חב"דפדיה:היום יום/שבט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היום יום
כסלו טבת שבט אדר אדר א' אדר ב' ניסן אייר סיון תמוז מנחם אב אלול תשרי חשוון
שבט
א' שבט א' שבט, ראש חודש

אמירת תהלים האמור (בכל יום אחר התפלה) אין בזה שום הפרש בין בתי כנסיות של אנשי-שלומינו שי' או מתפללי נוסח אשכנז או נוסח פולין, ד' עליהם יחיו. ומצד אהבת ישראל . . ובפרט לגודל הענין של אמירת תהלים בצבור וכוונתה הפנימית, הנוגע לכלל ישראל ממש בגשמיות, בבני חיי ומזונא, וברוחניות . . עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות אשר יוקבע בכל בתי הכנסת מאיזה נוסח שיהיה.

עריכה - תבנית - שיחה
ב' שבט אבי אדמו"ר סיפר: הדרוש "וארא גו' ושמי ה' גו'" המדבר בענין "כי לא ידח ממנו נדח" (אינו הנדפס בתורה אור), קנה לו שם "דער פרומער וארא" (=ה'וארא' הדתי), והיה רגיל רבינו הזקן לחזור אותו אחת לשלש שנים, ובכל פעם ופעם כמעט שהיה אומר אותו כלשונו. ואמר הצמח צדק: יעדער מאל איז געווען א אור חדש. האט דער טאטע געזאגט: א אור איז אלע מאל גלייך, אבער מאור איז אלע מאל ווי א דבר חדש (= כל פעם היה אור חדש. אמר האבא: אור הוא תמיד שווה, אבל מאור הוא כמו דבר חדש). עריכה - תבנית - שיחה
ג' שבט תורה אור נדפס לראשונה בשנת תקצ"ז בקאפוסט (בלי ההוספות). הצמח צדק במכתבו מיום ג' שבט תקצ"ז כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה . . בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת תקנ"ו עד סוף תקע"ב, אשר הרבה מהם שם רבינו ז"ל בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסמיכה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים, חלק הראשון על שני חומשי התורה וחנוכה ופורים גם כמה דרושים לחג השבועות זמן מתן תורתנו בפרשת יתרו וקצת לפסח בפרשת ויקהל. וחלק השני אי"ה על ג' חומשי תורה ושיר השירים ומועדים וראש השנה ויום הכיפורים . .ושם המחבר נאה לו שניאור כמו ואהבת בגימטריא ב' פעמים אור. עד כאן לשונו.

לא הספיקו להדפיס רק חלק הראשון, כי על ידי מלשינות סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס העברים ברוסיה, וביניהם גם בית הדפוס בקאפוסט אשר שם הדפיסו התורה אור. בשנת תר"ח נדפס ח"ב בזיטאמיר ובשינוי השם "לקוטי תורה".

עריכה - תבנית - שיחה
ד' שבט מצרים הוא לשון מיצר וגבול. גלות מצרים ברוחניות הוא מה שנפש הבהמית מגבלת ומסתרת על הנפש האלקית, עד שנפש האלוקית מתצמצמת כל כך שנעשה בקטנות והעלם. ויצאת מצרים הוא הסרת המיצר והגבול. והיינו דהשכל שבמוח מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש. עריכה - תבנית - שיחה
ה' שבט א מענטש דארף מרבה זיין אין זאגען אותיות (זאגען תהלים, חזר'ן משניות) ווען און וואו ער קען, בכדי צו שטארקען דעם קיום העולם, בכדי מציל צו זיין זיך פון חיבוט הקבר און כף הקלע, און זוכה זיין צו אלע העכסטע גילוים.

תרגום מאידיש: אדם צריך להרבות באמירת אותיות (לאמור תהלים, לחזור משניות) מתי והיכן שהוא יכול, בכדי לחזק את קיום העולם, בכדי להציל עצמו מחיבוט הקבר וכף הקלע ולזכות לכל הגילויים הגבוהים ביותר.

