חב"דפדיה:הידעת?/ארכיון 1

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הידעת?
ארכיון 1 ארכיון 2 ארכיון 3 ארכיון 4 ארכיון 5 ארכיון 6 ארכיון 7 ארכיון 8 ארכיון 9 ארכיון 10
כל תבניות "הידעת?"
1 אדמו"ר הזקן ייסד את שיטת חסידות חב"ד בשנת תקל"ב. בשנה זו מלאו לו עשרים ושבע שנים בלבד והיה זה עוד בחיי רבו המגיד ממעזריטש. בגיל עשרים וחמש כבר החל לכתוב את ספרו שולחן ערוך, על פי בקשת רבו - המגיד ממזריטש. עריכה - תבנית - שיחה
2 במהלכה של פגישה בין אדמו"ר האמצעי ורבי עקיבא איגר (מגדולי רבני ישראל בהונגריה תקכ"א - תקצ"ח), ביקש אדמו"ר האמצעי את ברכתו. בהמשך הפגישה אמר ר' עקיבא איגר שאין לו חלק בהתנגדות לחסידות וזהו שקר גמור מה שכתבו בשמו. אדמו"ר האמצעי העניק לו במתנה את ב' הכרכים של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ספר התניא וספרי חסידות נוספים שלו, ואמר לפניו חלק מהמאמר דיבור המתחיל "אל תצר את מואב". עריכה - תבנית - שיחה
3 לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נהגו כל בניו באדמו"רות בעיירות שונות, חוץ מבנו הבכור ר' ברוך שלום שנהיה לחסיד של אחיו הצעיר ביותר - אדמו"ר המהר"ש. עריכה - תבנית - שיחה
4 אדמו"ר המהר"ש התנהג בעשירות רבה ונהג כלפי חוץ כעשיר גדול. לעומת זאת, הנהגתו הפנימית הייתה בשיא הפשטות. לדוגמא: נעליו היו מזהב ונראו לעומד מן הצד כסמל לעושר ולהרחבה גשמית, אך בתחתית הנעל לא הייתה סוליה, דבר שגרם ייסורים עצומים לאדמו"ר המהר"ש. עריכה - תבנית - שיחה
5 התקופה הארוכה ביותר בה לא היה נשיא רשמי לחסידות חב"ד, הייתה לאחר פטירת אדמו"ר המהר"ש. בנו, אדמו"ר הרש"ב קיבל את הנשיאות רק אחד עשר שנים לאחר פטירתו.

המועמד אפשרי נוסף לנשיאות, היה הרז"א שהיה האח המבוגר, אך הוא סירב בכל התוקף לקבל על עצמו את התפקיד. למרות האמור, החל אדמו"ר הרש"ב באמירת מאמרים, הרבה קודם ההכתרה הרשמית (כארבעה ימים לאחר הסתלקות אביו). אמירת מאמרי חסידות נעשית דווקא על ידי נשיאי החסידות.

עריכה - תבנית - שיחה
6 אדמו"ר הריי"צ נכנס לעבודת העסקנות הציבורית, כבר בהיותו בגיל חמש עשרה. בגיל שבע עשרה התחתן וכבר ב"שבע ברכות" שלו החל לנהל בפועל את ישיבת תומכי תמימים שנוסדה באותה השנה - תרנ"ז. עריכה - תבנית - שיחה
7 כאשר הרבי היה אוכל דג היה שופך עליו מלח רב עד שכמעט לא היו רואים את הדג, אך מעולם לא נראתה על פני הרבי תנועת צער וכדו'. משנת תשל"ח התחיל למעט בכמות המלח (פעם הסביר שבעת הבריחה מאירופה התחבא פעם במפעל מלח, ולכן מרבה באכילת מלח). עריכה - תבנית - שיחה
8 אדמו"ר האמצעי היה חוזר לפעמים מאמרי חסידות ארוכים מאוד. בשעת ה'חזרה' היה נשען על נכדו המהרי"ל מקאפוסט (בן הצמח צדק), שעקב כך קיבל את הכינוי 'הסטנדר'. לעיתים היה אומר חסידות למעלה מעשר שעות ופעם אף קרה שאמר מאמר שמונה עשרה שעות ברציפות! בעת אמירת החסידות, פעמים שהיה קורא "שא! שא!" כדי להשתיק את נביעת המוחין שהיה לו באמצע אמירת החסידות. עריכה - תבנית - שיחה
9 אדמו"ר הצמח צדק ישב במאסר עשרים ושניים פעמים(!) בגין דיבוריו החריפים באסיפת הרבנים בפטרבורג ועמידתו בתוקף נגד השינויים שממשלת רוסיה רצתה לעשות בתחום החינוך. פעם שאלהו אחד משרי הממשלה: "הרי אתה מורד במלכות?" השיב לו אדמו"ר הצמח צדק: "מורד במלכות חייב מיתת הגוף, אך מורד במלכות שמים חייב במיתת הנפש, שהיא מיתה חמורה יותר". עריכה - תבנית - שיחה
10 לפני הסתלקותו אמר החסיד ר' משה וילנקר (שהיה ידוע כבעל מוחין עצום). כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל העשר שנים האחרונות; על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו. עריכה - תבנית - שיחה
11 החסיד ר' פרץ חן זכה לראות ששה מנשיאי חב"ד. ראה את אדמו"ר הזקן בזקנותו, כשהוא - ר' פרץ - צעיר לימים, וראה את אדמו"ר הריי"צ בצעירותו כשהוא - ר' פרץ - זקן מופלג. עריכה - תבנית - שיחה
12 החסיד ר' משה מייזליש שימש כמרגל במלחמת נפוליאון לטובת רוסיה, על פי בקשת אדמו"ר הזקן שרצה שרוסיה תנצח. במסגרת תפקידו יצא לו להפגש מספר פעמים עם נפוליון. באחד הפעמים עלה חשדו של נפוליאון שר' משה מרגל. ניגש אליו נפוליון ומיד הניח את ידו על ליבו של ר' משה כדי לבדוק את פעימות הלב. ר' משה שמר על קור רוח והכחיש זאת מיד. לימים סיפר ר' משה, שהדרכתו של האדמו"ר הזקן, שלימדם איך להשליט את המוח על הלב, הצילה את חייו. עריכה - תבנית - שיחה
13 בשנת תשי"ב הסתלק אחיו של הרבי שליט"א - ר' ישראל אריה לייב, שהתגורר באנגליה. הרבי דאג שדבר זה לא יוודע לאימו - הרבנית חנה - ששהתה בניו-יורק, מחשש שמא בשורה זו תשפיע לרעה על מצב בריאותה. במשך שנים רבות היה הרבי שליט"א מוסיף מספר שורות על מכתביו הישנים של ר' ישראל אריה לייב, שנהג לשלוח לאמו, כאילו זה מכתב חדש מר' ישראל אריה לייב. עריכה - תבנית - שיחה
14 ר' ישראל אריה לייב - אחיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, היה פרופסור למתמטיקה וחיבר חיבורים במקצוע זה. לאחר פטירתו ביקש הרבי מפרופסור פסח רוזנבלום לערוך כתבים אלו להדפסה. חוברת זו הודפסה עם פענוחים שרובם הם מהרבי עצמו. עריכה - תבנית - שיחה
15 אדמו"ר האמצעי הזהיר את גדולי המשכילים, חסידי אדמו"ר הזקן; ר' משה וילנקר ור' יחזקאל דרויער, לבל יסעו לר' אהרן מסטרשלה ואם יסעו - אמר להם - "תינטל מהם מהותם". בפועל קשתה עליהם מצווה זו ולמרות אזהרת אדמו"ר האמצעי, נסעו לר' אהרן והחלו ללמוד את תורתו. בעקבות כך "פגעה" בהם הבטחת אדמו"ר האמצעי.

