ימים נוראים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף הימים הנוראים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המושג ימים נוראים - הינו מבטא את ימי הדין, ראש השנה[1] ויום הכפורים[2]. בראש השנה מקבל היהודי עליו את מלכותו של הקדוש ברוך הוא, ובו נכתבים כל בני ישראל בספר חיים טובים, אבל הספר לא נחתם עדיין עד יום הכפורים, שהוא יום סליחה ומחילה ובו היא החתימה.

חכמינו זכרונם לברכה חיברו תפילות מיוחדות לימים הנוראים, והם מקובצים בסידור מיוחד הנקרא בשם "מחזור".

משמעות המושג[עריכה]

תקופה זו כוללת את עשרת ימי תשובה (עשרת הימים מא' בתשרי עד י' בתשרי).

כמו כן התקופה מתאייפנת בתהליך הולך וגובר של חשבון נפש, צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.

מקור המילה[עריכה]

המלה "נורא" משמעותה - מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל שלפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר להקב"ה: "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ"[3],"ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד"[4].

במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את:

"שובה ישראל עד ה' אלוקיך"

נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה.

  • יום הכיפורים.
  • הושענא רבה - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות.

זמנם[עריכה]

ישנם החולקים על זמן הימים הנוראים. אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך שלו[6]:

"ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך...". כלומר, שמשתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. לעומת זאת, במקום אחר[7] כותב אדמו"ר הזקן: "לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים...", ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה[8].

ראש השנה ויום הכיפורים[עריכה]

המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל המהרי"ל[9], ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: "בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...", ומאידך הוא כותב "אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה".

בתורת החסידות[עריכה]

במענה של הרבי ליהודי בנוגע לפרנסה, השיב הרבי:

י.png לפלא גדול שלא נשמע ממנו דבר ולפלא עוד יותר גדול שבכל חודש תשרי לא ראו אותו פה, ו[ש]עד כמה שלא יהי[ה] מושקע בענין של פרנסה צריך לדעת ולא לשכוח שפרנסה נקבע בזמני ר[אש]ה[שנה] ויו[ם] הכפ[ורים] (הימים הנוראים) למעלה, ופרנסת איש יהודי בגשמיות תלוי בפרנסה ברוחניות. וכאשר באים בין חסידים פרישט מען זיך אָפ [=מתרעננים בחיוּת] י.png

קישורים חיצוניים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. א-ב בתשרי
  2. י' בתשרי
  3. תהלים מ"ז
  4. שופטים י"ג
  5. פרק י"ד פסוקים ב-י
  6. בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח
  7. באורח חיים ו'
  8. ודווקא לא את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות
  9. הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"