חב"דפדיה:הידעת?/ארכיון 2

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הידעת?
ארכיון 1 ארכיון 2 ארכיון 3 ארכיון 4 ארכיון 5 ארכיון 6 ארכיון 7 ארכיון 8 ארכיון 9 ארכיון 10
כל תבניות "הידעת?"
101 הרבי הצמח צדק אכל פעם דגים, וניסה לתקוע את המזלג בדג ללא הצלחה. כשחזר הדבר כמה פעמים אמר ה"צמח צדק": בדג זה התגלגלה נשמתו של אדם לץ גדול, וגם עכשיו הוא עדיין ממשיך בליצנות שלו, ועל כן אי אפשר לבררו על ידי אכילה. עריכה - תבנית - שיחה
102 כשהרבנית מנוחה רחל נסעה לארץ ישראל, אמרה לגיסה ובן-דוד הרבי הצמח צדק שהיא מפחדת מטיפות הגשמים. אמר לה הצמח צדק: מה הבעיה, אפשר ללכת גם בין הטיפות. מאז, מעולם לא נגעו בה טיפות הגשם. עריכה - תבנית - שיחה
103
שער ההגדה של פסח

בשנת תשל"ג יצאה לאור מהדורה חדשה של הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים בעריכת הרבי. ההערה בעמוד האחרון שחתם את ההגדה, הסתיימה במילים "משום צערא דינוקא". על מנת לסיים בדבר טוב, הורה הרבי ליצור חותמת גומי עם המילים "לשנה הבאה בירושלים", ולחתום במילים אלו בסיום ההגדה. חברי הועד להפצת שיחות עמדו במשך לילה שלם להחתים את כל ההגדות שהגיעו מהדפוס...

עריכה - תבנית - שיחה
104 בשנת תשד"מ, אחרי הדפסת מהדורה חדשה של הספר ליקוטי תורה, הורה הרבי בהתוועדות בשבת קודש לקיים התוועדות גדולה ב-770, ונתן לאחראים על העריכה בקבוק משקה עבור ההתוועדות "כדי לערוך התוועדות חסידים גדולה, שבזה יעוררו אודות הוספה בלימוד התורה, ובמיוחד - בתורת החסידות, החל מלקוטי תורה וכו’".

בסיום ההתוועדות קרא הרבי למנהל ועד להפצת שיחות, ר' זלמן חנין ונתן בקבוק משקה נוסף עבור ההתוועדות.

עריכה - תבנית - שיחה
105 פעם אחת הורה המגיד ממזריטש לאדמו"ר הזקן כי כשהולך לטבול במקווה קודם ספירת העומר, יטבול גם טבילה אחת עבורו (המגיד ממזריטש מיעט לטבול במקוואות מפאת חולשתו). אמר אדמו"ר הזקן, כי מכך הוא למד שני דברים. אחת, כי ניתן למנות שליח עבור טבילה במקוה. השני, כי יש מעלה לטבול במקוה לפני מצות ספירת העומר. עריכה - תבנית - שיחה
106 הרבי סיפר, כי כאשר נפרד אדמו"ר הזקן מהמגיד ממזריטש לשוב לביתו, פגש אותו רבי אברהם המלאך כשהוא עומד ליד הסוסים ומתכונן לעלות על המרכבה. אמר רבי אברהם המלאך, יש להכות את הסוס עד שלא יהיה יותר סוס. לפי גרסא אחרת: יש להכות עד הסוס עד שידע שהוא סוס. כאשר שמע זאת אדמו"ר הזקן, הוא החליט להשאר במזריטש תקופה נוספת. עריכה - תבנית - שיחה
107 גזירת הקנטוניסטים החלה בשנת תקפ"ז. 15 שנה קודם לכן, בשנת תקע"ג, אדמו"ר הזקן התנבא על גזירה זו, וכתב לחסיד ר' משה מייזליש: "וזה לכם האות שבקרב הימים . . יתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל". עריכה - תבנית - שיחה
108 בי"ט כסלו של אחת השנים, שרו בתומכי תמימים ליובאוויטש את הניגון "שושנת חסידים" ובו המילים "ארור אביגדור" - המתייחסים לאביגדור מפינסק, שהלשין על אדמו"ר הזקן. המשפיע ר' שמואל גרונם העיר שלכאורה לא מתאים לומר 'ארור' על יהודי. הרבי הרש"ב פנה לעברו ושאל אותו בתמיהה: "און דער נוצרי?!..." ("והנוצרי?!", כשכוונתו לכך שביטויים מעין אלו נאמרים גם על ישו הנוצרי, שאף הוא היה יהודי, משמע אם כן שמותר להשתמש בלשון שכזו) עריכה - תבנית - שיחה
109 כשהכינו את המאמר "ויענך וירעיבך ויאכילך וגו'" לדפוס; כתבו המניחים בפתח-דבר ובכותרות העמודים "ד"ה ויענך וירעיבך וגו'", והרבי שליט"א הוסיף "ויאכילך". עריכה - תבנית - שיחה
110 פעם הגיע קצין משטרה אל רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי שליט"א) ובידו מסירה: שכיון שהוא נכד של אותו שניאורסון - אדמו"ר הזקן שאסף כסף בכדי לשלוח לחוץ לארץ (לארץ ישראל) ובכך מרד במלכות ואף ישב בכלא, כן גם נכדו מעורר מהומות והוא מורד במלכות ועל כן הוא צריך להישלח מהעיר.

אל כתב מסירה זה אף הוצמד מסמך המעיד על הנהגתו ה"גרועה", בו נכתב כי כשהיה בצ'רניגוב הלך ברחוב - לאחר התוועדות - כשהוא בגילופין וללא סירטוק.

עריכה - תבנית - שיחה
111 בשנת תשל"ב - כאשר החלו לומר בפרק התהילים של הרבי את מזמור ע"א, שבו מופיע הפסוק "יפרח בימיו צדיק" - אמר ר' יעקב כ"ץ לרבי בדרך הלצה, כי במקום הפסוק "יפרח בימיו צדיק", היה ראוי להיות כתוב "יפרח בימינו צדיק" (כשהוא רומז, כמובן, לרבי מלך המשיח שליט"א).

השיב לו הרבי בחיוך: "אך אל תאמר זאת לבחורים, הם עוד עלולים לשנות את התהילים"...

עריכה - תבנית - שיחה
112 פעם הזדמן הסבא משפולי למקום אליו עמד להגיע אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התכוננו לבואו, ובין היתר שטפו את רצפת בית הכנסת אליו יכנס אדמו"ר הזקן. והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הסבא משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, אינכם יודעים כלל במי מדובר!". עריכה - תבנית - שיחה
113 פעם היה הסבא משפולי (המכונה בשם: השפאלער זיידע) בליאזנא בעת נשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, והתארח באכסניה שב'עליה' (קומה שנייה). אדמו"ר הזקן הלך לקבל את פני האורח החשוב, וכשעלה אליו במדרגות, אמר אז הסבא משפולי: "מי יעלה בהר הוי' גו'". כאשר עלה למעלה, אמר הסבא משפולי לאדמו"ר הזקן בענווה ובביטול - "אתה הולכים אל הבהמה הזקנה". והתחיל לבזות את עצמו. כשסיפר זאת אדמו"ר הרש"ב הוסיף: ואמר לי כ"ק אאמו"ר (אדמו"ר מהר"ש) שמכיון ששורש נשמתו (של הסבא משפולי) לקוחה משם ב"ן שכנגד ספירת המלכות שתוכנה ומהותה ביטול גמור לספירות הקודמות המשפיעות לה - לכן קרא עצמו בשם בהמה בביטול גמור. עריכה - תבנית - שיחה
114 הרבי מהר"ש, אמר לאחד מגדולי חסידיו, משכיל חסידי שהיה בקי בכל ספרי החסידות הנדפסים ודיבר חסידות בביאורים והסברים עמוקים: עליך להסתכל על תפילתו של יעקב ליב השמש, תפילה אחת שלו שווה יותר מכל ההשכלה שלך. עריכה - תבנית - שיחה
115 ר' יעקב לייב מראססנע היה בוכה רבות באמירת סליחות. כששאלוהו: ר׳ יעקב לייב, מדוע אתם בוכים? ענה: חלילה, אינני בוכה, אני רק מנגב את הבוץ המתאסף במשך כל השנה.

