חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 3

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שירת הלוים - מה מקורה?[עריכה]

על פי דבריו של אדמו"ר הזקן בכמה מקומות, שורש נשמתם של בני לוי שהוא מגבורה, גורם לכך שדרך עבודתם היא להתקרב להקב"ה בכלות הנפש על ידי שירי געגועים.

בליקוטי אמרים - פרק נ' כותב אדמו"ר הזקן כי עבודת הלוים שהיא "אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה", היא שעל ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו:

י.png יש עוד בחינת אהבה העולה על כולנה כמעלת הזהב על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה, דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא, דכולא קמיה כלא ממש חשיב, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו, ולאסתכלא ביקרא דמלכא כרשפי אש שלהבת עזה העולה למעלה, וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן, והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שבנפש האלהית, ומזה באה לידי צמאון וכמו שכתוב צמאה לך נפשי, ואחר כך לבחינת חולת אהבה, ואחר כך באה לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב גם כלתה נפשי. והנה מכאן יצא שורש הלוים למטה, [ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב האר"י ז"ל על פסוק "והכהנים הלוים", שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד], ועבודת הלוים היתה להרים קול רינה ותודה בשירה וזמרה בניגון ונעימה בבחינת רצוא ושוב, שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק כדאיתא בגמ' [פ"ב דחגיגה][1] י.png
.

בתורה אור[2] מסייג אדמו"ר הזקן את הדברים, ונראה מדבריו כי עבודה זו שהיא "אהבה כרשפי אש", באה מתוך התבוננות דווקא לשאר אנשים העובדים את ה' בבחינת "מקיף", אבל הלוים עצמם עובדים את ה' בצורה נעלה יותר של "ממלא", ולכן דרך עבודתם היא "התפעלות הנפש מצד עצמה, ולא מצד השגה להוליד מבינתו", היינו למטה מטעם ודעת.

י.png אבל עבודת הלוים מדה אחרת היתה בם, היא ממטה למעלה, דכתיב "ועבד הלוי הוא", שבחי' עבודתו היא בבחינה עלמא דאתכסייא שלא יהיה בחי' ומדרגת עלמא דאתגלייא נראה לבחינת ומדרגה כלל, ולא יהיה תופס מקום כלל, כמו שכתוב אתה הוא הוי' לבדך וגו', שאינו בגדר עלמין כלל לא בגדר ממלא ולא בגדר סובב ולזה היתה עבודתם בשירה וזמרה בניגון. כי ענין הנגון הוא שאין בו רק התפעלות הנפש מפני גילוי התנועות ולא מפני שיש בתנועות ההם מצד עצמם שום שכל והתחדשות אלא מפני גילוי התנועה מתעורר גילוי הלב. ולכן אפילו בניגון ישן יש התעוררות והתפעלות, מפני גילוי התנועה שבה, כך הוא ענין עבודת הלוי בשירה, להיות בחינת התפעלות הנפש מצד עצמה, ולא מצד השגה להוליד מבינתו כו', מאחר שעבודתו בבחינות הוא בחינת אתה הוא ה' לבדך וגו' דלית מחשבה תפיסא ביה כלל, אלא התפעלות רעותא דלבא, שיהיה נוגע עד הנפש נקודת הלב ולא להיות בחינת מקיף לבד י.png

עם זאת, בדברי אדמו"ר האמצעי[3] נראה כי גם שיר הלוים הוא על ידי התבוננות בגדלות ה': "וכמו שיר הלוים בבהמ"ק בשמחה ע"י ההשגה אלקי', לפי ערך מעלת ההשגה כך תגדל ההתפעלות בשמחה וענג אלקי, (דעיקר התגלות ע"י בבינה, ונק' ענג שבשכל המושג שבא במורגש, וכל שישיג יותר בכי טוב כנשמות נהנין מזיו השכינה ע"י בחי' בינה, יותר ירגיש העונג (בל"א דער קוועל אין שכל), וכמו כן מוליד בהתפעלות הלב שמחה וענג, והוא השיר והניגון שנעשה בלב, רק על פי אופן העונג שבשכל דוקא כשיר הלוים כו' והיינו בינה לבא שהלב מבין ומתפעל גם כן בענג ושמחה כו')".

אודה למי שיוכל ליישב את העניין, א גוט מועד. שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"ז בתשרי ה'תשע"ג, למניינם 17:05, 3 באוקטובר 2012 (IST)

התוועדות חסידית - חול המועד פסח ה'תשע"ג - "בביאת משיח"[עריכה]

אין היתר לקרוא/לכתוב/להגיב מאומה בדף זה לפני שכותבים/עורכים נתח נכבד בחב"דפדיה. והעובר על אזהרה זו, הרי הוא "נהנה מאגודתינו שלא כדין", ופורץ גדר ינשכנו נח"ש.

על אף שאצל חסידים אין משחקי כבוד מדומה, הרי שאני רואה לעצמי כבוד אמיתי לפתוח מחדש את ההתוועדות מעל דפי חב"דפדיה, ואפתח בווארט חמוד שנאמר אתמול בעת אמירת ההגדה בביתו של מלך המשיח (וואטר חסידי ידוע, אבל הוא מתאים במיוחד בתזמון בו אנו נמצאים):

בעת אמירת ההגדה, כאשר מגיעים לפסקה 'והיא שעמדה' נוהגים להגביה הכוס. וביארו החסידים, שהסיבה הפנימית לכך היא מפני שבכל הגלויות והצרות שעברו היהודים במשך הדורות, הרי שהדבר היחיד שהחסיק אותם היתה כוס הלחיים, והיא זו שעמדה לאבותינו ולנו.

ואגב גררא, בחודשי החורף של שנת תשי"ד מספר תמימים מהישיבה המרכזית ב770 ביצעו מעשה קונדס נגד הממשלה האמריקאית, והרבי נזף בהם קשות, ואף הורה להם דרך תיקון (במכתב שנדפס באגרות קודש, בהמשטת השם). אחרי שהבחורים התחמקו, כתב להם הרבי מכתב נוסף, ובלילה השני של פסח, לאחר סיום עריכת הסדר, ירד הרבי מהדירה של הרבי הריי"צ בקומה השניה של בנין 770, אל חדרו בקומה הראשונה, אך החדר היה נעול. מש'לא הצליח' הרבי לפתוח, הסתובב הרבי לקהל החסידים שהתקהלו מאחוריו, ופתח בשיחה מעניני דיומא, כשבסופה הרבי 'ביאר' לאותם בחורים (שנכחו במקום) שהם צריכים לעשות את המוטל עליהם. במהלך כל השיחה הרבי החזיק בידית הדלת, ובסיומה של השיחה, הדלת נפתחה... - מלבד השמות, ניתן לראות את הכל מודפס בספרים. מומלץ ביותר! • זוננשיין - תמיד בשמחה • י"ז בניסן ה'תשע"ג • 09:22, 28 במרץ 2013 (IST)

