אלתר דובער חסקינד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף בערל חסקינד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב דובער חסקינד

הרב אלתר דובער חסקינד (תרנ"ז - כ"ו אלול תשי"ח) מזקני החסידים בארצות הברית, חבר אגודת חסידי חב"ד, ניחו"ח ורייונדשל, ואחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ.

תולדות חיים[עריכה]

הרב אלתר דובער חסקינד נולד בשנת תרנ"ז בעיירה דולינסק לאביו ר' דניאל חסקינד, מצד אימו היה צאצא של הרב יוסף תומרקין.

בהיותו תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש היה מקורב לרבנית רבקה אשת אדמו"ר המהר"ש, והיה שומע ממנה סיפורים. בתקופת לימודו בישיבה חלה בדלקת ריאות קשה, והרבנית אירגנה עבורו מניין של תלמידי הישיבה שיתפללו עבורו על ציוני אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

המאסר והשחרור[עריכה]

מכתב "אגודת ישראל" למנהל מחלקת העליה, לבקשת קבלת סרטיפיקט לר' בערל

כ"ב טבת תרצ"ה 28.12.1934

מעלת כבוד מנהל מחלקת העליה ירושלים

מעלת כבודו

הרב בער חסקינד, רב בעיר ריגא, לאטויא, ידוע לנו שהוא הנהו רב בפועל, ואנו מבקשים לתת לו ולמשפחתו את הרשיון לעלות לארץ ישראל.

הרב הנ"ל ימשיך להיות רב גם בארץ ישראל ואנו אחראים שהוא לא יפול למשא על הציבור. אנו מצרפים בזה את כתב התחייבותנו כחוק

ר' דובער התגורר במוסקבה, וכשיצא מרוסיה עבר לריגא, שם עסק במשלוחי מזון ליהודי רוסיה בעידוד הרבי הריי"צ. ממשלת לטביה לא ראתה פעילות זו בעין חיובית, והוא נעצר יחד עם ר' חיים יוסף רוזנבלום, ר' משה גוראריה, ור' שמר'ל גוראריה.

לאחר מספר ימים שוחרר בערבות כספית גבוהה, ובשל היותו נתין זר דרשה הממשלה את גירושו מהמדינה לצמיתות, או מעצר ממושך. הרבי הריי"צ הורה לו לקבל את גזירת הגירוש, ולעלות לארץ ישראל.

באותה תקופה שהה הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג) בארץ ישראל, בשליחות הרבי הריי"צ להשגת סרטיפיקטים עבור יהודי רוסיה. כשנודע מעצרם החל הרש"ג לדאוג באופן מיוחד להשגת סרטיפיקטים עבורם, ולאחר מאמצים והתערבות הרב אברהם יצחק קוק, הצליח לקבל עבורם סרטיפיקטים.

במאמצי ההצלה סייעו גם ר' מרדכי דובין - מעסקני חב"ד בריגא, ר' משה פרוש - מזכיר אגודת ישראל בירושלים, ו'הועד לקהילות האשכנזים' (העדה החרדית).

בניו יורק[עריכה]

כשהגיע לארץ ישראל התיישב בתל אביב ובשנת תרח"צ עבר לניו יורק, והיה מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר, ושימש עבור הנערים שהתקרבו לחסידות חב"ד כמקור לתיאור חי של תולדות ודרכי החסידים.

בהיותו בניו יורק נמנה על גבאי בית חיינו 770 וזכה לקירובים רבים מאדמו"ר הריי"צ, והיה בן בית אצל הרבי. הרבי הריי"צ התבטא עליו ש"הוא מהחברים הקרובים שלי"[1], ומינה אותו לגבאי צדקה. כן היה שולח אותו הרבי לשליחויות סודיות שונות.

גם הרבי מלך המשיח מכנה אותו במכתב "ידידנו הרד"ח"[2].

פעולותיו לקבלת נשיאות הרבי[עריכה]

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, היה מהפועלים שהרבי יקבל על עצמו את נשיאות חב"ד. היה הראשון שביקש מהרבי להגיה את הרשימות משיחותיו עבור אנ"ש בערי השדה. בחודש מנחם אב תש"י נסע לארץ הקודש במיוחד, כדי לעורר את חסידי חב"ד בארץ להתקשר לרבי, ואירגן כינוסים ברחבי הארץ למטרה זו. ביום שמחת תורה בשנת תשי"א העלה את הרבי לתורה לחתן בראשית, ובהתרגשות ובבכיות כינה את הרבי בתואר 'אדוננו מורנו ורבינו'.

נפטר בכ"ו אלול תשי"ח בגיל 61, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. השני שהרבי התכוון אליו היה ר' יוחנן גורדון.
  2. אגרות קודש כרך כא איגרת ז'תשסט.