התקשרות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף התקשרות לרבי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בהתקשרות בין רבי וחסיד. אם התכוונתם לפירוש אחר, ראו התקשרות (פירושונים).
ממוזער ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
טיוטה שהכין הרבי למכתב כללי שהיה מיועד לשליחה אל כלל חסידי חב"ד ברחבי תבל, בו הוא מעורר כי בתום חלוף שנה מהסתלקות הרבי הריי"צ "יש חשש אשר יתיישן הדבר, ואור וחום ההתקשרות לנשיאנו, לתורתו ולהוראותיו -אשר כולה חד - ילך הלוך וחסור ח"ו" והוא מדגיש את הצורך לרענן את רגש ההתקשרות מחדש

ענין ההתקשרות בין חסיד לרבי מהווה את היסוד העיקרי עליו מושתת התואר 'חסיד'. רגיל הוא הביטוי בפי חסידים: "שנהיה קשורים באמת".

עניינה בעבודת האדם[עריכה]

עבודת האדם מוכרחת שתהיה חדורה בביטול לנשיא הדור. והכוונה בזה היא הן לעבודת הנשמה בעולם ועם הנפש הבהמית. והן לעבודת הנשמה עצמה בהתעלות בקדושה מדרגה לדרגה.

עבודת הנשמה בעולם היא עבודת הבירורים. עניינה הוא, לברר את ענייני העולם שמצד עצמם הם קליפה - חשים עצמם למציאות נפרדת מאלוקות. עבודת האדם היא לברר ולקדש את העולם וזאת על ידי ההשתמשות בעניני העולם לשם שמים כך שחודר במציאות העולם שכל מציאותם היא למלאות רצון ה'. אמנם עבודה זו דורשת מהאדם התבטלות לנשיא הדור, וזאת בכדי שהבירור יעשה כדרוש ובשלימות. כדי שהנשמה שמצד עצמה מובדלת מהעולם תוכל לרדת לעולם ושהיא לא תתעלם שם, אלא תתגבר עליו ותברר אותו, עליה לקבל כוחות מחודשים שמגיעים אליה על ידי התבטלותה לנשיא הדור.[דרושה הבהרה]

נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מביא שלמות בעבודת הבירור. הבירור המושלם הוא כשכל הפרטים בעולם מתאחדים להיות מציאות אחת ויחידה ומכיוון שלכל אדם לעצמו יש את תכונותיו האישיות, לכן למרות שכל הפרטים בחייו מאוחדים בכוונה 'לשם שמים', עדיין אין זה אחדות אמתית מפני שבטבעו הוא מובדל מתכונותיו של חברו ודווקא על ידי הביטול של כל הדור לראש הדור נעשית התאחדות מוחלטת.[1] ליתר ביאור, עבודת הבירורים עצמה מורכבת מכמה דרגות: בירור האדם הוא רק לראשית התהליך ומכונה בירור ראשון וזאת משום שגם כשאדם בטל לאלוקות, מכיוון שגם עבודה זו באה על ידו והוא הרי 'נברא', ממילא גם הדרגה שאליה העלה את העולם הוא דרגת נברא ואינו קדושה ממש. (כפי שמכונה בחסידות ביטול זה 'ביטול היש' ולא הגיע עדיין ל'ביטול במציאות') דווקא אחרי עבודת האדם בבירור העולם, מגיע השלב השני - בירור שני והוא ביטול שנפעל כתוצאה מהתגלות אלוקית מלמעלה. המשכת בירור זה היא רק בכוחה של נשמה גבוהה שגם לאחרי שירדה לעולם עדיין מאיר בה האור האלוקי שמובדל מהעולם והמשכתה היא דווקא על ידי ביטול לאותה הנשמה.[2]

וסף לכך הביטול לנשיא הדור מוכרח גם בעבודת הנשמה בהתעלותה מדרגה לדרגה בקדושה עצמה.[דרושה הבהרה][3]

רגש ההתקשרות[עריכה]

העלאת זכרונות[עריכה]

חסידים היו נוהגים, על מנת לעורר בליבם את רגש ההתקשרות והאהבה לרבם, לצייר (כלומר לדמיין) במחשבתם את התקופות והזמנים בהן שהו במחיצת רבם:

