומי היה מעורב במעשה, כל ערך חייב לענות על השאלה המתבקשת מה קרה.
  • מדוע: זו השאלה הקריטית ההופכת כל ערך מצירוף סתמי של עובדות ואירועים, לערך אנציקלופדי. לא די שנדע מה קרה מתי, היכן ועל–ידי מי – ערך טוב חייב לספק לנו מפתחות להבנת השאלה מדוע התרחשו הדברים כפי שהתרחשו.

מבנה הערך[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – חב"דפדיה:מדריך לעיצוב דפים, חב"דפדיה:תבנית דף וחב"דפדיה:עריכה טכנית

לערך אנציקלופדי יש מבנה אחיד למדי, החייב לחזור בכל ערך, לבד ממקרים חריגים מיוחדים. למבנה זה יש שתי מטרות עיקריות, הקשורות זו בזו: להעביר לקוראים מידע, ולעשות זאת כך שהקוראים יוכלו לאתר ולהפיק את המידע מהערך בקלות. הואיל והקוראים, כמוכם, הם בני אנוש, הערך חייב להיות מותאם לאופן, לקצב ולמתכונת שבה בני אדם רגילים לתפוש דברים. במלים פשוטות: ערך אנציקלופדי חייב להיבנות במתכונת של סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף. להציב בפני הקוראים שאלה מסקרנת, ולנסות לענות עליה במסגרת הערך.

מבנה עקרוני נכון לערך יכלול שלושה חלקים: פתיח, חלק אמצעי וסיום (שימו לב – אלו רק שמות עקרוניים ולא כותרות ממשיות בגוף הערך). בסוף החלק התוכני של הערך, יפורטו המקורות לכתיבת הערך וכן יובאו הפניות למידע נוסף עבור הקורא, ואופציות ניווט שנועדו להקל על הקורא במעבר בין ערכים הקשורים עניינית זה לזה.

פתיח[עריכה]

הפתיח הוא חלק חשוב ביותר בערך. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לחמשת המ"מים ולהיבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח יצליח להפיק ממנו את המידע הבסיסי והחשוב ביותר שעליו ללמוד. הפתיח צריך לענות גם על השאלה השישית, הנסתרת – מה חשיבותו של הערך? מה מייחד אדם זה מאחרים? במה שונה הספר או המחזה מאלפי ספרים אחרים היוצאים לאור מדי שנה? מדוע טרחו הכותבים על הערך, ומדוע הוא עשוי להיות חשוב לקוראים? הימנעו מהתייחסות מפורשת לשאלה – אם התשובה לשאלה אינה מובנת מאליה בתום הפסקה הראשונה, כנראה שהערך באמת לא ראוי להיכתב.

תמונה או איור גרפי כלשהו המופיעים בראש העמוד עשויים לעתים קרובות להיות חלק חשוב בפתיח ולמצות עבור הקוראים את הדברים החשובים ביותר בערך.

חלק אמצעי[עריכה]

אחרי הפתיח, המשמש כמתאבן עבור הקוראים לקריאת הערך, צריך לבוא תוכן הערך עצמו או, אם תרצו, סיפור המעשה. גם לאופן בניית הערך יש כללים, שיוסברו להלן בחלק העוסק באופן כתיבת הערך בפועל.

סיום[עריכה]

לכל ערך צריך להיות סיום, שיבהיר לקוראים כי כאן מסתיים סיפור המעשה של הערך. הסיום יכול להיות בסיסי (לדוגמה, מותו של אדם, סיומה של תקופה, תוצאותיו של אירוע, השלכות של רעיון, וכדומה) ואפילו שרידי (לדוגמה, הפניה לקטגוריה הכוללת מידע נוסף).