המלמד של אדמו"ר הריי"צ, החסיד רבי ניסן, סיפר על תשובתו זו של ר׳ יעקב ליב לאדמו"ר הרש"ב, שהגיב על כך: במאמרי הגמרא והמדרש המשבחים את היהודים הפשוטים, ישנן שתי התבטאויות. בגמרא כתוב: אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרימון. במדרש כתוב: הריקין שבכם רצוף תשובות כרימון. מצוות ותשובות הן יראת שמים והשכלה, יהודי ירא שמים פשוט הוא גם בעל השכלה, אלא שזה מתבטא בצורה עצמית פשוטה. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של אדמו"ר האמצעי על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר.

עריכה - תבנית - שיחה
116 בספר העתיק והקדמון "רזיאל המלאך" שנכתב ברוח הקודש, מובאת תפילה ברוח הקודש להצלחת רבי לייב שרה'ס שהיה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, הרבי שליט"א מלך המשיח הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו. עריכה - תבנית - שיחה
117 החסיד שמואל דובער מבוריסוב בא לליובאוויטש לשאול את אדמו"ר הצמח צדק ענין מסובך בדא"ח. אמר לו הצמח צדק שישאל שאלה זו את החסיד רבי זלמן קרלבניק, שהיתה לו השגה מועטת בחסידות והיה אומר מאריך בתפילה ובתהילים בבכיה. ואכן רבי זלמן הסביר לו את הענין בטוב טעם ודעת, כששאלו רבי שמואל דובער על כך אמר לו רבי זלמן - כי נתחנך אצל דודו שהיה מחסידי אדמו"ר הזקן כי העיקר הוא שעבוד הלב, וממילא באה גם ההשגה בחסידות! עריכה - תבנית - שיחה
118 אדמו"ר הרש"ב אמר כי בכל ענין אוהב הוא את המתינות, וגם בשירה ונגינה. כאשר אדמו"ר הרש"ב היה כותב מאמרים היה לפעמים מפסיק באמצע, מניח מטפחת על הכתב, ומנגן.

בהתוועדות י"ט כסלו תרס"ד הבחורים שהשתתפו בהתוועדות ניגנו מהר מכיוון שרצו להזדרז ולשמוע את המאמר, אך הרבי נזף בהם באומרו: "לא ייתכן לעסוק בענין ולחשוב כיצד להיפטר ממנו. התייחסות כזאת נוגדת את האמת".

עריכה - תבנית - שיחה
119 אמר אדמו"ר הריי"צ: כשיהודי אומר את תפילת אלהי נשמה כראוי בניגון בנעימה ובשמחה, הרי חשוב אצל רבש"ע כמו יהודי אחר האומר אותה תפילה עם כוונות האריז"ל. עריכה - תבנית - שיחה
120 אדמו"ר הרש"ב לא אחז מלימוד ריבוי חסידות אלא העיקר שיהיה הכל עם עבודה, להתפלל עם חסידות. מכיון שבלימוד חסידות עיקר ההבנה היא מתוך השפעה רוחנית מלמעלה ולא מעצם הלימוד. אדמו"ר האמצעי אמר בשם אדמו"ר הזקן כי ללמוד חסידות בלי עבודת התפילה היא חוצפה, והרי זה כמעט כ"מעמיד צלם בהיכל"! עריכה - תבנית - שיחה
121 אצל אדמו"ר האמצעי היתה תקנה כי אסור ללמוד חסידות מפיו של חסיד שאינו מתייגע בעבודת התפילה, ואכן כך היה נהוג בפועל שלפני שחסיד רצה לדבר בחסידות היו שואלים עליו אם הוא מאותם שמותר לשמוע מפיהם חסידות. אדמו"ר הריי"צ אמר כי לשמוע חסידות ממי שאינו ראוי לכך, הרי זו היא סקילה רוחנית! עריכה - תבנית - שיחה
122 המוהל בברית של רבי משה בנו של אדמו"ר הזקן, היה רועה שאיש לא הכיר בשם "בצלאל". כאשר החסידים תמהו מדוע נבחר דווקא רועה זה לשמש כמוהל בברית, ענה להם אדמו"ר הזקן שיהודי זה בקי בכל התורה כולה, ואור הנשמה מאיר בו על ידי משניות, שכן "משנה" אותיות "נשמה". עריכה - תבנית - שיחה
123 על החסיד רבי משה וילנקר, שהיה ידוע כ"חסיד פנימי", אמר אדמו"ר האמצעי: אצל רבי משה, משועבדים גם הרגלים להשגת אלקות. לפני הסתלקותו אמר ר' משה על עצמו, שביכולתו לתת דין וחשבון על על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו בעשר השנים האחרונות. עריכה - תבנית - שיחה
124 החסיד רבי יקותיאל ליעפלי היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, והוא הגיע לאדמו"ר הזקן בעת שאדמו"ר הזקן היה מלובש בתפילין דרבינו תם, קפץ מהחלון אל חלון חדרו שבקומה השניה, וזעק במרירות: רבי חיתכו לי את החלל השמאלי שבו שוכן היצר הרע, ורבינו הזקן הגיב: רבונו של עולם, ואתה מחיה את כולם כתיב. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, והתהפך לאיש אחר בהשכלה ובעבודה עריכה - תבנית - שיחה
125 היו ימים שלימים שבהם לא היה החסיד רבי יקותיאל מליפעלי טועם מאומה מכיון שהיה עסוק בתפילות שחרית מנחה וערבית. הוא אמר שמכיון שהרבי בירך אותו באריכות ימים, אם כן יכול הוא להיות בריא גם מבלי לאכול. עריכה - תבנית - שיחה
126 בקשר עם הסכסוך בכולל חב"ד בענין אופן חלוקת כספי התרומות הנאספות בקופה בין עניי ארץ ישראל, התבטא אדמו"ר הרש"ב כי "אנשי ירושלים לא ראו מאורות מימיהם", ולכן אין להם יכולת הבנה ושיקול דעת נכון, כשכוונתו היא שהם מעולם לא ראו את רבותינו נשיאינו. עריכה - תבנית - שיחה
127 בתקופת הבריחה הגדולה מקראון הייטס, התבטא הרבי בכאב על כך שהעסקנים נפגשים עמו ביחידות, מבטיחים הבטחות לחיזוק וביסוס השכונה, אך לא עומדים בהצהרותיהם. באחת ההזדמנויות אמר הרבי בפני קהל של אלפי חסידים בשעת ההתוועדות: "אם אתה לא רוצה - אל תפעל. מדוע הינך צריך לומר שקרים בחדר בו הרבי נשיא דורנו קיבל ליחידות?!"... עריכה - תבנית - שיחה
128
הרב מנחם צבי ריבקין עם העגיל באוזנו הימנית

כאשר החסיד ר' יחיאל נתן ריבקין, ששיכל את כל ילדיו בטרם עת, נסע לרבי המהר"ש לבקש את ברכתו לזרעא חיא וקיימא - בירכו הרבי מהר"ש בבן, ונתן לו עגיל שיענוד לבנו הנולד, כסגולה לאריכות ימים. בזכות ברכתו של הרבי נולד בנו, הרב מנחם צבי ריבקין, שאכן ענד את העגיל באוזנו עד סוף ימיו.

