זאב וולף קסלמן
הרב זאב וולף (וועלוועל) קסלמן (י"ז אייר תרפ"ז - ג' אדר שני תשע"ט) הוא בנו של המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, מזקני חסידי חב"ד, התגורר בכפר חב"ד ושימש כמשפיע אנ"ש בבית הכנסת "בית מנחם".
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
הרב זאב וולף קסלמן נולד בי"ז אייר תרפ"ז ברוסיה לאביו המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן ולאמו מרת בלומא ברונשטיין, ביחד עם אחיו התאום המשפיע הרב שלום דובער קסלמן. בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ואדמו"ר הריי"צ התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.
בבואו בבריתו של אברהם אבינו העניקו לו הוריו את השם 'זאב וולף' על שם סבו הרב זאב וולף ברונשטיין (מטש'ערקאס).
בשנת תש"ז השתתף בבריחה הידועה, יצא את גבולות רוסיה והגיע למחנה המעבר בפוקינג, שם היה ממייסדי ישיבת תומכי תמימים פאקינג. בשנת תש"ח עלה לארץ הקודש יחד עם אביו, ובשנת תש"ט התיישב בכפר חב"ד. בחודש ניסן תשי"ד נשא את מרת חנה[1] בת ר' אליעזר אהרונוב. עסק בחינוך, ובשנת תשכ"ד הורה לו הרבי "להשתדל להיות מורה בדרגא חשובה"[2].
בשנת תש"נ מונה לאחראי על קופת רבינו ודמי מעמד בארץ הקודש, כממלא מקומו של הרב חיים דובער חן.
בשנת תשס"ג היה הרב קסלמן מהדוחפים לחדש את איגוד המשפיעים ומונה לחבר בהנהלת האיגוד.
הרב קסלמן היה מופקד על ועדת ההגרלה לנסיעה לרבי משנת תשל"ט.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
הרב קסלמן היה ידוע בדבקותו באמונת החסידים שהרבי חי וקיים ושיש לעסוק בפרסום זהות משיח, והיה נוהג להתוועד על כך רבות. היה משתתף קבוע ברבות מהחופות של זוגות אנ"ש והיה מכריז בהם את 'הכרזת הקודש' - יחי אדוננו.
נפטר ביום ראשון, ג' אדר שני תשע"ט בגיל 91, ונטמן בבבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.
משפחתו[עריכה]
- בנו הרב יוסף יצחק קסלמן שליח הרבי ליוהנסבורג, דרום אפריקה.
- בנו הרב אליעזר קסלמן שליח הרבי ומחנך במוסדות חב"ד בלונדון, אנגליא.
- בנו הת' מענדל.
- בנו ר' שלמה חיים, איש חינוך בכפר חב"ד.
- חתנו הרב יצחק גרוזמן - שליח הרבי לראשון לציון.
- חתנו הרב חיים גוטליב - שליח הרבי לתלפיות ירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- חסיד מסור בברית המועצות של סטלין ובכפר חב"ד
(אנגלית) - וידאו מיוחד: הרב זאב (וועלוועל) קסלמן בדביקות באמירת פרק תהילים, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ תשורה (קסלמן–אלרואי), כ"ה אלול ה'תשפ"ג, ע' 4–7.
- ↑ שם, ע' 8–9.
