ועד מקומי כפר חב"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו הועד

הועד המקומי כפר חב"ד הוא הועד המנהל כיום את ענייניו העירוניים של כפר חב"ד. הועד מונה תשעה חברים, מתוכם נבחרים יושב ראש ובעלי תפקידים לפי החלטת הרוב. יו"ר הועד המכהן נכון לשנת תשפ"ג הוא ר' שמעון רבינוביץ'. במקביל לועד זה ישנו 'ועד האגודה כפר חב"ד'.

רקע

במשך השנים היה בכפר חב"ד ועד אחד שכונה גם 'הועד הגשמי'. שבעת חברי הועד היו נבחרים אחת לתקופה, על ידי ומתוך חברי האגודה של כפר חב"ד, בהוראת הרבי מונו לחברי האגודה כל הראשי בית אב שדרו בכפר.

בשנת תשס"ז, תוקן החוק העוסק ביישובים הנכללים במועצות אזוריות, בצורה כזו שרוב תפקידי ועדי האגודות ביישובים יעברו לועד חדש, מקומי, שכמות החברים יקבעו לפי מספר תושבי היישוב, בדומה למועצת עירייה בערים רגילות. אך במקרה שבו לא יוגשו רשימות מועמדים לועד, הסמכויות יוותרו בידי ועד האגודה.

עד שנת תשע"ט, בכל פעם בה נדרשו התושבים להציג רשימות מועמדים, לא הוגשה אף רשימה, ותפקידי הועד נותרו בידי ועד האגודה, מצב זה מכונה בחוק 'זהות ועדים' ובמצב זה ועד האגודה מכהן גם כועד המקומי.

היסטוריה

לקראת הבחירות המקומיות בשנת תשע"ט, הוגשו שלוש רשימות להתמודדות לועד המקומי. תוצאות הבחירות היו: רשימת "כפר חב"ד" שסימנה היה "כח" בראשות ר' נחמן רייכמן, ארבעה מושבים מתוך תשעה. רשימת "הרשימה המרכזית" שסימנה "בה" בראשות ר' שמעון רבינוביץ שלושה מושבים. רשימת "הרשימה החסידית" שסימנה "א" בראשות ר' יעקב קניג שני מושבים.

לאחר הבחירות חתמו "הרשימה המרכזית" ו"הרשימה החסידית", הסכם קואליציוני, באמצעותו רכשו רוב בועד ומינו את ר' שמעון רבינוביץ' ליו"ר הועד.

אחד מהפעילויות הראשונות של הועד הייתה הקמתו של בית הוראה כפר חב"ד.

ההתנגדות להקמת 'ועד מקומי'

יש המצטטים מכתב מהרבי השולל הקמת ועד מיוחד לחקלאי כפר חב"ד[1], כראיה לדעת הרבי בנושא. מנגד יש הטוענים שאין להשוות בין בין בקשת החקלאים להקים ועד פרטי שייצג אותם בנפרד מהועד הכללי - בקשה אותה שלל הרבי, ל'ועד מקומי' שעניינו הוא ועד שמייצג את כל התושבים הגרים בכפר חב"ד, דבר התואם את הוראת הרבי בנושא הבחירות בכפר. עד להקמת ה'ועד מקומי' שלט בכפר ועד האגודה, שנבחר רק על ידי חברים שהתקבלו לאגודה וחלק משמעותי מתושבי הכפר שלא התקבל לאגודה, לא יכול לבחור ולהיבחר אליו.

טענה נוספת כנגד הקמת הועד המקומי, היא שכללי הבחירות לועד המקומי נקבעות על ידי המדינה ולא על ידי האגודה ובכך הכללים דומים לבחירות למועצה, דבר שהרבי ביקש להימנע ממנו בעבר כשהוצע לשנות את מעמדו של הכפר כך שיוגדר כמועצה מקומית[2]. בבחירות למועצה, לכל תושבי הכפר, גם אלו שאינם ראשי בית אב יוכלו להצביע ולהתמודד, זאת בניגוד לבחירות לועד האגודה שכלליהם נקבעים על ידי האגודה ואפשרו רק לראשי בתי אב (כלומר גברים נשואים) להתמודד. באותם ימים לצד כפר חב"ד שכן היישוב 'תוחלת' של המזרחי, יישוב שבאופן מעשי היה חלק מהכפר. גישת המזרחי הייתה שיש לשלב ברשימות המתמודדים בנות, גם לא נשואות, לצרף תמונותיהם בקמפיינים וכו' [3]. בסופו של דבר, אכן לא עלה הכפר לדרגת מועצה מקומית.

אופן ההצבעה

השיטה הנהוגה בהצבעה לחברי הועד הגשמי, היא סימון המועמדים הרצויים בדף המכיל את שמות המועמדים כולם, אך בועד המקומי שיטת ההצבעה היא מפלגתית, על ידי פתקים בצבע כחול, המסמלים רשימת מועמדים, לצד הפתקים הכחולים מצורפים פתקים לבנים, לבחירת רשימות למועצה האיזורית, ופתקים צהובים לבחירת יושב ראש למועצה האיזורית.

חברי הועד במשך השנים

תשע"ט - תשפ"ג

רשימת "כפר חב"ד": ר' נחמן רייכמן, ר' שניאור זלמן (זמי) ליפסקר, ר' ידידיה חסין, ר' יצחק אמיתי. "הרשימה המרכזית": יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ', ר' יצחק רויטבלט, ר' יהושע (שייע) סגל."הרשימה החסידית": ר' יעקב קעניג, ר' אברהם חנוכה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. "במענה למכתבם ממוצש"ק, בו כותבים אשר לדעתם החקלאים בכפר חב"ד. ועניניהם מקופחים, והסיבה בזה אשר אין ועד מיוחד לעניני חקלאות. הנה מובן שאי אפשר לעשות ועד מיוחד לכל אחד מעניני הכפר, שאם כן הרי אין לדבר סוף, ותחת הנהלה משותפת, שגם בידה לא עלה לע"ע לשלול פירוד הלבבות וכו' וכו', יקומו כמה ועדים, שיגרום עוד לפרוד לבבות נוסף, ועוד ועוד. אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק כ"א, עמוד שפו, אגרת ח'קמג
  2. דבר אותו שלל הרבי, ממספר סיבות [דרוש מקור]
  3. דברי הרבי נאמרו בפני חבר הועד הרב ברוך גופין בין היתר אמר הרבי: "לכל נערה משכונת 'תוחלת' יהיה כוח זהה להשפיע על צביון הכפר כמו כוחו של הרב גורליק"