פרקי מקורות ומידע נוסף[עריכה]

בכתיבה המדעית מקובל למקם בסיומו של מאמר את רשימת מקורותיו, וכן הפניות למקורות למידע נוסף. בסיום הערך יימצאו ההפניות האמורות לפי הסדר הבא:

  1. פסקה שכותרתה "ראו גם" – פסקה זו תכיל קישורים פנימיים לנושאים בעלי חשיבות הקשורים לערך וכן לפורטלים קשורים.
  2. פסקה שכותרתה "לקריאה נוספת" – פסקה זו תכיל רשימת ספרים בהם מידע נוסף (שאינה בהכרח רשימת מקורות של הערך). כללי כתיבת המקורות מפורטים בחב"דפדיה:ביבליוגרפיה.
  3. פסקה שכותרתה "קישורים חיצוניים" – פסקה זו תכיל קישורים לאתרים מחוץ לחב"דפדיה.
  4. פסקה שכותרתה "הערות שוליים" – פסקה זו תכיל הן הערות שוליים המכילות הערות טקסטואליות, והן הערות המהוות אסמכתאות.

אזור הניווט[עריכה]

בסיומו של כל ערך ישנו אזור המיועד להקל על ניווט בין ערכים שונים הקשורים זה לזה. באיזור זה ממוקמות הקטגוריות, וכן תבניות הניווט השונות.

תהליך כתיבת הערך[עריכה]

בכתיבת ערך אנציקלופדי כדאי ללכת באופן שיטתי בהתאם לשלבים מוגדרים. כותבים מנוסים יכולים לדלג על שלב מסוים או לבצע את השלבים בסדר שונה, אך התוצאה הסופית היא בדרך כלל טובה פחות מאשר אילו פסעו במשעול המותווה מראש.

לימוד וחקר[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – חב"דפדיה:מקורות מידע, חב"דפדיה:ביבליוגרפיה

לפני שאתם מתחילים לכתוב, לימדו על הנושא שעליו בכוונתכם לכתוב. שאלו את עצמכם האם אתם מכירים את התקופה ההיסטורית שבה מתרחש הערך, המילייה המחקרי, הסביבה ההגותית, רוח הזמן, המדינה, וכדומה. אינכם צריכים להחזיק בידע ברמת דוקטורט כדי לכתוב על נושא מסוים, אך רצוי שתדעו לכל הפחות "מי נגד מי".

בעת חקר הנושא מומלץ לנהל רישום בסיסי של המקורות על מנת שתוכלו לאתר את המקור לכל מידע או טענה משמעותיים שרשמתם ולאפשר לאחרים לעשות זאת גם כן, לאחר שהערך יפורסם. כדי לדעת איזה מידע נדרש לרישום מקור, מומלץ להכיר את אופן רישום המקורות המקובל בחב"דפדיה.

יש לעשות שימוש במקורות מהימנים – ניתן להסתמך על ערכי חב"דפדיה כנקודת מוצא, אך מומלץ לא להעתיק תכנים כלשונם אלא להתייחס בביקורתיות למידע הכתוב משום שגם חב"דפדיה אינה חסינה מטעויות (או שגיאות שהוכנסו בזדון). על מנת להקל על אחרים לבחון את התוכן שיצרתם, מומלץ לציין בדרך כלשהי את הערכים עליהם הסתמכתם בעבודתכם: אם בתקצירי עריכה, בדף השיחה, הערות שוליים או הערות מוסתרות.

התוויית המבנה[עריכה]

התוויית המבנה היא החלק החשוב ביותר בכתיבת ערך והיא כוללת, בראש ובראשונה, את קביעת סדר הדברים: מה יבוא אחרי מה. זו המשימה שכותבים רבים, מתחילים כמנוסים, נוטים להיכשל בה, אך למעשה אין סיבה: יש מתכון פשוט ומוצלח כדי לבצע זאת. בכל ערך, יש ללכת תמיד מן המוקדם למאוחר, מן החשוב לשולי, מן הכלל אל הפרט, מן הגדול אל הקטן, ומן החוץ אל הפנים.

לדוגמה, אם הערך עוסק באדם, מבנה הערך יכול להיצמד לקורות חייו, מלידה ועד מוות (מוקדם למאוחר). אם מדובר בקרב חשוב, יש לתאר קודם כל את הרקע לו, אחר כך את הקרב, את תוצאותיו ואת ההשלכות על המדינות, על הצבאות, ועל האנשים שעמדו בראש הצבאות. אם מדובר במוסד, יש לתאר מתי נוסד, איך עלה לגדולה ואיך דעכה חשיבותו (או נותרה בעינה), אחר כך את השלכותיו העיקריות, ולבסוף את הזוטות, אם יש בהן צורך.

