בית חיינו (גיליון)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף גיליון בית חיינו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גליון 'בית חיינו' האחרון שיצא לאור

בית חיינו הינו גליון מפרי עטם של תלמידי התמימים מ770 שיצא לאור בשנים תשמ"ט - תשנ"א.

רקע[עריכה]

במשך השנים היו יוצאים לאור גיליונות ”בית חיינו“ מפרי עטם של תלמידי התמימים השוהים בחצרות קודשנו. אך היות וגיליונות אלו היו מופקים ע“י בחורים צעירים, הוצאתם לאור לא הייתה בקביעות מספקת ומידת תפוצתם הייתה קטנה ולא משמעותית. בהוצאה לאור של גיליונות ”בית חיינו“ הייתה בעיה, שכדי שגיליון יביא את אירוע בית חיינו בטהרתם ולאמיתתם מן החובה שייכתב ע“י תלמידי התמימים דווקא. כאשר האחראיים על ההוצאה לאור הינם בחורים צעירים - היקף ההפצה קטן וההוצאה לאור אינה בקביעות. בעיה זאת באה אל פתרונה בתחילת חודש אב תשמ“ט, אז החל שבועון ’בית חיינו‘ לצאת לאור עולם. באותם ימים שימש הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר כאיש חינוך במוסדות ’אור שמחה‘ שבכפר חב“ד. ר‘ יצחק שעסק בחינוכם של קבוצה מילדי המוסד הרגיש את החסר שקיים בכך שאין מידע עדכני וחי על הנעשה במחיצתו של הרבי. בהבינו כי חלק מרכזי מהחינוך החב“די שיש להעניק הוא הקשר עם הרבי, החליט לפנות אל גיסו ששהה באותם ימים בחצרות קודשנו. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, גיסו של ר‘ יצחק, זכה ללמוד בחצר הרבי ולהמנות על תלמידי קבוצה תשמ“ח. גם לאחר שנת הקבוצה נשאר ללמוד בחצרות קודשנו. בקיץ תשמ“ט קיבל ר‘ ברוך פניה מגיסו בעניין. התכנון המקורי של ר‘ יצחק היה שהרב כהנא יאזין ל‘קו החם‘ שהפעיל ר‘ מנחם מאיר בלאו ובו דיווח בקצרה על פרטים שונים מהנעשה ב‘בית חיינו‘, יעלה את הדברים על גבי הכתב, וישלחם בפקס לכפר חב“ד. הרב כהנא שמע את הרעיון והציע לשדרגו: הוא בעצמו כותב יומנים פרטיים מבית חיינו, וחלקים מתוכם הוא ישלח אל ר‘ יצחק. כך נוצר השילוב של יומן בית חיינו שנכתב ונערך ע“י תלמידי התמימים מחד - ושהופיע מני אז בקביעות ובהיקף הפצה גדול מאידך. יומנים אלו שמראשיתם היו מיועדים לתלמידי ’אור שמחה‘, תפסו עד מהרה תאוצה ובכל מקום ביקשו לקבל את הגיליון ואת יומני ’בית חיינו‘. מאז החלו לצאת גיליונות ’בית חיינו‘ בדפוס בצורה מסודרת כשהם פועלים התעוררות עצומה בין אנ“ש והתמימים בחיזוק ההתקשרות אל הרבי באופן מיוחד. הגיליון הראשון של שבועון ’בית חיינו‘ שהופיע בדפוס היה תיאור של הנעשה והנשמע אצל הרבי בימים הראשונים של חודש מנחם אב תשמ“ט. הגיליון הסתכם בדף מודפס משני צידיו ומעוצב בעיצוב מינימאלי, שפירט את ה‘תנועות צדיק‘ של הרבי מהימים האחרונים. תוכנן כי הגיליון ייצא לאור פעמיים בשבוע. בהשגחה פרטית, בהתוועדות השבת של אותו השבוע – שבת חזון תשמ“ט - אירע מאורע יוצא דופן. בעת חלוקת המשקה בסיום ההתוועדות, ניגש אחד הבחורים לקבל משקה, והכריז שהרבי הוא מלך המשיח.