ר' משה וילנקר חזר בסוף לאדמו"ר האמצעי ואמר לו שהוא מעדיף להסתלק מן העולם ואכן כעבור חצי שנה נסתלק. ר' יחזקאל דרויער לא חזר לאדמו"ר האמצעי והפך ליהודי רגיל ופשוט. במשך כל הזמן הי' צועק: "ריבונו של עולם, היכן הוא חצקל?!". כלומר: היכן הוא אני כפי שהייתי בעבר?

עריכה - תבנית - שיחה
16 החסיד ר' אברהם וינגרטן רשם רשימות רבות מההתוועדויות שנערכו ב-770 בין השנים תש"ה - תש"י. הרשימות הוחזקו בידיו עד לפטירתו בשנת תש"ס. לאחר מכן הועברו לבנו שמסרם לעריכה לר' יוסף יצחק קעלר. רוב הרשימות לא הודפסו כלל עד היום, אך חלקם הודפס בספרים ניצוצי אור ושיחות קודש קודם הנשיאות. הרשימות כוללות; אלפי סיפורים, שיחות ואמרות מאדמו"ר הריי"צ, מכ"ק אדמו"ר שליט"א ומעשרות חסידים מאותה תקופה. כמו כן, יש בו ביאורים מר' שמואל לויטין על ספר התניא ועל מאמרי חסידות ומכתבים ורשימות שהעתיק מגנזי חסידים. עריכה - תבנית - שיחה
17 נעוועל וקרמנצ'וג היו שתי עיירות ברוסיה בהם התקיימה קהילה חבדי"ת. העיירה קרמנצ'וג הצטיינה בחסידים משכילים והעיירה נעוועל הצטיינה בחסידים עובדים. בדרך כלל נחשבו ה"משכילים" לבעלי דרגא נעלית מה"עובדים". בכל זאת נשמעו אמירות נדירות במעלת חסידי נעוועל ה"עובדים". אדמו"ר האמצעי התבטא: "הללוהו בנבל" - "הללוהו בנעוועל" וכן אדמו"ר הריי"צ אמר פעם בהתוועדות: "יקר לי קצב מנעוועל יותר מאשר משכיל מקרמנצ'וג". עריכה - תבנית - שיחה
18 פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק כיצד סיכן את נפשו במלחמותיו על היהדות והרי הוא מנהיג של רבבות יהודים ומי היה מחליפו באם ח"ו לא היה ניצל? ענה הצמח צדק: "הבנים שלי. או שאחדות החסידים תביא אותם לקראת משיח צדקנו. עריכה - תבנית - שיחה
19 רבי יחזקאל לנדא (ה'נודע ביהודה') התנגד לשיטת הבעל שם טוב, אך בתו כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף היתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי חיים בן עטר (ה'אור החיים') בארץ ישראל, קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת הנשמה, לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו". עריכה - תבנית - שיחה
20 אדמו"ר המהר"ש לא השתתף בחתונת בנו אדמו"ר הרש"ב. המהר"ש יצא עם בנו לאוורוטש שבה נערכה החתונה, אך חזר לליובאוויטש באמצע הדרך. היה זה ביום ה' באלול, והעצירה הייתה בעיירה אחרעמעווע. המהר"ש אמר דא"ח וסיפר סיפורים ולאחר מכן חזר לביתו באמרו: "עכשיו הוא גילוי בחינת "מוחין דאמא" ולכן נסעה רק אם החתן לחתונה ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה "מוחין דאבא", אהיה גם אני שם". עריכה - תבנית - שיחה
21 בי"א תשרי תשכ"ח התבטא אדמו"ר שליט"א ביחידות לקבוצת מקורבים: "אני בשר ודם בדיוק כמוכם, ברמ"ח איברים ושס"ה גידים, אלא שהקדוש ברוך הוא העניק לי כוחות שאוכל לעזור ליהודים". עריכה - תבנית - שיחה
22 בליל ראש חודש אייר תשט"ז הסתננה קבוצת מחבלים ערביים לשטח בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ופתחו ביריות על התלמידים והמדריכים שעמדו בתפילת ערבית. בפיגוע נרצחו ארבעה תלמידים והמדריך שמחה זילברשטרום, ונפצעו עשרות תלמידים. אחרי האירוע, הגיעו אישי ציבור רבים לחזק את תושבי כפר חב"ד, והרבי שלח קבוצת שלוחים מיוחדת לעודד את רוחם. לזכר חמשת הנרצחים בפיגוע הוקם בית הספר לדפוס 'יד החמישה'. עריכה - תבנית - שיחה
23 סיפר ר' שמואל אלעזר הלפרין: הרבי מעולם לא הלך עם מטריה, וזאת משני טעמים: א) שלא להפריד בינו ובין גשמי ברכה. ב) חייל לא הולך עם מטריה. עריכה - תבנית - שיחה
24 על פי המובא בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הל' תפילה סימן צ"א סעיף ו' ומטעמים קבליים, אין לשלב את אצבעות יד ימין ושמאל. פעמים, כשהרבי הבחין באחד המשלב אצבעותיו, היה מפנה את תשומת ליבו לכך. פעם הביא הצייר רפאל נוריאל לרבי ציור בו נראה הרבי כשהוא משלב את אצבעותיו אלו באלו. אמר לו הרבי שיתקן את הציור. עריכה - תבנית - שיחה