עריכה - תבנית - שיחה
ו' שבט אבי אדמו"ר כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הט"ז והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש, וענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה סוף פרק ג' דשקלים שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה. עריכה - תבנית - שיחה
ז' שבט בהיות אדמו"ר הזקן בן תשע שנה למד חכמת ההנדסה והתכונה. בן עשר - סדר לוח על חמש עשרה שנה. בהיותו בן שנים עשר נזדמן שלמד ברבים הלכות קידוש החדש להרמב"ם, ולא מצאו הגאונים, שהיו באותו מעמד, ידיהם ורגליהם בבית המדרש. עריכה - תבנית - שיחה
ח' שבט בפרט בזמן הזה אשר בחסדי השם יתברך אנו עומדים על סף הגאולה, עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל, להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקים דורש מאתנו תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש. עריכה - תבנית - שיחה
ט' שבט כשסיים אבי אדמו"ר הש"ס בפעם השלישית אמר מאמר דברי אלוקים חיים, ותוכנו מהו הדרן.

בשנת האבילות אחרי אמו סיים אבי אדמו"ר ששה סדרי משנה לסוף י"א חדש, וליום היאר צייט (= יום השנה) - כל הש"ס.

עריכה - תבנית - שיחה
י' שבט תורה אור דיבור המתחיל "למען תהיה" סוף סעיף המתחיל "אמנם", "לא ישבות יומם מלראות" צריך להיות "לא ישבות יומם ולילה מלרצות".

אמי זקנתי (הרבנית מרת רבקה נ"ע) בהיותה כבת שמונה עשרה שנה - בשנת תרי"א - חלתה, וציוה הרופא אשר תאכל תיכף בקומה משנתה, אמנם היא לא חפצה לטעום קודם התפלה, והיתה מתפללת בהשכמה ואחר התפלה היתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה אדמו"ר הצמח צדק, אמר לה: א איד דארף זיין געזונד און א בעל כח. אויף מצות שטייט וחי בהם, איז דער טייטש וחי בהם, מען דארף אריינבריינגען א חיות אין מצות. בכדי אז מען זאל קענען אריינבריינגען א חיות אין מצות, מוז מען זיין א בעל כח און זיין בשמחה. וסיים: דו דארפסט ניט זיין קיין ניכטערע. בעסער עסען צוליב דאווענען ווי דאווענען צוליב עסען. ובירכה באריכות ימים, (נולדה בשנת תקצ"ג ונפטרה י' שבט תרע"ד).

מאמר זה אמר אבי אדמו"ר לאחד על יחידות, והוסיף: און מען דארף עס טאן בשמחה.


תרגום האידיש: יהודי צריך להיות בריא ובעל כח. על מצוות נאמר "וחי בהם", הפירוש וחי בהם, צריכים להכניס חיות במצוות. בכדי שיוכלו להחדיר חיות במצות, חייבים להיות בעל כח ולהיות בשמחה. וסיים: את לא צריכה להיות כפויה. עדיף לאכול בשביל להתפלל מאשר להתפלל בשביל לאכול. ובירכה באריכות ימים, (נולדה בשנת תקצ"ג ונפטרה י' שבט תרע"ד).

מאמר זה אמר אבי אדמו"ר לאחד על יחידות, והוסיף: וצריכים לעשות זאת בשמחה.

עריכה - תבנית - שיחה
י"א שבט דער סדר פון טאג הויבט זיך אן מיט "מודה אני", און דאס זאגט מען פאר נעגעל וואסער אפילו בידים טמאות, ווארום כל הטומאות שבעולם זיינען ניט מטמא דעם "מודה אני" פון א אידען. ער קען זיין א חסר בזה או בזה, אבער דער "מודה אני" בלייבט גאנץ.

תרגום מאידיש: סדר היום מתחיל ב"מודה אני" ואת זה אומרים קודם נטילת ידים, אפילו בידים טמאות, כיון שכל הטומאות בעולם אינן מטמאות את ה"מודה אני" של יהודי. הוא יכול להיות חסר בזה או בזה, אבל ה"מודה אני" נשאר שלם.

עריכה - תבנית - שיחה
י"ב שבט השכל וההתפעלות שני עולמות הם: עולם קר ומיושב, ועולם רותח ומבוהל. וזאת היא עבודת האדם לחברם להיות לאחדים. ואז הבהלה נהפכת לשאיפה, והשכל - למורה דרך בחיים של עבודה ופועל. עריכה - תבנית - שיחה
י"ג שבט יאר צייט (= יום השנה) - ביום המיתה אפילו בשנה ראשונה, ואפילו כשיום הקבורה רחוק מיום המיתה.

מענה הצמח צדק לאבי אדוני זקני מורי ורבי בהיותו כבן שבע: החסד ויתרון המעלה אשר האלקים עשה את האדם ישר להיות הולך בקומה זקופה הוא, דהגם שהולך על הארץ, מכל מקום הוא רואה את השמים, לא כן בהולך על ארבע דאינו רואה אלא את הארץ.