י.png מנהג החסידים והמקושרים בכל דור ודור, שהיו קובעים לעצמם זמן מיוחד להתעורר ברגשי אהבה למורם ורבם - פשוט ליב האבען דעם רבי'ן באהבה מורגשת בלב כמו אהבה בשרית לאישה ובנים... ובהתעוררות רגש האהבה היו מציירים לעצמם אותם זמנים שהיו ביחידות או שהיו שומעים דא"ח או היו בעת ההתוועדיות, שבאופן כזה היו תמיד מקושרים י.png
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ו' עמוד שנג

הרבי הריי"צ הורה, כי יש לערוך התבוננות כזו לפחות פעם אחת בשנה[4]. במשך הסעודות בבית אדמו"ר הריי"צ גם לאחר הסתלקותו, היה מונח במקומו של הרבי הריי"צ סט של סכו"ם, צלחת, גביע וחלות, וסדר הישיבה של הנוכחים היה כפי שהיה בחייו של הרבי הריי"צ. כאשר שאל הרש"ג את הריב מדוע ממשיכים בסדר זה, השיב הרבי כי על ידי כך ייזכרו בקלות בצורה בה היו הדברים בחייו של הרבי הריי"צ ובדברים שאמר אז[5].

אדמו"ר הזקן שמע מרבו המגיד ממזריטש את מה ששמע מרבו של המגיד הבעל שם טוב את הביטוי: "וואס געדענקסטו?"אידיש: "מה הינך זוכר?"). האמרה הפכה בין החסידים למטבע לשון, בה השתמשו ככינוי לצורך בהעלאת זכרונות על מנת לעורר את רגש ההתקשרות על ידי זיכרון החוויות שחווה החסיד במחיצת הרבי[6].

בין מנהגי יום הולדת, עוד מאלו שהודפסו בספר היום יום מתוך דברי הרבי הריי"צ, הם "העלאת זכרונות וההתבוננות בהם"[7], כשהכוונה היא להיזכר בשאלה ששאל את הרבי ביחידות ואת התשובה שקיבל באותה שעה[8]. במקרים מסויימים הורה הרבי כי על ההתבוננות לערוך כחמש עשרה דקות[9].

דרכי ההתקשרות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הדרך להתקשרות היא בכמה דרכים ואופנים. במשך השנים התייחסו אליהם רבות רבותינו נשיאינו, כשההדרכה הבולטת ביניהן היא של הרבי הריי"צ בקט ממכתבו שהובא בלוח היום יום שערך הרבי:

השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים... ההתקשרות האמיתית היא על ידי לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתוועדותם, ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים, הנה בזה היא ההתקשרות
לוח היום יום, כ"ד סיוון

חסידים המליצו את מאמר המשנה על שלושת האפשרויות בהן יכול הבעל לקדש אישה - שיכול להתבצע בשלושה דרכים "ב(קנייני) כסף, בשטר וביאה"(תחילת מסכת קידושין), לשלושת הפעולות שנעשות כחלק מדרכי ההתקשרות: קניין כסף - נתינת דמי מעמד, קניין שטר - כתיבה לרבי, ובקניין ביאה - לבוא אל הרבי.

לימוד תורתו של הרבי[עריכה]

" טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?! "

שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275

היסוד העיקרי בהתקשרות הוא לימוד תורת הרבי, היות ובעת הלימוד האדם מחובר ומאוחד עם הרעיון בו הוא מעמיק, והיות וצדיקים דומים לבוראם והקדוש ברוך הא 'הכניס את עצו' בתוך התורה שנתן לעם ישראל (כפי דורשים חז"ל את ראשי התיבות של המילה אנוכי שבתחילת עשרת הדיברות - אנא נפשי כתבית יהבית, אני את נפשי כתבי ונתתי), כך גם הרבי 'הכניס את עצמו' בתוך תורתו[10].

עיקר הלימוד צריך להיות בתורת הנשיא שבאותו דור, היות ויש בתתורתו את המסרים והרעיונות השייכים במיוחד לאותו הדור[11]. בסדר הלימוד יש זכות הקדמה בחלקים השייכים לתקופה (פרשת השבוע או מועדי השנה)[דרוש מקור].

