דוד מתתיהו רבינוביץ'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי דוד מתתיהו מח"ס להבת דוד, מביאלא בני ברק

רבי דוד מתתיהו רבינוביץ ראש ישיבת אור קדושים מביאלא, ולאחר פטירת אביו הוכתר להאדמו"ר מביאלא בני ברק (כ"ד כסליו תרפ"ט - כ"ה תשרי תשנ"ח), הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי יחיאל יהושע מביאלא שנפטר בכ"א שבט תשמ"ב. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.

נולד בעיר שדליץ שבפולין בכ"ד בכסלו תרפ"ח. הוגלה עם משפחתו לסיביר. בשנת תש"ב הצטרף יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), לילדי טהראן. עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים תש"ג, אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז', ולמד בישיבת פוניבז' בראשותו של הרב יוסף שלמה כהנמן. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת. באחד מימי ראש חודש, הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות".[1]

עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה לרבנות מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של בני ברק[2]. נישא בשנת תשי"ח לטויבא שדרובצקי, בתו של האדמו"ר שמואל אברהם שדרוביצקי מביאליסטוק[3], ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת תשכ"ב התאלמן ולאחר שנים מספר נשא את שרה רבקה רבינוביץ.

קשרים מיוחדים עם הרבי[עריכה]

בשנת תשל"ו ביקש מאחד מחסידיו שנסע לניו יורק להעביר מכתב לידיו של הרבי. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' המזכירים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי הרבי, אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ[4].

בחודש כסלו תשמ"ג, כחצי שנה לאחר הכתרתו, נסע האדמו"ר לניו יורק וביקש להיכנס ליחידות[5]. אלא שלפתע חלה ר' דוד מתתי', והדבר לא התאפשר. בתקופת חליו שלח הרבי את מזכיריו מספר פעמים לבדוק מה שלום האדמו"ר[6].

באחד מהשנים שלאחר מכן, שלח את בניו וחתנו לרבי להתברך מפיו.

ציפייה לגאולה[עריכה]

חתנו רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא
בנו רבי יעקב מנחם מביאלא בני ברק

במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה[7], בימי בין המצרים הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך".

בחודש תשרי תשנ"ח נתקף בחולשה. במוצאי שבת בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד".

לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת גבעת שאול שבירושלים, אח אחר הוכתר כאדמו"ר מלענטשנא - ביאלא, והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, בנו של רבי אליעזר הגר מסערעט ויז'ניץ'.

הקודם:
האדמו"ר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ' מביאלא
אדמו"רי ביאלא בני ברק
כ"ד כסליו תרפ"ט - כ"ה תשרי תשנ"ח
הבא:
האדמו"ר רבי יעקב מנחם רבינוביץ מביאלא בני ברק, האדמו"ר רבי אברהם רבינוביץ' מאוסטרובה, הדמו"ר מלענטשנא, האדמו"ר רבי אהרן שלמה רבינוביץ' מביאלא בורו פארק, והאדמו"ר רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא

הערות שוליים

  1. בטאון עולם החסידות, כסליו תשנ"ח.
  2. קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.
  3. בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.
  4. עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב שלום דובער הלוי וולפא - שמן ששון מחבריך ח"ד.
  5. למרות שאז בוטולו היחידויות, הרי שלאדמו"רים ואישי ציבור הותר באופן מיוחד להיכנס ליחדיויות.
  6. מפי ר' לייבל גרונר.
  7. מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.