הכהן כמורה הוראה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן שבית המקדש היה קיים בית הדין של הכהנים.

בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין[1]. אולם, בסגנון המשנה מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל.

סמכות לכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. בחלק הנסתר שבתורה מובאות מטרות אידאיליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום.

עם זאת כי פרשנות אין כל התייחסות לכהן כאל מורה הוראה ראוי רק מכח ייחוסו, וההתייחסות לכהן כמורה הוראה היא מכח לימודו[2]. אם זאת, כמובן שיש להם קדימות על פני מורה הוראה שווה ערך שאינו כהן. [3]

רקע[עריכה]

הרמב"ם, בספרו משנה תורה, מסביר שיעקב אבינו הבדיל את בנו לוי משאר בניו -ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי עבודת השם ומצוות אברהם אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות[4]. במדרש תנחומא מובא, שבני לוי השתתפו גם את אחיהם בני ישראל בהרבצת התורה, עד כדי שהצליחו להפוך משכיניהם במחנה גם למרביצי הוראות בתורה[5]

במדרש, מובא שעמרם בן קהת בן לוי היה מנהיג הרוחני של קהל בני יעקב בגלות מצרים. התמנות זו, ירש בנו אהרן אחריו. אהרן, כמנהל החיים הרוחניים של בני ישראל בעת עבדותם במצרים -וגם אחרי ביאת משה וגאולת העם מעבדותם, היה מוכר בעיני העם כמורה הוראה, כאיש חסד, וכמטיל שלום בין בעלי ריב.

בעת הקמת המשכן ציוה הקדוש ברוך הוא את משה לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת שכינתו במשכן ובתוך העם[6], זאת לאחר שהבכורים, שהיו המיועדים מראש לכהונה, נדחו בעקבות השתתפותם בחטא העגל.

בית דין של כהנים[עריכה]

בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת המזבח, והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יומי של בית המקדש היה מנוהל על ידי ועידה מיוחדת של כהנים[דרוש מקור].

בסגנון המשניות, נקראה זאת הועידה בשם בית דין של כהנים או בשם זקני כהונה[7][דרוש מקור]. בנוסף לזהירות הבית דין של הכהנים על פעילות היום יומי במקדש ודאגם לעיין על כשרות בני הכהנים לעבודה, ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה[דרוש מקור], כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה[8].

הוראת כהן משיח[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מקורות בחומש[עריכה]

מקור הראשון בחומש שנותנת סמכות לכהנים כבעלי הוראה מופיע בחומש ויקרא; "וידבר ה' אל אהרן לאמר.. אתה ובניך אתך.. להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה" (ויקרא י ח-יא).

הספרא והתלמוד בבלי, דורשים את משמעות כתוב זה ככולל הוראות בענייני ערכים, חרמין, טומאה וטהרה, הוראות כלליות, מדרש, הלכה, וקריאת מקרא, משנה, ותלמוד[9]

בפירוש להחומש, האבן עזרא מעיר על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם נידה לדם זיבה[10], הוא גם מסביר -ככלל- שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים[11], כלל שעליו מעיד גם הספורנו[12]. הרמב"ן, בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות[13]. אכן, הספרי מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כמלאכי השרת.

הכהנים כדיינים במשפט העברי[עריכה]

בחומש גם מובא מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כדיינים על ענייני ריב ונגעים. על אף שתפקידם כמחליטי הדין בנגע הצרעת ברור מן התורה[14], אין דרשת חז"ל משמעותית שמציינת שהוטל גם על הכהנים לדון בענייני ריב ממונות. הספורנו, על פרשת עגלה ערופה, מציין שהכהנים היו בקיאים בתכונות בני העם - בקרימינולוגיה - והיו מתעזרים בזה הידע להצליח בחקירתם למצוא שופך דם הנקי[15].

מקורות בספרי נביאים וכתובים[עריכה]

בספרם של נביאי ישראל מצויין שהכהן ראוי להורות חוקי התורה ולדבר בו תמיד -ללמדם לעם[16], ולהוכיח להם את מעלות התורה והכדאייות לילך בדרכיה[17]. לפי תרגומו של יונתן לספר קהלת, איש שמסרב לקבל אולפן תורה מכהן נחשב כטיפש[18]. רש"י, בפירושו לדברי הימים מסביר שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים, ושרי המלך היו עומדים איתם כדי שייכנס דבריהם באזני העם -ולא ימרו את פיהם[19].