מעניין מאוד. שמעתי עשרות פעמים את הסיפור על ליל הסדר תשי"ד מאת אחד מאלו ששמם הושמט (...) ואף פעם לא ידעתי שהיה שם משהו בקשר להנ"ל.
ועוד בקשר לתיקון שלהם: חלק מהתיקון היה ללמוד מסכת בעל פה. כשהתקרב סוף הזמן והם לא ממש התחילו, הם נלחצו והתחילו ללמוד בלילות. פעם הרבי תפס אותם לומדים באמצע הלילה ושלח אותם למיטה...--יוסי ג - שיחה 12:07, 28 במרץ 2013 (IST)
שמעתי הנ"ל מאת יי"ק ששמע מאותו אחד בעצמו (אם אני מנחש נכון, ואין שום סיבה שלא, שהרי לא ביקרת בשנים האחרונות בטורנטו...). • זוננשיין - תמיד בשמחה • י"ז בניסן ה'תשע"ג • 16:58, 28 במרץ 2013 (IST)
לא אמרתי שזה לא נכון, אלא שלא שמעתי ולכן זה מעניין אותי. וכדברי המשפיע המדובר: "אם זה הגיוני - למה לא, ואם זה לא הגיוני - לא נורא"...--יוסי ג - שיחה 13:48, 29 במרץ 2013 (IDT)

תמונות של הרבי בביתו[עריכה]

בקשר לתמונה המופיעה בערך פרזידנט 1304, התמונה היחידה של הרבי הנמצאת בבית, שמעתי מר' מרדכי ברון שי' שהוא העניק לרבי (אולי לרבנית?) במתנה את יצירתו המוכרת - שעון שברקעו תמונת 770. השעון יצא על ידו בשתי מהדורות, אחת עם תמונת הרבי יוצא מ-770 ואחת בלי.

הוא התלבט רבות איזו מהדורה לתת. בסוף הוא התבייש ונתן את המהדורה בלי תמונת הרבי ולאחר מכן התחרט על כך קשות.

לאחר שנים סיפר לו אחד המשב"קים שהתמונה עדיין תלויה ב(חדר השינה?) בית הרבי.--יוסי ג - שיחה 21:42, 1 באפריל 2013 (IDT)

תמסור לו בשמי שאין לו מה להתחרט. בלי לדעת דעת עליון, אני מוכן להעיד עדות אמת למפרע שאם הוא היה נותן לרבי את השעון עם התמונה הרבי היה מקבל את המתנה בחיוך רחב, אבל זה לא היה מגיע עד לבית של הרבי... • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 06:44, 3 באפריל 2013 (IDT)
ואגב, ידוע הסיפור הלא מבוסס אודות אותו שרברב שהגיע לבית של הרבי ושאל את הרבנים למה דוקא כאן אין את התמונה של הראביי. • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 06:44, 3 באפריל 2013 (IDT)

שהחיינו[עריכה]

שמערל מאטוסוב טוען שכיון שהרבי אומר שהסעודת משיח עם ארבע כוסות היתה בגלל דברי הרבנית חיה מושקא, לכן היא קשורה במיוחד למשיח. והיא הגורמת... נכתב ע"י כתית למאור ששכח לחתום את שמו.

אפשר להרחיב? לא זכורים לי דברי הרבנית חיה מושקא בהקשר הזה. • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 14:45, 3 באפריל 2013 (IDT)
בליל שביעי של פסח תרס"ו סיפר הרבי נ"ע שאחרי הדלקת נרות הוא עבר ליד חדר הספרי' ושם הי' ויכוח בין הרבנית חי' מושקא לאחותה הגדולה האם שביעי של פסח הוא חג כמו כל החגים או שלא, האחות אמר שהוא כמו כולם והרבנית חי' מושקא אמרה שלא, כיון שלא אומרים שהחיינו.--מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל - שיחה 15:44, 3 באפריל 2013 (IDT)

זה ידוע לי בודאי, אבל לא זכיתי להבין איך זה מתקשר לארבע כוסות אותם שותים באחרון של פסח, ומה הקשר של כהנ"ל לברכת שהחיינו? • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ג • 15:48, 3 באפריל 2013 (IDT)

באותו רגע מספר הרבי נ"ע הוא נזכר במה שקרה בליל שביעי של פסח תרכ"ה, אז זה הי' אחר הסתלקות הרבנית חי' מושקא, והמהר"ש הגיע עם משפחתו לסעוד את הצ"צ, ואז המהר"ש סיפר לצ"צ שהי' בסעודה בביתם דיון למה חוגגים את שש"פ, והרזא לא ידע ודבורה לאה אמרה שבגלל ששמרו שבע ימים מחמץ מגיע עוד יו"ט. וענה הצ"צ שהוא תי' טוב ע"פ שכל, אבל האדה"ז אמר שזה בגלל שימים ראשונים הם כנגד גאולת מצריים והאחרונים הם כנגד הגאולה העתידה - משיח, ולכן לא אומרים שהחיינו, כיון שעדיין לא בא משיח.--מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל - לאמיר פארבריינגען א ביסל 21:26, 3 באפריל 2013 (IDT)
תנוח דעתך שהנחת את דעתי. • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ג • 03:59, 7 באפריל 2013 (IDT)
אד"ש אומר בשיחה שמה שגרם לרבי נ"ע להיזכר בזה הי' הדיבור של הרבנית חי' מושקא.

עכ"פ (כעת לדרשה של שמר'ל), מכיון שהיא גרמה להיזכר זה מראה שיש לה שייכות מיחודת לדבר. ולהוסיף שבסיום השיחה לכ"ב שבט באחת השנים הרבי סיים: שנתראה עם כל הרביים האדה"ז האמצעי .. (ואמר כולם) והרייצ והרבניץ חי' מושקא, ואז נאמר שהחיינו על הגאולה. וזהו אותו שהחיינו של אחש"פ שהיא דיברה עליו שבקרוב נעשהו אכיה"ר.מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל - לאמיר פארבריינגען א ביסל 22:10, 6 באפריל 2013 (IDT)

התועדות[עריכה]

שמעתי ווארט יפה על מעלת התועדות, כתוב במשנה לשני דברים מבטלים לימוד תורה הכנסת כלה והוצאת המת, חסידים היו מסבירים שהוצאת המת זה התועדות חסידית שמוציאים את הקרירות והעמלק ומחיים את הנשמה.--יחי המלך!, חצקל - שיחה 21:52, 6 באפריל 2013 (IDT)