עריכה - תבנית - שיחה
129 החסיד רבי משה שלמה מפאריטש נחלה אנוש באמצע חייו ואדמו"ר האמצעי לא הסכים לברכו בברכה לרפואה שלמה. רק כעבור שנתיים, בל"ג בעומר תקע"ו נאות הרבי לברכו, והוא נרפא מיד.

כשנפטר אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח, עבר ר' משה שלמה והתיישב ליד קברו בעיירה ניעזין, ואדמו"ר הצמח צדק היה שולח לו מידי חודש כסף למחייתו.

עריכה - תבנית - שיחה
130 כשהאדמו"ר רבי ישראל מרדכי טברסקי מרחמסטריבקא נכנס לחדרו של הרבי הוא לא רצה לשבת והמשיך לעמוד, והרבי אמר לו בפליאה: "מ'זעצט זיך ניט באַ מחותנים?!" (לא יושבים אצל מחותנים?!) יש המסבירים שכוונתו של הרבי הייתה לכך שאדמו"רי ליובאוויטש ואדמו"רי שושלת צ'רנוביל הם מחותנים, על ידי שרבי יעקב ישראל מטשערקאס נשא את בת אדמו"ר האמצעי. ויש המסבירים שהרבי החזיק את רבי ישראל מרדכי למחותנו, מכיון שבנו רבי דוד היה תלמידו כבנו של הרבי. עריכה - תבנית - שיחה
131 החסיד ר' אלחנן דב מרוזוב השם יקום דמו, שימש מספר שנים כמזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ. פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ושאלו: איפה המכתבים? שאל ר' חונייע: איזה מכתבים? מאצילות? השיב לו הרבי: די בריווען פון אצילות גייען ניט דורך דיר! [המכתבים מאצילות אינם עוברים דרכך!] . עריכה - תבנית - שיחה
132 היו זמנים אצל ר' יקותיאל ליעפלער מחסידיו של אדמו"ר הזקן שהיה מתפלל שחרית מנחה וערבית בזה אחר זה לא היה זמן להספיק ביניהם עריכה - תבנית - שיחה
133 הרב שמואל בצלאל שעפטיל - הידוע בכינויו 'הרשב"ץ' - זכה לראות בחייו שישה מרבותינו נשיאינו, בהיותו בחור צעיר זכה לראות את אדמו"ר הזקן, ובעת זקנתו היה המלמד של הרבי הריי"צ, נפטר בט"ו סיון תרס"ה. עריכה - תבנית - שיחה
134 בהתוועדות פורים תשי"ט אמר הרבי - בהתאם למנהג אמירת "פורים תורה" - ביאור על קריאת עם ישראל במגילה בשם "יהודים":

בין המן שצעק "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", ובין מרדכי שצעק "ונהפוך הוא", "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" – החילוק הוא מן הקצה אל הקצה; וביניהם היו גם אחשורוש ושריו.

אמנם, כל הפלוגתא והמחלוקת היתה אם "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים", או "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"; אבל "מיהו יהודי" – לא היה ספק לאף אחד!

עריכה - תבנית - שיחה
135 בחלוקת הדולרים ביום ראשון ל' בניסן תנש"א, לאחר השיחה הידועה, עברה אשה חשובה שאינה חסידת חב"ד ואמרה לרבי שתמיד כשהיא מגיעה לרבי ה' נותן במחשבתה מה להגיד, והפעם איננה יודעת מה להגיד, ולכן זה סימן אצלה שהפעם הרבי צריך להגיד לה משהו.

הרבי ענה: "מה שאני צריך להגיד לך הוא, שאת תדאגי שהיהודים יעשו עבור הבאת המשיח, ולא לשלוח אלי. שיהיו בשורות טובות".

עריכה - תבנית - שיחה
136
הרבי בסיום חלוקת הקונטרס 'דבר מלכות'

בט"ו אייר תנש"א, חילק הרבי את הקונטרס דבר מלכות בהוצאה מיוחדת, ובו שיחותיו בעניני גאולה ומשיח. הרבי הורה "שידפיסו כמו שהוא", היינו - להשתמש עבור החלוקה דוקא בשער ובעימוד של החוברת 'דבר מלכות' כפי שיצאה לאור אז בארץ, ולא במהדורה של החוברת "לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח" כפי שיצאה לאור על ידי הועד להפצת שיחות. לאור זאת הודפסה החוברת עם השער 'דבר מלכות', ואפילו בלי לתקן את הטעויות שנפלו בהוצאה הקודמת... זו היתה הפעם היחידה בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו.

עריכה - תבנית - שיחה
137 בהתוועדות בשבת קודש, ערב ל"ג בעומר של שנת תשל"ג, הודיע הרבי לתדהמתם של החסידים שלא יצא לתהלוכה למחרת, שלא כמנהגו בשנים שבהם חל ל"ג בעומר ביום ראשון. הסיבה לכך היתה מאורע של ההיפך מאהבת ישראל שאירע באותם ימים בשכונת קראון הייטס. הרבי סירב לצאת למרות כל תחנוניהם של החסידים השבורים והכואבים ואמר שהוא רוצה לצאת אפילו יותר מהם, אלא שאינו יכול - והתבטא בכאב: "סוגרים אותי בחדר כמו רשב"י במערה". עריכה - תבנית - שיחה
138 בהתוועדות עם הרבי בל"ג בעומר תשמ"ו, דיבר הרבי בשיחה בביטויים מיוחדים על הציפיה לביאת משיח - שצריכים "מאכן דעם אמת'ן געוואלד" [-לעשות צעקה אמיתית] ו"לדפוק על השולחנות כמו שצריך".

לאחר שיחה זו, ניגנו החסידים בעוז את הניגון "ווי וונט משיח נאו" - במשך שעה וארבעים דקות! את השיחה שלאחר מכן פתח הרבי ואמר שנהוג בהקפות של שמחת תורה להכריז "עד כאן הקפה א'", "עד כאן הקפה ב'", כדי שיוכלו להפסיק ולעבור להקפה הבאה...

