חב"דפדיה:א חסידישע פארביינגען/ארכיון 2

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רעיון[עריכה]

לכל אחד מאיתנו יוצא ב"ה, לפתוח בכל שבוע לפחות שיחה אחת של הרבי על פרשת הרבי. כמעט בכל שיחה כזו ניתן למצוא מבט של הרבי על נושא בפרשת השבוע. לדוגמא השבוע הרבי לוקח את קרח ומסביר בדיוק איך האותיות ק ר ח מסמלות את השאלות והטענות של קורח, מה הייתה בדיוק הבעיה שלו ומה ההוראה בעבודת ה' שניתן ללמוד מקורח. (לקו"ש ח"ח שיחה ראשונה לפרשת קרח).

אולי כדאי בכל שבוע להעלות ערך שיכלול מבט חסידי על עניין בפרשת השבוע מתוך ביאורי תורת החסידות, הרבי וביאורי חסידים (בחסידשע פארבריינען...). --לל (מדברים) 06:27, 8 ביוני 2010 (UTC)

מצטרף. מעניין לראות את השיחה המדוברת. אבל לענ"ד יש קודם כל להתמקד בחלקים א'-ד' מלקוטי שיחות, שהם היסוד והעיקר לכל תורתו של משיח. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים
למה ומנין שהם היסוד? --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - יהודים משוחחים 07:40, 8 ביוני 2010 (UTC)
בפי חסידים מקובל, וי"א שמהרבי עצמו היו התייחסויות לכך, שבארבעת החלקים הראשוים של לקו"ש נמצאים יסודות תורותו של משיח; יסודות השקפה יהודית; יסודות ההשקפה החסידית; ויסודות המופיע בלקו"ש כולו. ר' יואל כהן שי' קורא לחלקים אלו 'שולחן ערוך של הרבי'; היו וישנם חסידים שלא היו מתחילים להתפלל קבלת שבת עד שלא סיימו את כל השיחות לאותה פרשת שבוע מהחלקים הנ"ל, וכן נוהגים עד היום ריבוי גדול מחסידי חב"ד, וכותב השורות בתוכם. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים
להקדים לדברי חסיד, שעצם זה שהם הכרכים הראשונים, הרי"ז כיון שהם יסודיים, שקודם מניחים היסודות ואח"כ הבניין, כידוע בכל עניין (ועיין לקו"ש ח"ה שיחה א' לפרשת בראשית על הרש"י הראשון). --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 16:20, 8 ביוני 2010 (UTC)
כדאי להעיר ולהאיר שוודאי שיש עניין חשוב בכרכים הראשונים המכונים ה'שולחן ערוך של הרבי', אך אין לשכוח גם ללמוד מידי שבוע את שיחות ה"דבר מלכות" של נ"א נ"ב, שם הרבי מנחיל לנו את כל היסודות כולל "המעשה הוא העיקר". וכפי ששמעתי בשם הרב גנץ ממוריסטאון; אין אף אחד בעולם שחזר ואמר את צמד המילים "מעשה בפועל" כמו הרבי שלנו. נקודה למחשבה --חי להחיות - שיחה 03:34, 19 ביוני 2011 (UTC)
אני שמעתי "מפי חסידים", שלקוטי שיחות הם ה"שולחן ערוך" של חסידות והחלקים הראשונים הם ה"קיצור שולחן ערוך" של חסידות.--חב"ד (שיחה) כ"ב בסיוון ה'תשע"א 03:28, 24 ביוני 2011 (UTC)

אברהם פריז[עריכה]

מי שמעריך את ר' אברהם פריז יהנה מהסיפור:

באחת הסעודות ב"בית-יוסף" בקומה השניה של 770, הרבי כידוע ישב משמאל לכסאו של כ"ק מוהריי"ץ, בצידו המערבי של חדר האוכל, אנ"ש המסובים ישבו לאורך השולחן, ור"א פאריז ע"ה ישב - כהרגלו - מצטנף בקצה, למרגלות השולחן. בקצהו המזרחי של השולחן, בסמוך למטבח שם.

הקהל ישב, הרבי יושב על מקומו, והנה יצאה גב' מ. (רעייתו של "הנכד") מן המטבח וראתה את ר"א. בהכירה את ר"א מהשנים הארוכות שהוא שהה בבית רבי - קראה לעברו "או ר' אברהם, הגעת? ברוך הבא" (או נוסח דומה), ואחר המשיכה ואמרה -

"אמאל האסטו געזאגט, אז דער איז משיח - בהצביעה על מקום מושבו של כ"ק מוהריי"ץ,

"היינט - זאגסטו אז דער איז משיח - בהצביעה לעבר הרבי, "וואס ווסעטו זאגן שפעטער?..."

כזכור - החדר מלא בחסידים, והרבי יושב על מקומו...

הקהל כבש פניו בתוך הצלחות, היה רגע מתוח מאוד - ואז בהרף עין, קם לעברה ר' אברהם בעוז וצעק למולה - תוך שהוא מניף בידו "שיקצע - ארויס"!!!

נראה לי כי סיפור כזה יכולים לספר אך ורק אל ר' אברהם... --שמואל מונקס 16:39, 8 ביוני 2010 (UTC)

סיפור איום. מה מקורו? --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 17:08, 8 ביוני 2010 (UTC)
הגיע לידי דו-שיח מ'אנשי שעדרין' --שמואל מונקס 17:50, 8 ביוני 2010 (UTC)
מתאים לאופיו של ר' אברהם, ולאופי' של מינא גורארי'.
אגב, ר' מרדכי מנטליק לא הי' עולה לסעודות שם, כי לא רצה להגיע למקום בו הרבי לא יושב ברא שהשולחן.
בענצ'ע שמטוב - עוד מעט יארצייט - אף הוא לא הי' עולה, כי לא רצה לראות את הרבי בגלות. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

אני לא משתמש רשום, ועל כן איני מעיז למחוק. אבל אם מטרת האתר המכונה חב"דפדיה הינה הפצת המעיינות ונח"ר לרבי מלך המשיח, הרי שהשורות האחרונות צריכות להימחק. אני מאד בעד סיפורים כאלה, אבל זה חייב להיות בפורום סגור, שזכות כניסה אליו תינתן רק אחרי בירור מסויים שהמבקש נמצא בתנועה כבר כמה שנים טובות. אם תעשו דבר כזה, אני הראשון להצטרף.

