חב"דפדיה:היום יום/אייר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היום יום
כסלו טבת שבט אדר אדר א' אדר ב' ניסן אייר סיון תמוז מנחם אב אלול תשרי חשוון
אייר
א' אייר ב' דראש חודש, טז לעומר

מען האט געזאגט אמאל פאר'ן טאטען - אין א פארבריינגען ספירה-צייט אין די יאהרען תרנ"א-נ"ג: דעם אלטען רבין'ס חסידים פלעגען אלעמאל ציילען. דער ווארט איז דעם טאטען זייער געפעלען געווארען. ואמר: אזוי איז דער ענין העבודה. די שעות דארפען זיין געציילטע, דאן זיינען די טעג געציילטע. אז עס גייט אווען א טאג, דארף מען וויסען וואס מ'האט אויפגעטאן און וואס מ'דארף וייטער טאן . . בכלל דארף מען זעהן אז דער מארגען זאל זיין א סך שענער ווי דער היינט.


תרגום מאידיש: אמרו פעם בפני אבא - בהתוועדות בימי הספירה בשנים תרנ"א-תרנ"ג: חסידי אדמו"ר הזקן היו תמיד סופרים. אימרה זו מאוד מצאה חן בעיני אבי. ואמר: כך הוא עניין העבודה. השעות צריכים להיות נספרים ואזי הימים נספרים. כשחולף יום, צריכים לדעת מה פעלו ומה צריכים להמשיך לפעול . . בכלל צריכים לראות שהמחר יהיה הרבה יותר יפה מהיום.

עריכה - תבנית - שיחה
ב' אייר יז לעומר

יום הולדת את אבי אדוני זקני מורי ורבי - בשנת תקצ"ג.

צו זיבען יאהר האט עם אמאל דער צמח צדק פארהערט. דער זיידע האט געמאכט אזוי גוט, אז זיין מלמד איז זייער נתפעל געווארען, האט זיך ניט געקענט איינהאלטען און געזאגט דעם צמח צדק: הא וואס זאגט איהר, ער מאכט גוט. דער צמח צדק האט איהם געענטפערט: וואס איז די התפעלות, אז תפארת שבתפארת מאכט גוט


תרגום האידיש: בהיותו (אדמו"ר המהר"ש) בן שבע, בחן אותו פעם הצמח צדק. הסבא (אדמו"ר המהר"ש) עשה כל כך טוב, שהמלמד שלו מאוד התפעל, ולא יכל להתאפק ואמר לצמח צדק: הא, מה אתם אומרים, הוא עושה טוב? הצמח צדק ענה לו: מה ההתפעלות, שתפארת שבתפארת עושה טוב.

עריכה - תבנית - שיחה
ג' אייר יח לעומר. אין שותים מים קודם הבדלה.

כל המדות, אף גם המדות הלא טובות, או גם רעות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם לעבודת ה' על פי התורה. וכמו שהרב הצדיק ר' משולם זוסיא זצ"ל מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב: א) הצנע לכת ב) מעמיד עצמו בסכנה ג) דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול ד) עמל בטרחא גדולה ה) זריזות ו) בוטח ומקווה ז) אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים.

עריכה - תבנית - שיחה
ד' אייר יט לעומר. מנהג ישראל שלא לגלח ושלא לספר שערות ראש תינוק עד מלאת לו שלש שנים.

גזיזת השערות - אפשערענעש (של תינוק) - הוא דבר גדול במנהגי ישראל. ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש. ומיום הגזיזה והנחת פיאות הראש נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת טלית קטן וברכות השחר וברכת המזון וקריאת שמע שעל המטה.

עריכה - תבנית - שיחה
ה' אייר כ לעומר

רבינו הזקן קבל מר' מרדכי הצדיק ששמע מהבעל שם טוב: עס קומט אראפ א נשמה אויף דער וועלט און לעבט אפ זיבעציג אכציג יאהר, צוליב טאן א אידען א טובה בגשמיות ובפרט אין רוחניות (= נשמה יורדת לעולם וחיה שבעים שמונים שנה, בשביל לעשות טובה ליהודי, בגשמיות ובפרט ברוחניות).

