המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אניית נוסעים של חברת צים

המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת הוא מאבק שניהל הרבי בשנות היו"דים והכ"פים, על מנת לעורר את דעת הקהל לאיסור הנסיעה באניות ישראליות בבעלות יהודית הנוסעות בשבת קודש תוך כדי חילול שבת. הרבי ניהל את המאבק הן במישור הפרטי - למנוע את שומעי עצתו לנסוע באניות אלו, והן במישור הציבורי - לנסות למנוע מחברות הספנות הישראליות להמשיך את ההפלגות תוך הטעיית הציבור, ולמצוא פיתרונות לחילול השבת.

בתחילה התנהל המאבק בצורה שקטה מול יחידים, אך בשנת תשט"ז קיבל המאבק אופי פומבי והוא המשיך בשנים שלאחר מכן. לקראת סיום שנות הכ"פים, כאשר הפלגה באניות נוסעים הפכה לדבר נדיר ובמקומה התפשטה הנסיעה במטוסים, שככה הסערה אט אט.

היסטוריה[עריכה]

בשנות היו"דים (שנות ה-50 של המאה ה-20) שימשו אניות נוסעים כאמצעי תחבורה עיקרי בין מדינות. בהפלגה בקו אירופה-ישראל היו נסיעות שנעשו בתוך פחות משבוע ונמנעו מנסיעה בשבת, אך בקו ארה"ב-ישראל היה הכרחי לנסוע במשך יותר משישה ימים ובמילא גם בשבת. החברה הישראלית שניהלה את ההפלגות בקו זה היתה "שוהם שרותי הים", חברת בת של חברת הספנות הממשלתית "צים".

כבר מראשית נשיאותו כתב הרבי לפונים אליו להימנע מנסיעה באניות אלו, שהנסיעה בהם כרוכה בוודאות בחילולי שבת רבים[1]. כמו כן פנה הרבי לרבנות הראשית כדי לברר האם יש דרך להתיר את הנסיעה[2].

בשנת תשט"ז המאבק עלה במדרגה והרבי החל לפנות לרבנים ואישי ציבור שונים שיעשו את כל מה שביכלתם למנוע את ההפלגות ולעורר את ציבור שומרי המצוות על האיסור שבדבר[3]. כאשר נסעו קבוצת שלוחי הרבי לארץ הקודש לעודד את תושבי כפר חב"ד בעקבות הפיגוע הנורא, דאג הרבי שלא יסעו באניה אלא במטוס[4]. בהזדמנות שילם הרבי את הוצאות הטיסה (היקרות יותר) למשפחה שביקשו לנסוע באניה ישראלית[5].

בקיץ של אותה שנה דיבר הרבי לראשונה על הנושא בפומבי[6]. בהמשך לכך נערכו כמה ממכתבי הרבי המבהירים את האיסור בנסיעה באניות ישראליות, ובהם מענות לטענות שנשמעו בנושא - והודפסו בשנת תשי"ח בקונטרס מיוחד, וכן בבטאון חב"ד בחודש שבט תשי"ט[7].

הרבי פעל לצרף למאבק רבנים מכל שכבות הציבור, כדי שדבריהם ישפיעו על הציבור הדתי שימנע מנסיעות אלו. זאת גם מתוך תקווה שהלחץ מהציבור הדתי ישפיע על חברת שוהם לסדר את ההפלגות ללא חילול שבת, או לפחות חלק מהן[8]. בין הרבנים שאליהם פנה הרבי בנושא היו - הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הרצוג והרב יצחק ניסים, הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב צבי פסח פרנק, הרב ראובן כץ רבה של פתח תקווה ועוד.

הרבי פנה לרב משה פיינשטיין, שהוציא פסק דין שעצם ההפלגה אסורה, אך במקרים מסויימים לא חל איסור על הנוסעים להצטרף אליה[9], והרבי השיב ודן איתו בנושא[8]. כמו כן התפרסם שהרב צבי פסח פרנק מתיר נסיעה באניות ישראליות, והרבי שלח את הרב עזריאל זליג סלונים שיפגש איתו ויברר את הנושא. לבסוף נודע שמדובר בהיתר ישן שלו לאלו שרוצים לנסוע בימי חול באותן ספינות שנוסעות גם בשבת, אך הוא לא התיר את הנסיעה בשבת עצמה. לאחר שנודע לרב פרנק שהמעוניינים להתיר את ההפלגה משתמשים בהיתר שלו, ציווה שלא לפרסם את ההיתר הישן[10].

הרב משולם ראטה, דיין וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פירסם פסק דין לאיסור הנסיעה באניות ישראליות. במכתבו תמה הרבי למה רבנים נוספים מפחדים ללכת בעקבותיו ולצאת בהכרזה ברורה על האיסור[11]. בהמשך הצטרפו לפסק האיסור הרב שמחה עלברג, והרב יצחק יעקב וייס[12].

הפולמוס בנושא[עריכה]

לאחר שהתעוררה הסערה בנושא נשמעו טענות נגדיות על מנת להשקיט את הסערה, והרבי התייחס אליהן אחת לאחת.

