פרשת וירא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף וירא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת וירא היא הפרשה הרביעית בספר בראשית (מפרק י"ח פסוק א' עד פרק כ"ב פסוק כ"ד).

הפרשה בקצרה[עריכה]

הקדמה: בשבוע שעבר קראנו את פרשת לך לך, כאשר בסיומה הקב"ה ציוה את אברהם לערוך לעצמו ברית מילה ואכן אברהם ובני ביתו קיימו את המצוה.

  • ראשון - ביום השלישי אחרי שאברהם מל את עצמו, כאשר הכאב מהניתוח היה קשה ביותר, וה' הגיע לבקר אותו. במהלך הביקור, אברהם ראה שלושה עוברי אורח, והוא רץ להזמין אותם לביתו. מאברהם אבינו אנו לומדים כיצד יש לקיים את מצוות הכנסת אורחים, וכיצד הוא דאג להם למאכל ומשתה. שלושת האורחים היו מלאכים, אחד מהם הבטיח לשרה כי היא תלד בן באותה השנה.
  • שני - המלאכים עוזבים את אברהם על מנת להחריב את הערים סדום ועמורה. אברהם מנסה להתמקח עם הקב"ה ומבקש ממנו רחמים על הערים, כיון שיתכן שיימצאו בהן חמישים צדיקים. הקב"ה מסכים לכך, אך לפועל לא נמצא מספר כזה של צדיקים. אברהם לא מתייאש והוא מבקש עבור פחות ופחות, אך לבסוף לא נמצאו אפילו עשרה צדיקים בעיר.
  • שלישי - המלאכים מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט שהינו אחיין של אברהם אבינו, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. לוט מכניס את האורחים לביתו והקול יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב. בשלב זה המלאכים מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר ומצוים עליהם לברוח להרים, לפני שהקב"ה מחריב את העיר.
  • רביעי - לוט בורח מסדום. אשתו הסתכלה לאחור והפכה לעמוד מלח. לבסוף, לוט ושתי בנותיו התחבאו במערה והיו בטוחים שהעולם כולו נחרב כפי שהיה בימי המבול בזמן נח. לכן החליטו כי הם חייבות לפרות וללדת ילדים מאביהן. עוד מסופר על לידתו של יצחק, להוריו אברהם ושרה. אברהם מל את בנו בן שמונת ימים וכך היה יצחק הראשון שעבר ברית מילה בגיל זה.
  • חמישי - התורה מספרת כי אברהם היה בן מאה שנים כאשר יצחק נולד וביחד עם שרה נפקדו עקרות רבות מהעולם כולו. שרה הניקה תינוקות רבים, כדי להוכיח שאכן היא ילדה את יצחק למרות שכבר היתה בת תשעים שנה. לאחר מכן הבחינה שרה בהשפעה השלילית שיש לישמעאל על בנה יצחק ודרשה ממנו לעזוב את הבית. ה' אמר לאברהם: "כל אשר תאמר אליך שרה - שמע בקולה".
  • שישי - המלך אבימלך ראה שהקב"ה מברך את אברהם בכל מעשיו ולכן ביקש לכרות ברית עם אברהם, שמצידו הסכים לכך.
  • שביעי - סיפור עקידת יצחק, שהינו סיפור על מסירות נפש ואהבת ה'. העקידה היתה הנסיון העשירי בו ניסה ה' את אברהם. כאשר היה יצחק בן שלושים ושבע שנים, ה' אמר לאברהם להקריב אותו לפניו ולשחוט אותו על הר המוריה. אברהם קם בבוקר מוקדם וכאשר הגיעו למקום, בנה אברהם מזבח ועקד את יצחק בנו. רגע לפני שאברהם שחט את בנו יחידו, התגלה אליו מלאך מן השמים שעצר אותו מהמעשה. מיד לאחר מכן ראה אברהם איל אותו הקריב לעולה במקום בנו. ה' בירך את אברהם שצאצאיו ירבו ככוכבי השמים וכחול על שפת הים, וזאת כיון ששמע בקול ה'. בהמשך מספרת התורה על תולדות המשפחה ואנו מתבשרים על לידתה של רבקה, אשתו לעתיד של יצחק.

בתורת החסידות[עריכה]

ידוע שהקב"ה משלם שכר "מדה כנגד מדה"[1], וא"כ במה "אפר פרה ועפר סוטה" מדה כנגד מדה לעבודתו של אברהם אבינו?

הרבי מליובאוויטש מבאר[2]: עבודתו של אברהם אבינו היתה באופן ד"משים עצמו כשירים"[3] בפני כל אדם. ועד שויתר על כל עניניו ואפילו על "קבלת פני שכינה" בשביל מצות "הכנסת אורחים"[4], ואף שהיו אורחים "ערביים שמשתחווים לאבק רגליהם"[5]. ובשכר זה שהיה "עפר ואפר" וויתר על כל עניניו בפני כל אחד, זכה לשתי מצוות:

  • "אפר פרה" – אף ש"כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף" נטמאים, מכל מקום לא התחשבו הכהנים בזה, וכשהיה מישהו שהיה טמא למת, ויתרו הכהנים ונטמאו כדי לטהר את חבירם מטומאתו.
  • "עפר סוטה" – אף שמחיקת שמו של הקב"ה היא חילול ה' גדול, הנה "לעשות שלום בין איש לאשתו אמר תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים"[6], שאף שמדובר על אשה שלא התנהגה בצניעות, מכל מקום אמרה תורה למחוק שמו של הקב"ה כדי "לעשות שלום בין איש לאשתו".

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה סוטה ח, ב ואילך
  2. לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 79 ואילך
  3. ראה ר"ה יז, רע"ב
  4. ראה שבת קכז, סע"א
  5. רש"י פרשתנו יח, ד
  6. שבת קטז, א