כשאני רואה את החתימה שלך, אני לא יכול להתאפק מלספר זכרון ימי קדם: בשנות ילדותי היה מלמד בתלמוד תורה במגדל העמק, שהיה חותם בתחתית הדף קשר שלו "יחי המלך, מוישל'ה זוכמיר" (שם בדוי), ובמוצאי אחת השבתות, כשביקשתי מאבא שלי שיכתוב חזרה למורה פתק כל שהוא, הוא לקח את הדף קשר, וכתב למלמד מכתב ארוך ונרגש על עצם זה שהוא מצמיד את שמו הפרטי להכרזה המלכותית, ועלול לגרום לאנשים להתבלבל בקריאה... • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ג • 03:55, 7 באפריל 2013 (IDT)
אותו סיפור בדיוק היה יכול לקרות אם אותו מלמד היה רושם את שמו הפרטי ואחר כך תמיד בשמחה...יחי המלך!, חצקל - שיחה 09:11, 7 באפריל 2013 (IDT)
עקרונית אתה צודק, רק שב'תמיד בשמחה' אין את הבעיה של 'ודאשתמש בתגא' עליה קראנו בשבת האחרונה. אגב, נהוג בדפי השיחה להוסיף כניסת פיסקה על ידי נקודותיים, כדי שיהיה יותר קל לעקוב מי ענה על מה כמה ולמה. בהצלחה ושבוע טוב. אגב, אתה חוזר היום לישיבה? יש לך גישה בישיבה? או שאני בכלל אפילו לא מתחיל לנחש מי אתה... (תרגיש חופשי לא לענות כלל וכלל). • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ג • 13:40, 7 באפריל 2013 (IDT)

ההתוועדות המרכזית - כ"ח ניסן[עריכה]

לע"נ הרה"ח הרה"ת, מקושר בלב ונפש לאבינו רוענו - הוד כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, המשפיע אהוב נפשנו, הרב יצחק בן חיים ע"ה שפרינגער.

ביום רביעי האחרון לחיותו בעלמא דין, אמר ל'משמש בקודש', הת' יעקב גרינברג, שברצונו להתוועד בכ"ח ניסן. ומכיוון שדברי צדיק לא יפלו ריקם, מוכרח הדבר שברגע זה הוא יושב ומתוועד עם תלמידי התמימים. אץ רץ אני להתוועדות קודש, וכשאחזור - נספר את אשר קרה.

לתמימים הלומדים ב-770 יש אין ספור סיפורים על המשפיע האהוב, ובוודאי שיעלו מקצת הפנינים אודותו כאן - ובעז"ה יכנס כל זה בספר היוצא לאור על ידי קבוצה ע"ג - איצ'ה - אתה מלך!.

פנינים אחרונים[עריכה]

  • ר' נחום מרקוביץ, הדואג לתמימים במהלך ימות השנה, נהג להתבטאות בשנה האחרונה, שאם נשאר עוד מישהו מזקני החסידים זה 'אני ואיצ'ה'. היום בבוקר הוא נכנס ל-770 אדום ואמר: 'גם הוא הלך. נשארתי רק אני'...

לקבור את המוות[עריכה]

בעת ההלוי' היו שרצו לשפוך מעט 'משקה' אל תוך הקבר הטרי, כפי שעשו אצל פנייע אלטהויז. כוח נעלם עצר בעדם. ‏‏נכתב ע"י שנוזל ששכח לחתום את שמו. ושמא לא היה זה בטעות כלל וכלל... • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ג • 04:09, 8 באפריל 2013 (IDT) .

מעט סיפורים אודותיו[עריכה]

לאחר שיכתבו פה, אשלב אותם בעז"ה בערך

לפני כשעה הסתיימה התוועדות לתלמידי הקבוצה בגעצל'ס שול, יחד עם הרב גאלאמב. כפשוט, רוב ההתוועדות נסבה אודות ר' איצ'ה. הרב גאלאמב, שמכירו כבר שנים ארוכות גם כמשפיע בישיבה ועוד קודם לכן, סיפר עליו סיפורים נפלאים, נביא אחדים מהם.

בעל מופת[עריכה]

הרב אייזיק שווי זוננשיין, חומר לערך עליו.. נפטר מהמחלה רח"ל. כמה שנים קודם לכן, חלה בפעם הראשונה במחלה וב"ה יצא ממנו, והסיפור שהיה, כך: הרב שווי כתב לרבי אודות המחלה שהתגלתה בגופו, והרבי כתב לו פתק 'ימנה משפיע' (זה היה עוד קודם ההוראה של 'עשה לך רב'). הרב שווי לא ממש הבין מה הקשר בין ההוראה לבין הבעיה, אך כחסיד לא שאל שאלות, והלך לר' איצ'ה ומינה אותו כמשפיע. לאחר המינוי וההסכמה מצד איצ'ה עבר הרב שווי לשלב הבא והעיקרי. הוא סיפר לאיצ'ה שהתגלתה אצלו המחלה, והרבי כתב לו למנות משפיע. אם כן, הוא מגיע אליו בקשר להנ"ל. איצ'ה מיד הגיב, (ומי שהספיק להכיר - יכול לדמיין), "אם ככה, זה לא כלום. הכול בסדר וזה שום דבר"... כפשוט, המחלה נעלמה כלא הייתה.

פולמוס - מה היה בסיפור[עריכה]

אצלנו מסופר אחרת. היתה מחלוקת על הנהגת הקהילה, ואחרי שהרבי צידד בעמדתו של שווי, חודוקב (שהיה מחותן עם הצד השני במחלוקת) לא 'קיבל' את ה'פסק'. תקופה קצרה לאחר מכן הוא חלה במחלה, והרבי הורה לו לשאול את המשפיע. זה היה בהחלט אחרי השיחה בחול המועד סוכות תשמ"ז (בה הרבי נזף קשות בחודוקוב קבל עם ועולם), ובודאי אחרי ההוראה למנות רב, בתשמ"ו. המשפיע הראשון לא הסכים לפסוק בענין של חיים ומוות, ואז הוא החליף משפיע, עשה כהוראתו, ודלא כבפנים - נפטר בעקבות קיום ההוראה... (משתמש:זוננשיין).

את הסיפור, על פרטיו הראשונים, סיפר הרב גאלאמב בהתוועדות אתמול. היה ניכר שהוא מכיר את הסיפור היטב עם כל הפרטים שבו. מניין המקור שלך לסיפור (לפי גירסתך?). בכל מקרה, אפשר לתווך. כאן במחלה ראשונה, כאן במחלה שניה. וגם, אפשר פשוט לשאול את הרב גאלאמב אם הוא מכיר את הגרסא השניה. (משתמש:שנוזל).

הרבי מסדר קידושין[עריכה]

כשאיצ'ה נהיה חתן הוא נכנס ליחידות, וביקש מהרבי להיות המסדר קידושין. אני לא זוכר מה בדיוק הרב'ה אמר[4][5][6], אבל משהו שהוא כבר לא מסדר קידושין. איצ'ה יצא מהיחידות, ומיד הודיע למשפחה שאין חתונה. המשפחה מאוד נבהלה, וכתבו לרב'ה, והרב'ה הסכים להיות המסדר קידושין. תמים שליח באיזשהו מקום שמע על הסיפור, וכשנהיה חתן ונכנס ליחידות וקיבל תשובה זהה, ניסה לעשות את אותו התרגיל, אך לא הצליח...