עריכה - תבנית - שיחה
139 כאשר הרבי מתוועד בשבת קודש, הוא נוהג לעסוק בשיחותיו בהרחבה בפרשת השבוע. יוצאות מן הכלל הן שתי שבתות שבהן לכל אורך השיחה לא מוזכרת פרשת השבוע כלל: שבת פרשת אמור תנש"א, ושבת פרשת וישב תשנ"ב. בשבתות אלו מוקדשת השיחה כולה לביאור עניני גאולה ומשיח. עריכה - תבנית - שיחה
140 בחג הגאולה י"ב תמוז תשמ"ח הודיע הרבי בשיחתו על "הצעה חדשה" - שכל אחד יכתוב על פיתקה מיוחדת שלושה ענינים חדשים שפעל במעשה בפועל בשנה האחרונה, בהתאם לרצונו של אדמו"ר הריי"צ - בעל הגאולה. הרבי ביקש שאת הפיתקה יכניס כל אחד למעטפה מיוחדת ועליה האות "ח" - ראשי תיבות "חדש", וגם ראשי תיבות "חשאי", כיון שתוכנה נשאר חשאי ומיועד אך ורק למסירה באוהל אדמו"ר הריי"צ.

הרבי הסביר את מטרת ההצעה - "לעורר את אלו שכל הענינים שעד עתה לא פעלו עליהם, רחמנא ליצלן, שכולי האי ואולי יתביישו מעצמם שאינם יכולים למלא הצעה פשוטה זו!"

עריכה - תבנית - שיחה
141 מסופר שפעם בהתוועדות קודש של הרבי הרש"ב הבחורים מרוב השתוקקות לשמוע את המאמר ניגנו את ניגון ההכנה למאמר בחיפזון. הרבי הרגיש בדבר והקדיש שיחה שלימה לעניין, ותוכנה, שיהודי בעבודתו צריך לעשות כל דבר בשלימות ובפנימיות. אפילו שהמדובר הוא אודות דבר שמשמש כהקדמה לעניין אחר - הרי בשעה שנמצא בהקדמה, הוא 'מונח' בזה לגמרי. ובכלל זהו עיקר גדול, שהיכן שנמצאים ואוחזים, שזה יהיה באמת. עריכה - תבנית - שיחה
142 בעת ילדותו של אדמו"ר המהר"ש, לאחר שבחנו מלמדו, התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, אמר לו הצמח צדק: "על תפארת שבתפארת אין זו פליאה" (לידתו היתה בב' אייר, ובספירת העומר יום זה מכוון לספירת תפארת שבתפארת, ספירת התפארת מכוונת כנגד לימוד התורה בשלימות פנימית וחיצונית). עריכה - תבנית - שיחה
143 בשנת תר"ג באו לליובאוויטש הרבנים הגאונים רבי דוד לוריא מביחאוו, רבי נחמיה מדוברובנה, רבייצחק אייזיק אפשטיין, רבי פרץ מבעשנקאוויטש ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב דוד לוריא התפלפל עם אדמו"ר המהר"ש בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, אמר לו הצמח צדק: הברית מילה שלו היה בתפארת שבנצח. עריכה - תבנית - שיחה
144 בשנת ה'תש"ב, שנת האבל של הרבי הריי"צ אחר אמו הרבנית שטערנא שרה התקיים מניין בביתו של הרבי הריי"צ - בשל הקושי של כ"ק בהליכה. מפני הכבוד, שלא יראו את הרבי מובל בכסא גלגלים, המתפללים היו מגיעים אחרי כניסתו של הרבי ויוצאים לפני יציאתו. באחד הימים אחר התפילה ביקש הרבי מהציבור להמתין. אחרי שסובבו את הכסא לעבר הקהל החל הרבי לומר, בזה הלשון: "מ'האט מיר איבערגעגעבן ומודיע גיווען מלמעלה (=מסרו והודיעו לי מלמלעלה...) - שביום שאין אומרים תחנון צריכים לומר אחר התפילה את פרק כ' בתהלים, לא בסדר התפילה, כי אם בסדר תחנונים. עריכה - תבנית - שיחה
145 מסופר כי הרבי המהר"ש אמר לאשתו הרבנית רבקה לפני הסתלקותו בשנת תרמ"ג: "אני הולך לעלות שלושים מדרגות למעלה, ואת הולכת לרדת שלושים מדרגות למטה".

ובאמת כך היה אחרי זמן מה נסתלק הרבי המהר"ש ועלה שלושים מדרגות למעלה, והרבנית רבקה זכתה לעוד שלושים שנים באריכות ימים.

עריכה - תבנית - שיחה
146 כאשר נאסר כ"ק אדמו"ר הזקן, שלח שליח לרבי לוי יצחק מברדיטשוב שיתפלל עליו, אך השליח שכח את שם אימו של אדמו"ר הזקן. כאשר הגיע לברדיטשוב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, פתח את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. עריכה - תבנית - שיחה
147 בעת שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו, היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. אדמו"ר הזקן לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא". עריכה - תבנית - שיחה
148 כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר בפילדלפיה בעת מסעו לארצות הברית בשנת תר"צ, נערך לכבודו טקס קבלת פנים בהשתתפות אלפי אנשים, שנערך בהיכל העצמאות של ארצות הברית, וכיבדו אותו לשבת על הכיסא עליו ישב נשיאה הראשון של ארה"ב מר ג'ורג' וושינגטון, ולאחר מכן הובילו אותו במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור, עליו הניח זר פרחים כשהוא מכריז: "חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק". עריכה - תבנית - שיחה
149 במשך מסעותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית נהג לצום במשך יום שלם בכל מקום שנערך לכבודו טקס קבלת פנים. בשיחה עם מקורביו התבטא, שהלוואי שכל ההתלהבות להעניק לו כבוד תהיה כמו אש ששורפת עצים, המשאירה אחריה גחלים, ולא כמו אשר המכלה בנזין שלא נותר אחרי זה שום רושם, כשהוא מתכוון לכך שהוא מקווה שמהתלהבות זו לערוך כבוד לרב ומנהיג יהודי יהיו תוצאות מעשיות בהוספה בקיום התורה ומצוות בקרב יהודי אמריקה. עריכה - תבנית - שיחה
150 האדמו"ר הזקן ציווה לכתוב על בנו האדמו"ר האמצעי - "העניו באמת".

האדמו"ר הריי"צ הסביר: שהסיבה שלא השתמש בלשון "השפל" היא, כי מי שהוא שפל - הוא במצב של נמיכות בלבד; אבל עניו, כאשר נדרש - הוא מראה התנשאות.

עריכה - תבנית - שיחה
151
הרבי מבקר בקעמפ גן ישראל, ט"ו תמוז תש"כ

כאשר ביקר הרבי במחנה הקיץ גן ישראל בט"ז תמוז תשט"ז, ערך התוועדות לרגל חנוכת הבית של קמפוס המחנה. בסיום ההתוועדות חילק מצות לנוכחים. באמצע חלוקת המצות, הכניס הרבי כמה חתיכות מצה לכיס הסירטוק, ואז המשיך בחלוקה. לאחר כמה זמן הודיעו לרבי על תאונת דרכים שאירעה לרכב בו נסעו כמה חסידים. הרבי לא נבהל ואמר: "נו, הכל יהיה בסדר!" ואז הוציא את חתיכות המצה מכיסו על מנת שימסרו אותם לנפגעים. לאחר מכן התברר, שבדיוק בשעת התאונה עצר הרבי את החלוקה והכניס את החתיכות לכיס...