גם משתמש רשום אינו רשאי למחוק. המקום פה הוא די 'פנימי' ובפרט שהסיפור הוא באידיש. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), א' בשבט ה'תשע"א 00:53, 6 בינואר 2011 (UTC)

חיים, מה לעשות וחלק מאלה שאני קורא להם 'חוצה' מבינים אידיש? נכתב ע"י אנונימי ששכח לחתום את שמו.

אותם 'חוצה' שמבינים אידיש, דומה שיש להם גם כניסה לפורום הסגורים. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ט' בשבט ה'תשע"א 18:26, 14 בינואר 2011 (UTC)

הגיגים לפרשיות השבוע (חסיד)[עריכה]

בבואינו מפרשת שלח, ואנו נמצאים בפרשת קרח, הנני מעלה כמה מהגיגי בלי אחריות כלל וכלל!

שלב א' - המרגלים

המרגלים, נשיאי העדה, ראשי בני ישראל המה[1], ובכ"ז נפלו בטעות כה חמורה, עיכבו אותנו במדבר ארבעים שנה, והקב"ה קט בנו במאד. כך שלארץ הקודש הגיעו רק ב' או ד' איש[2] שראו את גילוי הקדוש ברוך הוא בזה העולם! וכ"ז בגלל עשרה[3] מראשי בני ישראל!

ומדוע זה -

מפרש הרבי[4], שהי' זה כיוון שהם היו "עצה", "עצת המרגלים". אם הם דוחפים השקפות אישיות שלהם ומפרשים בזה את דברי הנשיא - משה רבינו [5] ע"פ הבנתם, עם פשעטלא'ך וכו', ויש להם יסודות איתנים[6], וזו ה'נקודה'[7] לעשירות-דעתם-הרחבה -

אם הם מכניסים את דעצתם הרחבה הנ"ל לדברי הנשיא -

הם חוטאים, מוציאים דיבת הארץ רעה, וגורמים לכזה דבר...

שלב ב' - קרח

קרח! מיוחס! עשיר! ת"ח![8], שרבן של ישראל מעיד עליו ש"פיקח הווה" -

חולק על משה רבינו בצורה כה גסה! האיך? בגלל 'משרה'? הייתכן לומר שאדם כזה נעלה, שזכה שפרשה בתורה נקראת על-שמו[9], מדור דעה, ראה עין בעין את הבורא ית' שמו -

יחלוק על בן-דודו ונשיא הדור?

וחשבתי בזה, שזהו שלב ב' של המרגלים[10] -

אם מתחילים לערב דעות אישיות ופשעטלא'ך מבית היוצר שלך -

עלולים להגיע רח"ל לשאול תחתית - לחלוק בגלוי על משה, ועד ל- מתחת לאדמה...

ויש עוד להרחיב בזה, ויסוד העפר בצירוף לשעה מכבידים עלי כרגע.

[כל הדברים נכתבו על-דעת הכותב בלבד ללא כל כוונה של היפך אהבת ישראל ח"ו[11].

לחיים חסידים! ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

המוסר השכל שמבואר בזה כשמערבים אפי' מעט נגיעות אישיות, מזעזע, ואין צריך להוסיף מילה! --מחכים לביאת משיח, היום כ"ח בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - יהודים משוחחים 23:26, 10 ביוני 2010 (UTC)
יפה העניין העולה מדבריך, שכשמכניסים דעות במשה רבינו, תחילה זה בקדושה, אח"כ מוצאים את עצמם "מתחת האדמה" לחפש איך לחלוק עליו.. ייש"כ. -חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 09:59, 11 ביוני 2010 (UTC)
שלב ג' -חוקת
כתי"ק

אנו נמצאים כעת בפרשת חוקת, ואולי יש לקשר את הפרשה עם הנושא.

אוקיי, הבנו שאין להכניס פשעטלא'ך שלנו לתוך דבריו של משה רבינו.

אבל מה נעשה אם פתאום מגיע משה, הרבי האהוב שלנו, ופתאום זורק 'בומבה' לאויר - פרה אדומה.

זה, עפעס, נראה קצת לא מובן. מה הטעם? ועונה משה: 'חוק'! בלי טעם![12]. בלי סיבה!

הזהו משה? הלא אתה לימדתנו שה'ונפלנו' שלנו, שאנו שואלים, מתבוננים, לא סומכים על הצדיק לבדו. הלא אתה זה שדאגת להטעמינו בים תורתך: "וביאור העניין". אתה הסברתנו - על ידי משפיעינו-שלוחיך - שם נסתפק באמונה פשוטה נוכל לסגור את הגמרות. לשם מה לשאול "מנא הני מילי?", נענה "כך מקובלנו מפי חז"ל שקיבלו מפי משה רבינו שקיבל מפי הגבורה", ושלום על ישראל[13]!. עלינו להבין, להשכיל, להתבונן. ומי אם לא אתה חזרת אינספור פעמים על דברי אדמו"ר הזקן בשולחנו כי צריך ללמוד "הלכות בטעמיהם" דווקא[14], ודאגת 'להתאים' את הרמב"ם ז"ל לזה[15] -

אז ריבונו של עולם, מה נשתנה?!

ועוד, דהרי פרה אדומה (צהובה?...) הזו, סותרת במפורש לדברים אחרים שאמרת[16] -

סיפרת לנו על הקרבנות, קירוב החושים להשי"ת[17], הגיוני, מובן. ופתאום הפרה הזו, אינה קרבן[18], עשייתה בכל פרטי'צריכה להיות דווקא בחוץ[19], מצוותה בסגן[20](כן! לא ברשכבה"גים הגדולים, הצדיקים והחשובים, דווקא בסגנים הפיצקלא'ך[21] האלו...[22], מזים אותה אל פתח אוהל מועד, ובכלל - היא כקדשים[23]. (ולכן היא נחשבת ביהדות כחוק הכי גדול שיש[24].) בקיצור - כלום פה לא מובן.