היו שטענו שאין בהפעלת האניה חילול שבת, וחברת צים אף פרסמה חוות דעת מפורטת של מהנדס שהסביר שאין צורך בחילול שבת עבור הפלגת האניה כיוון שהכל נעשה על ידי מכונות באופן אוטומטי. הרבי השיב בפירוט על טענות אלו והוכיח שהן שקר והטעייה, כיון שלא תיתכן בימינו הפעלת אניה באופן אוטומטי במשך 24 שעות. הרבי הסביר (תוך שהוא מסתמך על הידע שלו בהנדסת אניות מלימודיו בצרפת ומעבודתו בארה"ב) אלו מלאכות של חילול שבת נדרשות כדי להפעיל את האניה, זאת מלבד השירותים השונים לנוסעים שמוכרחים להיות תוך חילול שבת[13].

עוד טענו שיש פיקוח נפש בהפלגת האניה, אם בגלל הסכנה לעצור את ההפלגה ולהעמיד את האניה בלב ים - על טענה זו השיב הרבי שאין לה בסיס, ואדרבה, הסכנה גדולה יותר בהפלגה מאשר בעגינה, מה גם שאפשר לעגון בנמל ולא בלב ים[14], או שטענו שיש פיקוח נפש בעצירת האניות שתגרום נזק כספי למדינה ועלולה להביא לנזק ביטחוני - על כך השיב הרבי שהנזק הגדול ביותר הוא חילול שבת שהביא לחורבן, כמאמר חז"ל[15]. ומלבד זאת אם נתחשב בטענה זו צריכים להתיר גם פתיחת בתי חרושת בארץ ישראל בשבת וכדומה (חלילה), שהנזק הכספי בסגירתם גדול יותר[16].

היו שניסו להציע שגויים יעבדו באניה עבור המלאכות הנדרשות, אך הרבי השיב שאפשרות זו לא מתאימה למציאות מכמה בחינות: ראשית, בגלל כמות העובדים הגדולה שצריכים להיות בכל אניה, ומתוכם מכונאים מומחים. שנית, כי אי אפשר לוודא שאכן רק הגויים יעשו את המלאכות האסורות. לכן ההצעה הטובה והיעילה ביותר היא לעגון באחד הנמלים שבדרך למשך יום השבת[17]. הרבי אף ציין במדוייק כמה נמלים אפשריים שבהם ניתן לעגון, במענה לטענה שאין אפשרות לסדר נסיעה בדרך כזו[18].

על הטענה מה יועיל הרבי בסערה, השיב הרבי שכאשר בעלי האניות יראו את הלחץ הם יאפשרו לפחות לחלק מהאניות לנסוע באופן המותר, וכך לפחות היהודים שומרי המצוות ינצלו מהאיסור[19].

הסערה והטענות בנושא התפרסמו בארץ והגיעו לעיתונות, ועוררו הדים רבים. לאור דברי הרבי נמנעו יהודים רבים, וכמובן חסידי חב"ד, מנסיעה באניות אלו.

לאחר כמה שנים, בשנת תשכ"א הגיב הרבי למכתבו של יהודי שהציע לסדר חברת ספנות שומרת שבת, ובירך אותו על היוזמה[20].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה למשל אגרות קודש חלק ז' ע' שסא. חלק ח' ע' קצב.
  2. ראה אגרות קודש חלק ה' ע' קיב, ע' קמח.
  3. ראה אגרות קודש חלק י"ג ע' רנג. ע' רסג. ע' רפה, ובמכתבים הנסמנים שם. ובעוד מכתבים המצויינים להלן. במכתב
  4. אגרות קודש חלק יג ע' רא.
  5. קובץ התקשרות.
  6. שיחת י"ב תמוז תשט"ז. ראה גם אגרות קודש חלק י"ג ע' רסה.
  7. ע' 20 ואילך. נדפס גם בהוספות ללקוטי שיחות חלק ו' ע' 398 ואילך.
  8. 8.0 8.1 ראה מכתב הרבי לרב משה פיינשטיין, אגרות קודש חלק י"ג ע' שעא.
  9. אגרות משה ח"א סימן צב.
  10. ראה בכתבה "מאבקו של הרבי על נסיעת אוניות ישראליות בשבת" בקישורים חיצוניים.
  11. קובץ התקשרות. במיוחד תמה הרבי על עמדת הרבנות הראשית שלא הודיעה ברור על האיסור; ראה מכתב הרבי לרב זוין.
  12. מנחת יצחק חלק ג' סימן לט, שם מביא את דברי הרבי בנושא ונשען עליהם.
  13. ראה אגרות קודש חלק י"ג ע' שטו. ע' שכא. ע' תנג. ועוד.
  14. ראה חי"ג ע' רפה הנ"ל.
  15. שבת קיט, ב.
  16. ראה אגרות קודש חלק י"ג ע' שלג. ועוד.
  17. ראה אג"ק חי"ג ע' שטו הנ"ל. חלק כ' ע' קכד.
  18. אגרות קודש חלק י"ג ע' שסה.
  19. חי"ג ע' שסה שם.
  20. חלק כ' ע' קכד שם.