עריכה - תבנית - שיחה
ו' אייר כא לעומר

אמרו רז"ל: "אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה", ופירשו הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, אז א דבר תורה וואס מאכט איהם - דעם הערער - פאר א מהלך. ענין ההילוך הוא לעלות מדרגא לדרגא בעילוי אחר עילוי, מעלת הנשמות על מעלת המלאכים, דעליה זו היא ביותר על ידי עבודה בפועל טוב, טאן א טובה א אידען בגשמיות בכלל וברוחניות בפרט.


תרגום מאידיש: אמרו רז"ל: "אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה", ופירשו הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, שדבר תורה שעושהו - את השומע - ל'מהלך'. ענין ההילוך הוא לעלות מדרגא לדרגא בעילוי אחר עילוי, מעלת הנשמות על מעלת המלאכים, דעליה זו היא ביותר על ידי עבודה בפועל טוב, לעשות טובה ליהודי בגשמיות בכלל וברוחניות בפרט.

עריכה - תבנית - שיחה
ז' אייר כב לעומר. בעטיפת טלית גדול אין צריך לכסות ראשו עד פיו, וכמו שכתוב בהלכות ציצית אשר בסידור. אבל נוהגין לכסות בחלקו העליון של הטלית גדול גם העינים.

נוהגים ללמוד בימי הספירה מסכת סוטה - נוסף על שיעורים הקבועים - דף ליום דף ליום.

עריכה - תבנית - שיחה
ח' אייר כג לעומר

א שליח איז דאך איין זאך מיט דעם משלח - על דרך המבואר בענין שהמלאך נקרא בשם ה' ממש כשהוא שליח מלמעלה, ומכל שכן נשמות, ומבואר שבנשמות הוא עוד במעלה יתרה. והנה חסידים זיינען שלוחים פון רבי'ן, פון אלטען רבי'ן, איז אז מ'טוט, איז מען מקושר, איז דאמאלט איז ער אין אלץ מקושר: עס געהט א חסיד, עסט א חסיד, שלאפט א חסיד.


תרגום מאידיש: שליח הוא הרי דבר אחד עם המשלח - על דרך המבואר בענין שהמלאך נקרא בשם ה' ממש כשהוא שליח מלמעלה, ומכל שכן נשמות, ומבואר שבנשמות הוא עוד במעלה יתרה. והנה חסידים הינם שלוחי הרבי, של אדמו"ר הזקן, וכשפועלים - מקושרים, ואזי הוא מקושר בכל: הולך חסיד, אוכל חסיד, ישן חסיד.

עריכה - תבנית - שיחה
ט' אייר כד לעומר

מורנו הבעל שם טוב אמר: כל דבר ודבר אשר האדם רואה או שומע, הוא הוראת הנהגה בעבודת השם. וזהו ענין העבודה, להבין ולהשכיל מכל דרך בעבודת השם.

עריכה - תבנית - שיחה
י' אייר כה לעומר. נוהגין להטביל פרוסת המוציא שלש פעמים במלח, ולא לזרוק המלח על הפרוסה.

יום ב' דחג השבועות תרכ"א בסעודה סיפר הצמח צדק: יום ב' דחג השבועות תקנ"ה בסעודה אמר אבי אדוני זקני מורי ורבי (רבינו הזקן): ביום ב' דחג השבועות תקכ"ה בסעודה אמר כ"ק מורי ורבי (המגיד ממעזריטש) "וספרתם לכם", "וספרתם" הוא מלשון ספירות ובהירות. "וספרתם לכם", צריכים לעשות שיהיה ה'לכם' בהיר. וישען כ"ק אבי אדוני זקני מורי ורבי על זרועות קדשו וישורר את הניגון של ד' בבות בדבקות גדולה. אחר כך הגביה את ראשו הקדוש ויאמר - בניגון של שאלה: "ובמה מספרים את ה'לכם'?" ותוך כדי דיבור אמר - בניגון של תשובה: "בשבע שבתות תמימות, בבירור שבע המדות, שכל מדה ומדה תהיה כלולה משבע, ושבע המדות עצמם יהיו שבע שבתות, דשבת אינה צריכה בירור.