ופה מלמדת אותנו תורת חיים, שם נקרא אותה למפרע - לא נצא: "אל תהיו כמרגלים"! אל תתחילו עם פרשנויות, דקדוקים ודיוקים! משה אמר להאמין - האמינו! משה אמר לפרסם - פרשמו. משה אמר "לחיות את זה" - תחיו! -

אז מה אם הוא אמר פעם להיפך...[25]., עכשיו הוא אומר ככה - קיימו בלי פשעטלאך!

[כל הערות הסיום - הן בעניין ההמשך וה בעניין האהבת ישראל וכו' - רלוונטיות גם לפה].

ג' תמוז שמח! ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

חזק ביותר!! המשך להביא כאן את הגיגיך הנפלאים. --מחכים לביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע שָׁלוֹם - יהודים משוחחים 14:47, 14 ביוני 2010 (UTC)
ממש מרתק )-: מענדל'ה, 444 - תא דואר 10:35, 17 ביוני 2010 (UTC)
מענדל'ה, נפגעת? אל תתדאג, לא התכוונתי אליך...---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים
שמעתי פעם תירוץ פשוט על הסתירה לכאורה בין דברי הרבי עד שנת תשנ"ב - ואח"כ. אחד מהסימנים הידועים של מלך המשיח הוא כידוע, שהוא מלא בפצעים ויסורים, ואחד מהסימנים אותו אמר אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי הוא שמלך המשיח יושב על פתחי רומי וחובש פצעיו עיי"ש ומובא בסנהדרין פרק חלק, ואין צריך להאריך בראיות בנושא זה, (ועיין ברש"י ומהרש"א בגמ' ד"אי מן חיי" וכו'.) ולכן הרבי האמין על אדמו"ר הריי"צ שהוא משיח וגם אמר עליו כמ"פ, מכיון שאדמו"ר הריי"צ כידוע סבל כל ימיו יסורים ונאסר 7 פעמים כידוע, משא"כ הרבי מעולם לא סבל יסורים (כפי הידוע) עד שנת תשנ"ב. רק משנת תשנ"ב בה החל הרבי לסבול יסורים, אז הסכים הרבי למפרע לאפשרות כי הוא מלך המשיח ע"פ ההלכה. --סקרלט 03:17, 20 ביוני 2010 (UTC)
צע"ג שהרי גם בתשנ"ב יש שהרבי אמר על אדמו"ר הריי"צ שהוא משיח וכן גם לפני נ"ב "חולינו הוא נשא". --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 15:47, 20 ביוני 2010 (UTC)
סקרלט דווקא כותב לענין, שהרי עד תשנ"ב הרבי אמר בפירוש רק על אדמו"ר הריי"צ, שכאמור סבל יסורים כל ימיו, ורק מתשנ"ב הגיעו הרמזים השקופים שהרבי עצמו משיח, ועודד שירת יחי אדונינו, בהיפך גמור למה שכ"ק עצמו מחה כשנה קודם! --מחכים לביאת משיח, היום ח' בתמוז ה'תש"ע שָׁלוֹם - יהודים משוחחים 18:55, 20 ביוני 2010 (UTC)
ועדצ"ע שגם לפני נ"ב היו רמזים וגם לאחרי נ"ב הרמזים לא היו כ"כ "שקופים". --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 20:42, 20 ביוני 2010 (UTC)
רבינו כל ימיו סבל חולאים וייסורים נוראים: החל משנות השלושים באירופה שנפלו כל שיניו למעט אחת. האירוע בתשכ"ה, הצינון בראשית הלמ"דים שהרבי סבל בגללו בצורה איומה, ועד שהגיעו רופאים ואכ"מ, שמיני עצרת תשל"ח, ה'חום' שהרבי קיבל ריבוי פעמים. לומר שהרי לא סבל יסורים עד ז"ך אד"ר?! ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

התוועדות כ"ח סיון[עריכה]

חובה לקיים התוועדות לרגל התחלת יובל השבעים להצלת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, איש וביתו בכ"ח סיון תש"א.

התוועדות גדולה התקיימה ב-770. לא כ"כ הבנתי את הנאומים שהושמעו מזקני החסידים שזוכרים את התקופה ההיא (אתם בטח מבינים בני כמה הם היום וכמה הם זוכרים... את רוב הנאום השלימו הנוכחים בהתוועדות ששמעו את הסיפורים לפני 20 שנה..).

המנחה שניאור זלמן הרצל אמר בין השאר שיום זה הוא י"ט כסלו של דורנו. כשם שאז היה א. הצלה של הרבי. ב. מתן תורה של תורת החסידות, כך אצלנו גם הרבי ניצל וגם התחילה תנופה חדשה בהפצת המעיינות בחצי כדור התחתון.

ב-770 נשאר המון סעלצער (מי סודה), קרקרים והערינג מההתוועדות. סחבתי קצת לפה בשביל כולנו. אז לחיים לחיים ולברכה! --לל (מדברים) 07:40, 11 ביוני 2010 (UTC)

לחיים לחיים! בעבר שמעתי מר' מרדכי דוב אלטיין, שר' דוד שיפרין - חסיד אדמו"ר המהר"ש, מייסד חסידות חב"ד בארה"ב ואיש מאד ביקורתי, ראה את הרבי מלך המשיח מתפלל בר"ח תמוז תש"א. כששאלו אותו "מה אתה אומר על האיידים שהגיע", אמר: "זה נראה טוב" (או משהו דומה). זה הי' מחמאה אדירה..---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

גם כשהיו שרים יחי אדונינו מלך המשיח, סביר מאוד שהרבי התכוון (גם) לרבי הריי"ץ.--193.108.195.249 05:51, 15 בדצמבר 2011 (UTC)

או שכן או שלא. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ט בכסלו ה'תשע"ב 09:40, 15 בדצמבר 2011 (UTC)

ג' תמוז ה'פרצת[עריכה]

איי רבי! ראטוועט!