האירוע הנדיר תואר בגיליון הראשון בלשון זו:

י.png ”האחרון ניגש א‘ מהתמימים ובחיל ורעדה החל לומר, ”בשם כל ישראל זה משיח צדקנו“ ותוך כדי כך שהצביע על הרבי בידו. הרבי הביט בו בשעת מעשה והלה המשיך ”. . וההתוועדות תהיה בירושלים“. הבחור עשה זאת ברצינות. הרבי לא הגיב זה במיוחד ואח“כ החל ’והריקותי‘“ י.png

מאורע זה תפס מקום מרכזי בדף השער של הגיליון הראשון. לאחר הדפסת הגיליון נקלע הרב כהנא למבוכה. מצד אחד צאתו לאור של הגיליון היוותה בשורה משמחת שראוי לדווח עליה לרבי, אולם מאידך - הדפסת דברים שכאלו באותם הימים הייתה נחשבת למעשה של ’שפיצ‘קייט‘ מיוחד, והוא חשש ממענה שאינו חיובי מהרבי. למעשה, עקב כך לא הוכנס אל הרבי גיליון אותו השבוע, ורק מגיליון זה והלאה החל הרב כהנא להכניס מידי שבוע את הגליון השבועי אל הרבי דרך המזכירות[1]. במשך השנים, כששבועון ’בית חיינו‘ הפך לשופר משמעותי להפצת בשורת הגאולה וכותרותיו זעקו אודות בשורת הגאולה ומציאות המשיח שבדור, התברר למפרע שהיה הרבה מן הסמליות בכך שהגיליון הראשון פתח בתיאורמאורע שכזה.

ייחסו של הרבי לעיתון[עריכה]

החל מגיליון מספר 2 ואילך היה מכניס הרב כהנא באופן קבוע עותק אחד של הגיליון אל הרבי דרך המזכירות. ”בית חיינו“ הוכנס מידי שבוע אל הקודש כפי שהוא, ללא ציון כלשהו על דבר המוציאים לאור, וללא בקשת ברכה וכדו'.

ככל שחלף הזמן הגיליון גדל והתפתח, כמות העותקים גדלה והפצתו בין קהילות אנ"ש ברחבי הארץ הלכה וגדלה. לגליון נערכה מתיחת פנים והוא עוצב בעיצוב גרפי משופר. דברים אלו גרמו לתפיחת ההוצאות לממדים גדולים. ר‘ יצחק ברנדלר שנטל על עצמו את הדפסת והפצת ה“בית חיינו“ בפועל, והדאגה למימונו, חזה בעיניים כלות ברשימת ההוצאות הגדלה והולכת, והחל לחשוב על הפסקת ההוצאה לאור. ככל שנקף הזמן וההוצאות גדלו, גמר אומר בדעתו להפסיק בהדפסת הגיליון. במהלך שיחה טלפונית שערך עם גיסו שב770 באותם ימים שיתף אותו בחובות והקשיים הקיימים, אולם מבלי ליידעו על התוכנית המתגבשת להפסקת ההוצאה לאור. הרב כהנא, ששמע על הקשיים, החליט שזהו הזמן לכתוב לרבי לראשונה על העומדים מאחורי הוצאת הגיליון, ולבקש את ברכת הרבי להצלחה. הוא כתב את הדברים על פתק אותו הכניס דרך המזכירות, כשהוא מציין את ההתעוררות הגדולה שהעלון "בית חיינו" פעל בקרב התמימים ואנ"ש. בפתק שכתב הוא אל הרבי, לא צויין כלל אודות הקשיים בהוצאות. על פתק זה לא יצא מענה מהרבי, אולם כעבור ימים מספר - ובקשר עם הכנסת גיליון מס' 17 דרך המזכירות (כבכל שבוע), זכתה המערכת ונתקבל מענה מהרבי. המענה שניתן ביום י"ט כסלו[2] נכתב על גבי הגיליון עצמו וזה לשון הרבי:

נתקבל ות“ח ובטח ימשיכו בזה וכל המפרט הרי זה משובח וכו‘. אזכיר על הציון

גילוי רוח הקודש מפעים זה גנז לחלוטין את תוכנית הסגירה. החלטתו הנחושה של הרב ברנדלר הייתה, שאם הרבי באתעדל“ע מורה ש“בטח ימשיכו בזה“ - שום מכשול גשמי בעולם לא יוכל לעצור את הוצאת הגיליון. וכך הווה, למרות הקשיים והחובות הרבים שהמשיכו ללוות את ”בית חיינו“ בכל שנות קיומו. חלקו השני של המענה - ”כל המפרט הרי זה משובח וכו‘“ היכה אז גלים בין אנ“ש, בהתחשב בעובדה שכל מטרתו של שבועון ”בית חיינו“ הייתה תיעוד הנהגותיו הק‘ של הרבי. היה זה מענה מסעיר במיוחד שלימד את כולם פרק בהתקשרות הנדרשת לכ“ק אדמו“ר שליט“א, המתבטאת גם במעקב אחר כל תנועת קודשו. הד לכך שהתשובה עשתה בזמנו רעש ניתן למצוא במכתבו של התמים נחמיה וילהלם לא‘ מידידיו באה“ק שנכתב ימים ספורים לאחר צאת המענה ובו כותב: ”את התשובה למערכת בית חיינו כנראה שמעת, ”נת‘ ת“ח ובטח ימשיכו בזה וכל המפרט ה“ז משובח וכו‘ אזעה“צ“."