עריכה - תבנית - שיחה
152 כשביקר פעם ר' שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה לגילוי אליהו. אדמו"ר הזקן השיב לו וכאן עומד ר' בנימין קלעצקער, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר היחידה שבנפש והוא צוחק מהגילוי אליהו של תלמידך. עריכה - תבנית - שיחה
153 באחת היחידויות של הרב מרדכי שמואל אשכנזי המרא דאתרא בכפר חב"ד אצל הרבי, ביקש ברכה עבור בחור מכפר חב"ד שלא למד בישיבה, שיצליח להיפטר מהדרישה לשרת בצבא. כמענה, הרים הרבי את עיניו מהפתק ושאל אותו: 'מהיכן ההיתר על-פי דין למי שלא לומד תורה שלא ישרת בצבא 'מאי חזית דדמא דידך סומק טפי [מה ראית שהדם שלך אדום יותר]?!'... עריכה - תבנית - שיחה
154 למעלה מחצי שנה לפני שרבי מאיר שפירא מלובלין הכריז בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל על תקנת 'הדף היומי', קדמה לכך תקנתו של אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות י"ט כסלו תרפ"ג שכל אחד ילמד עמוד גמרא ביום. עריכה - תבנית - שיחה
155 בערב ראש חודש אב תשל"ה הרבי ערך התוועדות יוצאת מגדר הרגיל, והסביר שלמרות שיש שאלה על התוועדות בשלושת השבועות, הרי כמו שבעל מלאכה שמתפרס מלנגן מותר לו לנגן בשלושת השבועות, כך גם מותר לו לערוך התוועדויות - היות וזו המלאכה שלו. עריכה - תבנית - שיחה
156 בשנת תש"מ נערכה 'הכנסיה הגדולה' של התנועה העולמית 'אגודת ישראל' בירושלים. לקראת הכנסיה שיגר הרבי מכתב בן שתי עמודים שעסק בנושא שלימות הארץ, אך בעקבות השפעתו של נציג הליטאים בכנס, נמנעה הקראת המכתב. כאשר שמע על כך רבי שמחה בונים אלתר האדמו"ר מגור, יצא במחאה מהאסיפה וביקש שלא יזמינו אותו יותר, ואכן היתה זו הכנסיה האחרונה שנערכה מטעם 'אגודת ישראל'. עריכה - תבנית - שיחה
157 מסופר על ר' בנימין קלעצקער, שבעמדו פעם בנמל של העיר ריגא ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע בהתבוננות בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?! עריכה - תבנית - שיחה
158 אתר האינטרנט הראשון עלה לאויר העולם בכ"ט אב תשנ"א, וזמן קצר לאחר מכן דיבר הרבי כמה וכמה פעמים על הפצת משיח באופן הכי רחב. עריכה - תבנית - שיחה
159 לאמירת לחיים על משקה חריף בהתוועדות נאמרו על ידי אדמו"ר הריי"צ שני טעמים: א. כמו שמשקים את הבהמה לפני השחיטה כדי שיהיה קל יותר להפריד את העור, כך משקים את 'הנפש הבהמית' לפני שמתחילים בהתוועדות - כדי שיהיה קל יותר להפריד את השכבות החיצוניות המכסות על טוהר הנשמה. ב. כמו שמשקים את הבהמה כדי שיהיה קל לבדוק אם יש סירכה בריאה, כך גם אומרים לחיים - כדי שיהיה קל יותר לבדוק בהתוועדות אחר המומים ולתקן אותם. עריכה - תבנית - שיחה
160 פעם הלכו חסידים לאדמו"ר הזקן, ובלכתם בדרך התווספו אליהם אלפי חסידים מכמה וכמה מקומות, ולקחו שור וציפו את קרניו בזהב, כסדר הבאת הביכורים, ש"השור הולך לפניהם וקרניו מצופין זהב", וכך באו לאדמו"ר הזקן.

כאשר אדמו"ר הזקן ראה אותם מהחלון נכנס לחדרו והתגלגל על הארץ ואמר: 'מה הם רוצים ממני'? ואמרה הרבנית: 'הם רוצים לשמוע ממך מה ששמעת מרבך'. אמר אדה"ז: 'אם כן אומר ואומר'!

אז אמר אדמו"ר הזקן תורה על מאמר המשנה "החליל מכה לפניהם" כי החליל הוא מלשון חלל ומקום פנוי, ומכה ל' כהה (טונקל), וזהו החליל מכה לפניהם שהחלל ומקום פנוי נעשה כהה לפני מביאי הביכורים, מגודל הארת המצווה של הבאת ביכורים.

עריכה - תבנית - שיחה
161 הרבי מקפיד במאוד להשתמש בשפה נקיה, ומתרחק משימוש בביטויים שליליים ונוהג לומר תחתם "היפך הטוב" וכדומה. אחד מהביטויים אותו טבע הרבי היה 'יהודי שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה' במקום להשתמש בביטוי 'חילוני'. בשיחה שנשא הרבי בענין 'מיהו יהודי' התבטא על כך: "לאמיתו של דבר כל היהודים הם "דתיים", ולפעמים, אצל אלו שקוראים עצמם "בלתי דתיים", יש דתיים יותר מאשר אלו שקוראים עצמם "דתיים"...". עריכה - תבנית - שיחה
162 חסידים מספרים אודות כח ההתעמקות של רבי בנימין קלעצקער, שאירע פﬠם ביום השוק בהלכו מבית הכנסת ﬠם הטלית ותפילין, התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדח בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אח"כ הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפלת המנחה נתﬠורר ממחשבתו. עריכה - תבנית - שיחה
163 לאחר אמירת התשליך בשנת תש"ה פנה הרבי לרב יעקב יהודה העכט והורה לו להכריז: "הרחמן הוא יברך את אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח שליט"א", והוא חשש לעשות זאת. כאשר הרבי ראה שהוא מתלבט, זירז אותו להכריז ואמר לרב העכט שאם הוא לא יגיד, לא תישאר לו ברירה והוא יצטרך לומר זאת בעצמו, ורק אז אמר זאת בלית ברירה. עריכה - תבנית - שיחה
164 מבין עשרות התקנות והמבצעים וההוראות של הרבי, היו רק כמה בודדים מתוכם שהתייחדו בכך שהרבי התבטא עליהם שזוהי 'בקשה נפשית', ביניהם: מינוי עשה לך רב, הקמת בתי חב"ד, הוספה באהבת ישראל, ארגון תהלוכות ל"ג בעומר, מסירת ברכת שנת טובה לחיילי צה"ל, עיסוק במבצע מזוזה, הדפסת התניא, ועריכת התוועדויות בחג הגאולה י"ב תמוז. עריכה - תבנית - שיחה
165 כאשר המגיד ממעזריטש רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב שולחן ערוך באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו; אדמו"ר הזקן, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי פנחס בעל ההפלאה ואחיו רבי שמואל מניקלשבורג, ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד, ששקד במשך מספר שנים על כתיבתו, וכאשר פרסם אותו נודע בשם 'שולחן ערוך הרב', זכה לתפוצה רחבה, והתקבל בברכה אצל כל גדולי ישראל. עריכה - תבנית - שיחה
166 כאשר שהה אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, בגלותו בצ'יאלי ולאחר מכן באלמא אטא שבקזחסטן היו כמה מחסידי חב"ד ששהו אז באיזור ששימשו אותו ודאגו לצרכיו. לימים, הביע הרבי הכרת טובה בהזדמנויות רבות לאותם חסידים - שהרי החובה לעזור לאביו היתה מוטלת עליו בתור כיבוד אב, אלא שנמנעה ממנו בעקבות יציאתו מרוסיה הקומוניסטית.