די למחלוקת!

כעת עלינו לצאת בקיראה לכלל אנ"ש יחיו - רק לא טו"ב! רק שלא נגיע לג' תמוז הטו"ב, והמצב ישאר כמות שהוא(כמו שהרבי מבאר, הרי שבפנימיותו בוודאי הוא טוב, אך למרות הביאור, בכ"ז..)!!.

ניגון - כמובן - שאמיל. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

סערת האמונה בבית חיינו

התוועדות מיוחדת במינה התקיימה ב-770. זו ההתוועדות הראשונה בקריירה הנוכחית של הגבאים, יש לציין שהם מפתיעים לטובה. שמחה גדולה יחד עם דרישה אחת ויחידה - רצוננו לראות את מלכנו!!!. כפי המסורת, פורצת בשעת חצות קבוצה גדולה של מקורבים מברזיל ומתחילים ריקודי 'יחי' סוערים במשך שעות(!) ארוכות.--לל (מדברים) 05:56, 16 ביוני 2010 (UTC)

ייש"כ על הדיווח הקצר ולעניין. נשמח שעדכן מידי פעם הקורות את בית רבינו שליט"א. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 07:56, 16 ביוני 2010 (UTC)
עוד על אחדות

מה דעתכם?. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים


פרשת פנחס[עריכה]

הפרשה ממשיכה את הסיפור מסוף הפרשה הקודמת, על פנחס שדקר למוות את זמרי נשיא שמעון והמדיינית כזבי, בעת שחטאו לעיני העם, ובכך עצר את המגיפה שהשתוללה. חז"ל מספרים, שבאותם רגעים שלפני הדקירה שררה מבוכה רבה, ובני ישראל בראשות ההנהגה שהיתה במקום, לא ידעו כיצד לפעול. בתוך כך, פנה פנחס- נכדו של אהרן הכהן, למשה רבינו, והזכיר שעל פי ההלכה "קנאים פוגעים בו". משמעות הדין הוא, שאם אדם חילל את הקודש (לדוגמא קילל את ה' באמצעות קסם, או חטא עם גויה) הרי שבזמן אמת, מקרה זה לא מטופל באמצעות מערכת אכיפת החוק, אלא ניתנת רשות לאדם מהציבור לפגוע במחלל הקודש. ההיתר לבודד ליטול את החוק לידיו, הינו חריג ושברירי, שכן אם האדם ילך לבית הדין ויבקש היתר לפעול, הוא לא יקבל אותו. במקרה זה האדם נדרש לפעול עצמאית (בזהירות הנדרשת על פי דין התורה בלבד, תוך ווידוא שמדובר פה בקנאות אמיתית למטרה ולא מסיבות אישיות אחרות), תוך נכונות לשלם מחיר אישי. בסופו של דבר, פנחס לא נענש על מעשהו, אלא זכה לכהונת עולם לו ולזרעו- מתנה שמיימית ללא תקדים בהסטוריה.

ככל סיפור בתורה, גם מקרה נדיר זה נושא מסר עבורנו. כשנמצאים בדור האחרון, ואנו מחוייבים לעשות כל אשר ביכולתנו על מנת להביא את ההתגלות בפועל, הרבי כבר הראה לנו את כל הדברים שצריכים לעשות, בלי פטנטים חדשים, בלי פסק דין לעצמנו, אלא הרבי אומר אני לא יכול לעשות אלא בידיים שלכם, אפילו של אחד מכם!!!

משיח נאו--יוסי (שיחה). 15:50, 2 ביולי 2010 (UTC)

דומני כי מעולם לא הוסברה טוב יותר צעקתו של הרבי "טוט וואס איר קענט"![26] --מחכים לביאת משיח, היום כ' בתמוז ה'תש"ע שָׁלוֹם - יהודים משוחחים 16:23, 2 ביולי 2010 (UTC)

"און טוט אַלץ וואָס איר קענט" משיחת כ"ח ניסן תנש"א--יוסי (שיחה). 18:32, 3 ביולי 2010 (UTC)

'ימות המשיח' - למען הערך על 'משיח'![עריכה]

כבר דשו בכ"ז בכ"מ (ראה ריבוי הערות ופלפולים מר' שא"ס ווילשאנסקי בקבצי העערות והפלפולים של צפת ו-770, הערות בערל'ה וואלף, התמים תשרי ש.ז., פלפול גרנובטר ב'בתוך רבים אהללנו' ח"ב (:', ועוד), ולא באתי אלא להעלות ממחשבותי.

ובהקדים:

תשובה דומה - י"א ניסן תנש"א, לרשד"ב וולפא.

בשיחת כ' כסלו תשנ"ב (מוגה) אומר נשיא דורנו, וזלה"ק: "...ובפרט בימינו אלה - ימות המשיח - שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ושם בהע' 1 מסביר, שזהו ע"ד הוראת אדמו"ר הריי"צ לפני כו"כ שנים, שכבר סיימו את כל ענייני העבודה וכו'.

ולכא' תמוה, דהרי במקום אחר[27] מסביר הרבי שמי"א שבט תשי"א החלה תקופה חדשה בנשיאות (מו"ח אדמו"ר), ימות המשיח[28]. והרי מהשיחה דכ' כסלו משמע דתקופה זו החלה עוד בימי אדמוהריי"צ, בזמן הכרזתו ש'כלו כל הקיצין', 'עמדו הכן כולכם', בשנים תש"א ואילך!

ויותר קשה, דהרי ההגדרה ההלכתית והתורנית, (ולמעלה מזה,) המקובלת לימות המשיח, היא כמו שמאריך הרמב"ם בהלכות מלך המשיח פי"ב, "באותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, והטובה תהי' מרובה" וכו', "ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, שנאמר ומלאה הארץ" כו'; האם יעודים אלו קיימים עכשיו? פשיטא שלא!

וי"ל[29], על-יסוד דברי הגמרא "שני אלפים ימות המשיח[30]", וכביאור אדמו"ר בזה, שזה הזמן המוכשר לביאת משיח.