לא יודע איך זה משתלב בדיוק, אבל בהתוועדויות איצ'ה היה אוהב לספר שהרב'ה היה מסדר קידושין רק בחופה שההורים מגדלים זקן והאשה עם פאה. השווער של איצ'ה היה בלי חתימת זקן, ואיצ'ה הודיע שאם כך השידוך מבוטל. האב נבהל מאוד ואחרי שהבטיח שיגדל זקן הרב'ה הסכים להיות המסדר קידושין.

השליחות בבולטימור[עריכה]

(מפי השמועה)

הייתה תקופה שאיצ'ה היה שליח בבולטימור ועשה שם הרבה בעלי תשובה. אך היה חי בדחקות גדולה, ולא התלונן לאף אחד. חסידים שראו את המצב, שהגיע לרעב של ממש כתבו לרב'ה, והרב'ה הורה לו לעבור לקראון הייטס להיות משפיע ומשגיח בישיבה.)

בחורים ממרכז שליחות עברו פעם בבולטימור ועצרו אצל איצ'ה לנוח. איצ'ה האכיל אותם מהמעט שהיה בבית, ונתן להם חדר לישון. הבחורים התפלאו מאוד שהמיטות די יפות, מסודרות וכו'. בלילה אחד הבחורים קם לצרכיו, וראה את איצ'ה ואשתו ישנים בסלון...

בישיבה[עריכה]

הייתה תקופה בישיבה שלא שולמו משכורת חודשים רבים, וחלק גדול מהרבנים החליטו שהם עוזבים את המשרה. הרב גאלאמב לא ידע מה לעשות, כיון שמצד אחד אי אפשר לעזוב ומצד שני הגיעו מים עד נפש, שאל את איצ'ה מה הוא הולך לעשות. איצ'ה אמר לו שגם אם יתנו לו מליון דולר במקום אחר, הוא לא יעזוב את הישיבה, כי לא יהיה אף אחד שיבוא להשלים את מקומו.

אחרי ג' תמוז[עריכה]

כמפורסם, איצ'ה היה משיחיסט לא קטן, ואפשר לומר מוקצן גדול. אחרי ג' תמוז איצ'ה פרסם בעיתונים מודעות גדולות ש"יעקב אבינו לא מת". באחד הפעמים שהלך בקינגסטון (עם הרב גאלאמב) עבר לידו משה קוטלרסקי והחל לצעוק עליו שהוא עושה חילול השם, ושיפסיק עם זה. איצ'ה סימן לעברו תנועת ביטול והמשיך הלאה. כמפורסם, באותה תקופה איצ'ה הוטרד רבות מגורמים שונים ואף קיבל איומים.

כחלק מהפרסום, באחד הפעמים פרסם באוטובוסים בוושינגטון מודעות כנ"ל, ושם טוב התקשר אליו לצעוק שהוא עושה חילול השם ומרחיק יהודים מליובאוויטש. לא זוכר מה איצ'ה ענה לו, אבל זה היה משהו טוב...

על המודעות בעיתונים וכו', אפשר להרחיב רבות, ובכלל על משיחיותו המוקצנת, אך נגמרו לי האותיות.

בורח מחילול שבת קודש[עריכה]

איצ'ה סיפר בעצמו לדוד עזרן שבא' מהלידות של אשתו, הוא הגיע לבית הרפואה בעיצומו של יום השבת קודש, והרופאים רצו להכריח אותו לחתום על המסמכים הקשורים לאשפוז. אחרי שהוא נכשל בנסיונו להסביר להם את מהותו של יום השבת והאיסור המוטל עליו בכתיבה וחתימה, הוא שאל את הרופאים איפה אשתו, והלך אחריהם לכיוון החדר בו אושפזה, בדרך, כשהם הולכים בראש והוא נשרך אחריהם, ברגע של היסח הדעת מצידם הוא עשה 'אחורה פנה קדימה ברח' ונעלם משטח בית הרפואה... • זוננשיין - תמיד בשמחה • ב' באייר ה'תשע"ג • 09:09, 12 באפריל 2013 (IDT)

לא לשכוח את ה'יחי'[עריכה]

אמר לא' החתנים האחרונים שקיבלו ממנו את מכתב הרבי לחתונה - "לא לשכוח לגבי ה'יחי' בחופה". כשאחד החתנים חילק השבוע דפים לחתנים במקומו, נענו מספר תמימים ואמרו שמה שהרבי כותב על הזמן שקודם לחתונה שהוא זמן 'יקר מכל יקר' - הוא לאו בדוקא על הזמן שבין בואו של החתן בקשרי הנישואין לבין חגיגת הנישואין, אלא כל הזמן שקודם לחתונה, מאז לידתו, הינו זמן 'יקר מכל יקר'! . • זוננשיין - תמיד בשמחה • ב' באייר ה'תשע"ג • 09:09, 12 באפריל 2013 (IDT)

מוסר נפשו על ריקודי יחי![עריכה]

במשך כל השנה האחרונה בה לא חש בטוב והיה מתקשה בהילכה על רגליו, היה מקפיד לעמוד בשעת אמירת ה'יחי', ובמאמץ שעלה לו בבריאות היה רוקד בריקודי ה'יחי' שאחרי התפילות. גם מריקודי חודש אדר לא היה נעדר, והיה יושב על הספסל ומנפנף בדגל, כשהתמימים מקפצים ומרקדים סביבו. • זוננשיין - תמיד בשמחה • ב' באייר ה'תשע"ג • 09:09, 12 באפריל 2013 (IDT)

בזכות שפרינגער נגאלו אבותינו[עריכה]

כעת אמר אחד המשתתפים בסיום הרמב"ם העולמי שהרבי התבטא פעם: "בזכות השפרינגער [=ה'קפיצות', שהקב"ה פסח על בתי בני ישראל] - נגאלו אבותינו". וקותי ראפ העיר במגינה הידועה (ואל תשאלו אותי לכוונתו...): "וזה קשור לשליחות שלו לבולטימור". • זוננשיין - תמיד בשמחה • ו' באייר ה'תשע"ג • 06:27, 16 באפריל 2013 (IDT)

=אין סומכין על הנס[עריכה]

לא זוכר ממי שמעתי משמו: "אין סומכין על הנס, מ'דארף זאגן תהלים"...--יוסי ג - שיחה 00:14, 19 באפריל 2013 (IDT)

דיוק בד"ם כ"ח ניסן[עריכה]