25 בשנתו הראשונה של ר' אברהם אליהו פלוטקין כתלמיד בתומכי תמימים בליובאוויטש, העמיס עליו אדמו"ר הריי"צ את עבודות הפסח הקשות ביותר. הדבר נעשה על פי הוראה מאדמו"ר הרש"ב. בליל הסדר הראה הרש"ב לבנו הריי"צ את העידון המוחשי שהתחולל בר' אברהם בעקבות העמל והיגיעה של מצווה. עריכה - תבנית - שיחה
26 בשנת תרח"צ הביאה מרת טויבע בינה גוראריה (אשת ר' יחיאל צבי גוראריה) לאדמו"ר הריי"צ תמונות של נכדה (מחתנה ר' נחום גולדשמיד) - ר' מרדכי גולדשמיד. בראותו את התמונות התבטא אדמו"ר הריי"צ: "כמו שהם נכדים שלך כך הם נכדים שלי". עריכה - תבנית - שיחה
27 פעם פנה אדמו"ר המהר"ש לחסיד ליאדי שחזר מרבו, אדמו"ר מוהרחש"ז ושאלו: חוזר אתה מאחי? ענה לו החסיד: כן. אמר לו המהר"ש: הושט את לשונך ואומר לך איזה חסידות שמעת שם. הושיט החסיד את לשונו, ואדמו"ר מהר"ש חזר לו על הדברים שאמר האדמו"ר מליאדי. עריכה - תבנית - שיחה
28 בויכוח שהיה בין אדמו"ר המהר"ש לאחיו הגדול מהרי"ן, טען אחיו שעל אדמו"ר המהר"ש לכבדו מפני שהוא גדול ממנו בשנות חייו. ענה לו אדמו"ר המהר"ש: "אתה גדול ממני בשנות חייך, אולם אני גדול ממך בשנותיו של אבא" (כלומר, הוא צירף את שנותיו של אביו למניין שנות חייו. היות והוא ממשיכו של אביו, הרי הוא בא גם בכוחותיו של אדמו"ר הצמח צדק). עריכה - תבנית - שיחה
29 תמונת הבעל שם טוב שהופצה פעם, אינה תמונתו האמיתית, אלא של הבעל-שם ממיכלשטט-לונדון (שיש טוענים שהי' שבתאי, והחיד"א קראו חצוף). אחת הראיות לכך היא, על פי המסופר שבזקנו של הבעש"ט היה שלש עשרה חלקים, דבר שאינו מופיע בתמונה המפורסמת. בנוסף, ציין הרבי כי שמע מאדמו"ר הריי"צ שלא קיימת תמונה של הבעש"ט וממילא לא ייתכן כי זוהי תמונתו האמיתית. עריכה - תבנית - שיחה
30 צורת האותיות האשוריות המפורסמת כ"כתב אדמו"ר הזקן" חיברם אדמו"ר הזקן על פי הוראת רבו, המגיד ממזריטש. מיד לאחר תיקון צורת האותיות הורה רבי זושא מאניפולי לסופרו לכתוב לו תפילין על פי צורת כתב זה, באומרו שכך ראה בשמים. עריכה - תבנית - שיחה
31 בהוראת הרבי מדפיסים חסידי חב"ד את ספר התניא בכמה שיותר מקומות בעולם. עד כה הודפסו קרוב לששת אלפים מהדורות של התניא בעולם כולו - שיא עולמי! עריכה - תבנית - שיחה
32 התוועדות י"ד כסלו תשי"ד נערכה על ידי הרבי, על פי בקשת החסיד ר' בנימין אלטהויז כ"דמי שדכנות" על עזרתו של אביו, הרב אליהו חיים אלטהויז, בשידוכו של הרבי. עריכה - תבנית - שיחה
33 כשראה רבי זושא מאניפולי את ספר התניא של אדמו"ר הזקן, אמר: "תמהני, כיצד יכול היה להכניס אלוקים כל כך גדול, בתוך ספר כל כך קטן?". עריכה - תבנית - שיחה
34 המאמר הראשון שאמר אדמו"ר הרש"ב היה בשנת תרמ"ג - ד"ה "ראשית גויים עמלק". המאמר הראשון שאמר אדמו"ר הריי"צ היה בשנת תר"פ - ד"ה "כתר יתנו לך". מאמרו הראשון של הרבי היה בשנת תשי"א - ד"ה "באתי לגני". חסידים אמרו כי שלושת המאמרים הם כנגד ג' המצוות שנצטוו ישראל לכניסתם לארץ ישראל: מחיית זכר עמלק, מינוי מלך ובנית בית המקדש. עריכה - תבנית - שיחה
35 שם משפחתו של אדמו"ר הזקן היה 'ברוכוביטש', על שם אביו, ר' ברוך. בנו, אדמו"ר האמצעי, כונה בשם המשפחה 'שניאורי', על שם אביו, שניאור זלמן. חתנו אדמו"ר הצמח צדק כונה בשם 'שניאורסון' (= בן שניאור) ומפטירת אדמו"ר האמצעי עד היום מכנים כל צאצאי אדמו"ר הזקן בשם זה. עריכה - תבנית - שיחה
36 כשהרבי הגיע לחודש החגים (תשרי) בשנת תרצ"ג לשהות במחיצת חותנו הרבי הריי"צ, מינהו הרבי הריי"צ לתפקיד "מנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים". תפקיד זה ככל הידוע הוענק רק לרבי הריי"צ ולרבי, ולשניהם הוענק על ידי הרבי שלפניהם. עריכה - תבנית - שיחה