ועל-יסוד זה י"ל, שלושה עניינים בימוה"מ 'שלנו', שכולם קשורים לעניין דקיימת האפשרות והמציאות דמשיח[31] -

א. התחלת הזמן ש"לא נותר אלא לצחצח את הכפתורים", שזהו לאחר שיצא ידי-חובה במלחמת גוג ומגוג, ומשיח בן יוסף ניצל משחיתותם... ואדמוהריי"צ זי"ע, החל בקריאה ד'לאלתר לגאולה', היינו, שנותר רק ה'עמדו הכן כולכם' -

אמנם עדיין חסר התנאים הבסיסים למשיח בן דוד, גואל ישראל, "יעמוד מלך" כו'.

ב. מי"א שבט תשי"א החל מעמד ומצב של 'נשמתו בי', כאשר מנהיג השלב הראשון, עם מנהיג השלבים האחרונים ('דור התשיעי', 'דור העשירי' - ראה לקמן[32].) - פועלים יחד למען הפצת המעיינות. מתחיל להירקם פה שלב של 'מלך מבית דוד' - 'שהוא כבר מלך'[33], 'הוגה בתורה' וכו', 'כופה כל ישראל', 'לוחם מלחמות השם' - מתחיל להיווצר הכשרה והכנה, מציאות כזו של מלך, משיח[34], וכו' (ולהעיר שבזמן ההוא הרבי כל הזמן "מתקרבים לימות המשיח"[35], ובזה הסגנון).

ג. שלב ש(לענ"ד, כפשוט)התחילת בתש"נ-תנש"א-תשנ"ב. תחילה בתש"נ, הרבי כל-הזמן דיבר בסביבות י' שבט על "לב לדעת", "ארבעים שנה ימות המשיח" און מיט אלע עניינים. בתנש"א -

"מתחיל מה״נפלאות״ שכבר ראו (נוסף על אלה שיראו בעתיד, ״אראנו״) בפועל ובגלוי לעיני כל העמים בשנה זו, שבהם נתקיימו דברי הילקוט שמעוני
״שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכיות אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס כו׳ מלך ערבי כו', ואומר להם (הקב׳׳ה לישראל) בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם . . הגיע זמן גאולתכם״, ומאז (ובפרט בחודש ניסן, חודש הגאולה) עומדים כבר ״בשעה שמלך המשיח בא (״הנה זה בא״).. ומשמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם[36]".

". . וחידוש נוסף בדורנו זה גופא - בשנה זו:

נוסף לכך שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה, הרי, שנה זו היא "(תהא( שנת נפלאות אראנו" (כהר"ת דמנין השנה שנתפשט בתפוצות ישראל), השנה שבה יקויים היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכבר ראו בפועל "נפלאות" המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו" ועד ל"שעה שמלך המשיח בא . . והוא משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתכם" (כדברי הילקוט שמעוני), ועד להכרזה ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", שכבר בא, היינו, שעומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח, על סף התחלת הגאולה, ותיכף ומיד המשכתה ושלימותה[37]".

שמתחיל להיות גילוי מציאות המלך המשיח, ו"רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולת המלך המשיח"[38]. אין רק מציאות כזו, יש כבר 'גילוי מציאות', ש"עומדים כבר על סף הגאולה, על סף ימות המשיח (המושג ההלכתי)".

(כ"ז כתבתי בחפזי ובחוסר זהירות, ויש עוד להרחיב בזה, אבל יסוד העפר פועל חזק...)

מדוע הכנסתי את הפלפול המייגע הזה לכאן? כדי שנדע ונזכור "טאפרו דא פאלחו", מלך המשיח, שאנו מחכים לו כבר 1940[39] שנה - בפתח, אנחנו על הסף!!

הכל צריך להיראות אחרת לגמרי! (ואני לא יכול בלי לדבר על עצמי -) הערך על משיח צ"ל פורטל, ערך מומלץ!

והמעשה הוא העיקר - ובחב"דפדיה גופא -- בואו לעזרת ה' בגיבורים, בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

ולהעיר מדברי הוד כ"ק אד"ש מה"מ בשיחת פ' בחוקותי תשמ"ט: ". . בימות המשיח ישנם כמה תקופות, החל מהמזמן ש"יעמוד מלך מבית דוד כו'", ועד "בחזקת שהוא משיח", ועד ל"משיח ודאי"". ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

הצעה[עריכה]

בקשר לתמצות והבנת התקופות - יש לנו לומר רק מילה אחת: ודברי פי חכם, חן!
ובקשר לדרישה, הצעתי, שמה שכתוב עכשיו זה יהיה דף הפורטל, ומשם יפנו לכל הערכים העוסקים בגאולה ומשיח - מאות ערכים! עשרות רבות של ערכים על בית המקדש לבד, שהאתר הפופלרי חב"ד בישראל העתיק כמה מהם לאחרונה... --בברכה, היום כ"ו בתמוז ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשֹוֹחַחִים 19:04, 8 ביולי 2010 (UTC)
לזה הייתה כוונתי מלכתחילה, אבל - מה שכתוב עכשיו ה"ז כלום ממש! לענ"ד יש לאחד (בצורה מכובדת) ערכים רבים לתוך הערך הזה, וד"ל ואכ"מ. בל"נ ארחיב את הערך על משיח מחר. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים


מי זה?[עריכה]

מי זה?
מי זה?
איזה אירוע?