כתיבה לרבי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתיבה לרבי

אחת מדרכי ההתקשרות היא כתיבה לרבי, בה החסיד כותב לרבי מכתב בו הוא מדווח על פעולותיו הטובות והחלטות טובות שקיבל על עצמו, התרחשויות שהוא חווה, או מבקש ברכה עבורו או עבור מכריו. באופן כללי, מחולקת הכתיבה בין כתיבת דו"ח או מכתב בו מבקשים ברכה, לבין כתיבת פדיון נפש, הנכתב דווקא בימי סגולה ובזמנים מיוחדים.

נסיעה לרבי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נסיעה לרבי

אחת מדרכי ההתקשרות לרבי היא הנסיעה איליו, על מנת לעורר מחדש את רגש ההתקשרות ולקיחת כוחות לחיות והתמדה בעבודת השם בתקופה הקרובה.

ציור פני הרב[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ציור פני הרב

אחת הדרכים לעורר את ההתקשרות היא ציור פני הרב", על ידי שחזור מראה פניו של רבו של המצייר כפי שזכה לראותם. הרבי הורה כי אף מי שלא זכה לראות את פניו של הרבי הריי"צ, יכול לבצע זאת לאחר התבוננות בתמונה בה מצולמת דמותו.

דמי מעמד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דמי מעמד

אחת מדרכי ההתקשרות היא נתינת דמי מעמד המיועדים להחזקת משפחתו של הרבי. הרבי הריי"צ נהג, ולאחריו המשיך הרבי במנהג זה, להעביר את רובם של דמי המעמד אל המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל ולשכת חשאין (אחת ממחלקות מחנה ישראל).

קיום הוראותיו[עריכה]

הנהגות נוספות[עריכה]

  • יחידות.
  • אמירת פרק הרבי - בין החסידים התקבל המנהג, כי בעת אמירת שיעור התהילים היומי שתיקן הרבי הריי"צ לומר לאחר התפילה, מוסיפים ואמרים את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של הרבי.
  • אמירת הפסוק באלוקי נצור - יישנה סגולה לומר לפני סיום קטע ברכ אלוקי נצור שבסוף תפילת שמונה עשרה פסוק המתחיל ומסתיים באותן אותיות בהן מתחיל ומסתיים שמו של המתפלל[12]. בין חחסידים, נהוג לומר באותה עת את הפסוקים המתאימים לשמו של רבם (פסוקי השם של הרבי: מאור עיננים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל)[13].
  • הזכרת הרבי בברכת המזון - בעת אמירת סדרת הבקשות הפותחות במילת "הרחמן" בברכה האחרונה שבברכת המזון, ניתן להוסיף איזו בקשה שרוצים הפותחת במילה "הרחמן". בעקבות כך, חסידים נהגו לומר "הרחמן הוא יברך את אדוננו מורנו ורבנו"[14].
  • חיקוי הנהגותיו של הרבי - נהוג בין חסידים לחקות את הנהגותיהם ואף את כתב ידם של רבם, על בסיס הכלל ההלכתי הואיל ונפיק מפומיה דרב[15]. עם זאת, ישנם מנהגים שהם הנהגתו הפרטית של הרבי ואינם הוראה לרבים[16].

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. לקוטי שיחות חלק ב עמוד 479 ושם חלק ג עמוד 808
  2. תורה אור כז, ג.
  3. לקוטי שיחות חלק ג עמוד 808
  4. שיחת ראש השנה של שנת תש"ה
  5. המלך במסיבו חלק א' עמוד קמז
  6. על פי דברי הרבי הריי"צ בספר השיחות תש"ט עמוד 333
  7. היום יום י"א ניסן
  8. על פי רשימת המנהגים שפירט הרבי בספר השיחות תשמ"ח חלק א' עמוד 406
  9. מובא בקובץ תחיינו גליון מספר 9 עמוד 90
  10. שיחת שבת פרשת ניצבים תשי"ד. תורת מנחם חלק י"ב עמוד 211
  11. אגרות קודש חלק ח' עמוד קנג
  12. מקורו של המנהג הוא בפירוש רש"י על מיכה, והוא גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד
  13. ספר המנהגים עמוד 12
  14. ספר המנהגים עמוד 23. וראה אגרות קודש כרך ט"ו עמוד קפז
  15. ראה על הנהגה זו באריכות במבוא לספר מעשה מלך, הסוקר את ההנהגה והיחס והמקרים הנכונים בהם יש לנהוג בה
  16. ראה בתחילת ספר המנהגים קטע משיחת הרבי בה הוא מבואר איזו מההנהגות היא הוראה לרבים ואיזו לא