החל מעת קבלת מענה זה, נפתחה תקופה חדשה בעידודים שהעניק הרבי לשבועון בית חיינו. גם בשנתיים הבאות - בהם יצא העלון לאור - יזכה הוא בשפע של עידודים וברכות[3].

המענה הבא של הרבי ל“בית חיינו“ לא איחר להגיע. מספר ימים בלבד לאחר מכן - בכ“א כסלו תש“נ יצא מענה נוסף למערכת:

"תהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא וכו‘ אזכיר על הציון."

תוך פחות משלושה שבועות מקבלת המענה הקודם מתקבל מענה שלישי מהרבי, המראה על ייחסו הנדיר והמיוחד של הרבי לעיתון. בשבועות הראשונים של חודש טבת תש“נ מוציא הרבי את המענה הבא למערכת ”בית חיינו“ שנראה כ‘המשך‘ לקודמו:

"תהא פעולה נמשכת ובהצלחה וכו‘ אזכיר על הציון."

בכ"ה אדר תנש"א ירד הרבי לשלושת התפילות בביתו כשבסידורו גליון בית חיינו[4]. בקריאת התורה בשחרית אף הביט הרבי על כריכת הגליון בה התנוססה תמונתו הקדושה. גם לתפילת שחרית שלמחרת ירד הרבי כשמסידורו מבצבץ הגליון.

ביום שני כ' בחשוון תשנ"ב, יום לאחר שהרבי הוציא לאור את קונטרס בית רבינו שבבבל, יצא הרבי לאהל הק' כשבידו הק' שני קונטרסים, העלון בית חיינו והקונטרס הטרי "בית רבינו שבבבל".

בתאריך כ"ה בתמוז תנש"א כתבו לרבי על אודות הצטרפות 'תמימים' לחברי המערכת. הרבי הוציא את המענה תוך זמן קצר, בו ביום לאחר חלוקת דולרים "ילכו מחיל אל חיל גו'".

מערכת העלון[עריכה]

העורך - יצחק זאב ברנדלר שאף נטל על עצמו את האחריות למימונו. גיסו ר' ברוך כהנא היה הכתב שהביא את הידיעות.

עם השנים התווספו והתחלפו במערכת תמימים ששימשו כחברי מערכת ומהם:

ברוך סלונים, אלישיב קפלון, ישראל אלפנביין, עוזי קפלון, לוי יצחק הענדל, חיים אליעזר אשכנזי ועוד.

סדרת הספרים "בית חיינו"[עריכה]

כריכת סדרת הספרים "בית חיינו" (מהדורת תשע"ז)

בשנת תשס"ז הוציא מכון מלכות שבתפארת את כל גליונות "בית חיינו" על נייר כרומו משובח, בסדרה של 5 ספרים המכילים 130 גליונות (2,500 עמודים), באישורו של הרב ברנדלר ובשנת תשע"ז הודפסו במהדורה חדשה.

כאשר הכניסו לרבי את שני הכרכים שאגדו את הגיליונות עד גיליון 115, יחד עם דיווח על הרחבת צוות העובדים ועוד, השיב הרבי תשובה מיוחדת שריגשה את חברי הצוות: "כהנ"ל נת' ות"ח ת"ח אזכיר עה"צ להנ"ל. ולכל המצטרך לכל אחד ואחד שיחי' מכם ובשו"ט".

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הרב כהנא מספר, כי לאחר שמסר את הגיליון השני למזכיר הרב גרונר ע“ה, על מנת שיכניסו אל הקודש פנימה, שאלו הריל“ג מה עם הגיליון הראשון, אך הוא התחמק מתשובה על כך...
  2. על פי הדיווח על המענה ב"בית חיינו" מספר גליונות אח"כ. בספר 'שנת ניסים בבית חיינו' של ר' זלמן הרצל מופיע המענה בט"ז כסלו תש"נ
  3. יצויין כי בכמה הזדמנויות הוכנסו אל הקודש פנימה על פי בקשת המזכיר שני עותקים מדבר בו התעניין הרבי. דוגמא משלהי שנה זו - תש“נ: בי“ז מנחם אב תש“נ ניגש הריל“ג לר‘ יוסף יצחק קייזן, שתלה את הילקוט שמעוני הידוע על כתלי 770 ,וסיפר לו כי הרבי התעניין מי הוא התולה, והורה להוסיף את המשך המדרש ”שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא וכו‘“. הריל“ג ביקש ממנו להכניס אליו אח“כ שני עותקים מהנ“ל
  4. מספר 117