שיעורים יומיים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף השיעורים היומיים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"השיעורים היומיים" הינם שיעורי לימוד קבועים על בסיס יומי, הנלמדים על פי הוראות הרבי מידי יום על ידי החסידים, ומהווים סגולה לעניינים רבים. הרבי מעודד כל אחד ואחד להצטרף לאמירת שיעורים אלו, ומעורר על אמירתם.


חלוקת השיעורים[עריכה]

השיעורים היומיים נקבעו על פי הוראותיהם של רבותינו נשיאינו במועדים שונים, עד שהגיעו למתכונתם הנוכחית.

חומש[עריכה]

את תקנת לימוד שיעור החומש כפי שהפרשה נחלקת לימי השבוע, קבע אדמו"ר הזקן[1], הנשיא הראשון של חסידות חב"ד.

על פי התקנה, בכל יום מימי השבוע אומרים החסידים את חלק הפרשה השייך לאותו יום עם פירוש רש"י[2].

תהילים[עריכה]

בשעת המאסר של אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ז, הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר במנין את שיעור התהילים כפי שנחלק לימי החודש. לאחר שאדמו"ר הריי"צ יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהילים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהילים.

בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ[3] לקבוע את אמירת שיעור התהילים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים.

תניא[עריכה]

הקביעות בלימוד התניא במתכונתה הראשונית, נקבעה על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, שקבעו אחרי יציאתו מהמאסר בשנת תקנ"ט ללמוד בכל שבוע פרק אחד מספר התניא[4][5].

על יסוד העובדה שהחסידים התייחסו לספר התניא כתורה שבכתב וכספר היסוד של החסידות, בדומה להתייחסות לחומש כספר היסוד של כללות התורה, תיקן אדמו"ר הריי"צ לומר מידי יום שיעור '"יומי"' בספר התניא, באופן כזה שמידי שנה יסיימו את לימודו של ספר התניא על כל חלקיו[6].

לוח היום יום[עריכה]

בשנת תש"ג יצא לאור לוח היום יום ובו ליקט הרבי פתגמים שונים משיחותיו וממכתביו של אדמו"ר הריי"צ. על פי התוכנית היה בדעת הרבי להוציא לאור לוח נוסף שיועד להדפסה בשנת תש"ד, אך עריכתו של הלוח לא הסתיימה, והוא לא יצא לאור.

בהיות שכך, נקבע אצל חסידים לימוד יומי בספר אותו ערך וליקט הרבי, ובהמשך אף התייחס לכך הרבי בהזדמנויות שונות.

רמב"ם[עריכה]

בשנת תשד"ם תיקן הרבי שלושה מסלולים לאמירת הרמב"ם, אך בשונה משאר השיעורים היומיים, שיעורים אלו אינם בעלי מחזור קבוע, היות שהמסלול של אמירת הרמב"ם אורך קצת פחות משנה, ובכל שנה תאריך הסיום חל בזמן אחר בשנה.

שיעורים עונתיים[עריכה]

חודש כסלו[עריכה]

בעקבות ריבוי המאורעות החשובים שהתרחשו בהיסטוריה של חסידות חב"ד במשך חודש כסלו, קיבל החודש את התואר 'החודש החסידי', והרבי הורה על מספר מנהגים המדגישים את שייכותו של החודש לתורת החסידות.

בעקבות כך, הורה הרבי בשנת תשמ"ט, שבנוסף לשיעורי הלימוד הרגילים ילמדו בכל יום מימי החודש פתגם חסידי מתורתם של כל אחד מרבותינו נשיאינו[7].

ימי ספירת העומר[עריכה]

על פי המופיע בספר המנהגים[8], לומדים בכל יום מימי ספירת העומר דף אחד ממסכת סוטה בתלמוד בבלי, הכוללת ארבעים ותשע דפים, כנגד ארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר[9][10].

זמני הלימוד[עריכה]

למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם.

את שיעור התהילים הורה הרבי לומר דווקא לאחר התפילה ובמנין, ובשעת הדחק - לומר לפחות חלק מהשיעור היומי, ולהמשיך לאחר מכן[11].

גם את שיעורי החומש והתניא הורה הרבי[12] להשתדל לומר בסמיכות לתפילה, אך בשעת הדחק אפשר להשלים זאת גם בלילה[13].

את הפתגם היומי מלוח היום יום נוהגים בקהילות חב"ד להקריא בקול לאחר התפילה, על יסוד הנהוג בבית הכנסת ב-770.

בנוגע לשיעורי הרמב"ם, ישנה הקפדה אצל חלק מהחסידים לומר אותם בלילה שלפני, וזאת על פי עדותם של חסידים שראו את הרבי לומד בלילה את השיעורים השייכים ליום שלמחרת, אך הרבי בעצמו אמר שאין הקפדה בזה, וזמן הלימוד הוא במשך היום ואפשר להשלים בלילה שלאחר מכן אם לא הספיקו[14].

