נפתלי קראוס
הרב נפתלי קראוס (י"ב שבט תרצ"ב – י"א שבט תשע"ח) היה סופר ועיתונאי חסיד חב"ד שכיהן כחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד, ככתב עיתון 'מעריב', וכפעיל בולט בפועלי אגודת ישראל.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בי"ב שבט תרצ"ב בבודפסט שבהונגריה לאביו ר' יצחק קולמוסאי ולאמו מרת דבורה, במשפחה שומרת תורה ומצוות.
בהונגריה קיבל את חינוכו בישיבת האידוהאדהאז-הונגריה, ובשנת תש"ט עלתה משפחתו ארצה והוא נכנס ללמוד בישיבת 'בית יוסף צבי' של הרב דושינסקי בירושלים.
כשסיים את מסלול לימודיו התגייס לצה"ל ושירת במשך שנתיים וחצי, ולאחר שהשתחרר החל לעבוד כפועל בנין, ובמקביל נכנס לעבוד במסגרת פא"י (פועלי אגודת ישראל) הן כעורך החדשות בעיתון 'שערים' והן חבר המזכירות של חטיבת הדור הצעיר באגודה.
במשך תקופה זו החל להיחשף לעולמה של חסידות חב"ד ולהשתף בשיעורי תניא בעקבותיהם גיבש את זהותו כחסיד חב"ד מן השורה.
בכ"ג אב תשי"ז בא בקשרי השידוכין עם רעייתו חיה בתיה בת הרב שמואל זלמנוב. החתונה התקיימה בח' כסלו תשי"ח, ולאחריה התיישב הזוג הצעיר בתל אביב, והוא מונה כחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ועסק בין השאר בהפצת עלוני השיחות לנוער וזכה לקבל הדרכות ועידודים מהרבי בנוגע לעבודה זו[1].
בשנת תשכ"א הצטרף לצ'רטר הראשון של חסידי חב"ד שנסעו לרבי לחגוג עמו את חודש החגים, וזכה להיכנס אל הרבי פעמיים ליחידות כאשר הראשונה שבהם נמשכה כעשרים דקות רצופות[2], ובמהלך היחידות דרש ממנו הרבי לנצל את עבודתו במערכת העיתון להפצת מעיינות החסידות.
בשנת תשל"ה עבר לעבוד במערכת העיתון 'מעריב', ובחודש תשרי שלאחר מכן שהה אצל הרבי בחודש החגים ודיווח על המתרחש בשמחת תורה אצל הרבי וזכה לקבל מהרבי ברכת יישר כח על הדיווח העיתונאי, וכן הרבי העניק לו באופן אישי חבילת דולרים לחלק לכל עובדי מערכת העיתון. את תפקידו זה ניצל רבות על מנת לסייע ל'דובר חב"ד' בארץ הרב ברק'ה וולף והשקיע מאמצים רבים כדי להביא את דברי הרבי בצורה הטובה ביותר לציבור הרחב, כשלצורך כך הוא מגייס את חבריו לעבודה ומשמש כאיש קשר בינם לבין אנשי חב"ד והרבי, וכן התראיין רבות לתחנות הרדיו השונות ובלשונו החריפה הגן על עמדתה של היהדות החרדית בכלל וחסידות חב"ד בפרט.
לאורך השנים עסק במחקר ספרות וביקורת לצד עבודתו העיתונאית במערכת 'שערים' 'בטאון חב"ד' והבטאון ההונגרי 'אוי-קלט', וכן תרגם להונגרית חלקים נרחבים מספר התניא.
הרב קראוס התגורר ברחובות עד לפטירתו בי"א שבט תשע"ח בגיל 86. נטמן בבית העלמין ברחובות.
ספריו[עריכה]
- עשרות ספרים וכותרים בנושאי יהדות בשפה ההונגרית
- האנציקלופדיה הדתית (עורך)
- השנתון הדתי האנציקלופדי (תשכ"ב, הוצאת ספרייתי)
- פרשיות השבוע (ב' כרכים)
- הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות, רשת אהלי יוסף יצחק
- מחתרת חסידית בברית המועצות, רשת אהלי יוסף יצחק
- ואני תפילתי (תרגום לספרו של הרב ניסן מינדל)
- תניא בשפה ההונגרית (תרגום)
משפחתו[עריכה]
- בנו, הרב שמואל קראוס - סופר וחוקר חב"די, המכהן כמזכיר בית דין צדק קראון הייטס
- בתו, מרת מרים שיינדל הרפז - נוף איילון
- בתו, מרת רחל נוב, אשת ר' זלמן נוב - מזכירו של הרב גלוכובסקי, רחובות
לקריאה נוספת[עריכה]
- דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, חלק יג עמוד 4268
- נפתלי קראוס, פנים אל פנים מיטן אמת, תיאור חודש החגים תשל"ו אצל הרבי בעיתון האידי די אידישע היים
קישורים חיצוניים[עריכה]
- משקה, לא וודקה, הרב קראוס מתראיין לעלון השבועי בעברית של חברת המדיה jem, פרשת וארא תשע"ו (myjewishpage)