באחת ההזדמנויות, בהתוועדות שבת פרשת עקב, כ' באב תשד"מ - יום מלאת ארבעים שנה להסתלקותו של רבי לוי יצחק - הודיע הרבי שיחלק לנוכחים בהתוועדות שזכו לשמש את אביו משקה, מבקבוק מיוחד שנשלח אליו מהתוועדות חסידים מאחורי מסך הברזל.

לאחר השיחה ניגשו לקבל משקה החסידים: ר' יוסף נימוטין, ר' יעקב יוסף רסקין ובניו ור' גרשון מענדל גרליק.

עריכה - תבנית - שיחה
167 מסופר, כי הרבנית רבקה בהיותה כבת שמונה עשרה שנה חלתה, ציוה עליה הרופא שתאכל תכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה, הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, האדמו"ר הצמח צדק, אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח, על מצוות נאמר "וחי בהם", הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות, בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה האדמו"ר הצמח צדק באריכות ימים. היא נולדה בשנת תקצ"ג והסתלקה בשנת תרע"ד. עריכה - תבנית - שיחה
168 במענה ליהודי ששאל את הרבי כיצד הוא יכול לתקן החסרה באמירת השיעורים היומיים, השיב לו הרבי: "חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה". עריכה - תבנית - שיחה
169 עם הקמת תנועת החסידות, כינה הבעל שם טוב את תלמידיו ובני חבורתו בשם: אוהבים, ידידים, חברה אהובים, חברה ידידים. רק כאשר התעוררה ההתנגדות לתנועה שהלכה והתפתחה קראו להם המתנגדים בשם 'חסידים'.

אדמו"ר הזקן התבטא על כך: "אך" - טוב לישראל!...

עריכה - תבנית - שיחה
170 לאדמו"ר האמצעי היה בילדותו מורה פרטי. לאחר חודש תשרי של שנת תקמ"ז, התברר לו שכבר אין ביכולתו ללמד אותו - מכיוון שבהנחת התפילין בתחילת החודש (חודשיים קודם הבר מצווה) בירך אותו אביו שתפילין של יד יפעלו בו פתיחת הלב ותפילין של ראש פתיחת המוח, ומאז הוא השתנה לבלי הכר. עריכה - תבנית - שיחה
171 ידוע בשם הבעל שם טוב שמכל דבר שיהודי רואה או שומע צריך לקחת הוראה בעבודת ה'. פעם שאלו את הבעל שם טוב מה אפשר ללמוד מאפיקורס, והשיב: כשיהודי מבקש ממך עזרה, עליך לחשוב שרק אתה יכול לעזור לו! עריכה - תבנית - שיחה
172 בהתוועדות ו' תשרי תשל"א, התקיים במהלך ההתוועדות של הרבי (בנוסף לשידור הרגיל מ-770 לכל העולם) שידור מכפר חב"ד ל-770, במהלכו אמר החסיד רפאל נחמן הכהן 'לחיים' לרבי בשם כל הקהל בכפר חב"ד ובשם כל הקהל בארץ הקודש שהאזינו לשידור.

לפני תחילת השידור היו כמה בעיות טכניות שעיכבו את תחילתו של השידור, ואז הרבי אמר להגיד את הפסוק מספר תהילים (צ, יז) 'ויהי נועם וגו", באומרו, שבאחרונים (ס' מטה משה דיני שופר ותקיעות סי' תת"ח) כתוב, שכאשר לא מצליחים לתקוע בשופר, אזי יאמרו פסוק זה, ויועיל להנ"ל. ואחרי כמה שניות השידור התחיל לעבוד.

עריכה - תבנית - שיחה
173 י"א ניסן ב' אלפים תפ"ח היה היום הראשון של בני ישראל בארץ ישראל, ובאותו יום מל יהושע בן נון את כל בני ישראל. עריכה - תבנית - שיחה
174 כאשר בני ישראל הלכו במדבר, החל השליו לרדת בשעת רעווא דרעווין בשבת קודש י"ד אייר, ובתורת החסידות מבואר שהטעם הפנימי לכך היה מכיון שהשליו מורה על פנימיות התורה, השייך במיוחד לזמן רעווא דרעווין. עריכה - תבנית - שיחה
175 בשנת האבלות לאחר הסתלקותו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן אביו של הרבי, התפלל הרבי את כל התפילות בציבור, והקפיד שיהיו במנין לפחות עשרה אנשים בנוסף אליו.

הפעם הראשונה בה אמר קדיש על אביו במחיצת חמיו אדמו"ר הריי"צ, היה בראש השנה של שנת תש"ה, וכאשר הרבי אמר את מילות הקדיש, גם הוא וגם אדמו"ר הריי"צ הזילו דמעות.

עריכה - תבנית - שיחה
176 כאשר הוקמה שכונת נחלת הר חב"ד עבור גל העולים מברית המועצות, דחף הרבי באופן נמרץ את עסקני חב"ד לדאוג לפיתוחה וביסוסה של השכונה החדשה, ואף הציע שיקראו לה כפר חב"ד ג'. עריכה - תבנית - שיחה
177 כאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע לארצות הברית בפעם השניה בט' אדר ת"ש לאחר הצלתו מאירופה הבוערת, הכריז מיד כי 'אמריקה אינה שונה'. באסיפת קבלת פנים בהשתתפות מקורביו שנערכה מיד לאחר מכן במלון, ניסו להניא אותו מלהתאמץ עקב גילו המתקדם ומצבו הבריאותי והקושי הבלתי אפשרי להצליח לבנות יהדות בארצות הברית כפי שהיה באירופה שלפני השואה, אך הוא השיב שעבודתו היא באופן מסודר, ואדם מסודר מצליח פי עשר. עריכה - תבנית - שיחה
178 מסופר כי אדמו"ר האמצעי הורה לחסיד שלא היה לו ילדים לאכול פת שחרית. לשנה בא החסיד ואמר שיש לו תאומים. אמר הרבי: כנראה שאכלת חתיכה יתירה. ואין זה פשוט! חתיכה יתירה זה מתנגד... ואכן, אחד מהבנים היה מתנגד חריף, לעומת השני שהיה חסיד... עריכה - תבנית - שיחה
179 בהקריאה והקדושה כתב הרבי הריי"צ את תולדות כל אדמו"רי חב"ד, כולל אלו שלא היו חב"ד-ליובאוויטש, כאשר הנוסח בשניהם הינו כמעט שווה. החילוק היחידי הוא שבאדמו"רי חב"ד אחרים כתב "פעל רבות למען חסידי חב"ד" ואילו אצל רבותינו נשיאנו כתב "פעל רבות למען כלל ישראל מלבד מה שעשה לחסידי חב"ד". עריכה - תבנית - שיחה
180 כאשר הובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם. עריכה - תבנית - שיחה
181 בראש חודש כסלו תשמ"ח, כאשר התקיים כינוס השלוחים העולמי הראשון, הרבי חילק את קונטרס "ר"ח כסלו תשמ"ח" במיוחד לשלוחים, והקפיד שהמקבלים יהיו אך ורק שלוחים. כמה וכמה פעמים במהלך החלוקה שאל את העוברים בחלוקה: "דו ביסט א שליח?" [=הינך שליח?] כאשר אחד העוברים אמר שהוא משפיע, ענה לו הרבי (בערך): "פאר מיר אליין נעם איך ניט" [=בשביל עצמי אינני לוקח]... עריכה - תבנית - שיחה
182 לאחר ראש חודש כסלו תשל"ח שאל ד"ר וייס את הרבי מה יש לו לומר. הרבי ענה לו שהוא שמח שיוכל לחזור עכשיו למנהגו לשתות כל יום כוס תה עם הרבנית, שזה חשוב לו כמו הנחת תפילין. עריכה - תבנית - שיחה
183
הספר 'דרך אמונה' בהוצאת קה"ת