בדבר מלכות כ"ח ניסן מונה הרבי את מעלות הימים וסגולתם וכאשר מגיע לר"ח אומר הרבי "ובנידו"ד שר"ח הוא ב' ימים..." ולכאו' אינו מובן דהרי בפשטות כל השיחה מדברת על "נידו"ד" כ"ח ניסן תנש"א? ולכאו' בזה בא הרבי ללמד אותנו להסתכל על השיחה כעל דבר שנכון בכל זמן ולא רק בר"ח ניסן שהרי ר"ח ניסן הוא תמיד שני ימים אלא כל ר"ח ור"ח צריכים אנו להסתכל עליו מעצמנו כעל יום זכאי בנוגע לגאולה ואותו דבר על כל הימים ערב ר"ח, ז"ך, כ"ח וכו'--מנחם מענדל - שיחה 13:52, 8 באפריל 2013 (IDT)

הערות שוליים

  1. אדמו"ר הזקן כותב אח"כ אודות הבנת הדברים: "ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא טוב ואור הגנוז בנפשו המשכלת כל חד לפום שיעורא דיליה [יש מתפעל כו' ויש מתפעל כו'] אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית שלא להיות עונותיכם מבדילים כו' ח"ו.
  2. פרשת בשלח ד"ה אך עמ' ס"ב ע"ב.
  3. נר מצוה ותורה אור > שער האמונה > עח, א
  4. מסתבר שמה שהרבי אמר שהוא לא יכול לעשות איפה ואיפה, ומכיון שהשווער לא מגדל זקן - הוא לא יכול להשתתף בחתונה. איזו הרגשה רעה זו להמציא סיפורים על הרבי על סמך השערות...
  5. א. בשעת ההתוועדות כשפיספסתי את הדברים חשבתי גם כך, ושאלתי מישהו לידי מה בדיוק הרבי אמר, ואמר דברים דומים. ב. הרב גאלאמב הרחיב לספר על מידת האמת של איצ'ה, ובקשר לכך אמר את הדברים הנ"ל - להראות שהוא היה אמתי, ולכן זה הצליח, ואילו אצל השני לא. ג. ואם האפשרות שלך צודקת, מדוע אצל החסיד השני התרגיל לא הצליח?
  6. לצורך העניין ביררתי את הנושא, ואלו הדברים המדוייקים שהרבי אמר לו: אני יותר לא מסדר קידושין (תוכן). אכן, הרגשה טובה.. (וד"ל)

סודו של הררי[עריכה]

מפורום חב"ד אינפו

במה לעצמו[עריכה]

איתא בחגיגה כב, א: "קודש נמי לא נקבל מינייהו (מעמי הארץ)? הויא ליה איבה. .. ומאן תנא דחייש לאיבה? רבי יוסי היא, דתניא: אמר רבי יוסי: מפני מה הכל נאמנים על טהרת יין ושמן כל ימות השנה (עבור בית המקדש)? כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו, ושורף פרה אדומה לעצמו".

ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, וד"ל. • כבושה בגולה הושענאועידת ליובאוויטש 20:57, 8 ביולי 2013 (UTC)

אבאר במקצת, ישנם כאלו שבכדי למנוע מחלוקות צריך לתת להם במה אצלנו בכדי שלא ילכו ויקימו במה משלהם (ע"ע במאי קא מפלגי). ויש לקשר עם סודו של הררי... • כבושה בגולה הושענאועידת ליובאוויטש 23:50, 8 ביולי 2013 (UTC)
אם לא הייתי מכיר אותך, הייתי חושש מלומר שאתה מתכוון למעשה ל'ביטוש' ששנוזל עושה לך... קריצה.jpg זוננשיין - תמיד בשמחה • ב' באב ה'תשע"ג • 01:45, 9 ביולי 2013 (UTC)
זוננשיין, איך הגעת למסקנה עקומה כזאת? • שנוזעל - שיחה • ב' באב ה'תשע"ג 02:06, 9 ביולי 2013 (UTC)
עניתי שם. סתם נעמדתי לצידו כי אתה תוקף לאחרונה יותר מידי בלי אבחנה, אפשר להעביר ביקורת בצורה נינוחה יותר ומכוונת יותר. • זוננשיין - תמיד בשמחה • ב' באב ה'תשע"ג • 02:17, 9 ביולי 2013 (UTC)

תשנ"ג[עריכה]

נאמר בעזרא ג, י: "ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בוכים בקול גדול; ורבים בתרועה".

היינו, שאלו שחיינו בכל השנים כשאר הם רואים את תשנ"ג זה מציק להם, אבל חבר'ה, זה תחילת בנינו של הבית השלישי, זהו גילויו של משיח, תתעוררו, ותתחילו להריע "יחי המלך לעולם"! • כבושה בגולה הושענאועידת ליובאוויטש 00:03, 10 ביולי 2013 (UTC)

התחלת לקרוא נ"ך על הסדר? - תיזהר שלא תכשל בנפילותיהם של "חסידים הראשונים"... • זוננשיין - תמיד בשמחה • ג' באב ה'תשע"ג • 00:17, 10 ביולי 2013 (UTC)
לא זה נמצא באיזשהו חור בתמורה.. (סיומי מסכתות...) • כבושה בגולה הושענאועידת ליובאוויטש 00:23, 10 ביולי 2013 (UTC)

התוועדות ליל תשעה באב[עריכה]

בחנוכת בית חב"ד באטוורפן לאחרונה[דרוש מקור] השתתף גם ראש הממשלה הבלגי, והוא סיפר (באי אלו שגיאות) את הסיפור הידוע על אותה אישה ששאלה את הרבי מלך המשיח שליט"א כיצד הוא מצליח לעמוד שעות רבות כל כך ולחלק דולרים ליהודים. הרבי ענה לה ש"כשסופרים יהלומים לא מתעייפים". אגב, להעיר שסמל בית חב"ד אנטוורפן הוא יהלום, לכאורה בקשר עם הסיפור הזה.

אחריו עלה לדבר השליח הרב שבתי סלבטיצקי, והוא ביאר את הסיפור כך: "אימתי מי שסופר יהלומים אינו מתעייף? - כאשר מדובר ביהלומים שלו"...--יוסי ג - שיחה 18:43, 15 ביולי 2013 (UTC)

אין פארבריינגען יותר טוב לתשעה באב מאשר התבוננות בנוסח המופלא של ה'קינות'. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

אתה מוזמן בזאת לתת לנו כמה דוגמאות...--יוסי ג - שיחה 19:00, 15 ביולי 2013 (UTC)
סתם קטע קטן. נא לקרוא בנחת, בהטעמה ובכוונה רבה: "תְּרַחֵם צִיּוֹן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ וּתְכוֹנְנֶהָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. תְּמַהֵר יְשׁוּעָה וְתָחִישׁ גְּאֻלָּה וְתָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים רַבִּים: כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם: וְנֶאֱמַר. עוֹד קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת עוֹד תְּפוּצֶנָה עָרַי מִטּוֹב וְנִחַם יְיָ עוֹד אֶת צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלָיִם: וְנֶאֱמַר כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה:"

איפה קראתי את זה?[עריכה]

כדי לא להשאיר את הנייר חלק, אני מוכרח לכתוב כאן סיפור שקראתי לאחרונה (ואני ממש לא זוכר איפה) שהיה חסיד שפגש באדמו"ר קנאי אנטי-ציוני, ואותו אדמו"ר נשא משלו ויאמר: כאשר הבית בוער, לא מצילים חפצים שהאש כבר התחילה לבעור בהם, אלא רק את אלו שהאש עדיין לא חזה בהם. נענה לעומתו החסיד ואמר: כן, אבל זה רק כשמדובר בחפצים, כשהאש תופסת באנשים, אזי מצילים גם אם האש תפסה בהם... • זוננשיין - תמיד בשמחה • ח' באב ה'תשע"ג • 21:34, 15 ביולי 2013 (UTC)

נשמות התועות[עריכה]

אבקשכם לבאר לי, במחילה, סיפור מופלא, שמספר הרבי ריי"צ והרבי שליט"א מביא אותו כמ"פ. והוא אינו מובן לי עוד משחר ילדותי היותר-מוקדמת.