הקדוש ברוך הוא, בספר ירמיה, מבטיח שלא ייפסק בריתו עם בני הכהנים[20], ואפילו בזמן חורבן הבית נחשב תלמודם של הכהנים -בענייני הקרבנות- כאילו מקריבים ומשיגים כפרה עבור החטא[21]. בדמות המקראית, נחשב כהן מורה הוראות כברכה מן השמים. וככל הברכות שחוזרות עבור חטאת העם, גם כהן שיכולתו להורות צדק נמנע מן העם עבור החטא[22].

בספר תהילים ודברי הימים מתואר שהכהנים שימשו כמורי צדק דווקא עם לבוש נקי שנקרא בגדי צדק[23]. בספר זכריה, דמותו של יהושע בן יהוצדק מתואר כלבוש בגדים קרועים, ובכניסתו לכהן, זכה לבגד נקי לשמש בתפקידו. אולם, לא ברור אם הכהנים זקוקים לבגדים הללו כדי להורות או אפילו אם הם איכשהו קשורים עם בגדי כהונה הרגילים.

מקורות בתלמוד ודברי חז"ל[עריכה]

התלמוד בבלי בבלי מביא את הסברא שהכהנים הם משונים משאר ישראל בזה שנקראים בני דעה[24] עם סמכות להורות גם בהיותם צעירים[25]. הוראתו של כהן היה חשוב בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה[26]

בדברי חז"ל, תולים דעת הרחבה של הכהנים בתורה על השתתפותם באכילת תרומה ושאר מאכלי קודש[27]. הסיבה לכך היא אחת משתיים; יש סוברים שבגלל שלא היו צריכים לטרוח עבור פרנסתם היה להם פנאי לעסוק בתורה[28], ויש סוברים שעצם התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים[29].

בחלק הנסתר שבתורה[עריכה]

בספר הזוהר, מתואר הכהן כשיא של איש חכם ובעל אחריות בענייני קודש[30]. אכן בזוהר החדש, מובא מאמר של רבי יוחנן שהכהונה הולך יחד עם תלמוד תורה ופרישות[31], אולם בזוהר חדש מתואר עבודת הכהן ותלמודו בתוך הציבור והקהל כעיקר של הקרבת הקרבן. בין שאר הדברים -עיקרתו מתבטא בכך שהוא צריך לכוון בסידור השם המפורש בנכונות המקובלת[32]. בהשמטות לספר הזוהר הוסבר שנתינת דם המילואים על תנוך אוזן אהרן ובניו פעל עליהם שיהיו אזנם רכים -מוכן לקבל- אולפן התורה, ולשלב תורה שבכתב ותורה שבעל פה יחד[33].

לפי דעתו של רבי יצחק, הכהן הוא מי שעושה את הניחוח בקרבן -דהיינו הנחת רוח להקדוש ברוך הוא, וכיוון שהוא נצרך לכוון להכוונות הדרושות, הכהן צריך להיות חכם ובעל שכל רחבה בחכמת התורה יותר מאיש מכלל העם. בנוסף, לדעתו של רבי יצחק אם הכהן הוא עם הארץ -עבודתו פסולה[34]. בצורה יותר חריפה, רבי שמעון בן יוחאי משווה כהן עם הארץ אל חיה ובהמה[35] השוואה שגם רבי ינאי מסכים אליה[36].

בספר רזיאל המלאך מתואר הכהן כמלמד תורה לעם ועבור לימודו מתברכים בשפע לחם ופרנסה, אכן המסרב להשתתף בקבלת תלמודם של הכהנים נענש בהמעטת לחמו[37]

בחסידות חב"ד[עריכה]

בחסידות חב"ד נמצא ביאורים לרוב על מעלתם של שבט לוי בכלל ושל הכהונה בפרט. החל מאדמו"ר הזקן, שהאריך לתאר את מדת החסד של אהרן הכהן[38] וגם החכמה שניתן מלמעלה אל בני הכהנים בכל הדורות -אפילו לכהנים צעירים בשנותם[39].

האדמו"ר האמצעי האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו[40], הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם[41], והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי[42], וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש[43].

אדמו"ר מהר"ש, בשנת תרכ"ז, מסר מאמר שמסיברה את כח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה[44].

גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה[45].