עריכה - תבנית - שיחה
י"א אייר כו לעומר

אומרים בתפלה: "וכן" - בצירי ולא בפתח - "שני כתובים".

"חייתני" - בקמץ ולא בפתח - "מירדי בור".

"זכר" - זיי"ן בסגול ולא בצירי - "רב טובך".

"משליך קרחו" - בפתח ולא בקמץ - "כפתים".

"ומלכותו ואמונתו לעד קימת."

עריכה - תבנית - שיחה
י"ב אייר כז לעומר

אומרים בתפלה: "מנו מאמר" - מ"ם שלישית קמוצה. "כיום" כו'.

"נאמר" - מ"ם פתוחה.

"זכור" - במלאופם - "כי עפר אנחנו".

"ונטלתני" - טי"ת פתוחה, למ"ד בשבא, תי"ו דגושה פתוחה.

"ואהבתך לא תסור" - ולא ואל תסיר.

עריכה - תבנית - שיחה
י"ג אייר כח לעומר. במנחה אומרים תחנון.

רבינו הזקן - באותם השנים שהיה אומר מאמרים קצרים - אמר: "דע מה למעלה ממך, דע כי כל מה שיש למעלה בפרצופים וספירות העליונות, הכל הוא ממך, שתלוי בעבודת האדם.

עריכה - תבנית - שיחה
י"ד אייר כט לעומר

פסח שני ענינו איז - עס איז ניטא קיין "פארפאלען", מען קען אלע מאל פאריכטען. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה. און אפילו "לכם", אז דאס איז געווען ברצונו, פונדעסטוועגען קען מען מתקן זיין.


תרגום מאידיש: פסח שני עניינו הוא - אין "אבוד", תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו "לכם", שזה היה ברצונו, מכל מקום אפשר לתקן.

עריכה - תבנית - שיחה
ט"ו אייר ל לעומר

בימי רבינו הזקן היה שגור בפי החסידים הפתגם: "דער שטיקעל ברויט וואס איך האב, איז ער דיינער וויי מיינער. והיו מקדימים מלת "דיינער" - דיינער ווי מיינער".


תרגום מאידיש: בימי רבינו הזקן היה שגור בפי החסידים הפתגם: "חתיכת הלחם שיש לי, הוא שלך כשלי. והיו מקדימים מלת "שלך" - שלך כשלי".

עריכה - תבנית - שיחה
ט"ז אייר לא לעומר. אבי אדמו"ר כשהיה נוטל צפרניו, היה מערב עמהם קיסם, קודם השריפה.

אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר להחסיד ר' אליה אבעלער - איש פשוט מצד כשרונותיו וידיעותיו - כשנכנס אליו ליחידות: אליהו איך בין דיר מקנא. פאהרסט אויף מערק זעהסט א סך מענשען, איז ווען אינמיטען עסק רעדט מען זיך מיט יענעם פאנאנדער אין א אידישען ווארט א עין יעקב ווארט, און מ'איז מעורר אויף לערנען נגלה און חסידות, פון דעם ווערט שמחה למעלה. און די מעקלעריי צאהלט דער אויבערשטער אפ בבני חיי ומזוני. און וואס גרעסער דער מארק מעהר ארבעט, איז גרעסער פרנסה.


תרגום מאידיש: אבי אדוני זקני מורי ורבי אמר להחסיד ר' אליה אבלר - איש פשוט מצד כשרונותיו וידיעותיו - כשנכנס אליו ליחידות: אליהו אני מקנה בך. הינך נוסע לשוק, רואה הרבה אנשים, וכשבאמצע העסק מדברים עם השני אימרה יהודית, אימרה מעין יעקב, ומעוררים על לימוד נגלה וחסידות, מזה נהיה שמחה למעלה. ועל זה משלם הקב"ה בבני חיי ומזוני. וככל שהשוק גדול יותר, גדלה העבודה והפרנסה.

עריכה - תבנית - שיחה
י"ז אייר לב לעומר. אין אומרים צדקתך.

בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם התפלה - כדי לצאת חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות, ומסיימים בתיבת "אמת". בקריאת שמע דתפילין דרבינו תם ושמושא רבא אין כופלים, אבל אומרים "אמת".