עריכה - תבנית - שיחה
י"ד שבט במנחה אין אומרים תחנון.

בא כבוד קדושת אבותינו הקדושים, איז, לבד דער ענין פון התעוררות רחמים אויף די מקושרים, געווען א עבודה פון דערמאנען בינו לבין עצמו די מקושרים, און אריינטראכטן בענין אהבתם והתקשרותם כמים הפנים, וואס דאס איז מעורר די כחות פנימים פון דעם וואס מ'טראכט וועגען עם, ווי מיר זעהען במוחש, אז מ'קוקט שטארק אויף איינעם מוז ער אקוק טאן, ווייל די הבטה פנימית איז מעורר דעם עצם הנפש, און אזוי איז אויך אין די כח פון די מחשבה.


תרגום מאידיש: אצל כבוד קדושת אבותינו הקדושים, לבד העניין של התעוררות רחמים על המקושרים, היתה עבודה להזכיר בינו לבין עצמו את המקושרים, ולהתבונן בעניין אהבתם והתקשרותם כמים הפנים, שזה מעורר את כוחותיו הפנימים של זה שחושבים אודותיו, כפי שאנו רואים במוחש, כשמביטים חזק על אחד מוכרח הוא להביט, כיון שהבטה פנימית מעוררת את עצם הנפש, וכך הוא גם בכח המחשבה.

עריכה - תבנית - שיחה
ט"ו שבט אין אומרים תחנון.
כשנגשו להדפיס חלק שני של ה"תורה אור" - כבר נודע להחסידים, אשר ישנם הגהות וביאורים מהצמח צדק על המאמרים. ויפצירו בהצמח צדק אשר ידפיסם עם המאמרים, וימאן הצמח צדק. ויחלום חלום אשר זקנו אדמו"ר הזקן בא לבקרו ומבקשו להדפיסם, מכל מקום העלים הדבר, עד אשר גם שלשה מבניו חלמו החלום הזה ויספרו לאביהם, ואז הסכים להדפיס גם הגהותיו וביאוריו לחלק שני, ויקראו לו בשם "לקוטי תורה".
עריכה - תבנית - שיחה
ט"ז שבט אבי אדמו"ר אמר: צווישען קעלט און כפירה איז נאר א דינע מחיצה. עס שטעהט "כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא", אלקות איז פלאם פייער, לערנען און דאווענען דארף מען מיט התלהבות הלב, אז "כל עצמותי תאמרנה" די דברי ה' אין תורה ותפלה.

תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: בין קרירות וכפירה ישנה רק מחיצה דקה. כתוב "כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא", אלקות היא להבת אש, ללמוד ולהתפלל צריכים בהתלהבות הלב, ש"כל עצמותי תאמרנה" את דברי ה' בתורה ותפלה.

עריכה - תבנית - שיחה
י"ז שבט עס איז א מנהג צו עסען שווארצע קאשע. (= מנהג לאכול קאשע שחור)

שבת בשלח שנת תרכ"א אמר הצמח צדק המאמר "ראו כי ה'" הנדפס בליקוטי תורה. וסיפר אחר כך לבנו אבי אדוני זקני מורי ורבי: שבת בשלח שנת תקס"ה אמר אבי אדוני זקני מורי ורבי זה המאמר. אחר כך קרא אותי וסיפר לי, אשר בשנת תקכ"ט בהיותו במעזריטש, קרא אותו הרב המגיד לחדרו ואמר לי: שבת בשלח שנת תקט"ז אמר הבעל שם טוב מאמר על פסוק "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו, לתנאו" כמאמר רז"ל. בשנת תקכ"א (שנה אחרי הסתלקות הבעש"ט) היה אצלי - המשיך דבריו הרב המגיד - רבי (הבעש"ט) ואמר המאמר והוסיף ביאור בענין עושין רצונו - ולא דברו - של מקום. והיום היה אצלי מורי לחזור המאמר. ואמר הרב המגיד המאמר לפני אדמו"ר הזקן, והוסיף ביאור בענין גנאי נהרא שזהו כענין קריעת ים סוף.

וסיים הצמח צדק: היום היו אצלי הבעש"ט הרב המגיד ואבי אדוני זקני מורי ורבי, וכל אחד אמר לי המאמר בסגנונו. - כעבור איזה שעות קרא הצמח צדק את אבי אדוני זקני מורי ורבי עוד הפעם ואמר לפניו ביאור על המאמר.