37 האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז היה נוהג לתת 'שלום' לאנשים כשידו עטופה במגבת וראשו מורכן כלפי מטה. כשנתן פעם 'שלום' לרבי, הוא הרים את עיניו, הוריד את המגבת מיד והחזיק בידו של הרבי זמן ממושך ושאל: "מי הוא האברך הזה"? "אברך פשוט", ענה הרבי. השיב האדמו"ר מבעלז: "יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר". ר' חיים שניאורסון שליווה את הרבי, אמר לאדמו"ר מבעלז שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ. הגיב האדמו"ר: "כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה". עריכה - תבנית - שיחה
38 בחודש תשרי שנת תשמ"ב כתב מישהו לאדמו"ר שליט"א שהוא רוצה להיכנס ליחידות. ענה לו הרבי (בפתק): "הרי כבר הי' כאן בכמה התוועדויות". המשפיע ר' אברהם דרייזין הסביר: ב'יחידות' נפגשת יחידה של נשיא הדור עם 'יחידה' של חסיד והדבר נכון גם לגבי התוועדות. זה שמפריע שנמצאים שם עוד אנשים, הרי זה בגלל שחסר באהבת ישראל. עריכה - תבנית - שיחה
39 בתו של אחד מסגני ראשי המועצה באחת מערי ארץ ישראל חלתה ובכעסו הטיח נעל לעבר תמונתו של הרבי. כעבור זמן הזדמן לו לעבור בחלוקת דולרים והרבי אמר לו: "המכה מהנעל, עדיין כואבת לי". עריכה - תבנית - שיחה
40 בהזדמנות אמר הרבי, כי בזה שמדינת ישראל אינה מבוססת על האמונה באלוקים, היא עיכבה את הגאולה השלימה בכמה וכמה שנים! עריכה - תבנית - שיחה
41 בתקופה שרבי אהרן מקרלין ואדמו"ר הזקן היו אצל המגיד ממזריטש, אמר פעם ר' אהרן מקרלין בלחש את שיר השירים. לפתע נכנס משרתו של המגיד ממזריטש וביקש מר' אהרן מקרלין שיפסיק, כיון שאמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים וזה מפריע למנוחת המגיד ממזריטש. עריכה - תבנית - שיחה
42 כשרבי שלמה מקרלין רצה להתיישב בעיירה בישנקוביץ, הוא ביקש את רשותו של אדמו"ר הזקן, שעיירה זו הייתה בתחום אחריותו. אדמו"ר הזקן הסכים לכך בשלושה תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל היראת שמים הטבעית. ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם בתורה ובעבודה). על שני התנאים הראשונים הסכים, אך על התנאי השלישי לא הסכים. עריכה - תבנית - שיחה
43 הבעל שם טוב אמר: גדולה אהבתו של הקדוש ברוך הוא ליהודי הכי פשוט, כאהבתם של הורים שנולד להם בן יחיד לעת זקנותם, ועוד יותר מכך. עריכה - תבנית - שיחה
44 כשאדמו"ר הזקן הלך פעם לר' זושא מאניפולי, אמר ר' זושא כי ירא הוא מאד, מאחר ונשמה דאצילות הולכת אליו. עריכה - תבנית - שיחה
45 כשנשאל אדמו"ר הזקן, על ידי רב מתנגד, מה מהותו של הספר "נועם אלימלך" שהיה זרוק תחת הספסל עליו ישב המתנגד. השיב אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח את המחבר עצמו, רבי אלימלך מליז'נסק, תחת הספסל, הוא היה שותק ולא היה אומר מאומה. עריכה - תבנית - שיחה
46 בחודש סיוון שנת תשמ"ח ביקר מר אריה גוראל שיהיה בזמנו ראש עירית חיפה, במעמד חלוקת הדולרים אצל הרבי, במהלכה אמר לו הרבי שבחיפה יש ים והקדוש ברוך הוא עשה פלא שהוא הטמין בעמק אבנים טובות ומרגליות ועל כל פנים, בעומק הנהר. על בסיס הדבריו הללו הוקמה חברת שפע ימים. עריכה - תבנית - שיחה
47 בי"ח אלול תק"ה ערך הבעל שם טוב סעודה מיוחדת לכבוד הולדתו של אדמו"ר הזקן. באותה סעודה השתתפו גם ר' זלמן מלוצק, רבי שלמה מבאיעוו ורבי יונה מפולוצק, מתלמידי הבעל שם טוב. עריכה - תבנית - שיחה
48 בכתבי האריז"ל נכתב, שאסור לשלב את אצבעות יד ימין ויד שמאל, המרמזות למידות העליונות חסד וגבורה ואין לערבם. הצייר רפאל נוריאל סיפר שכאשר הראה לרבי ציור בו מופיע הרבי בשילוב אצבעות, העיר לו על כך הרבי שאינו משלב את ידיו כפי שתיאר הציור. בעקבות כך, תיקן רפאל את ציורו. ענין זה מובא להלכה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תפילה סימן צ"א סעיף ו' בזה הלשון: "טוב ליזהר שלא לחבוק אצבעותיו בעת שלום כי בזה מוריד דין על עצמו".