ביום שני, ב' כסלו תשמ"ח, לאחר חזרתם של הספרים שנגנבו מספריית ליובאוויטש ל-770, הורה הרבי בהפתעה להוציא לאור את ספר הקבלה דרך אמונה - אחד משלושת הספרים הראשונים שהובאו לרבי בהיותו באוהל - במהדורה מחודשת בהוצאת קה"ת, עד יום חמישי של אותו שבוע, לפני נסיעתו לאוהל. העורכים עמדו במשימה הבלתי אפשרית, והספר הודפס תוך שלושה ימים. בהוראת הרבי, נמכר הספר לציבור במחיר דולר אחד.

בהתוועדות בשבת שלאחר מכן, פרשת ויצא, התייחס הרבי בשיחה הרבי לתוכנו של הספר 'דרך אמונה' וביאר ענין בקבלה המובא בתחילת הספר.

עריכה - תבנית - שיחה
184 לאחר האירוע הבריאותי בליל שמיני עצרת תשל"ח, דרש הרבי מהחסידים באמצעות המזכירים כי יוסיפו בשמחה באומרו שהריקודים השירים והשמחה מוסיפים לו בבריאות.

כאשר הושלמה החלמתו הניסית של הרבי והוא יצא לביתו הפרטי בראש חודש כסלו, ניגנו החסידים לילה שלם את הניגון החסידי שבהמשך הוצמדו אליו המילים 'וביום שמחתם . . ותקעתם בחצוצרות', ורק בשנת תשמ"ג הולחן והתקבל הניגון המכונה כיום ניגון לראש חודש כסלו.

עריכה - תבנית - שיחה
185 אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין נשיאי חב"ד שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.

באחת ההתוועדויות הזכיר הרבי את הוראת חז"ל שבשעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי שמציירים בדמיון את תואר פניו; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל לגבי הקב"ה שהכניס את עצמותו בתורה), ועל ידי לימוד תורתו באופן של ראיה, הרי לא רק "כאילו הוא עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו ממש!

עריכה - תבנית - שיחה
186 יום הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי הוא בדיוק ביום הולדתו, ט' בכסלו. הרבי מבאר שישנה מעלה גדולה בכך שצדיק מסתלק ביום לידתו, כדברי חז"ל: "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא".

בשיחת ט' בכסלו תשמ"ט הוסיף הרבי ואמר, שאדמו"ר האמצעי הוא מהיחידים שזכו ל"ממלא שנותיהם" כפשוטו, מבין הצדיקים שידוע לנו על יום הולדתם; "מה שאין כן אצל הצדיקים שלא יודעים יום הולדתם - יש להעמיד על ה"חזקה", שכנראה נולדו באותו יום שבו נסתלקו, "ממלא שנותיהם . . מיום ליום"".

עריכה - תבנית - שיחה
187 כששמעו את קריאת פרשת מלחמת עמלק מפיו של החסיד ר' בנימין קלעצקער, השתנה מראה פניו של ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא שנאה וכעס על 'עמלק'. פעם נכח שם ר' זלמן זזמר שפנה אליו ושאלו: "מה רע עשה לך עמלק יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה שנאתך איליו? היכן 'לקחת' את זה? במקום להשיב לו אמר ר' בנימין: "סע לליאזנא לרבינו הזקן". ואכן כך עשה ר' זלמן ומאז נהפך לחסיד. עריכה - תבנית - שיחה
188 לאחר גאולתו של אדמו"ר הזקן ממאסרו בפטרבורג, היו חסידיו נתונים בהתלהבות ובשמחה גדולה. כתוצאה מכך היתה עבודת ה' שלהם בהתפעלות הלב, והיו יוצאים אל השדות להתפלל שם בצעקות.

בחג הגאולה הראשון, בשנת תק"ס, אמר אדמו"ר הזקן את המאמר "ברוך שעשה נסים", שבו הוא מרומם את מעלת העבודה בהתפעלות השכל - על מנת להסיר את החסידים מהתפעלות הלב. בתחילת המאמר, פתח "ברוך שעשה נסים לאבותינו - הבעל שם טוב ורבינו הרב המגיד, בימים ההם - פורים וחנוכה, בזמן הזה - י"ט כסלו".

בשנת תשי"א הוציא הרבי לאור את המאמר כפי שנכתב על ידי אדמו"ר הצמח צדק, בתוספת הערות ומראי מקומות משלו, ולאחר מכן הוא נדפס באור התורה.

עריכה - תבנית - שיחה
189 המגיד ממזריטש קבע שאדמו"ר הזקן ור' אברהם המלאך ילמדו בחברותא. אדמו"ר הזקן היה מלמד את רבי אברהם המלאך תורת הנגלה, ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה.

אדמו"ר הזקן היה תמיד מזיז את מחוגי השעון אחורה כדי שיוכל ללמוד כמה שיותר עם רבי אברהם.

עריכה - תבנית - שיחה
190 במשך שנים רבות, במוצאי שבת פרשת משפטים, היה מתקיים בקראון הייטס דינר (ערב התרמה) לטובת גמ"ח שומרי שבת. דינר זה זכה ליחס מיוחד מהרבי: הרבי כתב עבורו אגרת קודש מיוחדת, וכמו כן בהתוועדות השבת היה מזמין את מנהל הגמ"ח, הרב שמעון גולדמן, שיאמר דבר תורה כשלראשו חבוש שטריימל. הרב גולדמן היה נוהג, בדרך כלל, לשלב בדבר התורה סיפור חסידי בעל מוסר השכל הנוגע להתקשרות לרבי. לפעמים התייחס הרבי לתוכן הסיפור, במפורש או במרומז. עריכה - תבנית - שיחה
191
קופת צדקה של כולל חב"ד

קופות הצדקה הביתיות, הנפוצות כיום בכל בית יהודי, הינם יוזמתו של אדמו"ר האמצעי. בתחילת נשיאותו החלו השד"רים של כולל חב"ד בהפצת קופות צדקה ביתיות, כאשר הכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי השד"רים.

עריכה - תבנית - שיחה
192 בשנת תשל"ט, כאשר התחוללה באיראן מהפכה קיצונית שסיכנה את חייהם של יהודי המדינה, הבריחו שלוחי הרבי קבוצות גדולות של מאות נערים ונערות מהמדינה. הנערים הפרסיים נקלטו בשכונת קראון הייטס, כאשר הרבי ליווה את תהליך קליטתם ועודד רבות את העסקנים שטיפלו בהם. החביבות שרחש להם הרבי הגיעה לשיאה בליל הסדר, כאשר הרבי ביקר באולמות שבהם נערכו הסדרים עבורם ובירך אותם (בנוסף למקומות בהם נהג לבקר מידי שנה: ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומכון חנה).