עריכה - תבנית - שיחה
י"ח שבט הצמח צדק ספר לבנו אבי אדוני זקני מורי ורבי, אשר הדרוש "ומראיהם ומעשיהם" - תורה אור פרשת יתרו - הוא דרוש הראשון שאמר הרב המגיד ממעזריטש בשעת קבלו את הנשיאות - חג השבועות תקכ"א, - כפי אשר שמעו רבינו הזקן מפי הרמנחם מענדל מהורודוק - בעל פרי הארץ - שהיה באותו מעמד, רק שרבינו ביאר הדרוש על פי סגנונו. עריכה - תבנית - שיחה
י"ט שבט מצות עשה הראשונה, ובלשון הרמב"ם "לידע שיש מצוי ראשון ממציא כל נמצא כו' וידיעת דבר זה מצות עשה וכמו שכתוב אנכי ה"א", היא מצות המוח והשכל, והיינו דהגם דכל אחד ואחד מישראל הוא מאמין בה' באמונה פשוטה ולבבו תמים עם ה', חובת המוח והשכל להביא אמונה זו בידיעה והשגה, וזהו "לידע שיש שם מצוי ראשון", ער זאל דאס וויסען בהשגה והבנה דוקא (= שידע זאת בהשגה והבנה דווקא), וכמו שכתוב "דע את אלקי אביד ועבדהו בלב שלם", וכתיב "וידעת היום" גו'. עריכה - תבנית - שיחה
כ' שבט אבי אדמו"ר כותב באחד ממכתביו: "על פי הגהות אשר"י נטילת ידים לסעודה ג' פעמים רצופות, כן היה עושה אבי אדמו"ר - (מהר"ש נ"ע) - ומניח משפיכה הג' מעט מים בכף יד השמאלית ובזה משפשף שתי ידיו. עריכה - תבנית - שיחה
כ"א שבט חובת נשי ובנות החסידים יחיו לעמוד בשורה ראשונה בכל מפעל של חזוק הדת והיהדות בכלל, ובפרט בענין טהרת המשפחה. ועליהם לארגן חברת בנות החסידים בעניני הדרכה וחינוך כמו שהיה בבתי החסידים מאז ומקדם. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ב שבט עס זיינען דא צווייערליי חוקים: א) א געזעץ וועלכער שאפט לעבען ב) א געזעץ וועלכער ווערט באשאפען פון לעבען. מענשליכע געזעצען זיינען געשאפען פון לעבען, דערפאר זיינען זיי אין יעדער לאנד פארשידען, לויט די תנאים פון לאנד. תורת ה', איז דער ג-טליכער געזעץ וועלכער שאפט א לעבען. תורת ה' איז תורת אמת, די תורה איז אין אלע ערטער און אין אלע צייטען גלייך, תורה איז נצחית.

תרגום מאידיש: ישנם שני סוגי חוקים: א) חוק שיוצר חיים. ב) חוק שנוצר מהחיים. חוקים אנושיים נוצרו מהחיים, לכן הם בכל שונים בכל מדינה, לפי תנאי המדינה. תורת ה', היא חוקה אלוקית שיוצרת חיים. תורת ה' היא תורת אמת, התורה היא בכל המקומות ובכל הזמנים בשווה, תורה היא נצחית.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ג שבט אמאל ארויסגייענדיק פון זיין חדר, האט דער אלטער רבי אנגעטראפן, ווי די רביצין זאגט צו עטליכע פרויען: "מיינער זאגט".

האט דער רבי געזאגט: מיט איין מצוה בין איך דיינער, מיט מצות וויפל איז מען דעם אויבערשטען'ס. און איז געפאלען אויף דער פריטעלקע און האט זיך פארדבק'עט. אויפכאפענדיג זיד פון דבקות, האט ער געזאגט: "צאינה וראינה" - אויף ארויסגיין פון זיך און זעהן אלקות, ווערט דאס פון - "בנות ציון", מלכות מעוררת זעיר אנפין, לעתיד לבוא וועט זיין אשת חיל עטרת בעלה.


תרגום מאידיש: פעם, ביציאתו מחדרו, נקרה לאדמו"ר הזקן, איך שהרבנית אומרת למספר נשים: "שלי אומר".