ל"ג בעומר שנת תר"ד - לערך - סיפר הצמח צדק תורת הבעל שם טוב: עס שטעהט "כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות". אט אזוי ווי די גרעסטע חכמים וועלען אייביג ניט דערגיין די גרויסע, טבעיות'דיגע אוצרות, וועלכע השם יתברך האט טובע געווען בארץ, אז הכל היה מן העפר, אט אזוי קען קיינער ניט דערגיין די גרויסע אוצרות וואס ליגען אין אידען, וואס זיי זיינען דעם אויבערשטענס ברוך הוא ארץ חפץ. וסיים הבעל שם טוב: איך וויל מאכען פון אידען, אז זיי זאלען געבען דעם יבול, וואס דעם אויבערשטענס ברוך הוא א ארץ חפץ קען געבען.


תרגום האידיש: ל"ג בעומר שנת תר"ד - לערך - סיפר הצמח צדק תורת הבעל שם טוב: כתוב "כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה' צבאות". כמו שהחכמים הגדולים ביותר אף פעם לא ישיגו את גודל אוצרות הטבע, שטבע השם יתברך בארץ, ש"הכל היה מן העפר", כך לא יכול אף אחד להשיג את האוצרות הגדולים הנמצאים אצל יהודים, שהם חפצו של הקדוש ברוך הוא. וסיים הבעל שם טוב: ברצוני לעשות מיהודי, שיתנו את היבול שרצונו של הקדוש ברוך, ארץ חפץ, יכול לתת.

עריכה - תבנית - שיחה
י"ח אייר ל"ג בעומר

אצל אדמו"ר האמצעי היה ל"ג בעומר מיו"ט המצויינים. מען פלעגט ארויסגעהן אויפ'ן פעלד, ער פלעגט זיך ניט וואשען, אבער נעהמען משקה, וואס מצד הבריאות האט ער עס ניט געטארט. מען האט דעמאלט געזעהן א סך מופתים. דאס רוב מופתים איז געווען בנוגע קינדער. און א גאנץ יאהר האט מען געווארט אויף לג בעומר.


תרגום מאידיש: אצל אדמו"ר האמצעי היה ל"ג בעומר מיו"ט המצויינים. נהגו לצאת לשדה, לא נהג ליטול ידיים, אבל לקח משקה, שמצד הבריאות זה היה אסור עליו. ראו אז הרבה מופתים. רוב המופתים היו בנוגע לילדים. וכל השנה חיכו לל"ג בעומר.

עריכה - תבנית - שיחה
י"ט אייר לד לעומר

חסידות איז א ג-טליכער פארשטאנד, דער פארשטאנד וואס ווייזט דעם מענטשן ווי קליין ער איז, און ווי גרויס ער קען זיך דערהויבן.


תרגום מאידיש: חסידות היא השכלה אלוקית, ההשכלה שמראה לאדם את קטנותו, ולאיזה גודל הוא מסוגל להתרומם.

עריכה - תבנית - שיחה
כ' אייר לה לעומר

ניטא בא וועמען איבערנעמען זיך. מען בעדארף הארעווען, מיט סבלנות און קירוב הדעת קען מען, בעזה"י, אלס דורכזעצען, מיט ביטול הזולת והגבהת עצמו ווערט מען חלילה אלץ אן.


תרגום מאידיש: אין על מי להתפנק (= לסמוך). צריכים להתייגע, בסבלנות וקירוב הדעת ניתן, בעזרת השם יתברך, ליישב הכל. בביטול הזולת והגבהת עצמו נהיים חלילה ללא כלום.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"א אייר לו לעומר.

על כל אחד ואחד לדעת, כי הוא יתברך בהשגחתו הפרטית נותן לכל אדם האפשרות להביא רצון העליון יתברך מן הכח אל הפועל, בקיום המצוות ובחיזוק היהדות ותורתנו הקדושה בכל עת ובכל מקום שהוא, ואין הדבר תלוי אלא בעבודתו.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ב אייר לז לעומר.

