מלאכת שוחט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף השוחט)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק באחת ממלאכות שבת. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שוחט.
שוחט בבדיקת סכינו
השוחט היא אחת מל"ט מלאכות שבת המנויים במשנה.

במשנה[עריכה]

י.png הַצָד צְבִי. הַשּׁוֹחֲטוֹ. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. וְהַמּוֹחֲקוֹ. וְהַמְחַתְּכוֹ י.png
– שבת פרק ז'

בגמרא[עריכה]

בגמרא מובא שני דיעות "שוחט משום מאי מחייב?" דעה אחת (של רב) מחייבת משום "נטילת נשמה", ודעה נוספת (של שמואל) מחייבתו גם משום צובע.

בחסידות[עריכה]

בספרו של בעל התולדות יעקב יוסף מובא: "שמעתי ממורי פירוש הש"ס (שבת דע"ה ע"א) שוחט משום מה מיחייב משום צובע, וחד אמר משום נטילת נשמה, ופריך משום צובע וכו' אלא אף משום נטילת נשמה, כי היצר הרע נידון לעתיד (סוכה דנ"ב ע"א), וקשה הא לכך נברא, וצריך לומר שבשביל זה נענש שעושה עצמו ליצר טוב וכו' ובזה יובן השוחט דעלמא חייב, וקשה הא לכך נברא, ומשני משום צובע שהוא צובע עצמו בדמות יצר טוב ועל ידי זה נוטל נשמה ופריך וכו', ומשני אף נטילת נשמה ודפח"ח[1].

כלומר שדברים אלו על היצר הרע השוחט נשמות ומטמאם משום מאי מחייב? למה יקבל עונש לעתיד לבא? והלא נצטווה על כך? והתירוץ הוא משום צובע, שאומר על מצוה שהיא עבירה ועל עבירה שהיא מצוה, ועל כך לא נצטווה.

חידושי הצמח צדק[עריכה]

אחת מהקושיות שהראשונים והפוסקים מתחבטים בה רבות היא מדוע צריכה התורה להתיר ברית מילה בשבת, והלא המלאכה היא הוצאת הדם מהתינוק שהיא "נטילת נשמה" כלומר נטילת הדם, אם כן קשה לפי הדיעות שנטילת נשמה הכוונה היא החלשת האדם, והלא אין כל תועלת מהחלשת התינוק, והצורך הוא כריתת הערלה בלבד?.

אדמו"ר הצמח צדק (בחידושיו למסכת שבת פרק י"ג) מסביר את דעת הסוברים שמלאכת חובל היא החלשת האדם, שיש לחלק בין מלאכה שהפעולה והתוצאה הינם דבר אחד, לבין מלאכה שהפעולה והתוצאה שני דברים. כאשר המלאכה והתוצאה הינם מציאות אחת, כברית מילה שאי אפשר לחתוך בשר מבלי להוציא דם, וכן בחובל בעל חי משום שצריך את הדם לכלבו, למרות שאין תועלת מעצם החבלה, כיון שיש לו צורך בדם נחשבת הפעולה צריכה לגופה.

אך התוספות חלוקים על כך, והצמח צדק מבאר כי ניתן לתרץ לשיטתם שהמלאכה נטילת נשמה היא החלק הרוחני שבדם, ומכיון שהרוחניות והגשמיות הם שני דברים נפרדים, אין פעולה זו נחשבת לפעולה אחת, ולכן היא נחשבת למלאכה שאינה צריכה לגופה. ואלא שהתוספות עצמם אינם מתרצים כך, מפני שהתוספות סוברים ש"צריכה לגופה" לא נמדדת בפעולה שבה נעשית המלאכה, אלא בבן אדם בכלליות ומכיון שיש לתינוק תועלת מהטפת הדם לכן נחשבת הפעולה "צריכה לגופה".

  1. בן פורת יוסף דקכ"ז ע"א