מי אלו? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ו באב ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 16:32, 6 באוגוסט 2010 (UTC)

השני כמדומני מר שווארץ עורך דזשואיש פערסס; השלישי התוועדות בשנים הראשונות, אחת מאלו שהיו נערכים באולמות. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

משהו נחמד שראיתי השבוע[עריכה]

משיחת פרשת בא (השבת שעברה) שנת תשד"מ (ההדגשות במקור):

הביאור בהערות אאמו"ר על הזהר דפ' וארא –בענין "אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום":
הדרשה בפסוק "אתה שלום וגו'" נאמרה בקשר לתורתו של רשב"י, וזהו הקשר עם ענין השלום – כי ענינו של רשב"י הוא החיבור דנגלה דתורה עם פנימיות התורה, ע"ד ענין השלום המחבר ב' הפכים כו'.
ובענין זה (תורתו של רשב"י) – ג' דרגות: תורתו של רשב"י עצמו – "אתה שלום", תורתם של תלמידיו – "ביתך שלום", והתורה הנלמדת ע"י תלמידי תלמידיו, גידולי גידולין, כמבואר באוה"ת (בהר ע' תרא) שזהו ע"ד ענין הספיחים שנשארים מהזריעה כו', ע"ד רוחא דשבק בה כו' – "וכל אשר לך שלום".
וזוהי ההוראה בנוגע לפועל – בקשר להפצת פנימיות התורה, תורתו של רשב"י, כפי שנתגלתה ונתבארה ע"י אדמו"ר הזקן בתורת חסידות חב"ד:
נוסף על לימוד תורתו של אדמו"ר הזקן בעצמו – "אתה שלום", ונוסף על לימוד תורתו ע"י תלמידיו – "ביתך שלום", ישנו גם הענין ד"כל אשר לך שלום" – הפצת פנימיות התורה ע"י תלמידי תלמידיו וכו', באופן של גידולי גידולין כו', עד לדור זה – דור השביעי, השמיני כו'.
וענין זה הי' כבר בזמנו של אדמו"ר הזקן – שהרי לאחר שמיעת התורה מפיו, שמעו פעם נוספת מפי תלמידיו, ונוסף לזה תבע אדמו"ר הזקן שיכתבו את התורות ויפיצו אותם בקונטרסים וכיו"ב, שעי"ז נפעלת ההפצה באופן של גידולי גידולין כו'.
וזוהי ההוראה בנוגע לפועל – שהענין דהפצת המעינות חוצה צריך להיות בכל ג' אופנים הנ"ל.

השאלה שלי היא: נראה מהשיחה שהרבי שליט"א רואה את עצמו באופן השלישי, תלמידי תלמידיו, דור השביעי. אך מדוע הוא ממשיך לפרט דור השמיני (עיינו במקור - ככה זה מופיע שם)? חסיד שוטה - בית מועד. תשע"א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. ה' בשבט ה'תשע"א.

הדור השמיני הכוונה היא להחל מג' תמוז תשנ"ד בו הרבי התכסה מעינינו, כך שלגבי המקבל יש בעצם דור חדש, אבל לגבי המשפיע אין השתנות, יעקב אבינו לא מת. בברכה, שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ה' בשבט ה'תשע"א, למניינם 18:13, 10 בינואר 2011 (UTC)

אמנם "יעקב אבינו לא מת", אבל גם אחרי שהוא "לא מת", קם לעם ישראל משה רבינו, רעיא מהימנא שהוא בפועל ממש זה שהוציא את ישראל ממצרים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

השיחה נאמרה בתשד"מ, ולדבריך פירוש הדברים שנאמרו בשיחה הוא שהרבי רמז ש10 שנים מאוחר יותר הוא עתיד להתכסות. זה מקובל עלי, אבל לא הבנתי, לפי הסבר זה, מה זה אומר "הפצת פנימיות התורה ע"י תלמידי תלמידיו... עד לדור זה דור השביעי, השמיני כו'.", מה זה הפצת תורת הדור השמיני? חסיד שוטה - בית מועד. תשע"א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. ה' בשבט ה'תשע"א.
אין הכוונה לתורת הדור השמיני, אלא להפצה שנעשית על ידי הדור השמיני, כפשוט. בברכה, שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ו' בשבט ה'תשע"א, למניינם 00:44, 11 בינואר 2011 (UTC)
באמת מעניין. צריך לעיין במקור. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), ו' בשבט ה'תשע"א 01:03, 11 בינואר 2011 (UTC)
זה בדיוק מה ששאלתי - אם ההפצה דדור השמיני היא מה שאנו פועלים, זה חידוש גדול שהרבי רואה את עצמו איתנו באותה מדרגה! ואם ההפצה דדור השמיני היא מה שהרבי מלמד לאחר ג' תמוז תשנ"ד, הדבר צריך ביאור! חסיד שוטה - בית מועד. תשע"א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. ו' בשבט ה'תשע"א.
במאמר ד"ה באתי לגני תשמ"ח (הארחון לע"ע) הרבי מתבטא שבביאת משיח צדנקו עוברים כולנו ל'דור עשירי' (דהיינו - להבעש"ט), ועד"ז י"ל גם כאן שהמדובר הוא על דור השמיני לאדה"ז שהוא בביאת משיח צדקנו תומ"י ממ"ש[40]. וכן יש לדייק בלשון. ואכמ"ל. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים
אם כן, לפי הסבר זה ששמיני הולך על ביאת המשיח, מה פשר הכו' שאחרי השמיני? חסיד שוטה - בית מדרש. תשע"א = ביאת משיח. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. י"ב באייר ה'תשע"א.
ראשית כל צ"ע מה הייתה לשון קדשו של רבינו והאם המניחים דייקו (בשמיני וכן ובעיקר ב'וכוו', כידוע שנפלו בזה רביוי טעויות, ואדרבא ישווה כאו"א הנחות מימי חול עם הקלטה ויראה שמילים כעי"ז נוספו ונשמטו כו'). וגם אי נקבל הוכו',, י"ל בפשיטות שקאי - או על תקופה שני' של ימוה"מ או על עולם התחי', או על עוה"ב וכו'. ---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים

הראשון בתשע"ב[עריכה]

מה גדולה ומה רבה שמחתי על שזכיתי והנני הראשון שפותח התוועדות בשנת תשע"ב [אשמח לראות ר"ת נורמאלי לשנה זו]. למען האמת מוחי מרוקן לחלוטין ואין לי מה לכתוב, אך הידיעה שאני הראשון לשנה זו מכריחה אותי לכתוב משהו.