דרך טובה לדעת אם המבנה שיצרתם מוצלח, היא לשאול את עצמכם לגבי כל שלב בפיתוח המבנה, האם הוא מוביל באופן טבעי לשלב הבא אחריו.

מילוי החסר[עריכה]

מילוי החסר הוא השלמת המידע שהותווה בראשי הפרקים בשלב תכנון המבנה. בשלב זה תוכלו לעמוד על טיבו של המבנה שלכם, ובאיזו מידה הוא "עובד". כל פסקה בערך צריכה להיבנות כמו סיפור ממוזער: היא צריכה להיפתח בשאלה מרומזת (אף פעם לא ישירה!) והמשפט האחרון בפסקה צריך לענות על השאלה ולהוביל באופן טבעי לפסקה הבאה. לדוגמה:

ישנן שתי בעיות טיפוסיות שכל כותבי ערך נתקלו בהן לפחות פעם אחת בכל ערך:

  • פתיחות התנצלות: הן פתיחות פסקה המתנצלות על מבנה לקוי של הערך ומנסות לתקן את המבנה באמצעות ההתנצלות. דוגמאות טיפוסיות לפתיחות כאלו הן פתיחות פסקה בביטויים כמו: "אך מדוע...", "נשאלת השאלה", "עולה התהייה", "כמו כן", "למרות זאת", "עם זאת", "אחר כך", "חשוב להזכיר", "יש לציין", "כפי שראינו", "כפי שצוין לעיל", "כך התברר/הסתבר/מוכח/וכו'". הבעיה העיקרית עם פתיחות התנצלות היא שהן מיותרות: הן חושפות את מבנה הכתיבה שלא לצורך ומנסות לעורר שאלות או לענות על שאלות שהקוראים היו אמורים לשאול באופן טבעי.
  • זנבות: משפטים שאינם מקושרים לפסקה שלפניהם או אחריהם ונותרו מיותמים. הכותבים הותירו אותם משום שסברו כי הם חשובים, אך לא הצליחו לקשר אותם לתוכן הערך.

כתיבת הפתיח[עריכה]

את הפתיח לערך עדיף לכתוב רק אחרי כתיבת הערך כולו. הסיבה לכך פשוטה: פעמים רבות, כאשר אתם מתחילים לבנות ערך ולמלא את תוכנו, אינכם יודעים לאן בדיוק יוליך אתכם הערך. ייתכן מאוד שתגלו עובדות חדשות ומפתיעות שיחייבו אתכם לשכתב את הפתיח כך שישקף אותן, או שהדגשים בערך ישתנו. הפתיח, מאחר שהוא מהווה גם פתיחה וגם מעין סיכום מראש של הערך, יצטרך להשתנות כדי לשקף את השינויים. כתיבתו אחרי השלמת כתיבת הערך תחסוך לכם את הצורך בעבודת שכתוב מיותרת.

לאחר כתיבת הערך[עריכה]

עריכת הערך[עריכה]

בתום כתיבת הערך עליו לעבור עריכה, הכוללת שלושה שלבים עיקריים:

  • עריכה עניינית: בחינת תוכנו של הערך, השמטת מידע טפל שראוי להשמיטו והשלמת מידע חסר, הצגת הנושאים בסדר הנכון, חלוקה לסעיפים ועוד.
  • עריכה לשונית: קריאה נוספת של הערך ותיקון שגיאות לשוניות וסגנוניות. ראו הערך עריכה והמדריך לענייני סגנון ולשון.
  • עריכה טכנית: הוספת קישורים לוויקיפדיות אחרות, מיון לקטגוריות, שיפוץ קישורים פנימיים, וכדומה. ראו המדריך לעריכה טכנית.

הרחבת ערכים אחרים באמצעות מידע בערך שכתבתם[עריכה]

ייתכן שבערך שכתבתם יש מידע שניתן לשלבו, לאחר עריכה, בערכי חב"דפדיה אחרים, וכך להעשיר אותם.

ראו גם[עריכה]