אמר הרבי (אדמו"ר הזקן): במצווה אחת אני שייך לה, בכמה מצוות שייכים לקב"ה. ונפל על הרצפה ונכנס לדבקות. כשהתעורר מהדבקות, אמר: "צאינה וראינה" - לצאת מעצמו ולראות אלקות, זה נהיה על ידי - "בנות ציון", מלכות מעוררת זעיר אנפין, לעתיד לבוא יהיה אשת חייל עטרת בעלה.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ד שבט "וירא העם וינועו", אז זיי האבען דערזעהן ג-טליכקייט איז שוין "וינועו", עס איז געווארען א תנועת חיים (= כשהם ראו אלקות, כבר "וינעו", נהייתה תנועת חיים).

"אלו ידעתם - אמר אדמו"ר הצמח צדק - כחם של פסוקי תהלים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהלים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון עולמים ופועלים פעולתם בחסד וברחמים".

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ה שבט לערנען בכל יום א פרשה חומש מיט פירוש רש"י (זונטאג ביז שני, מאנטאג ביז שלישי וכו'), אמירת תהלים בכל יום, גומר זיין דעם תהלים שבת מברכים - דאס דארף מען אפהיטען, דאס איז נוגע איהם, זיינע קינדער און קינדס קינדער.

תרגום מאידיש: ללמוד בכל יום פרשה חומש עם פירוש רש"י (ביום ראשון עד שני, יום שני עד שלישי וכו') אמירת תהלים בכל יום, לגמור תהלים בשבת מברכים - צריכים זאת לשמור, זה נוגע לו, בניו ובני בניו.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ו שבט אהבה איז דער רוח החיים אין עבודת החסידות, דער חוט המקשר חסידים איינעם מיט דעם אנדערען, און דער חוט המקשר רבי מיט חסידים און חסידים מיט'ן רבי'ן. עס איז הן בדרך אור ישר הן בדרך אור חוזר, האט קיינע מחיצות ניט, און עס איז העכער פון דער הגבלה פון מקום וזמן.

תרגום מאידיש: אהבה היא רוח החיים בעבודת החסידות, חוט המקשר חסידים אחד עם השני, וחוט המקשר רבי עם חסידים וחסידים עם הרבי. זהו הן בדרך אור ישר והן בדרך אור חוזר, ללא שום מחיצות, והוא למעלה מהגבלות של מקום וזמן.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ז שבט אבי אדמו"ר כותב באחד ממאמריו: "חסידים הקודמים עשו הסכם בנפשם שכל דבר המותר, אך שיש לו איזה רצון וחמדת הלב לזה לא יעשנו, ועל ידי זה שבירת התאוה. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ח שבט אחת מתורת הבעל שם טוב:

"כי תראה חמור" - כאשר תסתכל בעיון טוב בהחומר שלו שהוא הגוף, תראה - "שונאך" - שהוא שונא את הנשמה המתגעגעת לאלקות ורוחניות, ועוד תראה שהוא - "רובץ תחת משאו" - שנתן הקדוש ברוך הוא להגוף שיזדכך על ידי תורה ומצוות והגוף מתעצל בקיומם. ואולי יעלה בלבבך - "וחדלת מעזוב לו" - שיוכל לקיים שליחותו, כי אם תתחיל בסיגופים לשבור את החומריות, הנה לא בזו הדרך ישכון אור התורה, כי אם - "עזוב תעזוב עמו" - לברר את הגוף ולזככו ולא לשברו בסיגופים.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ט שבט דער אלטער רבי האט אמאל געזאגט: פירוש רש"י אויף חומש איז יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י אויף גמרא איז פותח המוח ומגלה שכל עצמי.

תרגום מאידיש: אדמו"ר הזקן אמר פעם: פירוש רש"י על חומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י על גמרא פותח המוח ומגלה שכל עצמי.

עריכה - תבנית - שיחה
ל' שבט ראש חודש
כמה וכמה חסידים חשבו יום בואם לליובאוויטש ליום הולדת שלהם. מורי הרשב"ץ בא בפעם הראשונה לליובאוויטש אור ליום שישי פרשת משפטים שנת תר"ח, ובכל שנה ושנה היה ער כל אותו הלילה, ומכוון להניח תפילין בה בשעה אשר נכנס להצמח צדק בפעם הראשונה.
עריכה - תבנית - שיחה
היום יום
כסלו טבת שבט אדר אדר א' אדר ב' ניסן אייר סיון תמוז מנחם אב אלול תשרי חשוון