זריעה (מקוואות)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוצר מי הגשמים לחידוש המים בבור הזריעה
צינור מהאוצר לבור הזריעה

בהלכות מקווה, זריעה היא אחת מהדרכים בהם מכשירים מים שאובים לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים.

המקור[עריכה]

בתלמוד מובא מספר פעמים עניין הזריעה, בקשר לטהר מים שנטמאו. כך למשל מסופר בתלמוד[1], כאשר ניסוך המים המתבצע בבית המקדש בחג הסוכות על גבי המזבח, היה חל בשבת, היו ממלאים את המים ממעיין השילוח בערב שבת, שהרי אסור לצאת בשבת מחוץ לתחום שבת, ומעיין השלוח היה מחוץ לתחום. כאשר המים נטמאו ביממה שבין שאיבתן לניסוך המים, היו משיקים אותם במי המעיין שהיו מחוברים לאמת המים שבעזרה, ובכך היו מטהרין אותם. ברש"י מסביר את ההשקה ב"זריעה", - "מים סלקא להו השקה דזו היא זריעתן משעברו עליהן מי המקוה ונעשה חיבור ובטלו".

אופן הזריעה[עריכה]

הזריעה מתבצעת בכך שפותחים את ברז המים לתוך בור שבו ישנם ארבעים סאה של מי גשמים. המים נשפכים אל עבר בור הזריעה, מתחברים אליהם ומקבלים דין של "מי גשמים", ולאחר מכן דינם כמים כשרים לכל דבר ועניין, וניתן לטבול בהם ללא כל הכשר נוסף.

בסוג אוצר זה על בור הטבילה להיות יבש לגמרי לפני מילויו כיון שדי בכמות של שלושה לוגין כ-1200 מ"ל בקירוב כדי לפסול את המקוה. אמנם לאחר שנתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת ובלבד שהמים לא יצאו מחוץ לבור הטבילה. נהוג למלא את אוצר הזריעה ידי "המשכה". מזרימים מים מרשת המים העירונית על גבי תעלה בקרקע שניתנת לחילחול (צמנט ביחס גבוה של חול) באורך שלושה טפחים (כשלושים ס"מ) וברוחב של טפח (כ-10 ס"מ) יש לוודא לפני כן שיש בבור הזריעה רוב מים כשרים (ממי גשמים) למעשה כיום נהוג להשתמש בשתי הצורות, גם בזריעה וגם בהשקה.

בחסידות חב"ד[עריכה]

כידוע הורה אדמו"ר הרש"ב, שכאשר ממלאים את הבור התחתי שבבור על גבי בור, יכסו המים את כל הבור התחתחון, ואף יעלו מעט לעליון. הרבי הסביר את העניין באגרות קודש[2]:

י.png א) מה שכתבתי לו הטעם לפענ"ד בהוראת כ"ק אדנ"ע שהמים דמקוה התחתונה יכסו רצפת מקוה העליונה טרם יזרמו לשם מים שאובים - נמוקי פשוט - כי אז תהי' נתינת מים שאובים במקוה כשרה, מה שאין כן כשיכנסו מקודם מים שאובים יוכשרו רק על ידי השקה, וק"ל. י.png

כמו כן, באגרת אחרת מוסבר[3]

י.png לס"ד. שיעלו על הרצפה. אולי אפשר לומר הטעם, כדי שלא יתקבצו ג' לוגים מים הבאים ממפעל העירוני במקום נמוך שבמקוה העליונה טרם שישיקו המים י.png
.