שמעתי זאת מאדם שנכח במקום. בעת זקנותו של ר' אברהם פריז נכנס במוצאי יום כיפור לזאל, תפס כמה בחורים "נו, דארף זאג לחיים" קבע והתיישב לצידם. חיש מהר הומצא המשקה ונשאלה השאלה הנזעקת ביותר: "לשמחה זו מה עושה?". ור' אברהם מספר שבערב יום כיפור עלתה "סברא פראית" [זוהי לשונו, לא זוכר איך אומרים פראית באידיש]. מה הסברא? הרופאים אסרו עליו לצום ביום כיפור אך הוא לא יצום? "סברא פראית" שכזאת אפילו לא עולה על קצה קרחון דעתו. וכך התוועד כל הלילה ואמר לחיים על כך שזכה והצליח לצום במשך כל יום הכיפורים.

[אומר את האמת, לדעתי הוא היה צריך לצום, אך הסיפור עצמו - לדעתי -חזק ביותר]. לחיים לחיים !!! ר'ובן - שיחה 10:08, 30 באוקטובר 2011 (UTC)

תהא שנת "עין בעין". חסיד שוטה - בית מדרש. תשע"ב = אעשה לו עזר כנגדו. אעשה - לקב"ה, לו - צדיק, עזר - בינוני, כנגדו - רשע. ב' בחשוון ה'תשע"ב.
א. ר"ת לשנה: "תהא שנת בריטיש ערוייז", (על משקל "תהא שנת אל על" ב"תשע"א"), או אחד יותר נורמלי: "תהא שנת עצמות בגילוי"
ב. פראי באידיש = ווילדע.
ג. גם לדעתי הוא היה צריך לצום, שהרי ע"פ הלכה מי שמותר לו שלא לצום, אסור עליו לצום, אך חסידים כאלו...--חב"ד (שיחה) ב' בחשוון ה'תשע"ב 16:58, 30 באוקטובר 2011 (UTC)

תשע"ב = תהא שנת עשירות בכול.

תשע"ב = שנת תבוא עלינו ברכה (יש משהו על הבעש"ט ר"ת כזה על שנת תע"ב = תבוא עלינו ברכה. נראה לי שזה באחת השיחות של הרבי הריי"ץ בקשר להתגלות הבעש"ט או התמנותו ליו"ר הצדיקים הנסתרים.--193.108.195.249 05:58, 15 בדצמבר 2011 (UTC)

"ודו"ק"[עריכה]

האם מישהו יודע את כל הר"ת של זה [עד כמה שאני זוכר היו חמש ואחד באידיש]? ר'ובן - שיחה 07:04, 21 בנובמבר 2011 (UTC)

"ודייק/ודקדק ותמצא קל/קושטא", "ודוק וקל" ו"ועיין דברי ותמצאם קלים" - לעומת "ודוחק קצת". כללו של דבר, צריך להכיר את סגנון הכתוב כדי להבין כוונת הר"ת. באידיש מדובר בהלצות; "וויפיל דו וילסט/וועסט קוועצ'ן/קענען/קריכן/קראצן" ואין לדבר סוף. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:24, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
לע"ע איני מתמצא כ"כ בשפת רבינו, אשמח לראות תרגום. ר'ובן - שיחה 08:26, 21 בנובמבר 2011 (UTC)

כמה שתרצה/תוכל ללחוץ/לגרד/לטפס, או כמה שביכולתך/בכישורך. ההלצות מתייחסות ליכולת מיצוי התוכן מטקסט. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:37, 21 בנובמבר 2011 (UTC)

לחיים[עריכה]

מישהו כאן? אני מתוועד בשעה וחצי הקרובה. כולם מוזמנים. שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ו' בכסלו ה'תשע"ב, למניינם 00:11, 2 בדצמבר 2011 (UTC)

אני כאן. אתה מוזמן להתחיל. לחיים לחיים. ר'ובן - שיחה 09:51, 2 בדצמבר 2011 (UTC)

קווים לדמות של המשפיע החסידי אברהם מאיור[עריכה]

לאחר שחיים נהר ביקש שהדיון יעבור (מהערך אברהם דריזין) לפה אני מבקש להתחיל שוב עם הדיון שהותחל שם: האם היה איזה מקרה כל שהו עם ר' אברהם מאיור שהרבי לא הרשה לא להגיע ל770 והוא הגיע בכל זאת וכאן מתחיל הויכוח האם הרבי צעק עליו ואפילו לא התייחס אליו לתקופה מסוימת או שהרבי אדרבה עודד אותו וחייך אליו כאשר הבחין בו למרות שהוא ניסה להתחבא כל החודש אשמח לשמוע את דעתכם--חצקל - שיחה 12:05, 19 באפריל 2012 (IDT)

הבהרה. לא כתבתי שהרבי חייך אליו או התייחס אליו, הרבי שאל את הגבאי מדוע לא קיבל עליה והוא הבין מכך שכוונתו הייתה רצוייה. ר'ובן - שיחה 12:38, 19 באפריל 2012 (IDT)

מתנצל על הטעות, תודה על התיקון, (בנתיים נראה שאנחנו היחידים פה שנכנסים לחבדפדיה בימים האחרונים (חוץ מחיים נהר))--יחי המלך!, חצקל - שיחה 13:22, 19 באפריל 2012 (IDT)

כן יש בזה משהו, מלבד זאת שחב"דפדיה זה מיזם יחסית נטוש עם בין שניים לחמישה עורכים קבועים, אנחנו גם דורכים מאוד במקום, אם תסתכל על השינויים האחרונים תגלה שמלבד פרשת שמיני לא נפתח אף ערך חדש מי' ניסן, שים לב שכמחצית מהשינויים זה המשחיתים שכבר זמן רב לא מצליחים לחסום אותם. ר'ובן - שיחה 13:51, 19 באפריל 2012 (IDT)
לפי הזכור לי כרגע, היה לו הצלחה אדירה כשהיה בארץ והרבי הורה לו להישאר בארץ, אך הוא לא התאפק ונסע לרבי, שם לא קיבל היחס הראוי לו וכשאחד פירש זאת כדחיה מהרבי, הרבי הראה דווקא קירוב, כאומר, אמנם איני שבע רצון מכך שאינו בארץ אך איני דוחהו. כך ע"פ השמועה והזכרון. אגב, כדאי להבחין בין כותבים וצופים. אמנם בתקופה האחרונה פחתו הכותבים, אך הצופים גדלים מתרבים מיום ליום. תוכלו לראות זאת במעקב אחד הסטטיסטיקות. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ"ז בניסן ה'תשע"ב 20:08, 19 באפריל 2012 (IDT)