פעם אחת התוועדו חסידים הראשונים - בשנת תקמ"ד-תקמ"ז - ותוכן שיחתם היה: דער רבי - רבינו הזקן - האט אויפגעטאן וואס מען איז ניט עלענט. אמאל, איז דער רבי - דער ר"מ און גאון - געווען עלענט, און די תלמידים זיינען געווען עלענט. דער דרך החסידות וואס דער רבי האט מייסד געווען איז דער גרויסער ג-טליכער אויפטו, וואס דער רבי איז ניט עלענט און חסידים זיינען ניט עלענט.


תרגום מאידיש: פעם אחת התוועדו חסידים הראשונים - בשנת תקמ"ד-תקמ"ז - ותוכן שיחתם היה: הרבי - רבינו הזקן - פעל שלא יהיו לבד. פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. דרך החסידות אותו ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ג אייר לח לעומר

ראשית הירידה, רחמנא ליצלן, הוא העדר העבודה בתפלה, עס ווערט אלץ טרוקען און קאלט, די מצות אנשים מלומדה ווערט שוין אויך שווער, מען איילט, מען ווערט אן דעם געשמאק אין תורה, והאויר מתגשם, ומובן הדבר שאינו שייך כלל לפעול על הזולת.


תרגום מאידיש: ראשית הירידה, רחמנא ליצלן, הוא העדר העבודה בתפלה, הכל נהיה יבש וקר, המצות אנשים מלומדה גם נהיה קשה, ממהרים, נהיים חסרים את התענוג בתורה, והאויר מתגשם, ומובן הדבר שאינו שייך כלל לפעול על הזולת.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ד אייר לט לעומר. מברכים ראש חודש סיון. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות. לשלישי עולה הבעל קורא, ומעצמו. אומרים "אב הרחמים".

"אם בחוקתי תלכו", "אם" זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקתי תלכו. וזה שהקדוש ברוך הוא כביכול, מתחנן לפניהם שישמרו את התורה, זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת אשר בחוקתי תלכו דנעשית הנשמה מהלך.

בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ה אייר מ לעומר

ממאמרי רבינו הזקן בשנת תקנ"ה בליאזנא: שכר מצווה - מצווה, המצוה בעצם עצמותה היא השכר והתגלות העצמות תהיה לעתיד, אבל זהו הקרן קיימת של המצווה, אמנם פירותיה אדם אוכל בעולם הזה, והוא בכל מצוה ומצוה בענינה, דכאשר צריך לאותו דבר הוא נענה.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ו אייר מא לעומר.

קודם ציווי הוכח תוכיח, כתיב "ולא תשנא את אחיך", כי זהו תנאי מוקדם להוכחה. ואחרי זה כתיב "ולא תשא עליו חטא", שאם לא פעלה ההוכחה, בודאי אתה האשם, שלא היו דברים היוצאים מן הלב.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ז אייר מב לעומר.

אבי אדמו"ר סיפר ששמע מאביו בשם הצמח צדק ששמע מרבינו הזקן שהיה קורא את עצמו בשם בן להרב המגיד ובשם נכד להבעל שם טוב.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ח אייר מג לעומר.

באחד החזיונות לילה שראה הצמח צדק את רבינו הזקן, בתוך שלשים להסתלקותו, אמר לפניו המאמר "על שלשה דברים העולם עומד". אחרי המאמר אמר לו: "איש מזריע תחלה יולדת נקבה" - זהו אמך. "אשה מזרעת תחלה יולדת זכר" - זהו אתה.

עריכה - תבנית - שיחה
כ"ט אייר מד לעומר

עלית הנשמה היא שלש פעמים בכל יום בהג' תפלות, ובפרט נשמת הצדיקים דילכו מחיל אל חיל, ודבר ודאי, אשר בכל עת ובכל מקום קדוש היותם, נושאים רנה ותפלה בעד המקושרים אליהם ואל פקודתם ושומרים פקודיהם, ובפרט בעד תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, להושע בגשמיות וברוחניות.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -ליום הבא
עריכה - תבנית - שיחה
ל' אייר תבנית:היום יום/ל' אייר עריכה - תבנית - שיחה
היום יום
כסלו טבת שבט אדר אדר א' אדר ב' ניסן אייר סיון תמוז מנחם אב אלול תשרי חשוון