במקום אחר[4] הרבי כותב שבאופן זה שמכסים המים את הרצפה, והמים השאובים נכנסים מיד על מי הגשמים, ונזרעים בהם על ידי החיבור, "הרי זה זריעה באופן היותר מועיל" - יש המסבירים[5] שהכוונה היא, שכשבונים בור זריעה מן הצד וממלאים אותו עם מי גשמים עד למעלה, ולאחר זה מוסיפים בתוכו מי העיר, והמים גולשים ונשפכים לבור הטבילה שבצדו - יש בזה שאלה: דלהיות שהדין הוא שאין זריעה בזוחלין[6], והמים עכשיו זוחלין מבור הזריעה לבור הטבילה שבצדו - האם זה נקרא זריעה כהלכה? ועל זה כבר דנו הפוסקים האחרונים, וכל אחד ואחת נתנו הצעות אחרות, אם לעשות הצנור של מי העיר בבור הזריעה מתחת למ' סאה, שהזחילה תהי' למעלה, או שמי העיר דוקא ילכו למעלה ושלמטה יהיה מ' סאה[7]

על כך כותב הרבי,שכשעושים זריעה על גבי בור התחתון אין שם שאלה של זחילה לבור אחר, היות שזו מקוה אחת וה"ז "זריעה באופן היותר מועיל".

הוראת הרבי[עריכה]

בו' בשבט תשכ"א שאל השליח הראשי לארגנטינה, הרה"ח הרה"ת ר' דובער בוימגארטען את הרבי: היות שאדמו"ר הרש"ב לא בנה בור זריעה, שאם היה נחיצות בזה היה בטח בונה בור זריעה - אם כן למה היום כן בונים. ואולי מה שבונים היום בור זריעה הוא כדי לפייס את הגאַליציאַנער או האונגאַרישע? או שיש בזה הידור?

וז"ל הרב בוימגאַרטען בשאלתו לכ"ק אדמו"ר[8].: "ברשימת ר' לנדא ממקוה כ"ק אדנ"ע בראסטוב אינו מזכיר כלל על אוצר לזריעה, וכן במילאנא למקוה הנעשית על ידי הרב פערלאוו, ועשהו מקוה על גבי מקוה ואוצר לזריעה אין שם, אבל שם אמרו שלא עשו אוצר לזריעה מאפס מקום לזה. והנני שואל בזה האם יש מקום להידור זה? שלפי"ד באם היה נחיצות היה בטח כ"ק אדנ"ע מצוה לעשותה, בשגם סיפר לי ר' נתן דוד רוזנבלוים: בדיוק בזמן ההוא היה בראסטאוו וראה כמה כוחות היה משקיע כ"ק אדנ"ע במקוה, זו עד שלפעמים היה ממהר לגמור תפילתו ופושט טלית ותפילין ומטפס ויורד לתוך הבור ונותן הוראות להפועלים, וגם לפעמים מסייע קצת בהמלאכה ובטח היה עושה אוצר לזריעה אם נצרכת, והנני יודע אשר באיזהו מקומן כן עושים ואולי בשביל הגאַליציאַנער או האונגאַרישע. ואנא יורני בזה הרבי ובכל מה שכתבתי לעיל."

כתשובה, הרבי רשם בצד הקטע 1, ומחק המילים והנני שואל בזה האם, ומתח קו תחת המילים "יש מקום להידור בזה" ומחק הסימן שאלה.

הערות שוליים[עריכה]

הערות שוליים

  1. פסחים ל"ד ב.
  2. אגרות קודש חלק ג' עמ' רעג
  3. באגרות קודש חלק ג' עמ' רכז
  4. שערי הלכה ומנהג עמ' קז
  5. ראה בארוכה במאמר של הרב משה מרקוביץ "בור זריעה מן הצד כשישבור התחתון" בגליון "הערות וביאורים אהלי תורה"
  6. שו"ע יו"ד סימן רא ס"ס
  7. ועיין בארוכה כל השקו"ט בזה בספר מקוה מים להרה"ח הרה"ג ר' י. הכהן כ"ץ.
  8. המכתב הוא מתוך תשורה לחתונת הרה"ת שלום דובער ומרת מירל דבורה לאה איידעלמאן. מובא במאמר הנ"ל