כללי התשלומין[עריכה]

במקרים בהם לא הספיקו ללמוד את אחד מהשיעורים היומיים (חוץ מרמב"ם), הורה הרבי שאין 'לדלג' לשיעור של היום שלמחרת, אלא יש קודם להשלים את השיעור של היום הקודם, ורק לאחר מכן לומר את השיעור של היום הנוכחי[15]. בשיעור היומי ברמב"ם, שענינו (מלבד לימוד כל ספר הרמב"ם, הוא גם) אחדות כל ישראל בשיעור יומי אחד, הורה הרבי שלכל לראש יאמרו את השיעור היומי ולאחר-מכן ישלים את הפרקים הקודמים ה"חסרים".

סגולת הלימוד[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

עזרים ללימוד השיעורים היומיים[עריכה]

לאורך השנים יצאו לפועל מספר יוזמות שנועדו לסייע לחסידים ללמוד את השיעורים היומיים בצורה נוחה וקלה, הן באמצעים הטכנולוגיים שהתפתחו, והן בהוצאות לאור שונות.

ההוצאה לאור הראשונה שנועדה לסייע בלימוד השיעורים היומיים היה ספר החת"ת, שיצא לאור בשנת תשמ"א ביוזמתו של הרב זאב דב סלונים, שאיגד בתוכו את החומש, התהילים, התניא ולוח היום יום בגודל מוקטן, המקל על נשיאתם של הספרים והלימוד בהם.

עם הצטרפותה של תקנת לימוד הרמב"ם לשיעורים היומיים, היזומה של ספר החת"ת לא סיפק בשלימותו את יעדו, להקל באמירת השיעורים היומיים, ובשנים מאוחרות יותר החל הרב טוביה פלס מכפר חב"ד לצרף לקובץ השבועי דבר מלכות את שיעורי הלימוד השבועיים כולל פרקי הרמב"ם[16].

עם התפתחות הטכנולוגיה, הועלו לאתרי האינטרנט החב"דיים שיעורי הלימוד היומיים באופן מקוון, ובשלבים מתקדמים יותר, נוצרו גם אפליקציות לאייפונים ומחשבי כף יד.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. לוח היום יום י"ט טבת. קונטרס ביקור שיקאגו שיחה א'.
  2. אצל חסידים מקובל שהרבי הורה שמי שיש באפשרותו, שילמד בכל מחזור לימוד שנתי פירוש נוסף מלבד פירוש רש"י, וזאת על יסוד הנהגת רבותינו נשיאינו (שיחת ש"ק פרשת בא כ"א טבת תש"ב, קונטרס ביקור שיקאגו עמוד 5).
  3. ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהילים, שנדפס כהוספה לספר התהילים 'אהל יוסף יצחק'.
  4. בספר התניא ישנם 53 פרקים, כנגד 53 פרשיות התורה.
  5. קיצורים והערות לספר התניא, עמוד קכג.
  6. החלוקה הראשונה נעשתה לקראת שנת תש"ג, כפי שמופיע במכתבו מכ"ף כסלו תש"ג, שנדפס כהקדמה ללוח היום יום.
  7. שיחת ליל ראש חודש כסלו תשמ"ט.
  8. וכן בלוח היום יום ז' אייר. בטעם הסיבה שהרבי קבע את מיקומה של הוראה זו דוקא בז' אייר, יותר משלושה שבועות לאחר התחלת הלימוד, יש חסידים המסבירים על פי מאמר הזוהר שטהרת האשה לוקחת ז' ימים, וזהו המספר הקשור עם ספירת העומר - בירור שבע המידות והטרתם, כפי שכל אחת מהן כלולה משבע.
  9. אוצר מנהגי חב"ד, לימוד מסכת סוטה.
  10. כך המנהג אצל חסידי חב"ד, בשונה מקהילות אחרות בהם לומדים בזמן זה את מסכת שבועות, הכוללת אף היא ארבעים ותשע דפים. הסיבה ללימוד מסכת סוטה דוקא היא מכיון שספירת העומר נועדה לתקן את נפש הבהמית, ועל הסוטה נאמר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה בא משעורים שהינם מאכל בהמה.
  11. אגרות קודש הרבי חלק ט"ו אגרת ה'תקנג.
  12. אגרות קודש הרבי חלק י"ז אגרת ו'רצב.
  13. בשונה מאמירת תהילים שאי אפשר לומר בלילה על פי קבלה.
  14. ספר ההתוועדויות תשמ"ט חלק א' עמ' 192.
  15. אגרות קודש הרבי חלק י"ג אגרת ד'תקצג.
  16. בשנת תשע"ג נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת מכון חזק יוזמות חינוכיות.