ברכת האילנות
ברכת האילנות היא ברכה מברכות הנהנין שמברכים רק פעם אחת בשנה, בפעם הראשונה בחודש ניסן, כשרואים את האילנות פורחים.
תוכן עניינים
מקור הברכה[עריכה]
בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם |
המקור לברכת האילנות הוא בגמרא[1]: "אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק בימי ניסן, וחזי אילני דקא מלבלבין, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".
וכן אכן נפסק בשולחן ערוך[2] ושם מוסיף "ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד". אדמו"ר הזקן הביא את הדברים בסדר ברכת הנהנין[3]: "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, צריך לברך "ברוך.. שלא חסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". ואינו מברך אלא בפעם ראשונה שרואה בכל שנה".
דיני הברכה[עריכה]
יש לברך את הברכה בחודש ניסן דוקא[4], שהוא חודש האביב.
ברכת האילנות מברכים על אילני מאכל, ומשתדלים שיהיו לפחות שני אילנות מאכל המלבלבים בפרחים.
מי שכבר בירך את הברכה, אינו חוזר עליה באותה שנה, גם אם ראה אילן מאכל ממין אחר פורח.
אין מברכים את הברכה על פריחה של אילן בשנות הערלה שלו (בשלוש השנים הראשונות שלו), או אם האילן הורכב באילן אחר בדרך האסורה על פי ההלכה. אפשר לברך גם אם הפרחים כבר נשרו, כל עוד הפרי לא גדל.
רצוי לברך את הברכה בציבור, "ברוב עם הדרת מלך", ולצאת למטע שיש בו הרבה אילנות פורחים. לא נהוג לברך את הברכה בשבת וביום טוב, לבל ישכחו האנשים ויבואו לקטוף מן האילנות. גם נשים מברכות ברכה זו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מכון הלכה חב"ד, ברכת האילנות ודיניה
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, מתי מברכים את ברכת האילנות? - ברכת האילנות - כיצד? באתר צעירי חב"ד
- אוצר מנהגי חב"ד, חודש ניסן, ברכת האילנות באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- תגית: ברכת האילנות באתר סמס לרב
הערות שוליים
- ↑ ברכות מג, ב.
- ↑ אורח חיים סימן רכו.
- ↑ סדר ברכת הנהנין פרק יג, יד.
- ↑ אדמו"ר הזקן בלוח ברכות הנהנין (הראשון, [יב, כג]) כתב, ד [אם חוזר ורואה] אחר שלושים יברך בלא שם ומלכות (מוכח דניסן לאו דוקא), אבל בסדר ברכות-הנהנין (שבסידורו, פרק יג סעיף יד) השמיט זה.. יש לומר - דהשמיט מפני דבמשנה האחרונה סבירא ליה ד"בימי ניסן" כפשוטו - בדוקא - ואם-כן אין אומרים "לאחר שלושים". (ממכתב כ"ק אד"ש, י"א ניסן תשכ"ה, נדפס בהוספות להגש"פ).
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