הרבי מליובאוויטש, בשיחותיו, מסביר שעבודת בני שבט לוי היא יותר קשה מעבודת שאר בני ישראל ולכן הם צריכים לחינוך ארוכה כדי להצליח בה[46]. הרבי גם מתאר את ניצוץ הכהונה שנקשר עם אהרן ובניו הכהנים באותו אופן שנקשר ניצוץ היהדות בתוך כל יהודי ויהודי[47].

מי הולך אל מי[עריכה]

מובא בפרשני התורה שעל העם לבקש דברי הוראות מן הכהנים כדי למנוע תקלות נפוצות טרם שהן צומחות[48]. אולם יש דעות שעל הכהן לצאת ממסגרת הקודש ולחזור אחרי העם כדי ללמדם תורה[49]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה
  2. כך מסביר הכלי יקר על הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים".. מלכים על הכהנים.. יש ללומדיה יתרון על הכהנים.. ממזר ת"ח..-שמות יט:ד
  3. שולחן ערוך הרב הלכות ברכת המזון
  4. רמב"ם הלכות עבודה זרה א, טו
  5. כך דורשת התנחומא על הפסוק "אשרי לצדיק ואשרי לשכניו" -תנחומא במדבר יב
  6. שמות כט מד-ו, מצוטט לקמן בפסקה "מקורות בחומש"
  7. משניות מסכת יומא א:ה
  8. משנה מסכת כתובות א, ה. מסכת ראש השנה א, ז. מסכת כתוכות יג, א-ב
  9. תלמוד בבלי מסכת כריתות דף יג עמוד ב.
  10. ויקרא טו, א
  11. ויקרא כא, א
  12. וידבר משה והכהנים הלוים; שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה בהיות מוטל על הכהנים ללמד דעת את העם.. -ספורנו לדברים כז, ט
  13. רמב"ן לחומש דברים יז:ח
  14. דברים כא, ה
  15. ספורנו דברים כא, ה
  16. ספר מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם
  17. אבן עזרא לספר הושע ד, ד
  18. קהלת ד יז ובתרגום שם
  19. דברי הימים ב יז,ח ברש"י
  20. ספר ירמיה פרק לג
  21. ילקוט שמעוני (דפוס "המאור") חלק ח דף תקמה (הובא ממדרש ילמדנו, ובפירוש הזית רענן על הילקוט
  22. דברי הימים ב טו, ג
  23. תלים קלב, ט ובאבן עזרא שם
  24. מסכת עבודה זרה דף נד עמוד א
  25. אמר רבא "לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי.. לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא -מסכת יומא דף כו עמוד א
  26. כדוגמא: הנשיא רבי יהודה נשאל מרבי טרפון על סכום המדוייק שעליו לתת תמורת פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א
  27. רש"י דברי הימים ב לא, ד -הובא ממכילתא
  28. רלב"ג לסוף דברי הימים ב
  29. לחם פנים במספר קטן גימטריא גל שהיה מגלה להם רזי תורה -ש"ך על התורה חלק א דף תקז
  30. רעיא מהימנא לזוהר חלק ג דף לג.
  31. מדרש הנעלם לזוהר חדש דף כב:
  32. זוהר חדש לבפר רות דף פב.
  33. השמטות לזהר, %46 מהתחלת הספר
  34. זוהר חדש לרות פב., הובא ברקנטי
  35. ילקוט שמעוני לספר במדבר ד' שיא (הוצאת "המאור") הובא מספרי חלק ב דף קמח
  36. מדרש רבי תנחומה לפרשת תרומה א
  37. ספר רזיאל המלאך דף לו-ז
  38. ספר ליקוטי תורה, מאמר "ויפרח מטה אהרן" לפרשת קרח
  39. ספר מאמרי אדמו"ר הזקן על התורה והמועדים חלק בראשית-שמות, דף ר"י ודך רנ"ג
  40. וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו
  41. כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי אדמו"ר האמצעי חלק בראשית
  42. מאמרי אדמו"ר האמצעי "דרושי חתונה" חלק א דף קמה
  43. מאמרי אדמו"ר האמצעי לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.
  44. ספר מאמרי אדמור המהר"ש תרכז דף שי.
  45. ספר פלח הרימון להלל מפאריץ' שמות דף תכז.
  46. שיחות קודש מכ"ה במר-חשוון, שנת תשל"ג
  47. ליקוטי שיחות חלק כח דף קיא.
  48. כלי יקר ויקרא יד, ב.
  49. ילקוט שמעוני לספר שמות דף ת"ע (דפוס "המאור")