עריכה - תבנית - שיחה
49 הרבי אמר לאדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם אדמו"ר הריי"צ והוא אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, הוא היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת הבעל שם טוב לא פחות מהמשנה ברורה. עריכה - תבנית - שיחה
50 באסיפה בפטרבורג סיפר רבי חיים מבריסק כי אמירת ה'כתר' של רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה בכוחה לפקוד עקרות. רבי חיים אף הוכיח זאת על פי הלכה בנגלה. הרבי סיפר, כי זקני החסידים מאוד התפעלו מהוכחתו של ר' חיים. עריכה - תבנית - שיחה
51 באסיפה שהתקיימה בפטרבורג בהשתתפות כל גדולי הדור, שהה רבי חיים מבריסק ברוב הזמן עם אדמו"ר הרש"ב. לשאלת ידידיו מה ראה לעשות כך, השיב ר' חיים: אמנם התורה ניתנה על הר סיני, אך בית המקדש נבנה דווקא על הר המוריה בו נעקד יצחק אבינו, שכן קדושה באה דווקא על ידי מסירות נפש. עריכה - תבנית - שיחה
52 אדמו"ר הריי"צ שלח את הרבי אל הרב ברוך בער לייבוביץ'. בבואו הקיפוהו תלמידי הישיבה בקמניץ ושאלו אותו שאלות רבות בלימוד. הרבי לא ענה להם ורק לאחר שנכנס לר' ברוך בער קרא לתלמידים וענה להם על כל קושיותיהם. שאלו ר' ברוך בער מדוע לא ענה להם קודם? השיב הרבי: כאשר הייתי בשליחות לא רציתי להסיט מעיני לכל דבר אחר". עריכה - תבנית - שיחה
53 בועידת הרבנים תר"ג שהתקיימה בפטרבורג, דיבר אדמו"ר הצמח צדק בחריפות גדולה נגד החלטות שונות של הממשלה נגד היהדות והיה זה על גבול "מרידה במלכות". רבי יצחק מוולוז'ין שנכח אף הוא באותה אסיפה שאל את אדמו"ר הצמח צדק "היתכן שהעמדתם את עצמכם בסכנת נפשות, ומה היו עושים החסידים?" השיב לו הצמח צדק: "אשיב לך כדרך הגמרא. ראשית - יש לי בנים, ואי בעית אימא: אהבת אחים שישנה בין החסידים תוליך אותם עד ביאת המשיח". עריכה - תבנית - שיחה
54 על יראתו של המגיד ממזריטש מרבו הבעל שם טוב מסופר שפעם, לאחר הסתלקותו של הבעל שם טוב, השתמש המגיד באחד מבגדיו של רבו, הבעל שם טוב, ולפתע הבחין בטיפת טבק שנותרה מהבעל שם טוב ומרוב פחד התעלף המגיד. עריכה - תבנית - שיחה
55 כשהבעל שם טוב לבש פעם בערב יום כיפור את הקיטל שלו ותלמידו, המגיד ממזריטש הבחין בקמט קטן על הקיטל. כשהמגיד ניגש ליישר את הקמט הוא נתקף בפחד ונאלץ לאחוז בשולחן סמוך שהתחיל אף הוא לרעוד. נענה המגיד והתפלל: "רבונו של עולם, הלא לא ידעתי עד היכן מגיעה יראת השמים של רבי". עריכה - תבנית - שיחה
56 המגיד ממזריטש אמר לבנו, רבי אברהם המלאך, שיציית לדברי אדמו"ר הזקן כיוון ששיקול הדעת הראשון שלו היא בבחינת נבואה קטנה וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש. עריכה - תבנית - שיחה
57 הבעל שם טוב רצה פעם לנסוע לארץ ישראל ולא הייתה לו ספינה לעבור את הים. הוא פרש מטפחת על המים ופנה לתלמידיו ואמר להם שיתיישבו על המטפחת ויאמינו בה' שיגיעו לארץ ישראל. תלמידיו סירבו, כיון שפחדו שאם תיפסק אמונתם לרגע אחד - הם יטבעו. עריכה - תבנית - שיחה
58 לאחר פטירתו של הבעל שם טוב, ציווה תלמידו רבי זאב וולף קיצס שיעמידו את מיטת הבעל שם טוב והוא גילה את פניו לרגע קטן. בהסבירו, שהמלאכים והשרפים חפצו תמיד להסתכל בפניו, אך מרוב קדושת נשמתו לא היו יכולים להסתכל בו כל עוד היה בחיים. עריכה - תבנית - שיחה
59 דרכם של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש היו שונות. בעוד שהבעל שם טוב היה נוסע אל היהודים לקרבם ליהדות, הרי שהמגיד ממזריטש ישב במקומו ומי שרצה בא אליו. עריכה - תבנית - שיחה
60 רבי הלל מפאריטש התווכח פעם עם אדמו"ר הצמח צדק על הסבר במאמר שאמרו אדמו"ר הצמח צדק עצמו. שאלו החסידים: כיצד זה שאינך מקבל את הסבר הרבי שהוא בעל המאמר?! השיב ר' הלל: מאמר שאומר רבי, הרי זה 'תורה משמים'. אחר כך יכול כל אחד להבין את המאמר כפי הבנתו.


עריכה - תבנית - שיחה
61 הבעל שם טוב התגלה לאחר פטירתו לאחד מתלמידיו והמחיש לו את עבודת ה' כשהיה בחיים; הוא נראה כאדם המהלך על הר גבוה וזורק עצמו מהפיסגה לתהום, עד שהתפרק לאיברים.


עריכה - תבנית - שיחה
62 רבי זאב קיצס היה רב של קהילה קטנה והיה עני מרוד. פעם התאכסן אצלו הבעל שם טוב ורבי זאב הכין עבורו סעודה. לאחר הסעודה ביקש הבעל שם טוב שיקנו יי"ש טוב ויקר, בשווי שני זהובים. פניו של רבי זאב התכרכמו, שכן לא היתה לו באותה שעה אף פרוטה. אמר לו הבעל שם טוב: למה אתה מתעצל להושיט את ידך אל הכיס? הושיט רבי זאב את ידו אל כיסו מתוך אמונה בדברי הבעל שם טוב והעלה בידו שני זהובים. עריכה - תבנית - שיחה
63 כשרבי פנחס הורביץ, תלמידו של המגיד ממזריטש, הדפיס את ספרו "ההפלאה", ביקש הנודע ביהודה לראותו. כשראה את גאונותו של המחבר, התפלא הנודע ביהודה מאוד ואמר: אני מקנא בגאון הזה (בעל ההפלאה) שחיבר כזה ספר ואני לא זכיתי לחבר ספר כזה, ושאל בתמיהה כיצד יש לחסיד - העוסק במשך היום גם בזוהר, קבלה, תפילה באריכות - זמן לחבר חיבור כזה על תורת הנגלה? אין זה אלא שמתוך שחסידים הם תורתן משתמרת.