בקצרה תוכנו: עשיר ועגלונו מגיעים לעיירה. העשיר בדרכו לביהכ"נ רואה בעל עגלה אחר בבוץ. מחלץ אותו, אינו מורגל בזה, נכשל, מתלכלך, מאחר וכו'. אדהכי והכי העגלון מגיע לביהכנ"ס ומביא אורחים רבים לאכסניא שלו, ולא שיש לו יותר מדי מה להציע להם... אם העגלון הי' מחלץ העגלה והעשיר הי' מביא את האורחים אליו הכל הי' על מכונו. וכיוון שכל אחד עשה דבר טוב, אבל לא זה שהי' שייך אליו, צ"ל ירידה של שניהם שוב בגלגול.

ואני תמהה ממ"נ, רבש"ע! הרי הם עשו את הדבר המוטל עליהם על פי שולחן ערוך! ז.א. כאו"א במעמדו ומצבו שלו עשה את המוטל עליו כרגע בשלימות (ועיי' דב"מ לפנחס). מה הבעי'? אלא מה - לא הי' זה שייך אליו? טענות להשגחה העליונה בבקשה, שגרמה לו שלא ישלים מה שמוטל עליו כאן, ומהי ההוראה אלינו? אלא מאי? הי' כ"א צריך לדאוג שמישהו אחר יעשה את זה? אויש, נו...

ואשמח אם תבארו לי פשר דבר...---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

בפשטות גמורה וללא מחשבה מעמיקה י"ל, שהירידה בגלגול איננה עונש אלא פשוט להשלים מה שעליו להשלים וי"ל בזה ואכ"מ.--יוסי ג - שיחה 21:37, 17 ביולי 2013 (UTC)
ושוב נשאלת השאלה מה נוגע אלינו הסיפור הזה? ---משיח נאו! חסיד חב"ד - שיחה - י' באב ה'תשע"ג - 21:40, 17 ביולי 2013 (UTC)
כל אחד צריך לדעת מהו התפקיד שמוטל עליו, וכמו שבשדה הקרב כל חייל יודע מהו תפקידו ולא מנסה לעשות את תפקידו של החייל השני, כיון שאז לא תהיה שלמות בכוח. בסגנון אחר, כשכל אחד עשוה מה שהוא צריך לעשות, אז אפשר לבצע את המטרה, אבל אם כל אחד מחליט שהוא לבד יודע מה הוא צריך לעשות אז...• כבושה בגולה הושענאועידת ליובאוויטש 22:18, 17 ביולי 2013 (UTC)

סיפור דומה[עריכה]

וסיפור דומה, שגם אותו מספר הרבי הריי"צ באחד מהמכתבים שלו;
יהודי השקיע את כל כספו לקנות סחורה ביריד השנתי, כדי שמהסחורה יוכל לפרנס את בני משפחתו בשנה הקרובה. הוא שכר לשם כך עגלה וסוס, אך בדרכו חזרה העירה שקעה העגלה בבוץ, והסוס החל לתבוע. עבר במקום עשיר גדול, אך צנום להחריד, וניסה את יכולתו לעזור לסוחר האומלל, והחל למשוך את הסוס. אך מה לעשות, כוחו לא לו, ושניהם יחד נכשלים.

בקצה השני של היער נוסעת כרכרה משטרתית מזויינת ובתוכה יהודי ובני משפחתו הנלקחים לבור בעקבות הגרעון לפריץ. עובר במקום יהודי בריון, גדול כמו ביזון אמריקאי, מנופח משרירים, וכשהוא רואה את היהודי האומלל הוא מתחיל להתכסח עם השוטרים, בניסיון לשחרר את היהודי. אך מספרם רב, והוא פורש זב דם. רבונו של עולם!, פונה הרבי הריי"צ, למה הקב"ה לא יכל להחליף את היוצרות? העשיר היה מחלץ את העני עם כספו, והבריון היה מחלץ את העגלה. אלא מה, הקב"ה מנהל את העולם... • שנוזעל - שיחה • י"א באב ה'תשע"ג 20:50, 18 ביולי 2013 (UTC)

מלך המשיח[עריכה]

עלינו לדעת, שפשוט אבל פשוט... אין מילים...... אבל חייבים לכתוב............ זה ממש נוגע לכל חסיד באשר הוא!!! איפה ה"עשו כל אשר ביכולתכם??!! בשיחותיו הקדושות מציין מלך המשיח שליט"א את הצורך הגדול בהבאת התגלותו לעין כל!! במיוחד השיחה מוגההת של כ"ח ניסן - עשו כל אשר ביכולתכם!!!!!! וגם בשיחה הבלתי מוגההת, ב ט' אדר-ראשון ה'תשנ"ב..... עלינו לדעת, שכל מה שצריכים לעשות בימינו, זה: לא לשבת ולהתווכח אם יחי או פרסום משיח זה טוב או לא טוב ח"ו!! זה לא הזמן לשבת ולנסות להבין קצת בפוליטיקה!! זה כן הזמן לצעוק ולקבל את מלכותו של מה"מ שליט"א בהכרזת תמצית חיינו: יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בכאב, ש. צ. בת-ים

היום 00:11 רעיון: ויקיפידיה/ויקיסורס חב"די לכל ספרי חסידות[עריכה]

ידוע בהקשר לליקוטי תורה שהצמח צדק אמר שזה קשור עם הגאולה (אדמו"ר המהר"ש אמר בהקשר לזה שצריכים משיח בגשמיות, אבל כנראה שלימוד ליקוטי תורה ותורה אור מביא את המשיח, וגם הרבי בשנת תשנ"ב עורר ללמוד את כל התורה אור וליקוטי תורה).,

מה עוד אפשר להוסיף בזה? בעידן הדיגיטלי זה אפשרי שגם כל המראי מקומות שנמצאים בליקוטי תורה ותורה אור יהיו נגישים לכולם בלחיצת כפתור.