א' כל כמדומני שאותו אחד שפירש לא נכון היה אחים למשפחת ש.ט הידועים בשפיצקייט הלא קשורה שלהם. ב' בכל זאת שם הערך זה פארבריינגען אז אני מעוניין לפתוח דיון האם באמת במקרה שהרבי כותב או מרמז שעדיף שישאר בארץ יש מקום להגיע בכל זאת כמו הסיפור שהיה בזעמבין שבשבועות כל המשפיעים היו נוסעים לליובאויטש ושני תמימים שאלו את ר' גרונם אם הם יכולים להצטרף אליו ולא קיבלו אישור ובכל זאת נסעו ללא אישור וכמדומני שמסופר שהרבי ידע במפורש שלא היה להם אישור ובכל זאת הרבי הראה להם יחס מאד אוהד האם ניתן ללמוד מכך? יחי המלך!, חצקל - שיחה 21:32, 19 באפריל 2012 (IDT)

עיי' בזכרונות של יצחק גנזבורג ע"ה מה הייתה תגובת הרבי כשהגיע ללא אישור...---בואו לעזרת ולהרחבת המשיח! חסיד חב"ד - חדר אורחים


הערות שוליים

  1. ישנה שמועה שם אדמו"ר הצמח צדק שנחשון בן עמינדב הי' מהם, והי' בזה דיון ואכ"מ (ראה במוסף 'העבודה היחידה' לשבועון בית משיח, תשס"ב (כמדומני) ועוד. פעם שמעתי משהו מהררי"י ווילשאנסקי שי', ואיני זוכר בברור.).
  2. ממש 'ראש חתול'! איני זוכר דבר הכי פשוט!...
  3. עדה מישראל! ואדמו"ר הזקן מבאר בתניא שעל קבוצה כזו - אפי' אם אינם עוסקים בתורה - "אכל בי עשרה שכינתא שריא", ועאכו"כ נשיאי ישראל.
  4. לקו"ש.
  5. שבדור..
  6. ראה בשליט"א מאת הרב שניאור זלמן הרצל פרק 'שיטת הדיוק'.
  7. חב"דית.
  8. ראה שיחת הרבי בי"א ניסן תשל"ו (כמדומני), ואכ"מ.
  9. ראה גם ההו"א שלי בשיחה:שי"ת.
  10. עוד על הקשר בין קרח להמרגלים ראה גם לקו"ש ח"ד לפ' קרח, ועוד.
  11. ואיני גנב ואין לי כרגע כובע...וד"ל.
  12. ראה בארוכה בקונטרס גדרן של מצוות של הרבי, וש"נ.
  13. ראה בארוכה בס' נשמה עם עצמה לר' מנחם מענדל ברוד.
  14. הלכות תלמוד תורה.
  15. ראה ברמב"ם חזק בהקדמה.
  16. אברהם פריז בתשכ"ה, לשלום דובער וולפא בתשמ"ה, לכלל הציבור בתשנ"ב, ועוד (:].
  17. ראה בכל ספר המאמרים באתי לגני, ובמיוחד בד"ה זה השי"ת ותש"ל.
  18. ראה פרשתינו י"ט ה'.
  19. ראה ס' החינוך על מצווה זו
  20. רש"י פרשתינו י"ט ה'.
  21. 5 ראה (גם) פה.
  22. (נדמה לי שיש ל)עיין בביאורים לפרקי אבות על משנת רבי חנינא סגן הכהנים.
  23. רש"י י"ט, ט'
  24. לכל הנושא הזה ראה בלקוטי שיחות ח"ח שיחה א' לפ' חוקת.
  25. על אלו אמרו שכשיבוא משיח, הם יעמדו במרכז העזרה ויזעקו "עד מתי?!", וכאשר יבוא אליהם מלך המשיח בכבודו ובעצמו, הם יגידו לו: הלא אתה דיברת וזעקת על חשיבות ההכרזה הזו...
  26. איני זוכר הנוסח המדויק.
  27. כמדומני 'בך יברך ישראל'.
  28. ולהעיר שעל תקופות קודומות אומר 'כמו לפני מתן-תורה' וכיו"ב, ופה 'ימוה"מ', כפשוטו.
  29. כהתי' בכ"מ
  30. סנהדירן, צ"ז:.
  31. ראה בכ"ז ב'כתר מלכות' וכו'.
  32. וראה במאמר ד"ה 'באתי לגני' תשמ"ח - מוגה: "יב) והנה, כאמור לעיל, דע"י שהנשיאים גילו לנו כל זה, ניתוסף עוד יותר בהנתינת כח לכאו"א מהצבאות הוי' [ובפרט צבאות הוי' דדורנו זה, דור השביעי מאדמו"ר הזקן, ודור התשיעי מהבעש"ט, ומיד נעשה דור זה (דור האחרון דהגלות) דור הגאולה, דור העשירי שהולך לקראת משיח צדקנו], שעבודתו תהי' בתוקף בלי שינויים (מכיון שכאו"א מישראל שייך לעתיק שאין שייך בו שינוי)...".
  33. הוספת כ"ק אדמו"ר בכתי"ק - ראה צילום בצדי"ק למלך חו' ז'.
  34. כדברי 'שיר הגאולה' שפורסם בתחילת השלב הראשון: "הוא מלך והוא משוח, בעל זרוע וגם איש רוח"..
  35. שמח"ת תשי"א, ועוד.
  36. (ש"פ נשא תנש"א, ספר השיחות ח"ב עמ' 595)
  37. (ש"פ בלק תנש"א, ספר השיחות ח"ב עמ' 690).
  38. משפטים תשנ"ב.
  39. או 1942, תלוי לפי איזה גרסא.
  40. ומעכניין דלכא' נפק,מ מהכא שישנם ב' דורות ונשיא א'.