עריכה - תבנית - שיחה
64 המגיד ממזריטש אמר פעם לתלמידיו פלפול עמוק בתלמוד בבלי, שגרם לו ולתמידיו שמחה גדולה והמגיד צחק. לפתע הבחין שהשחוק שלו סילק את הפמליא של מעלה, שבאה לשמוע את דבריו. מיד התעלף המגיד ונפל בפישוט ידים ורגלים על הרצפה בכדי לעשות תשובה. כך שהה לילה שלם ורק בבוקר שבו אליו כוחותיו. עריכה - תבנית - שיחה
65 רבי יעקב יוסף מפולנאה (מחבר הספר "תולדות יעקב יוסף") ביקר את המגיד ממזריטש וראה עניות קשה בביתו. שאל הרב מפולנאה את המגיד: "כיצד יתכן שאין בביתכם אפילו כסא לשבת עליו?" שאלו המגיד: "ולמה לך אין כסא כאן?". "אני כאן רק אורח" השיבו. נענה המגיד ואמר: "אף אני בעולם הזה רק אורח". עריכה - תבנית - שיחה
66 הרב אהרן גורדון, תלמידו ורופאו של המגיד ממזריטש, שירת בערב שבת אחד את המגיד, שלא הרגיש טוב. כשהמגיד אמר את הפסוק הנאמר לפני תפילת מנחת ערב שבת "כל אוכל תתעב נפשם", הרגיש הרב גורדון שאיבד לצמיתות את תחושת הטעם באוכל. כשהמשיך המגיד והגיע לפסוק "ויזעקו אל ה'", ברח מהחדר מחשש שימות מרוב דבקות באלוקים. עריכה - תבנית - שיחה
67 רבי מנחם נחום מטשרנוביל מאוד רצה לראות את רבי אברהם המלאך (בנו של המגיד ממזריטש). כאשר כיבדו פעם את רבי נחום למול תינוק, אמר שהוא מסכים בתנאי שרבי אברהם המלאך יהיה הסנדק, כך יוכל לראותו. לקראת הברית המתינו מאות אנשים לראות את פניו של אברהם, אך כאשר הוא נכנס נפל פחד גדול כל האנשים ורובם נמלטו וגם לרבי מנחם נחום עצמו כמעט שנפל הסכין מהיד. עריכה - תבנית - שיחה
68 באחת מנסיעותיו של רבי זושא מאניפולי לרבו המגיד ממזריטש, שהה שם שלוש שנים ושכח לגמרי שיש לו אשה ובנים. בסוף הזכיר לו המגיד ואמר לו שעליו לשוב לבתו ולמשפחתו. המגיד הורה לתלמידיו שישכרו עבורו עגלה שתובילו לביתו, כדי שלא יצטרך להתפלל על כך לקדוש ברוך הוא וישלחו לו ענן מהשמים להסיעו לביתו. עריכה - תבנית - שיחה
69 כשאדמו"ר הזקן היה אסור בבית הסוהר, באו רבותיו מעולם האמת - המגיד ממזריטש והבעל שם טוב - לבקרו בתאו. אדמו"ר הזקן לא הכיר את הבעל שם טוב, אך כשראה את המגיד נכנס לאחריו, הבין שהראשון הוא הבעל שם טוב. עריכה - תבנית - שיחה
70 רבי יעקב יצחק מלובלין, מתלמידי המגיד ממזריטש, היה נוהג כל ערב שבת למלוח חתיכת דג במלח אותו יאכל בשבת. לפליאת התלמידים כיצד יגיע בדיוק אותה חתיכה שמלח דווקא אליו, לא הגיב. באחד מערבי השבתות עשה אדמו"ר הזקן סימן בחתיכת הדג, כדי לבחון האם הוא אכן יגיע אליו. בסעודת שבת נפלה חתיכת הדג בחלקו של אחד מהחסידים שישב סמוך לרבי יעקב יצחק. לפתע תקפתו קדחת, ולא יכול היה לאכול את הדג ומסרו לרבי יעקב יצחק שישב לידו. עריכה - תבנית - שיחה
71 כשפרצה שריפה באחת העיירות החסידיות וביתו של החסיד ר' שמואל מונקס עלה באש, החל לרקוד "שלא עשני גוי". חסידים שחשבו שיצא מדעתו שאלוהו לסיבת הריקוד. ענה להם ר' שמואל: "אם הייתי גוי, היה נשרף האלוקים יחד עם הבית, אך היות ויהודי אני - עדיין הנני מאמין באלוקים". עריכה - תבנית - שיחה
72 הפוסקים חלוקים האם יש להוסיף בסיום ברכת 'מעין שלוש' את המילים "ועל הכלכלה" או לא. כאשר רבי לוי יצחק מברדיטשוב היה מברך ברכה 'מעין שלוש', היה אומר "ועל הכלכלה - המחותן לא אומר". בצורה הזו יצא ידי חובת שתי הדעות. לדעה שיש לאומרה, הרי אמר "ועל הכלכלה" ולדעה של מחותנו, אדמו"ר הזקן, שאין לומר, נחשב הדבר כאילו אמר בסיום הברכה רק אמירה הלכתית. עריכה - תבנית - שיחה
73 כשבא המגיד ממזריטש לבעל שם טוב בפעם הראשונה, הוא היה חולה וביקש מהבעל שם טוב עצה לרפואתו. אמר לו הבעל שם טוב, כי הוא יכול לבחור בין שני אפשרויות: רפואה על-טבעית ומושלמת, על-ידי שמות קדושים ותפילות או רפואה טבעית אבל חלקית. המגיד בחר באפשרות השניה, כיוון שלא רצה להטריח את קונו. לעת זקנותו, כאשר נחלש המגיד, הוא התחרט על שלא בחר באפשרות הראשונה. עריכה - תבנית - שיחה
74 כשרבי שמלקא מניקלשבורג ורבי פנחס הורביץ באו בפעם הראשונה אל המגיד ממזריטש, הם ביקשו ממנו שיאמר להם דברי תורה בנגלה. הורה להם המגיד שישאלו אותו שאלה והוא ישיב להם. הם שאלוהו והוא השיב להם. הם הקשו על תשובתו והיה נראה שלא ניתן לתרץ את קושייתם, אך להפתעתם שב ותירץ על כך המגיד. הדבר חזר על עצמו תשעה פעמים עד שנחה דעתם. עריכה - תבנית - שיחה