"כי ברבים היו עמדי". להביא את כל ספרי החסידות למחשוב מלא דיגיטלי וגם מיפוי‎[עריכה]

הרעיון של ויקיפידיה שבה יכולים להשתתף בעריכה ריבוי אנשים (כי ברבים היו עמדי), זה משהו נפלא מאוד שאפשר וצריך לנצל לקדושה. אני משתף את הרעיון הבא שאולי הרבה חשבו עליו, אבל בינתיים אין עוד מישהו שהתחיל בזה. על ידי פרסום הרעיון בפורום אני מקווה שאולי מישהו יחליט להירתם ולהקים את המפעל הזה לזיכוי הרבים, וגם זה יכול להיות עבורו פרנסה רוחנית - שליחות, וגם פרנסה גשמית.

הנה הקווים הכלליים:

1. להשיג את התוכנה של וויקיפדיה או וויקיסורס באתר נפרד שבנוי במיוחד עבור זה. האתר של וויקיפידיה לא מתאים, בגלל שיש שם ערבוב של כל מיני דברים שאינם מתאימים לרוח התורה והחסידות. כל מי שירצה לתרום לפרוייקט יצטרך להזדהות שהוא אכן תלמיד של ישבה בהווה או בעבר והיראת שמיים שלו תקינה. נראה לי שהתוכנה אמורה להיות חינמית. אם צריכים לשלם משהו, אז זה לא אמור להיות סכום גדול.

2. הספרים שכבר נמצאים במצב דיגיטלי מלא, אלו שנמצאים באתר ספרי חב"ד אפשר לבוא איתם בדברים שירשו לשים את זה בויקיסורס החב"די.

3. למתנדבים הכותבים בויקיסורס החב"די יהיו את הכלים לערוך קישורים למראי מקומות שיש בספרים, כמו שיש באתר וויקיפידיה. קישורים לספרי חב"ד וגם ספרים כללים וספרי קבלה שמובאים בספרי חב"ד. כל עיין שיש בתורה אור או בליקוטי תורה ושאר הספרים, אם לוחצים עליו מגיעים לספר המדובר. אפשר להיעזר במראי מקומות שיש כבר בספרים המודפסים, אבל כדאי גם להוסיף עליהם שגם מראי מקומות כלליים כמו "כידוע", "כמבואר במקום אחר", לפענח גם אותם.

4. המתנדבים יהיו ב3 קטגוריות: 1. אלו שהם מאוד טכניים ומכירים תוכנות לינוקס וכדומה יוכלו לתרום מזמנם ולתת כלים לשני הקטגוריות הבאות: 2. אלו שהם קצת יותר יודעי ספר ויכולים גם לערוך קישורים למקומות המתאימים. 3. אלו שיכולים לקלד את הטקסט או לבדוק שגיאות כתיב מול ספרים הנדפסים. יש גם תוכנות סריקה שאפשר יהיה להיעזר בהם.

5. מיפוי כל החסידות לפי האל"ף בית:

5.1 בתור התקשרות לרבי להתחיל עם ספרי המפתחות על חסידות שהרבי ערך. שלב ראשון: כל המפתחות יוכנסו דיגיטלי כמו שהם, אבל עם קישורים: אם לוחצים על הקישור מגיעים לספר עצמו.

5.2 שלב שני להביא את כל הטקסט של הערכים שנמצאים בספרי המפתחות של הרבי פנימה, בדומה לספר הליקוטים של הצמח צדק. גם זה נערך על ידי תלמידי ישיבה. חבל שזה נדפס רק פעם אחת ולא מדפיסים יותר. ולא נראה שעומדים להדפיס. זו ההזדמנות שהכול יהיה ממוחשב ובהישג ידם של כל אחד. אבל בספר הליקוטים אין שם את התורה אור והליקוטי תורה, למרות שזה נדפס והוגה על ידי הצמח צדק. זו ההזדמנות להשלים את זה. וכל הטקסט יהי חי: כל מראי מקום אם לוחצים עליו גולשים מייד למיקום המדוייק בספר.

5.3 שלב הבא לסדר את כל החסידות לפי סדר האל"ף בית בדומה למה שיש בספר הליקוטים (ראה 5.2).

6. מיפוי כל החסידות לפי סדר הפסוקים ומאמרי חז"ל. גם זה עם קישורים כמובן.

7. בכדי שיהיה מספיק מתנדבים יראי שמיים אמיתיים חייבים גם מחשב שבנוי במיוחד למטרה הזו בלי שום אפשרות לדברים אחרים. כיום שיש מחשבים זולים אפשר לבנות בקלות מחשב עם חיבור אך ורק לאתר הזה של הוויקי החב"די. אולי עוד כמה קישורים לחב"ד אונליין וכדומה. או גם וגם: מי שגם חב"ד אינפו או חב"ד אונליין זה לא לפי רוחו יהיה לו את הקישורים רק למטרה הזו. ולא לזרוק את זה למשתמשים שהם יקנו מחשב שהוא לא כשר ויחפשו תוכנות או מסלולי אינטרנט כשרים שמכשירים אותו . צריך שהמחשב יגיע ישירות מהקופסה בנוי נכון אך ורק למטרה הזו ויהיה מתאים למהדרין מן המהדרין. (רעיון כללי בנושא: אפשר לשים במחשב כרטיס מיוחד של אינטרנט על-חוטי שגולש אך ורק לאתרים המדוברים, ככה שאין אפילו צורך לעשות מנוי לבזק ואחר כך לרימון וכדומה, או שהמנוי יהיה כבר כלול ברכישת המחשב). אם יימצאו תורמים לפרוייקט הזה, אפשר שכל מי שתורם רבות למפעל הזה על ידי הכנסת ערכים וקישורים לוויקיפידיה החב"דית, יקבל תקשורת לפרוייקט הזה חינם או אולי אפילו גם מחשב.

8. ייתכן שיהיו כאלו שגם אינטרנט הכשר, גם זה לא לפי רוחם, וגם בכדי שהכול יהיה זמין גם ללא חיבור, כדאי שבתוכנה תהיה אופציה להוריד את כל התוכן של הוויקיפידיה החבדית למחשב. בדומה למה שיש בתוכנת תורת אמת (רק שאין שם ספרי חב"ד חוץ מהתניא), ולבנות מחשב (או אפילו סמרמרטפון חסידי ) שיהיו שם כל ספרי חב"ד בפנים וגם כל התורה כולה הכול באופן דיגיטלי כמו בוויקיפידה עם קישורים. זה המוצר הסופי. עדכונים יישלחו עם דיסק מדי חצי שנה, או על יד חיבור לרשת שיהיה מובנה בתוך המחב או הסמרטפון רק לאתר הזה או עוד כמה אתרים חסידיים ממש.