בערב פסח, הרב יעקב יהודה הכט - ראש העוסקים בפעילות למען הנערים - ניגש לקבל מהרבי מצות בחלוקת המצות עבור ליל הסדר של הנערים. להפתעתו, ביקש ממנו הרבי שיתנו לו שמונה 'כזיתים' מהמרור של הנערים הפרסיים דווקא!

עריכה - תבנית - שיחה
193
אוהל אדמו"ר הרש"ב בבית העלמין החדש ברוסטוב

בשנת תרצ"ט הרסו שלטונות רוסטוב את בית העלמין היהודי הישן בעיר, בו היה אוהל הרבי הרש"ב. החסידים במקום פתחו במבצע חשאי להעברת גופו הקדוש של הרבי הרש"ב לבית העלמין החדש. ההעברה בוצעה על פי הוראותיו של רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי. אחד החסידים - שתיעד את ההעברה במכתב לרבי הריי"צ בשנת תש"ח - העיד שגופו הקדוש של הרבי הרש"ב היה שלם, וגם הטלית שכיסתה אותו.

עריכה - תבנית - שיחה
194 לאחר הוראת הרבי בו' באייר תנש"א, להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח - הוציאו לאור הועד להפצת שיחות מהדורה מיוחדת של לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח, בכותרת 'קונטרס דבר מלכות י"ב', שחולקה על ידי הרבי. מיד לאחר מכן הכינו חוברת שניה של שיחות בעניני גאולה ומשיח, אך להפתעתם, לאחר שהכניסו לרבי את החוברת - על מנת שיוסיף את תאריך ההוצאה לאור ב'פתח דבר' (ובכך יאשר את החוברת, כנהוג) - הרבי עיכב את החוברת ולא הוציאה. רק כשמונה חודשים אחר כך, בג' בשבט תשנ"ב, הוציא הרבי מענה "מהיר": "באם לא הוצא לאור עדיין - להוסיף עוד מכל הנ"ל דשנה זו". רק אחרי שהוסיפו מן השיחות האחרונות שנאמרו בעניני גאולה ומשיח, הוציאו לאור הועד את החוברת השניה. עריכה - תבנית - שיחה
195 בי"ד באדר א' תשמ"ו קנו כמה גבירים חב"דיים מכונית "קאדילק" חדשה ונוחה יותר עבור הרבי. כאשר יצא הרבי לנסוע לאוהל, וראה את המכונית, פנה למזכיריו יהודה לייב גרונר וחיים יהודה קרינסקי בתמיהה. לאחר שהסבירו לרבי שקנו עבורו מכונית חדשה, סירב הרבי לנסוע בה - בהסבירו ש"שונא מתנות יחיה" - והמתין במשך יותר משתי דקות במקומו, כשפניו רציניות, עד שהובאה בחזרה המכונית הישנה.

בשיחת שבת פרשת קדושים באותה שנה התייחס הרבי לנושא, ואמר: "כל המושג של מכונית חדשה אינו תופס מקום אצלי כלל, אין לי שום מושג בזה"!

עריכה - תבנית - שיחה
196 הספר לקוטי תורה לג' פרשיות הוא ספר המלקט מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן מספרו תורה אור, עם הגהות וביאורים מאדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש. הספר הוכן לדפוס על ידי אדמו"ר המהר"ש, אך הוא הסתלק לפני שהספיק להוציאו לאור וקרוב משפחתו, ר' משולם רייך, נשלח לווילנה לטפל בהדפסה. עקב רשלנותו הצליחו מתנגדי הרבי המהר"ש, חסידי קפוסט, להחליף את מאמרי הרבי המהר"ש במאמרים אחרים - וכשיצא הספר שמו אותו ללעג וקלס. האדמו"ר רבי שלמה זלמן מקאפוסט יצא במכתב מחאה נגד הספר. מאז לא יצא הספר שוב, והמאמרים שבו נכללו בסדרת אור התורה של הצמח צדק. עריכה - תבנית - שיחה
197
התמונה שצולמה בהוראת הרבי

הרבי מקפיד מאוד לרשום בראש כל דף 'ברוך השם', ונהג כך גם כאשר כתב על פיסות נייר קטנות, או כאשר קיבל תמונות של חסידים.

בשנת תשל"ג הורה הרבי לחסידי חב"ד בארץ לעשות מבצעים עם חיילי צה"ל, בדגש על פעילות עם הטנקים בצה"ל, ולצלם את הפעילות. חסידי חב"ד בעפולה צילמו את עצמם על טנק עם כרזה על חמשת המבצעים, ושיגרו את התמונה לרבי. הרבי הוסיף 'ברוך השם' בצד האחורי של התמונה. בהמשך, היתה התמונה תלויה זמן רב בחדר המזכירות.

עריכה - תבנית - שיחה
198
הרבי אומר שיחה ביחידות לגבירים

פעמיים בשנה, בתחילת חודש תשרי וחודש ניסן, היתה נערכת יחידות לגבירים תומכי מוסדות חב"ד, חברי הקרן לפיתוח מחנה ישראל. במהלך היחידות היה זוכה כל אחד מהגבירים, עם בני משפחתו, לשוחח עם הרבי בפרטיות. החל משנת תשמ"ח, נפתחה היחידות באמירת שיחה מהרבי. בפעמיים הראשונות נאמרה השיחה באנגלית; ובפעם השלישית - בח' בתשרי תשמ"ט - דיבר הרבי בתחילה כמה דקות באנגלית, ולאחר מכן אמר: "מכיון שנפגשנו יחד הרבה שנים, אני מאמין שיהיה לכבוד לכם שאעריך את כל אחד ואחד מכם כפי שאתם באמת, ואדבר אתכם בשפת היידיש, שפה הקרובה למשפחתכם, שפת ה'מאמע לשון' שלכם"... מכאן עבר הרבי לנאום ביידיש, ובמפגשים הבאים - דיבר ביידיש בלבד.

עריכה - תבנית - שיחה
199 'קונטרס אהבת ישראל' הוא לקט מקורות מנגלה וחסידות בנושא אהבת ישראל, שיצא לאור במהדורה מיוחדת בשנת תשל"ז. הרבי הודיע שיחלק את הקונטרס, בחתימת ידו הקדושה, לכל אחד מהמשפיעים - שהציע אז למנות בקהילות חב"ד. בהתוועדות שבת פרשת בא תשמ"ג, התייחס לכך הרבי וטען שאיש אינו מעוניין להתעסק בהשפעה, כפי שביקש, ולכן מלבד מתי מספר - כמעט אף אחד לא פנה לקבל את הקונטרס!

ביום הולדתו, י"א בניסן תשמ"ט, הודיע הרבי שיחלק את הקונטרס לכל החסידים שמעל גיל בר מצוה. מכיון שהעותקים שחולקו היו רק אלו שנשארו מההדפסה בשנת תשל"ז, רק כ-200-300 העוברים הראשונים הספיקו לקבל את הקונטרס מהרבי, ולעוברים הבאים חילק הרבי דולרים לצדקה בלבד.

עריכה - תבנית - שיחה
200
ציצית

לבעל שם טוב היתה חיות כל כך גדולה בעשיית המצוות, שחדרה גם בחפצים הגשמיים שהיו שייכים לו, עד שראו על הציצית שלו כאילו היא זזה מעצמה.

עריכה - תבנית - שיחה