75 אדמו"ר הזקן ביקר פעם בבית כנסת של מתנגדים ושמע אותם מדברים על כך שהחסידים אינם עוסקים בתורת הנגלה. הוא נעמד על הבימה ודרש בתורת הנגלה. כשראו שהוא יודע ללמוד שמע אותם מדברים שאמנם הוא, אדמו"ר הזקן, יודע ללמוד, אבל הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, לא ידע ללמוד. כששמע זאת הוא התחיל לומר דברי תורה במשך שש שעות, עד שטובי הלמדנים בעיר לא הצליחו לרדת לעומקם של חידושיו. כשסיים ושמע את למדני העיר אומרים כי דברי תורה אלו הם כתורתם של אביי ורבא, נענה: דרך לימודו של הבעל שם טוב, היה כאביי דווקא, ולא כרבא. עריכה - תבנית - שיחה
76 כאשר המגיד ממזריטש, רצה לחזור לביתו לאחר תקופה ממושכת בה שעה אצל הבעל שם טוב, לא הניחו הבעל שם טוב, באמרו שמוחו שלו הוא כמעיין הנובע, המתגבר ככל ששואבים ממנו יותר, ולכן נוכחותו של המגיד בבית מדרשו גורמת למעיינות החסידות להתגבר. עריכה - תבנית - שיחה
77 כאשר ביקר הבעל שם טוב בבית ידידו, רבי מאיר מפרמישלאן, היה בנו אהרון אריה ילד קטן. שאלו אותו הבעל שם טוב: מי אני? השיב הילד: רבי יצחק לוריא. נענה הבעל שם טוב שאכן שורש נשמתו היא מהאריז"ל. עריכה - תבנית - שיחה
78 כשהבעל שם טוב היה רואה כלי כלשהו, היה רואה בו גם את מחשבותיו של יוצר הכלי. כששמע זאת רבי אלימלך מליז'נסק, הביע את התפעלותו על כוחו הגדול של הבעל שם טוב. עריכה - תבנית - שיחה
79 הבעל שם טוב התבטא פעם לפני תלמידו: אוהב אני את היהודי הקל שבקלים והפחות שבפחותים, יותר מאשר אוהב אתה את בנך יחידך. עריכה - תבנית - שיחה
80 אדמו"ר הצמח צדק סיפר שסבו אדמו"ר הזקן אמר, שהמגיד ממזריטש יכול היה להביא תינוק בן יום ליראה עילאה והבעל שם טוב היה יכול לעורר את היראה עילאה אפילו בדומם. עריכה - תבנית - שיחה
81 כאשר נפטרה אשתו של הבעל שם טוב אמר למשפחתו שעד עתה יכול היה לעלות בסערה השמימה כמו אליהו הנביא. עכשיו כשנפטרה חשוב הוא כ"פלג גופא" (חצי גוף), ונלקחה ממנו מדריגה זו. עריכה - תבנית - שיחה
82 כשאדמו"ר הזקן ישב במאסר על שהפיץ את תורת החסידות, ביקרו אותו המגיד ממזריטש והבעל שם טוב, שבאו מעולם העליון. ביקשם אדמו"ר הזקן שיעזרו לו להשתחרר מבית הכלא, שהרי אינו אומר דבר משל עצמו וכל תורתו היא מפי רבותיו המגיד והבעש"ט. ביקש ממנו הבעל שם טוב שיאמר את אחד ממאמריו והוא אמר את מאמר "מראיהם ומעשיהם" (שנדפס לאחר מכן בספר תורה אור). אמר הבעל שם טוב למגיד: נכון הדבר, אומר הוא את תורתך, כפי שקיבלת ממני, אות באות, ובירך אותו הבעל שם טוב. עריכה - תבנית - שיחה
83 רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב היה בעל מנגן אצל הבעל שם טוב והוא חיבר את "ניגון התעוררות רחמים רבים". לפני פטירתו של הבעש"ט, ביקש מתלמידיו לשיר ניגון זה ובסופו הבטיח שכל מי שישיר את הניגון ברגש של התעוררות תשובה בכל עת, הוא יצטרף לשירה יחד עימו ויעורר עליו רחמים רבים לפני הקדוש ברוך הוא. עריכה - תבנית - שיחה
84 כשהגיעו ראשוני היהודים לגור בפולין, אמרו ש'פולין' הוא מלשון 'פה-לין'. בכך ביטאו את האמונה שפולין היא מקום לינה זמני והם עתידים לשוב לארץ הקודש. הרבי אמר על כך, שזוהי גם הסיבה הפנימית לכך שהפולנים קראו למדינתם בשם זה. למרות שהפולנים, לא חשבו על כך במודע, בכל זאת, המזל הרוחני שלהם חש בכך והוביל שבסופו של דבר יבחרו בשם זה. עריכה - תבנית - שיחה
85 ביום כיפור אחד, התאמצו מאוד בתפילתם הבעל שם טוב ותלמידיו כדי לבטל גזירה שהייתה בשמים. במהלך התפילה נכנס לבית הכנסת יהודי פשוט שהתעורר משכורנו וכשראה את התפילות הרמות, התחיל לצעוק לקב"ה מעומק ליבו ותפילתו ביטלה את הגזירה. לאחר יום הכיפורים קנה לו הבעל שם טוב מלבושים חדשים כאות הכרת הטוב. עריכה - תבנית - שיחה
86 לאדמו"ר הזקן נולדו, במשך ארבע עשרה שנות נישואין, רק בנות. הוא נסע לרבו, המגיד ממזריטש, להתברך בבן זכר. כשהגיע אמר לו המגיד: כתוב "במה יזכה נער את אורחו". במה זוכים לנער? - "את אורחו", על ידי קיום מצוות הכנסת אורחים זוכים שייוולד בן זכר. בעקבות כך החל אדמו"ר הזקן להכניס לביתו הרבה אורחים וכעבור שנה נולד לו בנו, אדמו"ר האמצעי. עריכה - תבנית - שיחה
