גרשון בער ג'יקובסון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב ג'יקובסון בחדר המזכירות

הרב גרשון בער ג'יקובסון (ט"ו סיון תרצ"ג-כ' אייר תשס"ה) היה חסיד חב"ד שייסד את עיתון ה'אלגעמיינער זשורנאל' (עיתון בשפת האידיש), ועורכו הראשי. במהלך השנים הרבי קרא לו פעמים רבות לחדרו, והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק.

תולדות חיים[עריכה]

נולד במוסקבה בט"ו סיון ה'תרצ"ג לאביו הרב סימון יעקובשווילי ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי הק.ג.ב. והוגלה לסיביר, והוא גודל על ידי אמו בלבד. בילדותו נשלח בלית ברירה ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות, אך בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות.

כאשר פרצה מלחמת העולם השניה ברח יחד עם אמו ללנינגרד ומשם המשיכו לסמרקנד דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו בבריחה הידועה, והבריחו את גבולות רוסיה דרך לבוב עד שהגיעו למחנה הפליטים פוקינג.

מפוקינג המשיך לצרפת יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה, ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. בתשי"ב עברה המשפחה יחד לטורונטו, שם התמנה האבא לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר בסיביר הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר. זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, אמו של גרשון בער.

לאחר פטירת ההורים עברו גרשון בער ושני אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, שם גילה את כשרון הכתיבה שבו. עם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים מכובדים באידיש.

בשנת תשט"ז נשא את רעייתו צביה, בתו של הגבאי ב-770 הרב יעקב ליפסקר.

מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון 'דער טאג מארגן זשורנאל', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים[1], והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר במצרים לאחר מלחמת ששת הימים, דבר שהקנה לו פרסום רחב.

בשנת תשל"א נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה בספריית הרבי בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב מענדל שם טוב הרב זלמן גוראריה והרב לייבל מוצ'קין הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור בי' אדר תשל"ב, כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי.

שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - "אלגעמיינער זשורנאל" (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמדותיה של תנועת חב"ד, אלא יהיה במה איתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית.

למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל.

כשהחל הרבי להגיה מדי שבוע שיחה על מנת לפרסמה [לקראת סוף תשמ"ז], פורסמה השיחה לסרוגין: שבוע באידיש באלגעמיינער זשורנאל, ושבוע בלשון הקודש בעיתון כפר חב"ד.

כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.

נפטר בכ' אייר תשס"ה, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו-יורק.

משפחתו[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף בתפקיד את הסופר אלי ויזל ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון אלגעמיינער זשורנאל, בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.