9. בכדי להוסיף עוד קצת ערך למחשב הזה, הטאבלט או הסמארטפון, כדאי שיהיה שם גם לוח שנה, שיזכיר חגים חסידיים וגם ראשי חדשים שלא לשכוח יעלה ויבוא או עירוב תבשילין, שהכול יהיה מובנה בפנים. גם ניגוני חב"ד וכל השיחות של הרבי. כיום יש דיסקים כאלו ענקיים שאין בעייה לשים הכול בפנים בתוך הדיסקים.

10. במצב של היום שיש רחמנא ליצלן כמה וכמה בני נוער שירדו מהדרך, חלקם בגלל המחשב והסמארטפון , ניצול המחשב לקדושה באופן שהמחשב יבוא ויהיה בנוי מיסודו למטרות קדושות של "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", יכול לתרום רבות להעלאת קרן החסידות והתורה. גם היות ומדובר על פרוייקט שישתתפו בו רבים, עצם השתתפותם יחזק אותם. כי יש בחורים שמשעמם להם ללמוד. אבל אם הם יערכו קישורים לספרים, והספרים רואים אותם מיידי בכל העולם, זה ייתן חיות מחודשת.

11. אם יהיה מחשב שמגיע מלכתחילה תורני וחסידותי אפשר יהיה לשים אתר של חידושי תורה ברשת, שיכתבו שם חידושי תורה, בדומה למה שיש באתר של אהלי תורה. אבל גם שם כל החוברות הם בפורמט צילום אקרובט ולא בפורמט דיגטלי. הפורמט הדיגיטלי יש לו יתרון שבקלות אפשר לחבר בו קישורים. גם זה יוסיף חיות בלימוד התורה. כמובן שחידושי תורה חייבים שיהיה שם קצת פיקוח מה כותבים שלא יגיעו חס וחלילה ממקומות של הסטרא אחרא ובמסווה של חידוש תורה יכתוב דברי כפירה חלילה.

12. אם תתקבל הצעה 11, גם מחידושי תורה של התלמידים לעשות מיפוי לפי האל"ף בי"ת ולפי סדר הפסוקים ומאמרי חז"ל. לפני קצת זמן היה לי רעיון של חידוש תורה והתפלאתי אולי מישהו כבר אמר את זה או כתב. לכן כדאי מאוד שיהיה מיפוי של כל החידושי תורה של כל הדורות. זה יהיה פרוייקט ענק שיכול להביא לידי חיות מחודשת בלימוד התורה בקרב תלמידי הישיבות.

13. מיפוי של כל תולדות חסידות לפי האל"ף בית עם קישורים, מיוסד על שיחות ומכתבים של הרבי הריי"ץ נ"ע. עם קישורים. לדוגמה, כשמסופר על ר אייזיקהולר, כל מקום שמוזכר עוד שם של חסיד, לאפשר ללחוץ עליו ולהביא לערך שמדובר על אותו חסיד. את זה יכולים לעשות גם מתנדבים שהידע שלהם בתורה הוא מינימלי. לפי הכלל של גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה, ולפי מה שנאמר שהתורה התחילה בספר בראשית, אולי שזה יהיה הפרוייקט הראשון. אבל נראה לי שאפשר גם וגם. ברוך ה' יש לנו המון בכורים ברחבי העולם שיכולים לתרום גם לחלק של הסיפורים וגם לחלק של ערכי התורה, והרי הכול זו תורה אחת.

14. ולסיים בעניין משיח, אני מביא לפה מה שמצאתי איך שזה קשור עם ביאת והתגלות המשיח: מחשב שכולו תורה - "אלא לשמש את קוני" יזרז את הגאולה

בשיחת ליל שמח"ת קודם הקפות ה'תשנ"ב סוף סעיף ב:

http://www.chabad.info/files/dvash_malcut/110.pdf

"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", פירושו... הענין היחידי שישנו - הוא "לשמש את קוני". אולי יש לומר הביאור בהעיקוב המבהיל של הגאולה - שהוא מצד זה שהיתה חסרה אצל בנ"י שלימות בדרגת העבודה באופן ד"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני" שדוקא על ידי זה מגיעים להגאולה.... אבל עכשיו כבר הוסר גם עיקוב זה...

ובהערה 61 שם: דוגמה לדבר - החילוק בין זהב ותחש.... שבזהב קיימת האפשריות להשתמש בו בענייני חול... מה שאין כן בנוגע לתחש - הרי "לפי שעה נזדמן לו.." שכל מציאותו אינה אלא בשביל המשכן. עיין שם בארוכה.

אם נשווה את זה למה שהרבי שיבח בכמה מקומות ניצול הדברים הטכנולוגיים לדברים שבקדושה, ולדוגמה:

משיחת ש"פ תרומה תשד"מ - לקו"ש כו עמ' 38

ישנם כאלו שטוענים שרדיו שייך לסטרא אחרא, ואסור להשתמש בו לדברים שבקדושה.

טיעון זה - נוגד לעיקר גדול באמונה. שכן הסטרא אחרא אינו מסוגל לברוא שום דבר יש מאין (סנהדרין סז, ב), ומקרא מלא דבר הכתוב (בראשית א, א) "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", "את" לרבות צבאיהם (רש"י בראשית א, יד), וח"ו לומר שמישהו חוץ מהשם יתברך מסוגל לברוא משהו. וכמבואר בתניא (אגה"ק סימן כ): רק "הוא לבדו (המאציל ברוך הוא) בכחו ויכלתו לברוא יש מאין".

והנה, גם תכלית בריאת כל דבר מפורשת בתורה (אבות ספ"ו): "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו". ואם אפילו יתוש לא נברא אלא לכבודו יתברך – על אחת כמה וכמה כח אדיר כרדיו (העברת קול מסוף העולם ועד סופו ברגע כמימרא)!

ואותם אנשים שאינם מנצלים כח זה בקדושה - אין הקב"ה מאבד את הדבר הטוב בשבילם. ובלשון המשנה (עבודה זרה פ"ד מ"ז): "שאלו את הזקנים ברומי, אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלה, אמרו להן... הרי הן עובדין לחמה וללבנה... יאבד עולמו מפני השוטים"?!

ואין לחלק ולומר שהדברים אמורים רק לגבי חמה ולבנה, שמלכתחילה נבראו להאיר על הארץ, ורק לאחר מכן החלו לעבוד אותם, אבל לא לגבי רדיו, שנוצל מלכתחילה להיפך הטוב - שהרי רז"ל אמרו (שמו"ר רפל"ה) "לא היה העולם ראוי להשתמש בזהבו, למה נברא? בשביל המשכן ובשביל בית המקדש", כך אומרים חז"ל למרות שלפני עשיית המשכן השתמשו בזהב לעבודת אלילים (ראה רמב"ם הלכות עבודה זרה פ"א).

(משיחת ש"פ תרומה תשד"מ - לקו"ש כו עמ' 380)


אבל משיחת שמחת תורה ה'תשנ"ב שהבאנו משמע שצריכים גם משהו במשקל כזה שאין לו גם את האפשרות אחרת חוץ מאשר "לשמש את קוני".