87 כאשר נסע רבי אברהם גרשון מקיטוב לארץ ישראל אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם האור החיים וימסור לו דרישת שלום משמו ושראה אותו בהיכל משיח, על כסא המשיח מעיין בספר "אור החיים". כשבא רבי גרשון לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד. כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?! עריכה - תבנית - שיחה
88 הבעל שם טוב שלח את גיסו, רבי גרשון מקיטוב, לארץ ישראל כדי שיתראה עם רבי חיים בן עטר (ה"אור החיים"). בפגישתם שאל רבי גרשון את רבי חיים: "מדוע אתה לומד עם אנשים בעלי נשמות נמוכות כל כך? השיב לו ה"אור החיים": "כך היא דרכי, להוציא יקר מזולל". עריכה - תבנית - שיחה
89 כאשר נמלט אדמו"ר הזקן מפני נפוליאון ועזב את העיר לאדי, הוא ציווה לבני ביתו לקחת עימם את כל החפצים. לאחר מכן שרפו את הבית עם כל אשר בו. כאשר הגיע נפוליאון למקום, ומצא את הבית בוער, הוא הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא לו חפץ ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הוא לא מצא דבר. עריכה - תבנית - שיחה
90 בהתוועדות הראשונה של אדמו"ר הריי"צ, לאחר שהרבי הגיע לאמריקה, ביקש אדמו"ר הריי"צ שינגנו את ניגון התעוררות רחמים רבים של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הקהל לא הכיר את הניגון והרבי התחיל את הניגון ולימד אותו לקהל. עריכה - תבנית - שיחה
91 כאשר הביאו את אדמו"ר הזקן למאסר במבצר הפטרופובלבסקי היה זה לפני עלות השחר. אדמו"ר הזקן הוציא את טליתו ובדק את ציציותיה עבור תפילת שחרית ומיד נפל פחד על כל הפקידים שנכחו שם.


עריכה - תבנית - שיחה
92 בערב ראש חודש סיוון שנת תק"נ מלאו לאדמו"ר הצמח צדק שמונה חודשים. סבו, אדמו"ר הזקן, ביקש מבתו, מרת דבורה לאה, שתביא אליו את בנה, על מנת לברכו. מאז נהפך הדבר לשגרה ובכל ערב ראש חודש סיוון, היה הצמח צדק מתברך מסבו, אדמו"ר הזקן.


עריכה - תבנית - שיחה
93 לאדמו"ר המהר"ש היו ניגונים קבועים לכל אחת מסעודות השבת. כמו כן, היה לו ניגון מיוחד לשעת לבישת בגדי השבת וניגון מיוחד לשעת פשיטתם במוצאי שבת.


עריכה - תבנית - שיחה
94 אדמו"ר הריי"ץ הביא פעם לאביו, אדמו"ר הרש"ב, ספר סיפורים שנרשם על ידי אחד מבני בית הרב. אדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מהספר ואמר: אני מייקר זאת יותר מאשר לו היית מביא לי כתב יד קודש של רבי.


עריכה - תבנית - שיחה
95 את הספר "אמרי בינה" (אחד הספרים העמוקים ביותר בתורת החסידות) כתב אדמו"ר האמצעי עבור החסיד ר' יקותיאל ליעפלי, שהיה נחשב לפשוט בידיעת הנגלה שבתורה. אדמו"ר הרש"ב התבטא על ר' יקותיאל כי הוא "מופת חי" על הנאמר "יגעת ומצאת". עריכה - תבנית - שיחה
96 החסיד הרב אייזיק מהומיל נפטר ביום כ"ו אייר תרי"ז. בשנת תרנ"ז, ארבעים שנה לאחר פטירתו, הוצרכו להעבירו ממקום קבורתו, וכשפתחו תלמידיו את הקבר לאחר תענית וטבילה מצאו את גופו שלם. עריכה - תבנית - שיחה
97 הרב רפאל נחמן כהן, שהיה בן בית אצל אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שבכל פעם שהגישו לפני אדמו"ר הרש"ב ראש של דג בסעודה, אכל קודם את עין הדג ורק לאחר מכן אכל את שאר הדג. עריכה - תבנית - שיחה
98 באמצע שנות המ"מים, ישב פעם הרבי לבדו בסוכתו הפרטית, שנבנתה בסמוך לחדרו. הבחורים, שעמדו מבחוץ, שמעו את הרבי מנגן בלחש את הניגון (בשפה אנגלית) ווי ואנט משיח נאו (We want Moshiach now - אנו רוצים משיח עכשיו), אותו הרבה הרבי לנגן באותם שנים כביטוי לתביעת עם ישראל לגאולה שלימה על ידי מלך המשיח תיכף ומיד. עריכה - תבנית - שיחה
99 הרב ליפא ברענען שאל את הרבי ביחידות מה הוא יכול לענות לטענות חבריו שכאשר הוא לא אומר תחנון במועדים חסידיים וכדומה, כשהוא עובר בכך על איסור 'לא תתגודדו', והרבי השיב לו שהרי ההלכה אומרת שכולם הולכים אחרי בעל השמחה, כמו חתן, ולא להיפך... עריכה - תבנית - שיחה
100 ר' דוד מטולנא היה נוסע ליריד כי הרבה מחסידיו היו סוחרים שם. פעם ישב באכסניה וגבו אל החלון, ופתאום שאל מי האברך שעבר כעת בחוץ? אמרו לו שזהו בנו של הרבי הצמח צדק - הרבי מהר"ש. אמר ר' דוד מטולנא: "אני מקנא בממלא מקום שלו (כלומר, מקנא בצמח צדק שזהו הממלא מקום שלו). אמרו לו חסידיו: הוא הרי סוחר?! אמר ר' דוד שוב: "אני מקנא בממלא מקום שלו" עריכה - תבנית - שיחה